מעריב דליל פורים

מנהג אמירת ובא לציון אחר המגילה הובא בסדר רב עמרם גאון סדר פורים: 'ולאחר שקורין את המגילה בפורים, בין ביום בין בלילה, אומרים ובא לציון וכל סדרא דקדושא, וכך מנהג בשתי ישיבות'.

וכתבו התוספות מגילה ד, א: 'ובליל י"ד לאחר תפלת מעריב אומר קדיש שלם ואחר כך קורא את המגילה ומברך לפניה ג' ברכות ואחריה ברכה אחת עד האל המושיע השלים עומד לפני התיבה ואומר ואתה קדוש ואין מתחילין ובא לציון לפי שאין גאולה בלילה'.

וכ"כ הטור או"ח סי' תרצג כתב: 'כתב רב עמרם ז"ל בליל פורים אחר קריאת מגילה אומר ובא לציון, וי"א שא"א אותה לפי שאין עיקר הגאולה בלילה אלא מתחילין ואתה קדוש'.

ב' מנהגים אלו הובאו ג"כ באורחות חיים הל' מגלה ופורים אות לא: 'ואח"כ אומרים סדר קדושה ומתחיל ואתה קדוש ואין אומרים ובא לציון לפי שאין גאולה בלילה כך מנהגנו, אבל בכל גלילות קטלוניא מתחילין ובא לציון והכל הולך אחר המנהג'.

האבודרהם נפילת אפים אשרי למנצח ובא לציון (הובא בא"ר סי' תרצ"ג ס"ק ו) לגבי אמירת ואתה קדוש במוצ"ש ביאר את המנהג להתחיל מובא לציון: 'ואין מתחילין בפסוק ובא לציון במוצ"ש אלא מן ואתה קדוש לפי שאין עיקר גאולה בלילה שלא יאמרו האומות כמו גנבים הם שברחו בלילה אלא ביום לעיני כל הגוים כמו שנא' בגאולת מצרים (שמות יב, יז) ויהי בעצם היום הזה בעצומו של יום. ומה שנהגו להתחיל בליל פורים ובליל תשעה באב ובא לציון מפני שבפורים היתה גאולתנו מיד אויבינו ומבקשי רעתינו ולכך נהגו להזכיר גאולה בלילה שלפניו'.

טעם נוסף בהגהות מיימוניות הלכות פורים: 'ולאחר תפלת ערבית משלימין קדיש וקורין המגילה אחר כך מתחיל ש"צ ואתה קדוש וסדר קדושה לפי שאסתר אמרה ואתה קדוש סמוך לפסוק אלהי אקרא יומם דמיניה דרשינן מקרא מגילה ..'.

וכ"כ בכלבו סי' מה: 'חייב אדם לקרות המגלה בלילה ולשנותה ביום מראש ועד סוף שנאמר (תהלים כב, ג) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי וזה הפסוק במזמור אלי אלי למה עזבתני שנאמר על אסתר ולפיכך למדו ז"ל מזה חיוב הקריאה, ועל כן נהגו לפתוח אחר הקריאה בפסוק ואתה קדוש שהוא באותו מזמור'.

וכ"כ במנהגי טירנא בהגהות המנהגים פורים אות נח: 'ואומר פסוק זה על שם שאסתר אמרה שהוא סמוך לפסוק (תהלים כב, ג) אלהי אקרא יומם וגו' דמיניה דרשינן מקרא מגילה'.

וכתב הגר"א או"ח סי' תרצג ס"א: 'אומר ואתה קדוש. שסמוך אחר פסוק אלהי אקרא כו' וכל המזמור נאמר על אסתר כמ"ש רש"י ד' א'. כל בו והג"מ ומרדכי'.

א"כ ראינו שנהגו לומר ובא לציון מכיון שפורים זהו זמן של גאולה, [ויש שהשמיטו פסוקים אלו מכיון שעיקר הגאולה ביום], ועוד מובא בראשונים שיש לפסוקים אלו שייכות מיוחדת לאסתר.

וכתב ערוך השולחן או"ח סי' תרצג ס"א: 'ואחר קריאת המגילה בערבית אומרים ואתה קדוש ומהראוי להתחיל ובא לציון גואל שהרי זמן גאולה היא ובאמת בסידור רב עמרם כתוב כן כמ"ש הטור אלא שהטור כתב דאנן לא נהגינן כן משום דאין עיקר הגאולה בלילה ע"ש ועניין אמירת ואתה קדוש נ"ל דמפני שסיפרנו הנסים שעשה לנו הקב"ה אומרים ואתה קדוש יושב תהלות ישראל כלומר שכביכול כל עיקר עניינו יתברך הם תהלות ישראל ולכן בטובתינו ישמח ולהיפך בעת צר לנו ח"ו ולכן אומרים ואתה קדוש בין בט' באב בין בפורים'.