סוף זמן תפלה
שאלה
האם ע"פ מנהג חב"ד צריך להתפלל שחרית לפני סוף זמן תפילה (מדובר באחד שאינו מתפלל מאוחר כי א. יכוון יותר טוב בתפילה ב. למד חסידות לפני התפילה ג. הי' צריך לטבול במקווה ד. מתפלל באריכות) בהינתן בכך ש... א. הרבי התפלל שחרית בציבור כל יום ב10:00 ויצא שבימי החורף זה הי' אחר סוף זמן תפילה ב. תשובת הרבי להרב יאלס מיום ג' א' דחול המועד פסח ה' תשמ"א - תירוץ הב' (עיקר הטעם) ג. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב תורת מנחם עמ' 144 ואילך "גם כשנדמה שכשיתנהג באופן אחר יהי' לא יותר טוב, ולדוגמא, שיתפלל תפלה בזמנה, וירויח זמן לעסוק בתלמוד תורה, ועוד ענינים טובים כיו"ב - הרי, "הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", כיון שיודע שזוהי הנהכת הרביים, אין לו לחפש אחר הידורים, ואדרבה, עליו להדר בהנהגה זו דוקא ("מהדר אתרי וחד")."
תשובה
פשוט שא"א לקבוע מנהג חב"ד נגד השו"ע ובפרט בדבר שהוא מדינא דגמרא, אלא צריך להבין את המנהג ע"פ בהתאם להלכה.
לענ"ד, השאלה לא מתחילה. הרי מי שמשכים לעבודה בוודאי מתפלל לפני זמן תפילה, שהרי אסור לעשות צרכיו לפני תפילה. ובטח לא מדובר על סתם בטלן ששינתו ערבה עליו ויכול להפסיד אף זמן ק"ש ר"ל (וידועים דברים החריפים של כ"ק אדמו"ר הריי"צ על הקימה מאוחר(סה״ש תר״פ-תרפ״ז ע׳ 78-80), ואכ"מ), ובטח מתחיל תפילתו באמירת לעולם יהא אדם וקרבנות לפני זמן תפילה, כדברי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א שבזה כבר התחיל תפילתו בזמנה.
אז כנראה מדובר ביושב אוהל, או עכ"פ מי שאינו כבול לשעות עבודה מסוימות. אז איך יתכן שמתכנן מראש להתפלל באופן שאינו דורש הכנה וישוב הדעת והתבוננות וכו'. ואף אם אתמול חטף תפילתו, הרי בטח אמר קרשעהמ"ט והחליט אז דער מארגען מוז זיין שענער וכו'. אז איזה מקום יש להתחשב בזמן תפילה, במקום להתכונן ולהתאמץ להתפלל כחסיד עכ"פ במקצת מן המקצת? ואף אם לא יצליח ח"ו, הרי גם היום יאמר קרשעהמ"ט ויחליט כנ"ל, וחוזר חלילה. אבל להתייאש מראש לגמרי מעבודת התפילה, זה כבר גראבקייט שלא ייתכן כלל!