תפילין בשבת
שאלה
יהודי מחוייב שיהיה לו שני "אותות" בכל יום:
ברית מילה
הנחת תפילין (שמירת שבת)
ומסיבה זו אין מניחים תפילין בשבת כי אין זה נצרך וכשזה לא נצרך זה הופך למוקצה[1]
ולפי זה נשאלת השאלה יהודי שבכל זאת הניח תפילין בשבת יצא מגדר קרקפתא?
והאם יש לזה נפקא מינה אם הוא מהול או שומר שבת?
תשובה
בעצם ההנחה שצריך ב' אותות, ראה ברוקח סי' ל' דס"ל דדי באות אחת. וראה בביאורי הזהר לכ"ק אדהצ"צ ע' תרעו עוד טעם למה לא מניחים תפילין בשבת, שרשה מבחי' כתר והקב"ה שהוא ז"א מניח תפילין שהם המוחין דאו"א אבל בא"א א"צ לבחי' זו כי הוא למעלה מחו"ב.
שבת לאו זמן תפילין (מנחות לו,ב, עירובין צו,א, רמב"ם הל' תפילין פ"ד הי"א, שוע"ר ל"א סע' א'), ולכן אינו מקיים שום מצוה בהנחתן - ואף עובר בבל תוסיף אם מניחן לשם מצוה (שו"ת רשב"א ח"א סי' ס"א, מג"א ל"א סק"א, שוע"ר שם), ולדברי הזה"ק (זהר חדש ח, ב במדרש הנעלם לשה"ש, הובא ביתה יוסף) חייב מיתה משום שמזלזל באות של שבת.
ע"פ הנ"ל פשוט שמי שהניח תפילין בשבת לא יצא מגדר קרקפתא דלא מנח תפילין.
בנוגע למי שאינו שומר שבת, פשוט שאינו משנה, שהרי מצווה ועומד וקדושת שבת חלה גם עליו בעל כרחו (אמנם ראה במנח"י עה"ת בראשית ע' י"א-י"ב בנוגע לקין והאבות).
ערל אינו מניח תפילין בשבת (תרוה"ד סי' קח, פרמ"ג משב"ז כט סק"ב בשם אבודרהם והלבוש, ברכי יוסף או"ח סי' ל"א בשם הרדב"ז). וראה בפרי צדיק פ' כי תשא אות ד' שמסביר ע"פ הזה"ק (יתרו צב, א) דשבת בעצמו כולל אות ברית.
אגב, יש לציין שנחלקו הראשונים אם יש איסור בהנחת תפילין בשבת שלא לשם מצוה, וכן נחלקו האחרונים אם הם כלי שמלאכתו להיתר או לאיסור, ואכ"מ.


