איזה תיקון צריך לעשות לכלי חשמלי כדי לפטור אותו מטבילה?
שאלה
שלום,
איזה תיקון צריך לעשות לכלי חשמלי כדי לפטור אותו מטבילה? האם מספיק להוציא בורג ולהחזירו?
תשובה
בעיקרון, צריך לבטל את הכלי באופן שצריך מעשה אומן לתקן אותו, ולא די בהוצאת ברגים וכדומה, שכן החזרת ברגים (וכן כל תיקון שאינו דורש טכנאי) הוא מעשה הדיוט. בגדר ביטול הכלי, בדרך כלל צריך לבטל את הכלי עצמו (ע"י עשיית חור וכדומה) שלא יוכל למלא תפקידו, אבל בכלים חשמליים, הקילו פוסקי זמננו שאפשר לקלקל את חלק החשמלי (שמוגדר כ'מעמיד') באופן שדורש מעשה אומן לתקנו, בלי לפגוע בכלי עצמו.
הרחבה:
1. שנינו בכלים פי"ד מ"א: "המחוסר חטיפה טמא, והמחוסר לטישה טהור". ובפיה"מ להרמב"ם שם שההבדל הוא שחטיפה הוי מעשה הדיוט ולטישה הוי מעשה אומן. וראה ברמב"ם כלים פ"ח ה"א ובמל"מ שם (ואף שהחזו"א ס"ל שהרמב"ם חזר בו מדבריו בפיה"מ, ועפ"ז יש שרצו להגיהה בפ"ז ה"ט, אין דבריהם מוכרחים, ולאפושי מחלוקת לא אפשינן, שהרי הרא"ש ועוד ראשונים למדו כן בחולין שם, וראה לקמן בהמשך דברנו).
2. וכן בכלים פכ"ו מ"א שלרבי יוסי, כל שהדיוט יכול להחזירו לא נתבטלה מתורת כלי ונשארה בטומאתה, והלכה כר"י. (ובפיה"מ להרמב"ם שם שהוא רק בכלי שהוא מעשה אומן, אך כלי פשוט שיכול להעשות ע"י הדיוט נטהר ע"י הדיוט.) וכן הוא ברמב"ם כלים פ"ז ה"ט.
3. כל היתר החכמת אדם (כלל ע"ג אות י"ג) לפטור כלי מטבילה ע"י ביטול המעמיד שנוי במחלוקת, וכפי שמאריך בשבה"ל ח"י סקכ"ח, שהוא נגד ט"ז מפורש (יו"ד ק"כ סק"ט) דאין במעמיד כח לבטלו מתורת כלי, דהא דאזלינן בתר המעמיד הוא רק לחומרה מחמת ספיקא דדינא, וכ"ש לפי הפר"ח (סק"ל) שמצריך פנים חדשות לגמרי (כגון התכת מתכת) לפטרו מטבילה. (ויש מי שתירץ שכוונת החכ"א אינו מצדי דין מעמיד בכלי אלא מצד אומן קונה בשבח הכלי, וזו סוגיא לעצמה איך זה חל בימינו ובדינא דמלכותא ואכ"מ). עכ"פ, רבו החולקים על הבינת אדם בין פוסקי זמננו, כולל שבט הלוי (שדחה דבריו מכח דברי הקדמונים הנ"ל) והגרשז"א, שמסיק שאין לסמוך עליו אלא אך ורק בכלי חשמל בצירוף דעות החלקת יעקב שכלים שתשמישם בחיבור לשקע דינם כמחובר.
4. אף לשיטת החזו"א (כלים ל' סק"א) וסייעתו (אוה"ח הק', סדרי טהרה, ועוד), אין כאן מקום להקל, שהרי לשיטתו (ע"פ מימרא דרבא שבת נ"ח ע"ב) אף דכל דאינו ראוי למלאכתו, פקע טומאתו ממנו (דלא כאביי שתולה במעשה אומן), הרי מודה דהיינו רק כשאינו ראוי לשום תשמיש, שפירק הכלי לגמרי, אך כשנשאר בתורת כלי (וכ"ש שלא פגע כלל בבית קיבול של הכלי) לכו"ע לא מהני מעשה הדיוט.
5. ואף את"ל שקיי"ל כהחכ"א, כמה פוסקים חשובים פקפקו בהיתר הנפוץ של הגרשז"א לנתק חוטי החשמל בגוף הכלי ולתקנו ע"י מעשה אומן ישראלי, מכיוון שהכלי עדיין ראוי לתשמיש בלי החשמל (לדוגמה, קומקום חשמלי ראוי לשימוש כקנקן), ולעומתם כתבו כמה פוסקים שלא מתחשבים בשימוש שלא שכיח כלל, ובפועל נתפשט המנהג להקל בכתפו"י.
6. בפועל, הכרעת הגרשז"א להקל בכלים חשמליים שא"א לטובלם הוא סתימת כמעט כל פוסקי זמננו, באר משה, מחזה אלי', קובץ תשובות, שערים צמויינים, הגריש"א, מנחת אשר, ועוד הרבה מאוד מחשובי הפוסקים, ולא עלה על דעתם להקל ח"ו קולא ע"ג קולא בדאורייתא, להקל יותר מקולת הבינת אדם שמצריך מעשה אומן, ולזכי שטרא לבי תרי כקולת החזו"א וסייעתו שלא להצריך מעשה אומן בביטול המעמיד.
Sources
- •שולחן ערוך יורה דעה סימן ק"כ סעיף י' וט"ז שם ס"ק ט' (ופרי חדש שם)
- •ט"ז יורה דעה סימן ק"כ סק"ט
- •שו"ת שבט הלוי ח"י סי' קכ"ח
- •שו"ת שבט הלוי חלק י' סימן כ"ח
- •שו"ת באר משה ח"ד סי' ק'
- •חכמת אדם כלל ע"ג אות י"ג
- •שו"ת מנחת שלמה חלק ב' סימן ס"ו אות ב'
- •שו"ת חלקת יעקב יורה דעה סימן מ"א
