קניית ספרי קודש

[א] (הלכה 165)

לכבוד ה' טבת, בו הרבי עורר¹ על קניית ספרי קודש - 'בית מלא ספרים', נבאר איזה מצוה אנו מקיימים בקניית ספרי קודש.

שאלה: המצוה האחרונה בתרי"ג מצות שנצטוו בני ישראל היא מצות כתיבת ספר תורה, האם הדרך לקיים את זה הוא רק בכתיבת ספר תורה או שיש דרכים נוספות?

תשובה: כתב הרא"ש²: 'אבל האידנא שכותבין ס"ת ומניחין אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים מצות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתובה חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושי' להגות בהן הוא ובניו. כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה כדכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. וע"י הגמרא והפירושים ידע פי' המצות והדינים על בוריים לכן הם הם הספרים שאדם מצווה לכתבם וגם לא למכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה'.

וכ"כ המחבר³: 'האידנא, מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ולא ימכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה'.

ונחלקו בזה הפוסקים יש אומרים⁴ שגם לדעת הרא"ש עיקר המצוה מתקיימת בכתיבת ספר תורה אך גם בקניית ספרי קודש יש מצוה. ויש אומרים⁵ שכיום המצוה מתקיימת בעיקר בניית ספרי קודש ולא בקניית ספר תורה שמונחים בארון הקודש ואיננו לומדים בהם ודבריהם עולים בקנה אחד עם לשון הרא"ש וכפי שהובא בטור שכתיבת ספר תורה ממש 'זה לא נאמר אלא לדורות הראשונים'. וכן עם לשון קיצור פסקי הרא"ש שכתב עיקר המצוה ביחס לכתיבת ספרי קודש⁶.

**

שאלה: האם בקניית ספרים מקיימים מצוות כתיבת ספר תורה?

תשובה: בגמרא מסכת מנחות⁷ נאמר: 'וא"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב: הלוקח ס"ת מן השוק - כחוטף מצוה מן השוק, כתבו - מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני. אמר רב ששת: אם הגיה אפי' אות אחת, מעלה עליו כאילו כתבו'.

נחלקו הראשונים בפירוש הגמרא האם הכוונה שכל אדם חייב לכתוב בעצמו או לפחות לשכור מישהו שיכתוב עבורו ועכ"פ להגיה אפילו אות אחת בספר תורה, אבל בקניית ספר תורה מוכן לא מקיימים את המצוה⁸, או שגם אם קונים ספר תורה יוצאים ידי חובה, אלא שזה לא מצוה מן המובחר⁹.

ולמעשה הרמ"א¹⁰ פסק שבקניה לא יוצאים ידי חובה, אמנם הט"ז¹¹, וביאור הגר"א¹² סוברים כרש"י שיצא ידי חובה.

ולפי זה יש לדון האם כיום שהמצוה מתקיימת בספרי קודש, מה הדין בקניית ספרים האם אנו מקיימים את המצוה גם לשיטת הרמ"א?

יש אומרים¹³ שזה עצמו תלוי במחלוקת הרמב"ם והרא"ש האם כיום ניתן לצאת ידי חובה בספרי קודש או שצריך ספר תורה, לרמב"ם שצריך דוקא כתיבת ספר תורה כי גדר המצוה קשור לכתיבה ולכן לא יוצאים ידי חובה בקניית ספרים, אמנם לרא"ש שיוצאים ידי חובה בספרים, כי גדר המצוה הוא הלמידה בספרים א"כ יוצא ידי חובה בקניה של ספרים.

ואמנם הרא"ש כתב שהמצוה היא לכתוב ספרים, אבל כבר ביארו המפרשים¹⁴ שאין כוונתו בדווקא לכתיבה אלא גם לקניה, ונקט כתיבה בגלל ספר תורה. ועפי"ז נקטו הפוסקים שיוצאים ידי חובה בקניית ספרים.

אך הרבי¹⁵ מבאר שבקניית ספרים יוצאים ידי חובה לכל השיטות¹⁶, כיון שגדר מצות כתיבת התורה חלק מקיום מצות לימוד התורה: 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם' ועל ידי כתיבת הספר תורה כך התורה תהי' אצל בני ישראל לעד, כיון שלימוד מתוך הספר מאפשר חזרה תמידים ומונע שכחה וטעויות, אלא שכל זמן שהי' אסור לכתוב את התורה שבעל פה במילא כל האפשרות לקיים את המצוה היתה על ידי תורה שבכתב, ולתורה שבכתב יש כללים איך כותבים אותה (ולהבנת הרמב"ם והרמ"א זה עצמו הפך להיות חלק מגדרי המצוה ולכן הקונה לא יצא ידי חובה, מש"כ לרש"י זה רק דין כיצד ליצור קדושה בספר תורה אבל לא כחלק מעצם מצות כתיבת ספר תורה במטרה של שימה בפיהם), ובמילא כיום שאנו מקיימים את המצוה בספרים מודפסים שבהם אין את כללי קדושת ספר תורה, במילא לכל השיטות אפשר לצאת ידי חובה בקניה ולא צריך להדפיס לבד.

**

שאלה: האם יוצאים ידי חובה בספרים שאינם בלשון הקודש כמו אנגלית וכדומה?

תשובה: כתבו הפוסקים¹⁷ שיוצאים ידי חובה בכל שפה. וכך כותב הרבי¹⁸: 'לכאורה מובן שמקיים המצוה ד'ולמדה' בתורה משנה וגמרא ופירושיהן באיזה שפה שתהי' אף שלא נכתב בלה"ק, וכן מקיים המ"ע דוכתבו לכם, כשקונה ספרים אלו בכל לשון'.

**

שאלה: לשיטות שלא מקיימים מצות ספר תורה בקניית ספרים האם יש ענין לקנות ספרים?

תשובה: הרבי אמר בשיחה של ה' טבת התשמ"ט¹⁹: 'ואפילו לדעת אלו החולקים וסוברים שבקניית ספרי קודש אין קיום מצות עשה דאורייתא, הרי גם לשיטתם מקיימים בזה לכל הפחות מצוה מדברי סופרים, אשר 'חביבין עלי דברי סופרים' ו'חמורים עלי דברי סופרים'. נמצא ש(לכו"ע) ישנה חשיבות מיוחדת בקניית ספרי קודש (בזמן הזה).

ויתירה מזו: בקניית ספרי קודש יש את ב' העילויים יחד, הן העילוי דמ"ע מדאורייתא (כדעת הרא"ש), והן העילוי דמצוה מד"ס (לשיטה הב').

וענין זה - ספרי קודש - שייך לכאו"א, אנשים נשים וטף כמתאים לשנת תשמח ותשמח שנת הקהל - שבה נאמר 'הקהל את העם האנשים נשים והטף'. ובפרט שלאחרונה נהוג שלקטנים יש ספרי קודש משלהם (ולא רק מאכלים ולבושים משלהם), שזה מוסיף חיזוק ונועם בחייהם.

א"כ למעשה ישנה מצוה מדאורייתא ועכ"פ מדרבנן לקנות ספרי קודש לאנשים נשים וטף.

¹ ש"פ ויגש ה' טבת תשמ"ח. ה' טבת תשמ"ט. ש"פ ויגש ז' טבת התשנ"ב ↩

² הלכות קטנות הלכות ס"ת סי' א. וכתב רבינו ירוחם נ"ב ח"ב יז, ב שכן כתבו הגאונים ↩

³ שו"ע יו"ד סי' רע ס"ב ↩

⁴ ב"י. ב"ח. ט"ז ס"ק ד. ברכ"י יוסף סק"ט ושכן מוכח מגורי האריז"ל. ולהעיר משו"ת שאגת אריה סי' לו ↩

⁵ דרישה ופרישה שם סק"ח. ש"ך סק"ה. שו"ת פנים מאירות ח"ג סוס"י כ. נמוקי רי"ב ↩

⁶ גם הט"ז שם הסכים שכך נראה יותר בלשון הרא"ש ↩

⁷ ל, א ↩

⁸ רמב"ם ריש הל' ספר תורה - עפ"י מנ"ח מצוה תריג אות ב. לקו"ש חכ"ג חג השבועות אות ג ע' 20 וראה הערה 32. וברביד הזהב כתב שזו דעת הרי"ף ↩

⁹ רש"י מנחות ל, א ד"ה כחוטף. נמוקי יוסף ורבינו יהונתן ריש הלכות ספר תורה ↩

¹⁰ יו"ד סי' רע ס"א בהגה ↩

¹¹ סק"א ↩

¹² אות ג ↩

¹³ שאגת אריה סי' לו. מנ"ח. שו"ת שמן רוקח ח"ג יו"ד סי' יז. כלי חמדה פר' וילך ↩

¹⁴ לבוש יו"ד סי' רע. שלחן גבוה יו"ד שם ס"ק יג. לקו"ש חכ"ג שם ע' 24 אות ט. אורחות יושר פכ"ב. שו"ת סמיכה לחיים יו"ד סי' ו ↩

¹⁵ לקו"ש חכ"ג שם. ובלקו"ש חכ"ד וילך ב ס"ד ע' 210 ↩

¹⁶ וכ"כ בדעת קדושים על הלכות ס"ת ס"ק ז ↩

¹⁷ פלא יועץ ערך ספר. ולהעיר מצפנת פענח הל' תפלה פי"ב ה"י. מקור חסד לספר חסידים סי' תד ↩

¹⁸ לקו"ש חכ"ג שם ע' 25 הערה 67 ↩

¹⁹ תו"מ תשמ"ט ח"ב ע' 103 (בלתי מוגה) ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'