ברכה מעין שלוש על פירות הארץ
[א] (הלכה 198)
מוגש לכבוד ט"ו בשבט - 'ראש השנה לאילן'.
שאלה: האוכל מפירות שבעת המינים שגדלו בארץ ישראל כיצד יברך ברכה אחרונה?
תשובה: הגמרא במסכת ברכות1 אומרת: 'מיחתם במאי חתים? … רב חסדא אמר: על הארץ ועל פירותיה, ורבי יוחנן אמר: על הארץ ועל הפירות. אמר רב עמרם: ולא פליגי, הא - לן [=דברי רב חסדא שהי' גר בבבל נאמרו לתושבי בבל], והא - להו [=דברי רבי יוחנן שגר בארץ ישראל נאמרו לתושבי ארץ ישראל]. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אינהו אכלי ואנן מברכין? [=כלומר כיצד יתכן שבני ארץ ישראל יאכלו את פירות הארץ, ומי שיציין את זה הם תושבי בבל], אלא איפוך: רב חסדא אמר [=לתושבי בבל לברך על פירות חו"ל] על הארץ ועל הפירות, רבי יוחנן אמר [=לתושבי ארץ ישראל] על הארץ ועל פירותיה'.
וכתב הרשב"א שם: 'וקיי"ל דבארץ חתמינן על הארץ ועל פירותיה כר' יוחנן ובחוצה לארץ מברכין על הארץ ועל הפירות כרב חסדא, ומסתברא שאפילו בחוצה לארץ אי אכיל פירות הבאין מן הארץ מברך על הארץ ועל פירותיה, דהא למאי דס"ל מעיקרא דרב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה לא הוה קשיא לן אלא אינהו אכלי ואנן מברכין, אלמא כל היכא דאכלין אנן מברכין על פירותיה'.
וכן פסק המחבר2: 'בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם על הארץ ועל הפירות, ובארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה. ואם בחוץ לארץ אוכל מפירות הארץ, חותם ג"כ על פירותיה'.
וכן כתב אדמו"ר הזקן3 בסדר ברכות הנהנין: 'בברכה מעין ג' של פירות מז' המינים חותמין בחוץ לארץ על הארץ ועל הפירות ובארץ ישראל על הארץ ועל פירותיה ואפילו פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ חותמין לאחריהם על הארץ ועל פירותיה'.
אמנם בסידור אדמו"ר הזקן לא כתב את הנוסח שמברכים על פירות הארץ, אך4 בפשטות הסיבה מכיון שהסידור נכתב עבור בני חו"ל.
כתב הגר"ח נאה5: א) 'דבספק אם הפירות מארץ ישראל או מחו"ל חותם ועל הפירות בין בא"י ובין בחו"ל'. ב) ואם אכל מפירות ארץ ישראל וחתם 'ועל הפירות' יצא ידי חובה. ג) אכל חצי שיעור מפירות ארץ ישראל וחצי שיעור מפירות חו"ל, יחתום 'על הפירות'.
הערות:
1 מד, א ↩
2 או"ח סי' רח ס"י ↩
3 פי"ב הי"ב ↩
4 ראה סדבה"נ מהדרות הרא"א אות צו. קצות השלחן סי' מט בדה"ש ס"ק כד. ובהוספות ↩
5 בקצוה"ש סי' ס בדה"ש אות ה מהא"ר סי' רח ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsAppברכה מעין שלוש — נוסח לפני החתימה
[2] (הלכה 199)
למדנו שישנו שינוי בסיום ברכת מעין שלוש כאשר אוכלים פירות ארץ הקודש.
שאלה: האם משנים גם לפני החתימה?
תשובה: כתב הערוך השולחן1: 'וזהו בגמר חתימה אבל קודם גמר חתימה הכל מודים דצריך לומר ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן ובפירות יאמר על הארץ ועל הפירות אפילו בארץ ישראל דדי בגמר חתימה לומר פירותיה [נ"ל]'.
אך הכף החיים2 כתב: 'וגם אחר כי אתה טוב ומטיב לכל נוהגין לומר ונודה לך על הארץ ועל מחיתה כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה .. וכן בברכת הפירות נוהגין לאמר ונודה לך על הארץ ועל פירותיה ובברכת היין ונודה לך על הארץ ועל פרי גפנה וחותמין בא"י על הארץ ועל פרי גפנה'.
והנה אדמו"ר הזקן בסדר ברכת הנהנין3 אמנם כתב את עצם הדין שמשנים לפירותיה בפירות הארץ, אך לא הזכיר שיש לשנות גם סמוך לחתימה, אך כפי שכותב הרבי4 אין ללמוד מכך מהי דעתו בנידון זה למעשה, כיון שיתכן שטעם ההשמטה נובע מהכלל: 'כי כמדומה ממעט אדה"ז להביא דינים שלא נתפרשו בס' שלפניו (וע"ד הרמב"ם). ובפרט אותם שאין רגילים 'במדינתנו'.
וכן כתב הגר"ח נאה בהערות שבסוף הספר: 'בקצוה"ש סי' ס' ס"ב, דבא"י חותמין בברכה מעין שלש על הארץ ועל פירותיה, יש להוסיף דגם באמצע הברכה צריך לומר ונודה לך על הארץ ועל פירותיה, ומה שלא נזכר זה בשו"ע ופוסקים, פשוט לפי שבנוסח הגמ' והראשונים אין כלל תיבות אלו ונודה לך כו' ע"כ לא דברו מזה, רק הלבוש כי יש אומרים לומר ונודה לך כו' כדי שיהי' מעין חתימה סמוך לחתימה, ולטעם זה צריך לומר ועל פירותיה, דומיא דחתימה'.
א"כ האוכל מפירות ארץ ישראל יאמר בחתימה: 'ונודה לך על הארץ ועל פירותיה ברוך אתה ה' על הארץ ועל פירותיה'.
[אמנם כאשר שתה יין מענבי חוץ לארץ ובנוסף אכל פירות מארץ ישראל יש שהעירו5 שצ"ע אם יאמר על פרי הגפן ופירותיה, כי אז משמעות המילים פירותיה של פרי הגפן, ולכן שיאמר על פרי הגפן ועל הפירות. וצ"ע].
הערות:
1 או"ח סי' רח ס"ו ↩
2 או"ח שם ס"ק נח ↩
3 פי"ב סי"ב ↩
4 אג"ק חט"ו אגרת ה'תשסה ↩
5 הערת הרא"א על סדר ברה"נ ↩
[3] (הלכה 200)
שאלה: האם רק על פירות ארץ ישראל משנים את נוסח חתימה של ברכת מעין שלוש או גם ביין מענבים של ארץ ישראל או עוגה מקמח מארץ ישראל?
תשובה: כתב מרן החיד"א בברכי יוסף1: 'נשאל הרב הלכות קטנות2 אמאי דנהגינן בארץ ישראל לחתום על המחייתה ועל כלכלתה מעין דוגמא דעל פירותיה, ולא מצא הרב סמך למנהג, ומ"מ כתב דאין לשנות מנהג ראשונים, עכ"ד. וימצא כתוב בספר כפתור ופרח3 כתב בהדיא בארץ ישראל חותם על המחייתה כמו ברכת הפירות. ומיהו שם כתב דחותם ג"כ על הארץ ועל מזונה. וגם באגודה פרק כיצד מברכין כתב בשם ר"י דבארץ ישראל יברך על הארץ ועל מזונותיה, ע"ש. ולא נהגו כן.
רואים מדברי החיד"א שלמרות שהמקור בגמרא נאמר רק לגבי פירות הארץ, אך בארץ ישראל נהגו לשנות גם ביין ובמזונות ויש לזה יסוד בראשונים.
ואמנם כתב הגר"ח נאה4: 'ועיין בברכי יוסף סי' ר"ח דבארץ ישראל חותמין ועל מחייתה וכן מוכח שם דעל היין חותם, ועל פרי גפנה, אולם מסידור אדמו"ר בנוסח הברכה מעין ג' דלא הזכיר מזה משמע דס"ל דאין חילוק בין א"י לחו"ל רק בברכת הפירות'.
אך כפי שכותב הרבי אין ללמוד מההשמטה שכך דעת אדמו"ר הזקן, וז"ל קודשו של הרבי5: 'בנוסח ברכה מעין ג' אם לשנות בארץ ישראל ולומר פרי גפנה מחיתה כו' - עיין קצות השלחן ס"ס בבדי השלחן שם (ועפמש"כ שם אין לשנות סמוך לחתימת הברכה אפילו בפירות. וסותר עצמו במש"כ בסוף ח"ו). ובס' א"י להרב טוקצינסקי, וש"נ. אבל צע"ג אם איתא ליסוד מש"כ בבדי השלחן כי כמדומה ממעט אדה"ז להביא דינים שלא נתפרשו בספרים שלפניו (וע"ד הרמב"ם). ובפרט אותם שאין רגילים "במדינתנו" (וכנסמן בקצה"ש ח"ו שם לברה"נ פ"ו ולקו"א בשו"ע לאדה"ז סתק"ז. - ואולי מטעם זה לא הביא ברכת הקשת בברכת הנהנין שבסידור). ולמה ישנו ממנהג הכל מפני ראיה שיש להטיל בה ספק? ואפשר יש בזה קבלה אצל אנ"ש שבאה"ק ת"ו מחסידי חב"ד הראשונים שעלו לשם?'.
א"כ למעשה גישת הרבי שאין להוכיח מההשמטה וכן אין לשנות מהמנהג בזה. וא"כ אין לשנות מהמנהג המקובל בארץ6 לומר ועל פרי גפנה.
[אמנם להעיר שיש מרבני חב"ד שהבינו את מסקנת המכתב של הרבי אחרת ואכמ"ל, ולכן יש שהורו7 לא לשנות ביין מענבי ארץ ישראל, ולומר תמיד ועל פרי הגפן].
ובנוגע לברכת על מחייתה על מזונות, יש שכתבו8 שהאשכנזים לא נהגו לשנות ולומר מחייתה.
אמנם להעיר שבלאו הכי יש אומרים9 שכיום כמעט לא מצוי מזונות מקמח של ארץ ישראל.
הערות:
1 או"ח סי' רח ס"ק י ↩
2 ח"ב סי' נ"ה ↩
3 דף ל"ו ע"ב ריש פרק י ↩
4 קצוה"ש בבדה"ש סק"ה ↩
5 אג"ק חט"ו אגרת ה'תשסה ↩
6 ראה הנסמן בפסקי תשובות סי' רח אות טו והערה 117 ↩
7 וכן הורה הגרמ"ש אשכנזי ז"ל (וכ"כ בשו"ע הקצר פס"ו דין א] ↩
8 ראה שו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' יב. וראה גם אור שמח הל' ברכות פ"ח הי"ד 'לפי שעיקר הברכה נתקן על הפרי שלא נשתנה וניכרת גידולו, אבל מזון ומחי' דאשתנו, דכוסס חיטה מברך בורא פרי האדמה (ברכות לז, א), לא אמרי ועל מחייתה, או על מזונותיה, אפילו אוכל בארץ ישראל, ופשוט, ועיין פאת השלחן' ↩
9 וראה גם שו"ת הר צבי ח"א סי' קח, ושו"ת משנה הלכות ח"ו סי' מא ↩