חודש אדר

[1] (הלכה 213)

שאלה: במה מתבטאת יחודיותו של חודש אדר?

תשובה: א. הגמרא במסכת תענית¹ (דף כט, א) אומרת: 'משנכנס אדר מרבין בשמחה אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה'. [=יהודי שצריך ללכת להתדיין עם נכרי שישתמט ממנו, ולא ידון עמו בחודש אב משום שאז רע מזלו ואילו בחודש אדר, אדרבה, ימציא את עצמו לדון איתו, כדי שידון עמו אז משום שאז בריא וטוב מזלו²].

ברמב"ם ושו"ע לא הוזכרה הלכה זו³, אך המג"א⁴ הביא דין זה להלכה.

הרבי מבאר⁵ את הסיבה שהרמב"ם השמיט דין זה מכיוון שלשיטתו צריכים להיות 'שמח כל ימיו', ואעפ"כ המג"א בכל אופן הביא דין זה, מכיון שהוא הי' מקובל, ובדורות האחרונים שהתגבר חושך הגלות ישנו קושי לקיים את השמחה התמידית שתורגש ברגש הלב, ולכן כתב המג"א דין זה כדי שתהי' נתינת כח מהענין שמשנכנס אדר מרבים בשמחה, שיהודי יצליח לפעול בעצמו את השמחה'.

ולגבי השמחה של חודש אדר כתב הרבי: 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' שמחה זו אינה מסובבת בסיבת איזה דבר מצוה, כי אם איזו שמחה שתהי', גם שמחה בעניני הרשות. [ע"ד הדוגמא שהובאה בגמרא מ'בנין של שמחה' – 'הבונה בית חתנות לבנו', ו'נטיעה של שמחה' – 'הנוטע אבורנקי (אילן שצילו נאה) של מלכים⁶], כי העיקר היא השמחה⁷. ושכל יהודי יוסיף בכל עניני שמחה [ובכל יום שיהי' חידוש בשמחה על היום שלפניו] הן בנוגע אליו והן לזולתו ולכל לראש ע"י הוספה בלימוד התורה, ושיתווסף בשמחה גם בענינים גשמיים לשמח עצמו והזולת וב"ב בענינים המשמחים אותם בטבעם⁸.

בנוסף לדין הכללי והמזל במשפט, הביאו הפוסקים עוד דינים לחודש זה מכך שנהפך לשמחה, וכדלקמן:

ב. כתב המרדכי⁹: 'בתוספתא דמגילה פ"ק היוצאין בשיירא והמפרשים בספינה קורין בי"ד וכ"כ בה"ג לא אמרו להקדים אלא לכפרים, ויש מרבותינו שאומרים שאם אין בידם מגילה מוטב שיקדימו ויקראו ממה שלא יקראו כלל וכן נראה בעיני דגרסינן בירושלמי דמגילה פ"ק תניא רבי נתן אומר כל החדש כשר לקריאת מגילה שנאמר והחדש אשר נהפך להם וגו' אמר רבי חלבו ובלבד עד ט"ו הא דתימא כל החדש כשר לקריאת מגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה..'.

וכתב הבית יוסף¹⁰: 'וכ"כ בהגהות אשירי¹¹ בשם אור זרוע¹² שאם יודע שלא יהיה לו מגילה בי"ד חייב לקרותה קודם שיצא לדרך אפילו מתחלת החדש: … ונ"ל דההיא דירושלמי דכל החדש כשר לקריאת מגילה לא ס"ל לתלמודא דידן¹³. מדלא מייתי לה ומכל מקום בשעת הדחק שאי אפשר בענין אחר כלל כדאי הוא הירושלמי לסמוך עליו ומיהו כל שקרא שלא בזמנה אם נזדמנה לו מגילה בזמנה חוזר וקורא כדין בן כפר שהקדים ליום הכניסה שאם היה בעיר בי"ד חוזר וקורא עמהם'.

וכן פסק בשו"ע¹⁴: 'המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו, יקראנה בי"ג או בי"ב או באחד עשר, בלא ברכה; ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו, יש אומרים שקורא אפילו מתחלת החדש. וכתב הרמ"א בהגה: 'והכי נהוג; מיהו אם נזדמן לו אח"כ מגילה, חוזר וקורא אותה'.

וכתב המג"א¹⁵: 'בקיבוץ עשרה דשלא בזמנה בעינן עשרה'. וכתב הפרי מגדים שם: 'ויש לראות, הואיל וקורא בלא ברכה יקרא בפחות מעשרה אם אי אפשר למצוא עשרה'.

¹ כט, א ↩

² הגם שאין מזל ישראל, ראה מ"ש בזה רש"י שבת קנו, ב ד"ה אין מזל לישראל. ריטב"א ומהרש"א בחידושים על הגמ' תענית שם. ובשיחה מלילות וש"ק פ' תרומה תשנ"ב ס"ז ואילך ↩

³ וראה שו"ת חתם סופר ח"א או"ח סי' קס שני טעמים לכך, נמוקי או"ח סי' תרצו ↩

⁴ סי' תרפו סק"ה ↩

⁵ במכתב מאדר תשל"א - לקו"ש חי"א ע' 338. ובשיחת ויק"פ תשל"א ↩

⁶ לקו"ד ח"ד ע' 1274 ↩

⁷ לקו"ש חט"ז ע' 345 ↩

⁸ שיחת לילות וש"פ תרומה תשנ"ב ↩

⁹ מגילה רמז תשעד ↩

¹⁰ או"ח סי' תרפח ↩

¹¹ פ"א סי' א ↩

¹² ח"ב שסז עז ע"ג ↩

¹³ עפ"ז תרצו (שו"ת התעוררות תשובה סי' תעג, ובשו"ת אור לציון ח"ד פנ"ג הערה ו) למה לא הביא הרמב"ם דין זה משנכנס אדר, כי אינו לפי הבבלי ↩

¹⁴ סי' תרפח ס"ז ↩

¹⁵ ס"ק יא ↩

[2] (הלכה 214)

שאלה: איזה עוד משמעויות הלכתיות יש לדין ש'משנכנס אדר מרבים בשמחה'?

תשובה: ידוע שיש נוהגים¹ שלא לערוך נישואין בימים שלאחרי חצי החודש².

אך גם ביחס למחמירים בזה כתב השדי חמד³: 'ולפני איזה שנים במכתב ששלח לי ידידי רב מופלג הסמוך למדינה זו, מר ניהו הרב הגדול מוהר"ר שניאור זלמן פינסקער⁴ האבד"ק חארסאן נ"י. ראיתי שהוציא מכלל זה (נישואין בזמן חיסור הלבנה) חדש אדר וחדש אלול, דבשניהם לית דחש להא דחיסור הלבנה, והעיד שפעמים רבות מזדמן שנושאין נשים בכלה דאדר, ובכלה דאלול, גם בימי החיסור: והעיד כן בשם גדולי הרבנים בעיירות גדולות, ואמר מר דנ"ל הטעם שהקלו בהם לפי שבחדש אדר נאמר בו והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליו"ט, וכל החדש במשמע, ומשנכנס אדר מרבין בשמחה, ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי וכו' דבריא מזליה'. ובהמשך דבריו הזכיר השד"ח שוב וכתב: 'והנה הרה"ג מ' שניאור זלמן נ"י הגאב"ד חארסון כתב לו להעיד שראה מעשה שבחדשי אדר ואלול נושאין בכל החודש ואף מגדולי הרבנים ראה שאין מקפידים על כך והרה"ג הנ"ל טעמא טעים דבחודש אדר נאמר בו והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה כו' וסיום דבריו נקוט האי כללא בידך כל המנהגים של חתן ושל כלה אנו למדין ממתן תורה עכ"ל הרה"ג מוה' ש"ז נ"י. והנה אף שלא נזכר בפוסקים מעליותא דחדשי אדר ואלול לענין נישואין בימי חיסור הלבנה מ"מ נאמן עלינו הרה"ג מו"ה ש"ז נ"י ודבריו דברי טעם ושכל טוב הן⁵.

וכן כתוב בספר המנהגים⁶: 'בחודש אדר וכן בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש'.

ולסיום נציין למנהג יהודי קדום הנובע מדין זה של השמחה בחודש אדר:

מנהג תליית שלטי 'משנכנס אדר מרבין בשמחה'.

כתב בספר ילקוט אברהם⁷ שנהגו בקהילות שונות בתחילת חודש אדר לתלות בבתי כנסיות ובבתים דף שעליו כתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה'. ויש שנהגו ששלט זה שמים במקום בו משאירים אמה שאינה מסויידת זכר לחורבן, וענין זה מיוסד עפ"י מה שכתב השערי תשובה סימן תרצה: 'וכתב במור וקציעה נראה לומר שאין צריך להזהר לעשות בסעודת פורים זכר לאבילות ירושלים' כך גם נהגו לרמז ש'במקום תוגה שם תהא באותו מקום ובאותו שעה שמחה וששון ליהודים'.

וכתב בשו"ת אפרקסתא דעניא⁸: 'ואשר דרש מני אם מצאתי טעם למנהג העולם שמדבקין על הפתחים 'משנכנס אדר מרבין בשמחה'. ואם משום כדי להזכיר את הדין למה אין מדבקין באלול 'משנכנס אלול מרבין בתשובה'. הנה אנכי לא ראיתי ולא שמעתי טעם למנהג זה, ובס' המנהגים הגדולים שבידי כמדומה שלא ימצא', אמנם מ"ש כ"ת מדוע אין עושין כך באלול, לא קשה מידי חדא דמאמר זה לא נמצא בשום מקום בש"ס⁹. אף דהאמת כן הוא, מכל מקום הרי כתב המהרש"א בחא"ג סוף מס' מגילה הא דלא חשיב התם ל' יום לפני ר"ה ויו"כ, משום דבאמת זמנה של תשובה בכל השנה דבר יום ביומו, ע"ש ... משא"כ משנכנס אדר כו' הוא מאמר מפורש בש"ס תענית כ"ט סע"א. אלא דהרי"ף ורמב"ם וש"ע לא העתיקו בשום דוכתא, ופשיטא משום דליכא נפקא מיניה לדינא. אלא מקום יש בראש לומר דנפקא מינה לענין נשואין בחסרון לבנה דבאדר וניסן (כדמוכח מרש"י תענית שם ודוק) בכל החדש ליכא פקידא'.

יש שכתבו¹⁰ שמחמת שהלכה זו של שמחת אדר לא נכתבה בשו"ע, לכן בכדי לפרסמה תלו שלטים אלו לזכרון.

¹ ראה שו"ע יו"ד סי' קעט ס"ב. רמ"א אבה"ע סי' סד ס"ג ↩

² בעז"ה נכתוב בהמשך לגבי הלכה זו ומנהגה כיום ↩

³ ח"ו ע' א'רנו מערכת חתן וכלה אות כא ד"ה ולפני ↩

⁴ מחסידי הרבי הצ"צ והרבי מהר"ש והספיק להיות מאלו שהפצירו ברבי הרש"ב לקבל על עצמו את הנשיאות ↩

⁵ ראה גם ערוה"ש אבה"ע סי' סד סי"ג ↩

⁶ עמוד 76 ↩

⁷ סי' תרפד דף עד ↩

⁸ ח"ב או"ח סי' לו ↩

⁹ וראה במהרי"ל (מנהגים) הלכות ימים הנוראים 'טעם התקיעה משנכנס אלול, כדאמרינן משנכנס אלול מרבין בתשובה' ↩

¹⁰ עלי תמר עמ"ס מגילה פ"א ה"א בשם הרה"ק רבי זאב מזבארז ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'