לימוד ובניית משכן בזמן הזה
[א] (הלכה 215)
בשבועות אלו בהם אנו קוראים בתורה אודות עשיית המשכן, עורר הרבי1: 'הצעה־בקשה חדשה, על מנת לפרסם בכל מקום ומקום: מכיון שנכנסים לשבוע דפרשת תרומה (החל מהקריאה דמנחת שבת), ולאח"ז פרשת תצווה, שבפרשיות אלו נתבארו כל פרטי הציוויים דמעשה המשכן, כלי המשכן, בגדי כהונה וכו' – כדאי ונכון ביותר שנוסף על לימוד חלק מהפרשה בכל יום (עם פירוש רש"י) בשיעורי חת"ת, יוסיפו וילמדו גם מפירושי חז"ל בתושבע"פ (עכ"פ מאמר ופירוש אחד על פסוק אחד), כפי שנלקטו כבר בספרים2 (ואין צורך לחפש בספרים), 'כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם''.
★ ★ ★
שאלה האם מותר לבנות בית כבנין המקדש?
תשובה: הגמרא במסכת עבודה3 זרה אומרת: 'תניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה. אבל עושה של חמשה ושל ששה ושל שמונה. ושל שבעה - לא יעשה, אפילו של שאר מיני מתכות'.
וכ"פ המחבר4: 'לא יעשה בית תבנית היכל כשיעור גבהו וארכו ורחבו'.
א"כ אסור לעשות בית בצורת בית המקדש.
★ ★ ★
שאלה: האם איסור זה חל גם על המשכן?
תשובה: כתב במנחת חינוך5: 'אלולי דמסתפינא מחבראי וכ"ש מרבותי הייתי אומר דדין זה אינו בלאו הזה, רק בזמן שבהמ"ק קיים אסור לעשות כתבניתו כגון בזמן המשכן היה אסור לעשות כצורות המשכן כיון שהיה אז משמש לפניו יתברך. וכן כשהיה שילה עומד וכן נוב וגבעון וכן בית ראשון הי' אסור לעשות בכל זמן מהזמנים איזה תבנית שהי' דוגמת התבנית שהי' משמש אז. וכן בבית שני הי' אסור לבנות כתבניתו. וכן בבית שלישי במהרה בימינו יהיה אסור לעשות כתבנית שיהי' אז, כי הם משמשין לפניו ית'. אבל האידנא כיון דבעוונותינו הרבים אין משמשין לפניו אפשר דאין בכלל לאו הזה .. והנה אני כותב זאת באימה וביראה כי הוא להקל באיסור דאורייתא נגד הפוסקים אך תורה היא וללמוד אני צריך ולא אוכל להבין אם יש איסור בזמן הזה לעשות תבנית עזרה מאיזה תבנית נאסר וצ"ע בזה'.
אלא שהרבי העיר6 על דברי המנ"ח: 'אבל הרי זה נגד דעת הפוסקים טושו"ע יו"ד סקמ"א ס"ח דאסור גם עכשיו (כמו שכותב שם בעצמו), וא"כ י"ל דגם דמות המשכן כו' אסור. ובשו"ת בית אפרים או"ח סיו"ד כתב דלדעת רש"י והרמב"ם (למסקנא) האיסור הוא גם בתבנית בית ראשון. וגם עפ"י דבריו י"ל שאסור גם בתבנית משכן'.
וכדברי הרבי שיש איסור בעשיית תבנית המשכן גם כיום, כך נראה גם כן מדברי הריטב"א7.
א"כ י"ל: שלמעשה אסור לעשות גם את צורת המשכן.
מחר בעז"ה נדון האם איסור זה הוא גם כאשר משנה את גודל הדגם ממה שהיה הגודל במשכן.
הערות:
1 ש"פ משפטים תשמ"ט - ספר השיחות ע' 252 ↩
2 כמו 'תורה תמימה', 'תורה שלמה' וכיו"ב ↩
3 מג עמוד א. וכ"ה בר"ה כד, א. מנחות כח, ב ↩
4 יו"ד סי' קמא ס"ח ↩
5 פרשת קדושים מצוה רנד אות ו ↩
6 לקו"ש חט"ז עמ' 306 הערה 60 ↩
7 בר"ה כד, א ד"ה תנן ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsAppבניית דגם המשכן בשינוי גודל
[א] (הלכה 216)
בניית דגם המשכן
למדנו בהלכה הקודמת (מספר 215) שישנו איסור לבנות לבנות בדוגמת המשכן והמקדש.
שאלה: מה הדין אם שינה את הגודל של הדגם?
תשובה: א. כתב רש"י במסכת עבודה זרה1: 'בית תבנית היכל - בארכו ורחבו ורומו ושיעור מדת פתחיו אבל אם נשתנה במקצת מותר', וכ"פ הטור2.
וכן נראה מדברי המחבר3: 'לא יעשה בית, תבנית היכל כשיעור גבהו וארכו ורחבו. וכפי שביאר הש"ך4: 'כשיעור גבהו וארכו ורחבו. אבל אם נשתנה במקצת מותר'.
אלא שבשו"ת מהרי"ק5 כתב על דברי התוספות6: 'הרי לך בהדיא דאע"ג דאולם היה לו ד' מחיצות כיון שהיה נראה כאלו אין לו רק ג' מחיצות אסור לעשות אכסדרה בת ג' כתבניתו. אלמא במראית העין תלייא מילתא ואף על גב דלא עביד ממש דוגמת בית המקדש'.
ונראה מדבריו שלומד מדברי התוס' שגם אם משנה מהגודל, אך כל עוד במראית עין זה נראה כמו המשכן, הרי זה אסור.
אך בשו"ת חכם צבי7 חלק עליו וכתב: 'לפע"ד מעולם לא עלה על לב התוס' לומר דאף שאינו דוגמת האולם ממש אסור משום שהוא נראה דוגמתו דא"כ איזה שיעור לנו להיתר ומי יגיד לנו עד היכן אדם טועה בדמיון מראית עינו'.
והנה כתב הגרי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים8: 'מי התיר לעשות דוגמא למשכן בכללו אם לא מטעם דלהתלמד. אבל לענ"ד היתר דלהתלמד הוא דוקא במקום דצריכים למעשה, והרי מוזהרים שלא לעשות מנורה בת ז' קנים וכמבואר וכו', וא"כ לעשות התבנית בכללו ולפי ערך לא ידעתי היתר'9.
אך בשו"ת מנחת יצחק10 כתב: 'ואף דלמעשה, יש עוד להתיישב בזה מ"מ בנדון דידן דיש בזה ג"כ ענין של להתלמד ולהבין ולהורות .. ואף גם זאת מה שבנדון דידן בלאו הכי יש להקל, דהרי פשטות לשון הגמ' מוכיח דרק כשעושה בית גמור וכדו' הוא דאסור כל שלא משנה מדתו, אבל בנדון דידן הרי אין על תבנית שם בית כלל אלא עושה מאבנים קטנים ביותר, והרי בזה לא שייך שמשתמש בשרביטו של מלך ומשוה כבוד עבד לרב … והנה למעשה ישאל עוד גדולי תורה כי מחמת טרדותי הרבים לא כתבתי רק דרך משא ומתן ולא להלכה למעשה'.
ואכן למעשה התירו הפוסקים לעשות דגם מוקטן ובפרט להתלמד11.
ב. נימוק נוסף להתיר לעשות דגם של המשכן, הוא כאשר החומר ממנו עושים את הדגם, אינו כשר לעשיית המשכן, וכדלקמן:
הגמרא במסכת עבודה זרה12 אומרת: 'לא יעשה אדם .. מנורה ..אפילו של שאר מיני מתכות. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה'.
וכתב רש"י: 'אבל של עץ שרי [=מותר] דאינה כשרה במקדש דהפרט [=הפסוק מפרט] מפורש מתכת. ורבי יוסי בר יהודה אמר אף של עץ לא יעשה - ש(סובר ש)אף היא כשרה במקדש'.
וכן פסק המחבר13 לגבי איסור עשיית מנורה דמוי המקדש: 'אפילו משאר מיני מתכות'. וכתב הש"ך14: 'שאע"פ שאינה של זהב כשרה במקדש אבל [אם] אינה של מתכות, כגון של עץ וכה"ג שרי דפסולה במקדש, (ש"ס ורמב"ם פ"ז מהל' בית הבחירה) וכ"ש של חרס דשרי (כדאיתא ברש"י שם ובמהרי"א) והיינו דכתבו הטור ומחבר מתכות דוקא'.
א"כ ישנו היתר נוסף כאשר בונים מחומר שאינו כשר, אין את האיסור15.
למעשה מותר לעשות דגמים של המשכן כשיש שינוי מהגודל המקורי או כשנעשה מחומרים שאינם כשרים למשכן. וכן מסופר שהרבי בצעירותו בנה דגם של בית המקדש16, וכן מעשה רב שהביאו לרבי דגמים של בית המקדש בחלוקת דולרים.
הערות:
1 מג, א ↩
2 יו"ד סי' קמא. הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ז ה"י) לא חילק בפירוש. אך כתב המעשה רוקח: 'רש"י ז"ל פי' דהיינו באורכו ורחבו ורומו ואם חסר שרי, וכן פסק הש"ע יו"ד סוף סי' קמ"א ורבינו סתם הדברים ואפשר דהעתיק לשון הברייתא ודו"ק' ↩
3 יו"ד סי' קמא ס"ח ↩
4 ס"ק לג ↩
5 סי' עה ↩
6 ר"ה כד, א ד"ה אכסדרה ↩
7 סי' ס ↩
8 או"ח סי' רעב, וראה דבריו גם ביו"ד סימנים לה ולו, ובהנהגות ופסקים הלכות עשיית צורות ותבנית המשכן ↩
9 אך ראה מ"ש באג"מ יו"ד ח"ג סי' לג ↩
10 ח"י סי' עג ↩
11 ראה אג"מ יו"ד ח"ג סי' לג. ילקו"י דיני חינוך קטן מהלכות עבודה זרה ס"ב ↩
12 מג, א ↩
13 יו"ד סי' קמא ס"ח ↩
14 ס"ק לה ↩
15 ולהעיר גם ממש"כ הרבי (לקו"ש חט"ז עמ' 306 הערה 59) שלכאורה אין איסור כיום לעשות משכן שהרי היריעות העליונות היו מעור תחש שהוא בעל חי שהיה רק בזמן עשיית המשכן, אך מבאר שם דעיקר האהל היה יריעות התחתונות שלא נעשו מהתחש וובזה כבר נקרא המשכן אהל, ולכן האיסור קיים גם כיום ↩
16 ימי מלך ח"א ע' 149 ↩