מחצית השקל
[א] (הלכה 222)
איתא במסכת סופרים1: 'וצריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה2'.
וכן הובא במרדכי3: 'ומה שנותנין ג' מחציות לפורים משום דכתיב בפרשת כי תשא ג' פעמים מחצית השקל'.
טעם נוסף אמר הרבי בשיחת תענית אסתר תשמ"ט4: 'ויש לומר שנתינת שלושה חצאי שקלים בתענית אסתר היא גם כנגד שלשה ימים שגזרה אסתר תענית, כמו שכתוב 'וצומו עלי גו' שלשת ימים'. ובשיחת מוצאי שושן פורים תשמ"ט הוסיף הרבי5: שאיתא בספרים שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, ונמצא שנתינת הצדקה במספר שלשה (שלשה מחצית השקל), היא במקום התענית שלשת ימים'.
וכך פסק הרמ"א6: 'י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר; ומאחר ששלשה פעמים כתוב תרומה בפרשה, יש ליתן ג' .. ויש אומרים שנותנים מחצית השקל לצדקה מלבד ג' מחצית אלו, ואין נוהגין כן'.
★ ★ ★
שאלה: מי חייב לתת?
תשובה: כתב הרמ"א שם: 'ואין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן עשרים ולמעלה'.
אך כתב המגן אברהם7: 'זהו לדעת הר"ע ברטנורה [=שחיוב מחצית השקל היה רק מבני כ ומעלה] אבל התוי"ט כתב שהפוסקים חולקים וס"ל דבן י"ג חייב [=במחצית השקל, ורק התרומה למלאכת המשכן היה מבן כ], ונשים פטורים. בהגהות מנהגים כתב דנשים וילדים חייבים ולא ידעתי מנא ליה האי. ואיתא במשנה כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק. במקום דנהיגי לתת המעות לחזן אין איסור בדבר דכל הנותן אדעתא דמנהג נותן [משאת בנימין סי' נ"ד] אבל לא נפקי בזה ידי מתנות לאביונים אא"כ מחלקים מהם לעניים'.
וטעם לשיטות שנשים חייבות בזכר למחצית השקל, למרות שפטורות ממחצית השקל כתב בכף החיים8: 'ונראה משום דכתיב בשקלים לכפר על נפשותיכם ועל כן נותנים גם בעד הנשים וילדים כדי לכפר על הנפש. ועיין במס' שקלים שם שכתב אעפ"י שאמרו אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים אם שקלו מקבלים מידם וכ"ש בזמן הזה שהולכין לצדקה:'
למעשה כתבו הרבה מהפוסקים שנוהגים לתת עבור כל בני הבית, וכמ"ש הלקט יושר9: 'וגם נשים ובתולות באושטריך נותנות כל אחת ג' מחציות, וגם המעוברת נותנה בשביל בנה העובר. משום דכתב המרדכי [קטן] כתיב כל העובר י'. וכתב הרמ"א10: 'וכתב מהר"י ברי"ן אף מעוברות נותנים ג' מחציות וסימנך זה יתנו כל העובר עכ"ל'.
וכן כתב הלבוש11: 'ונוהגין ליתן מעות פורים בעד כל אחד ואחד אפילו בעד הילדים, זכר לשקלים שהשמיעו עליהם באדר, ולא לשם כפרה שאותם באו בנדבה לקרבן תמיד, ומחלקים אותם לעניים להוצאות שמחת פורים, ומנהג ליתן ג' מחציות זכר למחצית השקל, דכתיב ג' פעמים בפרשת מחצית השקל'.
וכ"כ המשנה ברורה12: 'אבל המנהג הוא ליתן אפילו בעד בניו הקטנים ואשה מעוברת בעד ולדה, איתא במשנה כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק'.
בספר המנהגים13 בכותרת 'מנהגי האדמו"ר' מובא נותן מחצית השקל גם בעד הרבנית ובנים ובנות הקטנים אלא שבהערה שם כתוב על מנהגי האדמו"ר 'מובן שאין זה הוראה לרבים'. אמנם בשיחת תענית אסתר תשמ"ט14 הרבי אמר: 'וכמפורסם המנהג ליתן גם עבור כל בני הבית'15. ובשיחת אור לכד אד"ר התשנ"ב16 אמר הרבי: 'ומה טוב ומה נעים שיחנכו ג"כ קטנים לתת ג' מחצית השקל מכספם שלהם, ובאופן שההורים עוזרים להם, שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה, ושישאר להם עוד מספיק כסף לצרכיהם, כך שלא יחסר להם כלום'.
הערות:
1 פכ"א ה"ג ↩
2 ראה בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' ל: 'דאף שבמסכת סופרים פכ"א נזכר זה וצריכין ישראל לתת שקליהם קודם פ' זכור וכו' מ"מ כיון שסיים שם במקום קרבן ומתנות לאביונים ע"ש ואנו נוהגים ליתן מתנות לאביונים בפ"ע וגם לא נהגו ליתן קודם פ' זכור ובעל כרחך דלא פסקו כהך דמס' סופרים שהוא ממס' חיצוניות ולא הביאו דין זה הרי"ף והרמב"ם וטוש"ע כלל…משמע שאינו חיוב מדינא רק שנתן טעם למנהג שנותנים ג' מחציות לפורים אבל לא בתורת חיוב שצריך ליתן כן רק שנתן טעם למנהג' ↩
3 מסכת מגילה רמז תשעז בהגה"ה ↩
4 תו"מ ח"ב ע' 439 ↩
5 תו"מ שם ע' 460 ↩
6 או"ח סי' תרצד ס"א ↩
7 שם ס"ק ג ↩
8 ס"ק כז ↩
9 או"ח עמוד קנח ענין א ↩
10 דרכ"מ סי' תרצד ↩
11 או"ח סי' תרפו ה"ב ↩
12 סימן תרצד סק"ה ↩
13 ע' 74 ↩
14 תו"מ ח"ב ע' 439 ↩
15 ובשם הגרמ"ש אשכנזי ז"ל כתבו שהורה לתת גם עבור העוברים על יסוד הפוסקים הנ"ל ↩
16 שיחות קודש ח"ב ע' 788 ↩
[ב] (הלכה 223)
שאלה: מתי הוא זמן הנתינה?
תשובה: כתוב במהרי"ל1: 'במנחה כשהולכים לבית הכנסת נותנין מחצית השקל'. וכ"כ הרמ"א2: 'ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה, וכן נוהגין בכל מדינות אלו'.
וכתב המגן אברהם3: 'ובמדינתנו נותנין בשחרית קודם קריאת המגילה'. אך כתב על דבריו הפרי מגדים שם: 'ונוהגין ליתן מחצית השקל קודם מנחה'.
וכ"כ בספר המנהגים: 'מחצית השקל נותנים ביום התענית'.
א"כ לכתחילה נותנים מחצית השקל לפני מנחה של תענית אסתר, אך מי שלא נתן ישלים אח"כ בהמשך התענית, ועכ"פ ישתדל לתת לפני קריאת המגילה של יום הפורים4.
שאלה: כמה צריך לתת?
תשובה: כתוב במהרי"ל (מנהגים) הלכות פורים: 'ואמר מהר"י סג"ל דכל בן עשרים שנה ומעלה חייב במחצית השקל, והוא: ל"ד הלי"ש (=34 ממטבע ההלר שהיה נפוץ אז) וסימן והדל לא ימעיט ממחצית השקל. במגנצא הוא עולה לשוה ג' פהמוש. והנותן שקלו צריך ג"כ ליתן מעות פורים שהם ג' מחציות המדינה'.
היינו שמהרי"ל נהג לתת שני סוגים של נתינות: א. שלושה מטבעות של מחצית ממטבע המדינה, אך זה בנוסף לנתינה ב. של כסף במשקל חצי שקל5.
אך הרמ"א שם חלק על המהרי"ל וכתב: 'ויש ליתן ג' חצאים גדולים במדינות אלו, כי אין מטבע ששם מחצית עליה מלבד זו; ובמדינות אוישטריי"ך יתנו ג' חצי וויינ"ר, שנקראו ג"כ מחצית, וכן לכל מדינה ומדינה .. ויש אומרים שנותנים מחצית השקל לצדקה מלבד ג' מחצית אלו, ואין נוהגין כן'.
היינו שהרמ"א הכריע שהמנהג הוא לתת רק שלוש פעמים מטבע ששם מחצית עליה, ולא להוסיף גם את הכסף במשקל חצי שקל כפי שנהג המהרי"ל.
אלא שבפועל רבני הספדרים הורו לתת כסף במשקל המחצית שקל של מקדש. ולא הזכירו במנהגם לתת שלושה מטבעות מחצית. וכפי שכתב בספר פדה את אברהם6: 'והוא שיעור ג' דרהם כסף מזוקק, ובזמנינו הוא שיעור חצי מיג'ידיאי דעובר לסוחר'. וכ"כ בחסד לאברהם7.
וכן כתב בספר כף החיים8: 'ועל כן 1) מי שידו משגת יש לעשות זכר למחצית השקל בשלימות דהיינו שיתן מטבע שמצוי באותו מקום ששמו מחצית ויש בו כסף מזוקק שיעור מחצית השקל או יותר וכמ"ש הרמב"ם פ"א מה' שקלים בענין שקלים הנוהגין בזמן הבית ושיעורו ג' דראה"ם כסף כמ"ש בש"ע יו"ד סי' ש"ר בענין פדיון בכור יעו"ש. 2) ואם לא נמצא כזה במקומו אז יתן מטבע כסף שיוכל לקנות בו מחצית השקל דהיינו ג' דראה"ם כסף דלא עדיף זכר בזמן הזה מפדיון הבן דאורייתא דיוכל לתת כסף או שוה כסף כמ"ש בש"ע שם, אלא דעכ"פ יש ליתן כסף אם אפשר זכר למחצית השקל שהיה כסף. 3) ואם אין ידו משגת לזה אז יתן מטבע ששמו חצי הנהוג באותו מקום כפי יכולתו יהיה מה שיהיה כיון שאינו אלא לזכר בעלמא'. וכך מנהג הספרדים9 להשתדל לתת כערך חצי שקל בזמן הבית בערך 9 גרם כסף טהור (בשער של ימים אלו זה בערך 26 ש"ח).
אך מנהג בני אשכנז כדברי הרמ"א שהעיקר לתת 3 מטבעות מהמטבע ששם מחצית עליה. וכפי שכתב המנחת אלעזר10: 'ואין לנו אלא דברי רבינו הרמ"א ליתן מטבע פחותה ששם מחצית עליה ולא שיוי מחצית השקל כלל … אף שהספרדים כנראה חששו קצת להך דמסכת סופרים כמו שהבאתי לעיל מספר פדה את אברהם ומספר רוח חיים ממנהג אזמיר (עכ"ז לא ידעתי אם גם הם מדקדקים ליתן גם העני שוה מחצית השקל וכמו שנראה מדברי המהר"י עייאש במטה יהודא הנ"ל שלא נהגו לדקדק גם אצל הספרדים זה פוחת וזה מוסיף) עכ"פ אנחנו האשכנזים יוצאים ביד רמ"א ליתן רק מטבעות קטנות הפחותות לזכר מחצית השקל כנ"ל'.
וכן המנהג כדברי הרמ"א לתת ג' מטבעות של חצי שבאותה מדינה.
★ ★ ★
שאלה: מה עושים במדינות כמו אירופה שאין שם מטבע הנקראת מחצית שהרי המטבעות הם סכומי הסנט?
תשובה: כתב המנחת אלעזר שם: 'מ"מ אין להחמיר כיון שאינו רק ממנהגא וכיון שעוד יחשבו ויזכרו חשבון חצי צ"ל שהוא המטבע זאת שנהגנו לתת למחצה"ש ע"כ הוי עדיין זכר למחצה"ש. ומה יעשו אנשי מדינה שאין להם מטבע ששם מחצית עלי' וכי יעקרו דירתם ממדינה ההוא. ומ"ש הרמ"א שכן יעשו בכל מדינה ומדינה ליתן המטבע ששם מחצית עלי' היינו אם נמצא מטבע כזו נכון יותר כדי לעשות זכר למחצה"ש אבל במדינה שאין נמצא מטבע שנרשם עלי' מחצית בודאי אין להחמיר להוסיף כדי שיוי מחצית השקל כמו שרצה לומר כת"ה, ובפרט שנקרא עדיין בפי בני אדם חצי צ"ל ג"כ כנזכר'.
וכ"כ בדרכי חיים ושלום11: 'ודעתו הי' להלכה שמחצית השקל אין צריך לדקדק כמה יהי' ומותר ליתן מטבע היותר קטנה ויכול ליתן העללע"ר אחד שהוא מחצית מהמטבע שני העללע"ר אף שלא נקרא שם מחצית עליה וההעללע"ר הוא מטבע שלם כעת אעפ"כ יוצא בזה מחצית השקל. אך הוא לעצמו החמיר שיהי' מטבע שנקרא עליו שם מחצית ויען כי במדינותינו לא הי' מטבע שנרשם עליו שם חצי דינר או פרוטה לכן הי' לו מוכן לזה ג' מטבעות של מדינה אחרת שהי' נרשם עליהם שם מחצית כמו חצי מאר"ק ולבסוף השנים (שינה בזה ולא רצה ליקח מאר"ק) לקח ג' חצי שילינ"ג והפריש בעד כ"א ג' מטבעות הללו למחצית השקל ופדה אותן מיד ונתן תמורתם ומחירם הרבה טבין ותקילין במעות של המדינה'.
א"כ למעשה אפשר לקיים מנהג זכר למחצית השקל במטבע של 50 סנט, אך אם יש אפשרות לתת מטבע ששם מחצית עליה זה מועדף.
הערות:
1 מנהגים - הלכות פורים אות ד ↩
2 או"ח סי' תרצד ס"א בהג"ה ↩
3 שם ס"ק ב ↩
4 כשיטת המג"א. לוח כולל חב"ד ↩
5 ראה במידות ושיעורי תורה פל"א הע' 14 כמה גרם כסף היו מטבעות אלו שמציין מהרי"ל ↩
6 לרבי אברהם פאלאג'י מערכת המם - מחצית השקל ↩
7 אבן שתיה, עין הקורא נ״ג ↩
8 סי' תרצד ס"כ ↩
9 חזו"ע ע' קב ↩
10 שו"ת ח"א סי' ל ↩
11 אות תתמג ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp