ועל הניסים בשושן פורים

[א] (הלכה 225)

שושן פורים - בערי הפרזות

שאלה האם ערי הפרזים אומרים ועל הניסים בשושן פורים?

תשובה: כתב השאילתות דרב אחאי¹: 'להזכיר על הניסים במודים אלא יום ארביסר בלבד'. וכן כתב בסדר רב עמרם גאון²: 'ואסור לכפרים ולעיירות גדולות ולכרכין שאין מוקפים חומה מימות יהושע בן נון, לקרות את המגלה ולקרות בס"ת בויבא עמלק ולהזכיר על הנסים בין בתפלה ובין בברכת המזון, אלא יום ארבעה עשר לבדו. וכרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין, בחמשה עשר באדר לבדו. וכן הלכתא'.

הבית יוסף³ הביא את הארחות חיים⁴ שכתב שאין אומרים תחינה ולא למנצח ושיר מזמור בשני הימים, אבל לקרות בתורה ולהזכיר על הנסים אסור כי אם בארבעה עשר'.

והקשה עליו הב"י: 'ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת על הנסים'?

וכתב הדרכי משה⁵ על הב"י: 'ואיני מבינו דמאחר דאין צריך לאמרו אם אומרו הוי הפסק בתפלה ובברכת המזון ואין לך איסור גדול מזה'.

והגם שיש שהצדיקו את אמירת על הניסים בשושן פורים, וכמ"ש המור וקציעה⁶: 'ובאמת אנא אמינא ליה, ואי איישר חילי אקבעיניה להילכתא, ואמאי לא, מכיון דקבלינן ט"ו נמי לי"ט מדכתיב במגילת תענית. ולא נצרכה אלא לאסור של זה בזה כו'. ובו היה עיקר הנס בשלמותו .. להכי ודאי מאן דמדכיר מעין המאורע בט"ו אין מזחיחין אותו. הכי חזי לן.

אך למעשה כבר פסק הרמ"א⁷: 'ואין אומרים על הנסים רק ביום י"ד, אבל לא בט"ו'.

★ ★ ★

שאלה: מה הדין במקרה שאדם טעה ואמר ועל הניסים בשושן פורים?

תשובה: כתב הב"ח⁸: 'ולפע"ד הדבר פשוט דאסור הוא ואם אמר על הנסים בחמשה עשר צריך לחזור ולהתפלל דמשנה ממטבע הברכה שטבעו חכמים הוא .. בחמשה עשר לאו פורים הוא ולא אתקון לומר על הנסים בתפלה אלא לפורים'. וכן כתב הפר"ח⁹: 'הדבר ברור דכיון דלא מחייב להזכיר, דהוי הפסק וצריך לחזור לראש'.

אך הט"ז¹⁰ כתב על דברי חמיו הב"ח: 'אלא שהפריז על המדה לומר שאפילו בדיעבד אם אמרו חוזר דמשנה ממטבע שטבעו חז"ל וזה אינו דהא איתא בסי' ק"ח סי"ב הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה לא הוי הפסק ואפי' לפי מה שחלקנו שם בין הבדלה לשאר דברים¹¹ מ"מ כאן יש קצת שייכות בימים אלו ע"כ ודאי א"צ להחזיר אם אמרו כנלע"ד ברור'. וכ"פ המג"א¹².

א"כ למעשה אדם שאמר ועל הניסים בשושן פורים אינו צריך לחזור ולהתפלל שוב.

★ ★ ★

שאלה: האם יש חיוב לשמוח בשושן פורים?

תשובה: כתב הסמ"ק¹³ מצוה קמח: 'אבל הספד ותענית אסור בין בארבע עשר וחמשה עשר של אדר הראשון בין בי"ד וט"ו של אדר השני והוא הדין לעשות משתה ושמחה'.

ובספר המנהגים - טירנא¹⁴ כתב: 'ביום ט"ו הוא שושן פורים אין אומרין בו אל ארך אפים ולמנצח וק"ו תחנון וצדקתך צדק. וחייב במשתה ושמחה [כמו ביום י"ד] שנאמר (אסתר ט, כז) את שני הימים האלה'.

אך מדברי הרמ"א משמע שאינו כמו ביום יד והוא רק חיוב קצת שכתב¹⁵: 'וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים, י"ד וט"ו, וכן נהגו'¹⁶. וביאר הלבוש¹⁷: 'דימי משתה ושמחה כתיב משמע שני הימים, ונהגו לשמוח אף בליל ט"ו שביניהם'. ובאליה זוטא¹⁸ כתב: 'דמצוה לשמוח גם בשושן פורים'.

וכתב המנחת אלעזר¹⁹: 'כיון שביארנו בס"ד החיוב כדעת הפוסקים במשתה ושמחה בט"ו כמו בי"ד וא"כ הא כבר כ' המ"א²⁰ בשם תרומת הדשן דהא דלא נהגו לעשות הסעודה בשחרית יום י"ד היינו משום שטרודים במשלוח מנות כדאשכחן בפ"ה דחולין שלא היו מרבין בסעודת יום טוב הראשון של סוכות משום שהיו טרודים בסוכה ולולב עכ"ד .. וא"כ לפ"ז כיון שבט"ו חייב במשתה ושמחה כמו ביום י"ד ובי"ד יש לו שארי מצות היום אחרות כמו מגילה ומתנות לאביונים ומשלוח מנות ואין זמן להרבות בסעודה כל כך ביום י"ד משא"כ ביום ט"ו דאין מצות אחרות, על כן מתעסקין יותר במצות זו דחובת היום במשתה ושמחה ביום ט"ו. ועיקר החיוב הוא ביום כדאמרי' בגמ' מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב, ע"כ גם עפ"י הדין שפיר נכון מנהג הצדיקים והחסידים שמרבין אז ביום ט"ו יותר בשמחה עוד מיום י"ד'.

ובשו"ת משנה שכיר²¹: 'בהא סליקנא דבמשתה ושמחה כל הפוסקים וגם הרמ"א הסכים על ידיהן דיש חיובא בשני הימים, וכן ראוי לעשות כאשר כתב רבינו וכן נהגו. שוב עיינתי בשאילתות בדיני פורים, וראיתי שהוא גורס תרי יומא דפוריא [עי' שם בעמק שאלה]. הרי דגם הוא סובר דחיוב משתה ושמחה הוא בתרי יומי. ועיין שם דעיקר סעודת פורים היא משום דאודיי להקב"ה, ומפורש שם דהיינו על הנסים .. או לשיר שאר שירים בסעודה, וגם משמע משם דסעודה דפת בעי, ודלא כמג"א²², ודו"ק'.

בהתוועדות פורים תשכ"ז²³ בסיומה הרבי נתן את המזונות עבור המשך ההתוועדות בשושן-פורים, ואמר: שבשו"ע איתא שבשושן פורים מרבים "במשתה ושמחה קצת", אבל, מצד ההנהגה לפנים משורת הדין, צ"ל הרבה שמחה.

---

הערות:

¹ פרשת ויקהל שאילתא סז ↩

² סדר פורים ↩

³ סי' תרצג ↩

⁴ הל' מגילה אות לב ↩

⁵ אות ג ↩

⁶ סי' תרצג. וראה במהרי"ל הלכות פורים הגה באות ז. ויש שאכן נהגו כך ראה בדרכי חיים ושלום סי' תתנו, וראה באריכות בשו"ת דברי יציב או"ח סי' רצט ↩

⁷ או"ח סי' תרצג ס"ב בהג"ה ↩

⁸ סי' תרצג ↩

⁹ שם ס"ב ↩

¹⁰ סק"ג ↩

¹¹ ולכן כתב אדמו"ר הזקן בסי' קח סי"ח שיחזור ויתפלל נדבה ↩

¹² סק"א ↩

¹³ מצוה קמח ↩

¹⁴ פורים. הובא בדרכי משה ↩

¹⁵ סי' תרצה ס"ב. וראה באריכות במנחת אלעזר ובמשנה שכיר שמובאים לקמן ↩

¹⁶ אך ראה בגר"א אות ח, וחיי אדם כלל קנה דין לה ↩

¹⁷ סי' תרצה ס"ב ↩

¹⁸ סי' תרצה סק"ד ↩

¹⁹ שו"ת ח"ב סי' ה ↩

²⁰ סי' תרצה סק"ה ↩

²¹ או"ח סי' שדמ ↩

²² סי' תרצה סק"ט ↩

²³ תו"מ חמ"ט ע' 236 ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp