תפילין בשעת התפלה
[1] (הלכה 999)
תשובה: הגמרא1 אומרת: 'רב משי ידיה וקרא קריאת שמע, ואנח תפילין, וצלי .. מ"מ קשיא לרב! שלוחא הוא דעוית. אמר עולא: כל הקורא ק"ש בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים. ואמר רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו, ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל, מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב: ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'. אמר ליה רבא: לא סבר לה מר כאילו טבל? דכתיב: ארחץ [בנקיון] ולא כתב, ארחיץ [כפי]'.
וכתב רש"י: 'שלוחא הוא דעוית - השליח קלקל, שאיחר להביא לו תפילין מעיקרא, והגיע זמן ק"ש והוזקק לקרות כדי שלא יעבור הזמן, וכי מטי שלוחא דתפילין - אנחינהו'.
התוספות2 כתבו: 'ומנח תפילין ומצלי - ומהתם משמע שמותר להניח תפילין בין גאולה לתפלה וכן בטלית מניח אדם טליתו בין גאולה לתפלה. וכן מצינו שרבי יצחק ברבי יהודה שלח אחר טליתו ושהה השליח וכבר קרא ק"ש בברכותיה ונתעטף בטליתו וגמר שמו"ע והביא ראיה מהכא מההיא דרב. מ"מ יש לחלק בין תפילין לטלית דעיקר ק"ש ותפלה שייכי בתפילין כדאמר בסמוך כאילו מעיד עדות שקר בעצמו פירוש באדון שצוה שהוא קורא והיו לטוטפת ולאות על ידך ואין. ותפלה נמי כדאמרן קרי ק"ש ומתפלל זו היא מלכות שמים אבל ציצית שאינו אלא חובת טלית שאם יש לו טלית חייב ואם אין לו פטור מציצית ויכול לקרוא ק"ש בלא ציצית ודאי דהוי הפסקה'.
ותלמידי רבינו יונה3 כתבו: 'ומדאמר ומתפלל משמע שגם בתפלה צריך שיתפלל ותפילין בראשו'.
וכן כתב הרא"ש4 על דברי הגמ' '.. שאיחר מלהביא תפילין עד אחר שקרא ק"ש והפסיק והניח תפילין כדי שלא יתפלל בלא תפילין'.
וכן מצינו בזהר הקדוש5 את החשיבות הגדולה להתפלל עם תפילין: 'והשתא ישראל אתתקפו ביה ברזי דפקודי אורייתא כגון דכל יומא ויומא אתתקף בר נש בציצית דאיהו מצוה ובר נש אתעטף ביה, הכי נמי בתפלי דמנח ארישיה ובדרועיה דאינון רזא עלאה כדקא חזי בגין דקודשא בריך הוא אשתכח ביה בבר נש דאתעטר ביה בתפלו ואתעטף בציצית וכלא רזא דמהימנותא עלאה, ועל דא מאן דלא אתעטף בהאי ולא אתעטר לאתתקפא בתפלוי בכל יומא דמי ליה דלא שריא עמיה מהימנותא ואתעדי מניה דחילו דמאריה וצלותיה לאו צלותא כדקא יאות'.
וכתב המהר"ל בנתיבות עולם6: 'ומפני כי גם התפלה הוא שייך אל קבלת מלכות שמים ולכך צריך שיהיו ג"כ התפילין עליו בשעת תפלה כדמוכח בגמרא. אבל במנחה אין קריאת שמע לכך אין צריך בתפלת מנחה תפילין. אבל מלשון שנקרא תפילין היה נראה שראוי שיהיו התפילין עליו בשעת תפלה אף במנחה כי נקרא תפילין מלשון תפלה7, כי התפלה הוא על צרכו וחיותו ובתפילין אמרו8 כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו, ר"ל כי מאחר שעל ידי תפילין שם ה' נקרא עליו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכאשר השם יתברך עליו ראוי אליו החיות דכתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום לכך נקראו תפילין שהם חיותו כמו התפלה, ודבר זה עמוק, ולכך התפילין שייכים אל התפלה'.
וז"ל הרמב"ם9: 'אעפ"י שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל. אמרו חכמים כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו'10.
> א"כ ראינו בדברי הגמרא, זוהר, וראשונים את חשיבות הנחת התפילין [לא רק לאמירת שמע ישראל, אלא] גם לתפילת העמידה.
להלכה כתב המחבר11: 'צריך שיהיו תפילין עליו בשעת ק"ש ותפלה'.
וז"ל אדמו"ר הזקן12: 'מצותן להיות עליו כל היום אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהן וצריך שלא יסיח דעתו מהם על דרך שנתבאר בסי' כ"ח ואין כל אדם יכול ליזהר בזה נהגו שלא להניחן כל היום ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת ק"ש ותפלה. (שהרי באותה שעה בע"כ הוא נזהר מהפיח והיסח הדעת בענין שנתבאר בסי' כ"ח)13'.
> א"כ ראינו את חשיבות הנחת התפילין בשעת התפילה עצמה14, בנוסף להנחתם בעת קריאת שמע. ובהלכה הבאה נראה האם מעלת התפילין בתפילה גובר על מעלת התפלה בצבור.
--------------
הערות:
1 ברכות יד, ב ↩
2 ד"ה ומנח תפילין ↩
3 ברכות ח, א מדפי הרי"ף ↩
4 ברכות פ"ב סי' י ↩
5 תולדות קמא, א ↩
6 נתיב העבודה פ"ט ↩
7 וראה גם דברי רבינו פרץ במערכת האלוקות פ"י אות סה שכתב: *'ותפילין ותפלה ענין אחד והכל לשון חבור'*. וראה גם שושנים לדוד מנחות פ"ד מ"א: 'נראה עם מ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות תפילין, אעפ"י שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל, ע"כ. ולפי"ז י"ל דמשו"ה כינו חכמים את שמם תפילין לומר דבשעת התפלה מצותן יותר' ↩
8 מנחות מד, א ↩
9 הל' תפילין פ"ד הכ"ו ↩
10 כתב באות חיים ושלום סי' כה סק"ח: 'ונראה עיקר הקפידא רק על ק"ש .. וכיון דצריכין לכתחלה לסמוך גאולה לתפלה ע"כ ממילא צריך להתפלל בתפילין ג"כ אבל לא בשביל התפלה בתפילין דייקא'. אמנם לכאורה אין הכרח כן בלשון הרמב"ם, ואדרבה הרמב"ם פתח קודם בחשיבותן בשעת התפלה, ורק לאחר מכן הוסיף שהקורא ק"ש בלי תפילין כאילו העיד עדות שקר, כלומר יש ענין חיובי להתפלל עם תפילין, ויש עוד ענין שלא לקרוא ק"ש בלי תפילין (ובמילא מי שיתפלל כל התפלה עם תפילין מרוויח את הכל) ↩
11 שו"ע או"ח סי' כה ס"ד. וראה גם בסי' לז ס"ב, ובשו"ע אדמו"ר הזקן סי' כה, א (אלא ששם הוסיף שהוא מטעם שכל הקורא ק"ש) ↩
12 סי' לז ס"ב ↩
13 להעיר שמדברי אדמו"ר הזקן נראה שאין טעם ההנחה בק"ש ותפילה רק דין בק"ש ותפילה שלא יהא כמעיד עדות שקר ושמקבל עליו עול מ"ש כו', אלא הוא גם מדין התפילין ש'מצותן להיות עליו כל היום אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהן וצריך שלא יסיח דעתו מהם ..'. ולכן בק"ש ותפילה שבאותה שעה בע"כ הוא נזהר מהפיח והיסח הדעת חוזר החיוב שמצד דין תפילין שמצוותן כל היום ↩
14 וראה עוד שם באות חיים ושלום שם, ובמשנה שכיר חאו"ח סי' יז אות ה ↩
[2] (הלכה 1001)
בהלכה הקודמת ראינו את חשיבות הנחת התפילין גם בשעת התפילה עצמה, בנוסף לחשיבות בעת קריאת שמע.
שאלה: האם הענין של תפלה עם תפילין גובר על מעלת התפלה בצבור, וכגון כאשר אין לאדם תפילין כאשר הצבור מתפללים, האם ימתין כדי שיוכל להתפלל עם תפילין, או שיתפלל בלי תפילין עם הציבור?
תשובה: בהלכה מספר 999 ראינו את דברי רש"י ותוס' בביאור המעשה של רב שבגלל שהשליח התעכב מלהביא לו את התפילין, הוא קרא ק"ש, ולאחמ"כ הניח תפילין והתפלל.
וכתב המגן אברהם1: 'צ"ע מי שאין לו תפילין אם טוב יותר להתפלל עם הצבור בלא תפילין או מוטב שיתעכב אחר תפלת הצבור להשאיל תפילין מחבירו כדי שיקרא ק"ש ויתפלל בתפילין. וקצת משמע בתוס' דתפלת צבור עדיף2, אך יש להוכיח מדאמרינן סו"ס קי"א דסמיכת גאולה לתפלה עדיף מתפלה עם הצבור, ותפילין עדיף מסמיכת גאולה לתפלה כמ"ש כאן, א"כ ק"ו שתפילין עדיפי מתפלת צבור. וגם יש להוכיח קצת מדפירש"י רב נתיירא שיעבור זמן ק"ש ולא פי' שרב קרא בלא תפילין כדי להתפלל עם הצבור אלא על כרחך צ"ל דמוטב להתפלל בתפילין מלהתפלל עם הצבור כנ"ל'3.
וכתב האליה רבה4: 'ואפשר אם הצבור מתפללין אין צריך להמתין להתפלל אח"כ ביחיד. ואף דמשמע בסי' ס"ו דמפסיק בהנחת תפילין בין גאולה לתפלה, וכבר נשמע מסי' קי"א דסמיכת גאולה לתפלה עדיף מתפלת צבור. מ"מ י"ל דהפסקה דהנחת או ברכת תפילין לא מקרי הפסק כולי האי כיון דהוא צורך תפלה, ודמי קצת לגביל לתורי לקמן סי' קס"ג. וראיה לזה נ"ל מתשו' הרשב"א [ח"א] סי' קפ"ה. ומ"מ נראה להמתין בזה, כיון דאפילו בהעברת זמן ק"ש יש פוסק להמתין כדאמרן. שוב מצאתי במג"א סי' ס"ו שפסק כן, ואף שראיותיו נדחין בכלל דברי עי"ש, מ"מ כבר פירשתי דלדינא עיקר להמתין'.
אך הפרי מגדים כתב על דברי המג"א: 'ומש"כ מרש"י ד"ה שלוחא דעוית, י"ל דלמא כשכבר קרא ק"ש בלא תפילין שמתירא שיעבור זמנה, ואח"כ מתפלל עם הציבור עדיף מתפילין בתפלה, אבל ק"ש כמעיד עדות שקר, ועם תפלה וודאי עדיף דימתין אם לא שהיה מתירא כו''.
> לכאורה כונתו, שכאשר כבר אמר קריאת שמע וכל הנידון הוא רק בין 'תפילה בציבור', ל'תפילה עם תפילין', אז יש להעדיף 'תפלה בציבור', אמנם במקרה שממתין לתפילין בכדי שגם יקרא בהם ק"ש בזמנה עם תפילין שאז מצטרף הענין שלא יעיד עדות שקר, אזי ימתין לתפילין עבור שתיהם, ולא יתפלל עם הציבור5.
ולהלכה כתב אדמו"ר הזקן6: 'מי שאין לו תפילין והצבור מתפללים מוטב שיתעכב עד אחר תפלת הצבור לשאול לו תפילין מחבירו כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין ויקבל עליו מלכות שמים שלימה ממה שיתפלל עם הצבור בלא תפילין ויעיד עדות שקר בעצמו7. אבל מי שמתיירא שמא יעבור זמן קריאת שמע עד שימצא תפילין קורא קריאת שמע בלא תפילין ואם מתיירא שמא יעבור גם זמן תפלה מתפלל ג"כ וכשיבואו תפילין לידו אח"כ יניחן במנחה או יניחן באמצע היום ויאמר בהם איזה מזמור'.
וכ"כ בסידור: 'מי שאין לו תפילין והצבור מתפללין מוטב שיתעכב אחר תפלת הצבור לשאול לו תפילין מחברו כדי שיקרא ק"ש ויתפלל בתפילין ממה שיתפלל עם הצבור בלא תפילין, אבל מי שמתירא שמא יעבור זמן קריאת שמע עד שימצא תפילין קורא ק"ש בלא תפילין ואם מתירא שמא יעבור גם זמן תפלה מתפלל ג"כ וכשיבואו תפילין לידו אח"כ יניחן במנחה או יניחן באמצע היום ויאמר בהן איזה מזמור, ואם באו לידו בין ק"ש לתפלה אפילו באמצע הפרק יכול לברך עליהן אבל לא בין גאולה לתפלה אלא לובשן בלא ברכה'.
> א"כ למעשה אדם שאין לו תפילין, ימתין עד שיגיעו אליו תפילין, לא יאמר ק"ש או יתפלל בלי תפילין גם אם יפסיד את המנין, אא"כ יעבור זמן ק"ש ותפלה. ונראה שהוא הדין גם במקרה שכבר אמר ק"ש, אלא שלא התפלל, אעפ"כ לא יתפלל בלי תפילין.
--------------
הערות:
1 או"ח סי' סו ס"ק יב ↩
2 המחצית השקל ביאר: 'אלא ודאי דהתוספות סבירא להו דבאמת לא המתין על השליח דחשש שיעבור זמן ק"ש, אלא שהצבור אמרו ק"ש ואחר זה היו מתפללים י"ח, והצבור לא רצו להמתין והוצרך לקרות ק"ש עם הצבור כדי להתפלל עם הצבור, ולכך לא היה אפשר לו להמתין בשירה חדשה ג"כ מהאי טעמא להתפלל עם הצבור. ולפי"ז מוכח דתפלת צבור עדיף מלהתפלל עם התפלין' ↩
3 וראה גם אפיקי מגינים סי' סו חידושים אות לו וביאורים אות יב. ומש"כ על דבריו באור ההלכה סי' סו חידושים אות יח ↩
4 סי' נח ס"ק ה ↩
5 וראה ג"כ נהר שלום או"ח סי' סו אות ג. בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' שנט) כתב: '.. משום מעיד עדות שקר הגם שאם מניח אח"כ במקום אונס ליכא משום עדות שקר. מ"מ מוטב שיניחם בשעת ק"ש ותפלה וס"ל להמג"א וא"ר דעדיף להתפלל ביחיד ולעשות המצוה מהמובחר'. נראה שהבין כך בתוך דברי המ"א שהוא [גם] מחמת הק"ש ולא בגלל תפילה בתפילין ↩
6 שו"ע או"ח סי' סו סי"א ↩
7 בדברי אדמו"ר הזקן לא התברר כ"כ האם דין זה הוא מטעם שתפלה בתפילין חשובים יותר מתפלה בציבור (כפשטות דברי המג"א), או שהוא רק כאשר יש פה גם את הטעם שלא יעיד עדות שקר (פרמ"ג) אך לכאורה מכך שמציין למג"א מסתבר שכוונתו כמג"א. [ולהעיר שגם עפ"י קבלה (פע"ח שער התפילין פ"ז) יש ענין להניח התפילין בדווקא לתפלה ולא רק מצד התפלה 'שיקבל עומ"ש שלימה', אלא גם מצד התפילין, 'ולכן עיקר של מצות תפילין הוא אז בשעת התפלה, אבל בשאר היום, שאין תפילין אלו אלא מכח הרישמו בלבד, ולכן אין התפילין אז מצוה וחובה כמו בשעת התפלה'] ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp