מנהגי מוצאי שבת
[א] (הלכה 964)
כתבו האורחות חיים1 והכלבו2: 'ונהגו הנשים לדלות מים במוצ"ש תיכף ששמעו ברכו שמצינו באגדה3 שבארה של מרים בימה של טבריא וכל מוצ"ש מחזירין על כל מעינות ועל כל בארות וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה אפילו כל גופו מוכה שחין מיד נרפא, ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במוצ"ש לשאוב מים ונתעכבה יותר מדאי ונזדמן לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים כיון שבאה אצל בעלה כעס עליה ומרוב כעסו נפלה כדה משכמה ותשבר הכד ונפלו מטפי המים על בשרו ובכל מקום שנתזו המים נרפא השחין וע"ז אמרו חכמים4 לא עלתה בידו של רגזן אלא רגזנותו5, ולכך נהגו לשאוב מים בכל מוצ"ש כך מצאתי'.
וכתב הרמ"א6: 'וי"א לדלות מים בכל מוצ"ש, כי בארה של מרים סובב כל מו"ש כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו, ולא ראיתי למנהג זה'.
והלבוש7 כתב: 'ומכאן נהגו קצת נשים לשאוב מים מן הבאר או מן המעיין בכל מוצאי שבת אולי יזדמן להם בארה של מרים'.
וכ"כ אדמו"ר הזקן8: 'קצת נוהגים לדלות מים בכל מוצ"ש מהבארות או מהמעיינות לפי שאמרו חכמים שבארה של מרים שהיא בימה של טבריא היא מחזרת בכל מוצ"ש על כל הבארות והמעיינות וכל מי שפוגע בה ושותה ממימיה מתרפא מיד מכל תחלואיו לכך נוהגין לדלות בכל מוצ"ש כי אולי יזדמנו להם מבארה של מרים'.
הרבי בהתוועדות מוצש"ק חוקת בלק חג הגאולה י"ב תמוז תשל"ט9 האריך לדון במנהג זה, ואמר [תוכן הדברים]:
א) לבארה של מרים יש שייכות מיוחדת למוצ"ש, כפי שאומר המדרש שמובא בכל בו, ובבית יוסף, והרמ"א מביא זאת בהל' שבת בסופן. שיש מנהג, לשאוב מים במוצ"ש מבארות ומעיינות ולעשות זאת הכי מוקדם תיכף אחר אמירת 'ברכו', היות ובארה של מרים, בכל מוצ"ש מתגלגלת בכל הבארות והמעיינות, ואולי האישה שהולכת לשאוב מים תפגוש את הבאר הזו, ובפרט שהיא מזדרזת לעשות את זה מיד אחרי 'ברכו', ברגע הראשון שאפשר, ויתכן שהיא תדלה מים מבארה של מרים שאולי התגלגלה לאותו באר ומעין שמשם היא היא שאבה את המים.
ב) ידוע ומפורסם שהרמ"א, באופן כללי הקפיד, ושמר, והזהיר, על מנהגים. [שזה כללות החילוק העיקרי בין הגהות הרמ"א לשו"ע של הבית יוסף, שהב"י עפ"י רוב כתב רק דינים ולא מנהגים, וברובא דרובא, איפה שיש מנהג מביא את זה הרמ"א]. וביחס למנהג זה, הרמ"א כתב ש'יש אומרים' שצריך לדלות מבארות ומעיינות, והביא את הטעם וציין שהמקור הוא ה'כל בו', ואחרי זה מוסיף 'ולא ראיתי מנהג זה', שזה 'עניין ושוברו בצידו', ולכאורה דבר והיפוכו, שמצד אחד הוא מביא את המנהג, ומאידך אומר 'לא ראיתי', כלומר שלא ינהגו כך! [ומה שהב"י בספרו מביא את המנהג מהכלבו ולא מוסיף 'ולא ראיתי נוהגים זה', זו אינה הוכחה שהוא לא סובר כך למרות שלא מביא זאת בשו"ע שלו, כי כנ"ל בשו"ע הוא מביא דינים, לא מנהגים].
לכאורה הסיבה שהרמ"א כתב 'לא ראיתי מנהג זה', בפשטות היא כדי שהנשים לא יתרוצצו בקרקא העיר של הרמ"א מיד אחרי 'ברכו' לשאוב מים ממעיינות ובארות, וא"כ צריך עיון ובירור מדוע בשו"ע של אדמו"ר הזקן, שראה את דברי הרמ"א הנ"ל, למרות זאת מביא את לשון הרמ"א בשו"ע שלו, באותו סימן, רצ"ט בסופו, ואינו מוסיף 'ולא ראיתי מנהג זה'! ולכאורה יוצא שלדעת אדמו"ר הזקן השמטת דברי הרמ"א מלמדת לכאורה שלמנהג זה יש מקום גם היום, ולכן הוא כותב את זה בלי הסתייגות בשו"ע שלו!
ג) אלא שאני לא ראיתי נוהגים מנהג זה, לא אצל עקרת הבית שלי [=הרבנית חיה מושקא], ולא אצל חותנתי =הרבנית נחמה דינה], ולא אצל החותנת של החותנת [=הרבנית שטערנא שרה], אבל אעפ"כ אדמו"ר הזקן הביא זאת בשו"ע, והשו"ע נדפס לרבים - דבר 'השווה לכל נפש', אא"כ כתוב בסידור באופן אחר, ובפירוש אינו מוסיף 'לא ראיתי מנהג זה'!
ד) המסקנא בנוגע לפועל, שכל אחד יבין מה שהוא רוצה, אך העיקר שתהיה התוצאה, שבאה מבארה של מרים, בגשמיות כמו שמביא הכל בו, שזה מביא רפואה10, ועל אחת כמה וכמה איך שזה פועל ברוחניות, ומובן שברוחניות בוודאי שהמנהג קיים11, ו'לא ראיתי מנהג זה' אפשר לומר רק בנוגע לגשמיות הענינים, לגשמיות המנהג. וכאשר לומדים שו"ע אדמו"ר הזקן, ולומדים סעיף זה, זה פועל פעולה נמשכת על כל מוצ"ש, שאז דולים מבארות ומעיינות ופוגשים את העניין ששם נמצא בבארה של מרים, וזה פועל במוצ"ש זה ואח"כ נמשך על כל השבוע כולו, שיהיה שבוע בריא בגשמיות, שבוע בריא ברוחניות ובגשמיות וברוחניות גם יחד, בריאות גם בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל ובפרטיות בנוגע לכל הענינים הקשורים עם י"ב י"ג תמוז ומתוך שמחה וטוב לבב!
> א"כ ראינו שקיים מנהג מיוחד בעם ישראל לשאוב מים מיד בצאת שבת כדי לזכות לשאוב מהמים של בארה של מרים שמביאה רפואה בגשמיות וברחוניות, [אמנם בבית הרב לא נהגו לשאוב בפועל].
--------------
הערות:
1 ח"א הל' הבדלה אות לב ↩
2 סי' מא ↩
3 ויק"ר כב, ד. וראה ג"כ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס ברלין) סי' רלד ↩
4 קדושין מא, א ↩
5 ראה כף החיים (פלאג'י) סי' לא אות נג ↩
6 שו"ע או"ח סי' רצט ס"י בהג"ה ↩
7 או"ח שם ס"י ↩
8 שו"ע שם ס"כ ↩
9 שיחו"ק מהדו"ח חנ"ג ע' 351 ↩
10 הרבי הוסיף שזה גם מבאר מדוע הגמרא במסכת שבת כותבת סימנים היכן אפשר לראות את בארה של מרים - בשעה שיעלה 'להר הכרמל', ואז רואה את 'ימה של טבריה', ואז יראה 'כמין כברה בים', וזהו בארה של מרים! אמנם לפי הנ"ל מובן שזה נוגע לסיפור הנ"ל שמובא מהכל בו, גם ר' חיים ויטאל סיפר שהוא שט עם האריז"ל ב'ימה של טבריה', והאריז"ל שאב מים כאשר הם הגיעו למקום קבוע, וציווה עליו לשתות, ואמר אתה שותה מבארה של מרים] ↩
11 ראה הלכה מספר 957 ↩
[2] (הלכה 976)
שאלה: מתי הוא זמן החלפת בגדי שבת לבגדי חול אצל רבותינו נשיאנו¹?
תשובה: נקדים שלא מצאנו מפורש אצל כל רבותינו נשיאנו כיצד נהגו, אך כפי הנראה נהגו להחליף את בגדי שבת בתחילת מוצאי שבת לבגדי חול, ולא נשארו עם זה בכל משך מוצאי שבת, אמנם אדמו"ר הריי"צ בהוראת אביו אדמו"ר הרש"ב שינה את ההנהגה ונהג להשאיר את בגדי השבת למשך כל מוצאי שבת.
לקמן נראה הנהגות הקשורות להחלפת הבגדים, אף שלא אצל כולם מפורש מתי בדיוק הי' זמן ההחלפה:
אדמו"ר הזקן
בשמועות וסיפורים1 מסופר שפעם ראו את אדמו"ר הזקן במוצאי שבת שוכב על הרצפה ואומר בניגון: 'פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה' - פשטתי את בגדי החול ולבשתי בגדי שבת, כיצד אני יכול לפשוט אותם'.
אדמו"ר מהר"ש
הרבי הריי"צ בליל כ' כסלו התרצ"ד2 תיאר את ההנהגה אצל אדמו"ר המהר"ש: 'אצל הסבא היו ניגונים מסויימים שהי' שר לעצמו בתפלה .. וכן בשעה שהי' לובש בגדי שבת, או במוצאי שבת בשעה שהי' פושט בגדי השבת'.
ובשיחת ליל שש"פ התש"ד3: 'להוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היו ניגונים מיוחדים לכל דבר, כשהי' מחליף בגדי החול לבגדי שבת, או בגדי השבת לבגדי החול, לכל דבר הי' לו ניגון מיוחד, והניגון הי' בן שתי תנועות. כשהי' נכנס בעש"ק להסתכל איך הרבנית מברכת על נרות שבת הי' זה ג"כ בניגון מיוחד'.
אדמו"ר הרש"ב
בהמשך להנהגה הנ"ל של אדמו"ר המהר"ש, אמר הרבי הריי"צ4: 'כן אאמו"ר בעת ער האט אויס געטאן די זיידענע היטל [כובע המשי] ולבש הקייליכדיקע [כובע העגול] ראיתי שהי' מנגן איזה תנועה. ובעת שפשט בגדי שבת ג"כ הי' אצלו תנועות שהי' מנגן אז'.
ובהזדמנות נוספת5: 'כך הי' נוהג גם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק כשהי' פושט לפני שבת או לפני יו"ט, את כובע המשי שלו ולובש את הכובע העגול, הי' זה ג"כ מתוך ניגון'.
וביחס לזמן ההחלפה, מובא באוצר מנהגי חב"ד6: 'סיפר הרה"ח ר' רפאל הכהן בכל מוצ"ש הי' אדמו"ר מוהרש"ב ממהר להחליף את לבושיו לבגדי החול [ומהר"ח ר"י לנדא ע"ה שמעתי שלא זו בלבד, אלא שמוהרש"ב לא הי' רוצה שבחול יהיו עליו בגדי השבת קודש], וכך יצא לסליחות בכובע של חול'.
אדמו"ר הריי"צ
גם אדמו"ר הריי"צ בצעירותו נהג כאביו להחליף מיד, וכפי שמסופר לקוטי סיפורים פרלוב7: 'פעם חל י"ט כסלו ביום ראשון .. כ"ק אביו זצוקללה"ה לא הי' בליובאוויטש, והתאספו בחדר שהיו ממתינים להיכנס ליחידות. גם הוא נכנס ואמר: הי' בדעתי שלא לפשוט את בגדי המשי של שב"ק, אבל לאחר ברכת הבדלה לא… הוא לא גמר את המלה וניכר הי' שרצה לומר לא יכולתי, וגם עשה איזה תנועה בזה, וכמו שאומרים עס גייט זיך ניט =[זה לא הולך]'.
אמנם בהמשך אמר לו אביו אדמו"ר הרש"ב שלא יחליף, כפי שמובא בקיצור הלכות שבת (אהלי שם)8: 'ולהעיר ממעשה הידוע מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שפעם אחת רצה להחליף בגדי שבת לחול במוצאי שבת, ואביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מנע זאת ממנו, ואמר לו: הנך הרי צאצא לגזע טשערנאביל9, ובטשערנאביל לא החליפו את בגדי השבת במוצאי שבת (מפי הרי"ל שי' גרונר ששמע מהר"ש ז"ל הלוי לויטין)'.
הרבי
הנהגת הרבי כאדמו"ר הריי"צ להישאר עם בגדי שבת במוצאי שבת10, וכך נכנס לסליחות במוצאי שבת11. וכך גם נכנס לאמירת קינות בליל תשעה באב כשזה הי' במוצאי שבת12.
פעם הרבי אמר לא' שנכנס במוצאי חג או שבת עם בגדי חול, שהרבי הריי"צ נהג ללבוש בגדי שבת במוצאי שבת13.
> א"כ ראינו אצל אדמו"ר הרש"ב שהקפיד להחליף את בגדי שבת מיד בצאת השבת, אמנם הנהגת אדמו"ר הריי"צ, והרבי להישאר עם בגדי שבת בכל מוצאי השבת.
הערות:
1 בהבא לקמן ראה חקרי מנהגים ח"ב ע' רמז ואילך ↩
2 ח"א ע' 37 ↩
3 לקו"ד ח"א קג, א (במהדורת לה"ק ע' 135) ↩
4 סה"ש התש"ד ע' 95 (במהדורת לה"ק ע' פח) וראה ג"כ סה"ש תרצ"ז ע' 242 ↩
5 סה"ש תרצ"ז שם ↩
6 סה"ש התש"ד שם ↩
7 אלול תשרי ע' כב ↩
8 מדור אדמו"ר הריי"צ אות יד (מהדורת תשס"ב ע' שסז). וראה גם ס' ליקוטי סיפורי התוועדויות (הרמ"ז גרינגלאס) ע' 332 סל"ב ↩
9 מילואים (ב) לסי' רסב ע' נז הערה 3* ↩
10 ראה אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ב ע' כה - כו ↩
11 קיצור מילואים שם ↩
12 אוצר מנהגי חב"ד שם ↩
13 ראה מעשה מלך ע' 236 ↩
14 הליכות ומנהגי שב"ק ע' קפג ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsAppזמן החלפת בגדי שבת
[1] (הלכה 971)
מנהגים נוספים למוצאי שבת
תשובה: כתב האגודה1: 'יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בציפורי פירש טברי' עמוקה ומקבלין שבת במהרה ומוסיפין מחול על הקודש ויש מפרשים דבטברי' מכבדין שבת בבגדים בכניסתו ובציפורי מכבדין ביציאתו, לכן יש ללבוש בגדי שבת בכניסת היום עד מוצ"ש'2.
ועד"ז כתב בספר מהר"ז בינג"א (לתלמיד המהרי"ל)3 על דברי המסכת סופרים4 'אין מברכין על הירח אלא במוצ"ש כשהוא מבושם ובגדיו נאים': 'מכאן משמע שאין להחליף ללבוש בגדי חול עד שיוצא מבית הכנסת במוצ"ש'.
אמנם בספר המנהגים לר"א מטירנא5 מובא מכתב יד: 'מכאן פסק אבי העזרי שאין להפשיט בגדי שבת במוצ"ש, העתקתי מתפילה של ר' גוצלק חזן ז"ל הכהן'.
וכ"כ בלקט יושר6 על מנהג מהר"י איסרלין: 'וזכורני שאינו פושט כל בגדי שבת במוצ"ש עד שהלך לישן'.
> א"כ ראינו שלפי האגודה שאפשר להחליף את בגדי השבת אחרי היציאה מבית הכנסת, אך בשם האבי עזרי, וכן נהג מהר"י איסרלין להשאיר את בגדי השבת עד השינה.
כתב הרב חיים ויטאל7: 'ודע כי מורי ז"ל הזהרני בענין זה שנאמר ונלע"ד שגם לכל בנ"א הוא צריך לעשות כן, והוא שיזהר ששום מין מלבוש וכיו"ב מכל מה שלבש האדם בימי החול אין ראוי ללובשו ביום שבת, ואפילו החלוק של שבת אין ראוי ללבשו בימי החול כלל'.
וכתב המגן אברהם8: 'ובכתבים איתא טוב שלא ילבוש בחול מכל מה שלבש בשבת אפי' חלק, ובאגודה סי' קמג כתב שילך בבגדי שבת עד מוצ"ש אחר הבדלה'.
אמנם אדמו"ר הזקן9 כתב הפוך: 'ויש אנשי מעשה מדקדקים שלא ללבוש בשבת מכל מה שלבש בחול אפילו אזור ומכנסים וחלוק, וטוב לילך בקצת בגדי שבת כל היום עד אחר הבדלה במוצ"ש'.
התהלה לדוד10 העיר: 'כתב המ"א ס"ק ב ובכתבים איתא שלא ילבש בחול מכל מה שלבש בשבת ע"כ, ואינו מובן. והרב ז"ל כתב שלא ילבש בשבת מכל מה שלבש בחול ואתי שפיר'.
והמנחת שבת11 הביא את דבריהם וכתב: 'ונכון ליזהר אם אפשר כדי שלא יהי' בשבת הבע"ל כמלבוש שלבש כבר בחול. ועיין בתהל"ד סי' רסב ס"ק ב'.
ולכאורה כוונתו לתווך את ב' הדברים - שכשנזהרים כדברי המג"א שלא ללבוש בחול את בגדי שבת, עי"ז מקיימים את דברי אדמו"ר הזקן שלא ללבוש בשבת מה שלבשו בחול12.
> א"כ ראינו שיש ענין עפ"י קבלה שלא ללבוש את בגדי השבת בחול, כדי שלא יהי' מצב שבשבת שלאחריה לובשים בגד שהוא גם של חול, ועפי"ז לכאורה מובן מה שהביאו המג"א ואדמו"ר הזקן את דברי האגודה, ללמדנו שזמן החלפת הבגדים הוא אחרי הבדלה.
אמנם מובא בכמה מהאחרונים בשם כתבי האריז"ל שצריך להשאיר את בגדי השבת עד אחרי סעודת מלוה מלכה, וכמ"ש בתורת חיים (סופר)13: 'והוסיף המג"א שבאגודה כתב שילך בבגדי שבת עד אחר הבדלה פי' שמיד אחר הבדלה הי' פושט אותם דאל"כ לובש בגדי שבת בחול, וסעודת מלוה דמלכה שייך לשבת שצריך לעשותה מיד אחר הבדלה עמש"כ בסי' ש'.
וכ"כ היסוד ושורש העבודה14: 'וכתב האריז"ל .. וגם שלא להסיר בגדי שבת עד אכילת סעודה ד' עכ"ל ואשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה'.
וכ"כ בספר תומר דבורה15 על מנהג החתם סופר: 'מלוה מלכה הי' עושה במלבושי שבת'. ובספר זכרון יהודא16 על מנהג מהר"ם א"ש: 'אחרי הסעודה מיד הי' פושט כל בגדי שבת ולבש בגדי חול'.
וכ"כ הבן איש חי17: 'וכתבו האחרונים ז"ל שלא יסיר בגדי שבת מעליו אלא עד אחר סעודה רביעית'.
אלא שכתבו כמה מהאחרונים שלמעשה המנהג להשאיר את בגדי שבת במוצ"ש וכמ"ש בתורת חיים (סופר)18: 'דרובא דרובא אינם נזהרים כהאר"י ואגודה ושפיר משכחת שנתן במוצ"ש בבגדי השבת דבר מוקצה'.
וכ"כ בשו"ת נחמת יוסף19: 'ביוראפ היו החסידים ואנשי מעשה הולכים בבגדי שבת גם במוצ"ש עד שהלכו לישן, ואם לא הלך לישון הלך במלבושי שבת עד יום ראשון בבוקר .. ומה שעשו כן החסידים ואנשי מעשה אין זה אלא מנהג חסידות, ואפשר שיפה הם עושים, כי רוצים לקיים בזה את המאחרים לצאת מן השבת, ולכן אין להרהר אחרי הבעה"ב הפשוטים שאינם עושים כן'.
ובטעם הדבר כתב בברכת הפסח פתחא זוטא20: 'ולפי דעת האשל אברהם שהלילה מקודשת מחמת שהולכת אחר היום, יש לתת טעם למנהגן של ישראל שמדקדקים שלא לפשוט המלבושי כבוד המיוחדים לשבת ויו"ט, במוצאי יו"ט, כיון דהלילה הולכות אחר היום המקודש, ואין לובשים בגדי חול עד למחרתו, דכיון שהלילה הולכות בקדשים אחר היום, ושפיר נכון מנהג ישראל לילך בהמלבושים המיוחדים והמקודשים לקדושת היום גם בהלילה שאחריהם'.
> א"כ ראינו מנהגים שונים בזמן החלפת בגדי שבת, ובהלכה הבאה נראה את מנהג רבותינו נשיאנו בנידון זה
--------------
הערות:
1 שבת פט"ז סי' קמג ↩
2 בשו"ת גור אריה יהודא או"ח סי' יג כתב: 'ונראה לפענ"ד דמוכח *דא"צ ביציאת היום לכבד בבגדי שבת .. הרי להדיא דסמוך לחשיכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת ואינו מצוה ללובשם'.* וכתב הערך שי או"ח סי' רסב: 'ואפשר משום דנסתלקו אז יוסף משה רבינו ע"ה ודוד המלך ע"ה', אמנם בארחות חיים (כהנא) או"ח סי' ש שדחה דבריו ↩
3 הל' ר"ח אות מ בהגהה אות נז ↩
4 פ"א הל' א-ב ↩
5 מהדורת מכון י-ם ע' קיג הערה 6 ↩
6 או"ח עמוד נח ענין ב ↩
7 שער הכוונות ענין רחיצת פניו ידיו ורגליו. ובפע"ח שער השבת שער ד ↩
8 או"ח סי' רסב ס"ק ב ↩
9 שו"ע שם ס"ג ↩
10 ס"ק ב ↩
11 סי' עב ס"ק עא ↩
12 וראה בקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (אהלי שם) מילואים (ב) לסי' רסב ע' נז, וראה שם ע' נח שכתבו לבאר שיש מקור להקפדה הנ"ל של האריז"ל מדברי הרמב"ם (פ"ל הל' שבת ה"נ), ועפי"ז כתבו 'וכנראה הוא ענין עמוק בכבוד השבת, שלא רק שצריך לייחד מלבושים לשבת כדי שלא יהא מלבוש השבת כמלבוש החול, והוא בדרך החיוב. אלא יתירה מזו, הזהירות ש'לא יהי' מלבוש החול כמלבוש השבת' גם בדרך השלילה' ↩
13 או"ח סי' רסב ס"ק ו ↩
14 שער השמיני שער העליון פי"ג ↩
15 קו"א למנהגי החת"ס פ"ו אות ב ↩
16 מנהגי מהר"ם א"ש אות קג ↩
17 ש"ב ויצא סכ"ז. וכ"כ כף החיים או"ח שם ס"ק כח ↩
18 סי' רנב ס"ק לב ↩
19 סי' נג ↩
20 סי' יז ס"ק ב ↩