טעימה מתבשילי שבת בערב שבת

[א] (הלכה 940)

טעימה מהתבשילין בערב שבת

שאלה: האם צריך לטעום מתבשילי שבת לפני שבת?

תשובה: מנהג טעימה מהתבשילים בערב שבת הובא אצל כמה מרבותינו הראשונים (בשם הירושלמי¹), וכמ"ש במחזור ויטרי²: 'טועמיה חיים זכו. תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו. ובירושלמי מפרש טעמא שלא יכעוס על בני ביתו מפני הקדחת תבשילו'.

ובשבלי הלקט³ (הובא בב"י⁴) כתב: 'טועמיה חיים זכו וכו' המכבדים אותה במיני מאכל ומטעמים ויש סמיכי מיכן שצריך לטעום תבשילו מערב שבת'.

והכלבו⁵ כתב: 'טועמיה חיים זכו מצוה לטעום תבשילי שבת בערב שבת כדי לתקנם כהוגן ויהיו נאכלין לתאוה'.

וכן כתבו רבותינו האחרונים וכמ"ש המטה משה⁶ והובא בשל"ה⁷: 'נהגו אנשי מעשה לטעום התבשילים בערב שבת כדי לתקנם כהוגן ויהיו נאכלים לתאוה. וכן מצאתי בשם הירושלמי טועמיה חיים זכו, מצוה לטעום קודם השבת טעם תבשילי שבת לכבודה, עד כאן'.

ובסידור הרב הירץ ש"צ⁸ כתוב: 'ובירושלמי מפיק ממנה שמצוה לטעום קודם השבת טעם תבשילי שבת לכבודה, וכן ראיתי נקיי הדעת אשר טעמו ממיני שבת שקורין שאלנט [=חמין], ואני אחריהם על הרוב'.

והביאו היוסף אומץ⁹: 'מצוה לטעום בערב שבת מתבשילי שבת אם הם מתוקנים ומתובלים כראוי לפי כבוד שבת. וכתב מהר"ר הירץ טריוש ז"ל המקובל, שהיה פה חזן, בפירוש התפילה שחיבר על טועמיה חיים זכו, שיש לטעום השאליט בערב שבת. ומצות עשה זו קיימתי בכל עוז'.

מנהג זה הובא ג"כ בכתבי האריז"ל וכמ"ש בשער הכוונות¹⁰: 'גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בערב שבת לכבוד השבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין אם הם טובים, ואם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או כדי שיבשל תבשילים אחרים. וכ"ז הוראה שמקבל האורח בסבר פנים יפות. וזהו סוד "טועמיה חיים זכו" שתקנו בתפילת מוסף דשבת המתחיל "תכנת שבת רצית קרבנותי' כו'", כי כל הטועם התבשילין של שבת מערב שבת זוכה לחיים עליונים'.

ובפע"ח¹¹ כתוב: 'יום ו' צריך לטעום מכל מאכל, בסוד טועמי' חיים זכו, האמור בתפלת מוסף'.

והובא במגן אברהם¹²: 'מצוה לטעום התבשילין וצריך לטעום מכל תבשיל בע"ש (כתבים)'¹³.

וכ"כ אדמו"ר הזקן¹⁴: 'יש לטעום התבשילים בערב שבת, וטוב¹⁵ לטעום מכל תבשיל ותבשיל'.

אמנם כתב בלקוטי מהרי"ח¹⁶: 'אך אנן סמכינן על הנשים המבשלים שהם טועמין התבשילין, לתקנם. עכ"ז מנהג אנשי מעשה לטעום בעצמם מאיזה תבשיל של שבת כי בודאי חוץ מזה הטעם הפשוט יש בזה ג"כ איזה סוד'.

הרה"ק בעל המנחת אלעזר האריך בזה בנמוקי או"ח¹⁷: 'והנה יפלא לכאורה שלא ראינו מכל הצדיקים שיטעמו בערב שבת מכל התבשילין, רק נוהגים לטעום מאכל אחד משל שבת ומדוע לא יטעמו כל התבשילין כמו שהביא מהאריז"ל, ולא שמעתי להתעורר בזה .. אמנם ראיתי בשער הכוונות מקור הדברים .. וכיון שכתב בזה הטעם כפשוטו כדי לראות אם חסרים איזה תבלין כדי שיתקנם או שיבשל תבשילין אחרים, ולהאי טעמא שייך רק לקפילא נשיא דידן לטעום בער"ש מכל התבשילין, (ולזכר הרמז אנו טועמים רק מאכל אחד בערב שבת כנ"ל) שהם יוכלו לתקן או לבשל אחר ולא אנחנו. הגם כי כל דברים הנראים כפשוטן (ובפרט בכתבי האריז"ל) טובא גניז בגוויי' גם ע"ד הסוד .. מ"מ לא עדיף ממה שאחז"ל .. דגם לרבי יהודא דלא דריש טעמיה דקרא מ"מ היכא דמפורש טעמיה דקרא שם בתורה אז אנו דנין כפי הטעם הזה גם להקל, ואם בדברי תורה (דאורייתא) כן, כל שכן בזה. וכתבתי זה ללמד זכות על מנהג הצדיקים כולם שאין נוהגים לטעום מכל התבשילין בערב שבת (רק בליל שבת) כנ"ל'¹⁸.

לגבי הנהגת רבותינו נשיאנו - הרבי כותב¹⁹ [בתרגום חופשי]: 'וע"ד דאיתא בפע"ח ויש כאלו שאכן נוהגים כך בפועל, שביום שישי טועמים ממאכלי שבת, וכמ"ש טועמיה חיים זכו. אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי הנהגה זו בגשמיות²⁰, אבל הנהגה זו ברוחניות בוודאי שצריכה להיות ולא רק ביום שישי אלא כל השבוע'.

א"כ למעשה לא ראינו אצל רבותינו נשיאנו את ההנהגה לטעום בפועל מכל התבשילים של שבת בער"ש²¹.

--------------

¹ וראה כתבי הרח"א ביחובסקי ע' רנד. לקו"ש ח"כ ע' 173 הערה 13. והגם שלא נמצא מקור לזה בתלמוד הבבלי, והירושלמי שלפנינו, אך להעיר ממ"ש בתורת חיים (סופר) הל' שבת סי' רנ ס"ב שיש לזה רמז במשנה במסכת סוכה (כו, ב): 'מעשה והביאו לו לריב"ז לטעום את התבשיל', עיי"ש. וראה מ"ש בנימוקי או"ח סי' רנ עמ"ש בזוהר ח"א מח, ב ↩

² סי' קצא ↩

³ ענין שבת סי' פב ↩

⁴ או"ח סי' רפו ↩

⁵ סי' לז ↩

⁶ סי' תח ↩

⁷ מסכת שבת פרק נר מצוה ↩

⁸ ע' שכט ↩

⁹ ח"א דיני ערב שבת סי' תקעו ↩

¹⁰ ענין טבילת ער"ש ↩

¹¹ שער יח פ"ג ↩

¹² או"ח סי' רנ ס"ק א ↩

¹³ וראה בפמ"ג שם: 'ולידע אם צריך מלח ותבלין' ↩

¹⁴ שו"ע שם ס"ח ↩

¹⁵ וראה פסק"ת אות ז הערה 40 שאדמו"ר הזקן שינה מלשון המג"א שכתב 'וצריך' ↩

¹⁶ ח"ב סדר התנהגות ער"ש ↩

¹⁷ נסמן בהערה 1 ↩

¹⁸ וראה מ"ש בדרכי הלכה (שמרלר) הוספות לסי' רנ ע' עז מדברי בעל האדמו"ר מצאנז בעל הדברי יציב ↩

¹⁹ לקו"ש ח"ב ע' 475 ↩

²⁰ וכן מובא לגבי הנהגת הרבי - ראה מעשה מלך ע' 125. אורחות מנחם שב"ק ע' יט ↩

²¹ וראה בכ"ז בחקרי מנהגים ב סי' נא ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'