לימוד הלכות הפסח

[א] (הלכה 226)

שואלין ודורשין - בהלכות הפסח

שאלה: האם יש זמן בו אנו צריכים להתחיל ללמוד את הלכות הפסח?

תשובה: הגמרא במסכת פסחים¹ אומרת: 'כדתניא: שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני, שנאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'.

וכתב הר"ן² [וכן הוא ברשב"א³]: 'והא דאמרינן בעלמא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום ההוא ענינא אחרינא הוא דלאו למימר דמחייבין מהאי זימנא לדרוש בהלכות פסח אלא לומר שהשואל בהם בבית המדרש באותו זמן מיקרי שואל כענין דקי"ל בשני תלמידים שואלין שאם אחד שואל כענין ואחד שלא כענין שנזקקין תחלה לשואל כענין'.

כלומר לשיטת ראשונים אלו⁴ אין חובה ללמד את הלכות החג שלושים יום קודם החג, אלא זה רק דין קדימה, שמוטל על הרב להקדים את שאלת התלמיד השואל בדיני החג לפני תלמיד השואל בנושא אחר.

ויש שכתבו⁵ שהמחבר⁶ שכתב: 'שואלים בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום'. והשמיט את המילה 'ודורשין' כיון שלמד כשיטה זו.

אך רוב הראשונים למדו מגמרא זו שהרב ללמד את הלכות החג שלושים יום קודם, וכדברי רש"י⁷: 'באין לשמוע הלכות הרגל קודם הרגל ל' יום'. והמשנ"ב בביאור הלכה שם הביא שכן כתבו גם השאלתות ובה"ג.

וכתב הב"ח⁸: 'בסנהדרין פרק קמא ופרק היו בודקין מבואר דחיוב גמור הוא לדרוש שלשים יום קודם, דקאמרינן מכדי מפוריא לפיסחא תלתין יומין ומפוריא דרשינן וכו' ובסוף פרק מעשר בהמה⁹ מבואר דבפורים עצמו¹⁰ דרשינן שאז מתחילין שלשים יום ששה עשר דאדר וארבעה עשר דניסן'.

וכתב אדמו"ר הזקן בסימן תכט סעיף א: 'חכמים הראשונים תקנו בזמן שבית המקדש היה קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלשים יום לפני הרגל דהיינו שמפורים¹¹ ואילך ידרשו הלכות פסח ומחמשה באייר ואילך ידרשו הלכות עצרת ומי"ד באלול ואילך ידרשו הלכות החג לפי שכל אחד ואחד הדר בארץ ישראל חייב להביא ברגל ג' קרבנות עולת ראייה ושלמי חגיגה ושלמי שמחה וכל קרבן צריך להיות נקי מכל מום ומשאר דברים הפוסלים את הקרבן לפיכך תקנו חכמים לדרוש הלכות הרגל שלשים יום לפניו כדי להזכיר העם את הרגל שלא ישכחו להכין בהמות הכשרים לקרבן ויהיה להם שהות כל שלשים יום'.

ובסעיף ב: 'ותקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב בית המקדש שכל חכם היה שונה לתלמידיו הלכות הרגל שלשים יום לפניו כדי שיהיו בקיאים בהלכותיו וידעו המעשה אשר יעשון ולהמון עם היו דורשים הלכות הרגל בשבת שלפניו שבשבת זו היו מתקבצין כל העם מכל הכפרים לשמוע הלכות הרגל מפי החכם לפיכך נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו אם אינו ערב פסח והלכות החג דורש בשבת שובה (אבל עצרת אין בו הלכות מיוחדות שכל איסור והיתר הנוהגין בו נוהגין גם כן בפסח וסוכות). והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון ולא כמו שנוהגין עכשיו'.

סעיף ג: 'ובדורות הללו שאין החכם שונה לתלמידיו הלכות (לפי שהכל כתוב בספר) מצוה על כל אחד ואחד שילמוד הלכות הרגל קודם הרגל עד שיהיה בקי בהם וידע המעשה אשר יעשה'.

סיכום דברי אדמו"ר הזקן: א) תקנת חז"ל לדרוש שלושים יום קודם החג את הלכות החג היתה מצד הקרבנות שהקריבו ברגלים. ב) גם אחרי החורבן נמשכה התקנה והרב שנה לתלמידיו את הלכות החג. ג) אמנם לציבור הרחב דרשו בשבת שלפני החג 'שבת הגדול' הלכה למעשה ולא פלפלים. ד) כיום שהכל כתוב בספרים מוטל על כל אחד ואחת ללמוד בעצמו - לדעת מה לעשות.

הרבי כתב במכתב מח"י אדר, תשט"ז¹² לרב גרינגלאס במונטריאל: 'בהתאם למ"ש ששלשים יום לפני החג דורשין בהלכות החג ובפרט שכבר קרוב לפרוס החג, יש לענין התלמידים בלימוד הלכות אלו ובהנוגע לדא"ח ג"כ אודות מאמרי חג הפסח או ב' ניסן והשייך לזה'.

¹ ו, א ↩

² מגילה ב, ב מדפי הרי"ף ↩

³ מגילה ל, א ↩

⁴ וראה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כב אות ו עוד ראשונים שלמדו כך ↩

⁵ משנ"ב בביאור הלכה ד"ה שואלין. וראה מ"ש בשו"ת יביע אומר שם אות יב ↩

⁶ או"ח סי' תכט ס"א ↩

⁷ ב"ק קיג, א ↩

⁸ או"ח סי' תכט ↩

⁹ בכורות נח, א ↩

¹⁰ הפר"ח אות א סובר שפורים עצמו עוסקים בהלכות פורים ולא בהלכות פסח, אך חלקו עליו האחרונים כמ"ש הבאר היטב ס"ק ב. ולהעיר גם מדברי הרבי בשיחת אור לטו"ב אדר שני (תו"מ תשד"מ ח"ב ע' 1280): 'ובזה מודגש הקשר דמבצע פורים עם הימים שלאחריו - שכן בפורים עצמו מתחילים לדרוש בהלכות הפסח (מבצע פסח) וממשיכים בזה בימים שלאח"ז' וכן הרבה פעמים בהתוועדויות של פורים עורר על מעות חיטים לפסח ↩

¹¹ הרבי העיר (תו"מ התשד"מ ח"ב ע' 1280 וע' 1349) שלפי דברי אדמו"ר הזקן שהעיקר בזמנינו הוא לא ענין הקרבנות אלא ללמד את הלכות הפסח הנוגעים כיום למעשה בפועל א"כ כיון שישנם דינים רבים הנוגעים כבר בליל יג ניסן - בדיקת חמץ א"כ לכאורה היו צריכים לקבוע שיתחילו לדרוש ביג אדר ולא בפורים - יד אדר ↩

¹² אג"ק חי"ב ע' שנב ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'