אכילת מצה לפני פסח
[1] (הלכה 227)
שאלה: ממתי אסור לאכול מצה קודם הפסח?
תשובה: כתוב בירושלמי מסכת פסחים1: 'אמר רבי לוי האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו, והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה'2.
וכתב השבלי הלקט3: 'ומה שהשווה האוכל מצה בערב פסח לבא על ארוסתו בבית חמיו שמעתי עליו טעם וכשם שהבא על ארוסתו בבית חמיו קודם שנכנסה לחופה הקדים ביאתו לפני שבע ברכות שמברכין עד שלא תהיה ראוייה להתייחד עמו כדאמרינן כלה לא ברכה אסורה לבעלה כנדה כן האוכל מצה בערב פסח מקדים לאכול ממנה קודם שיברך שבע ברכות שטעון לברך עד שלא יאכל ממנה ואלו הן כוס ראשון מברך עליו ג' ברכות יין קידוש זמן אכילת ירקות שמברך בורא פרי האדמה לאחר קידוש הרי ארבע כוס שני שמברך עליו לאחר ההגדה הרי חמישה והיא טעונה המוציא ועל אכילת מצה הרי שבע ברכות ונטילת ידים לא חשיב שאי אפשר שלא נטל ידיו באכילה, וטעמו כצפחית בדבש'.
וכ"כ הרמ"א4: 'מצת מצוה שיוצאין בה בלילה אסורים לאכול כל יום ארבעה עשר'.
וכתב המג"א5: 'ומשמע דביום יג מותרין לאכול מצה'. וכתב החק יעקב6 דנראה מלשון המג"א שהאיסור מתחיל כבר מליל יג, אבל העיקר להלכה שזה מתחיל מעלות השחר של יום יד.
וכן הכרעת אדמו"ר הזקן7, וז"ל: 'ומצה אינו יכול לאכול כל היום מעמוד השחר ואילך שאמרו חכמים כל האוכל מצה בערב פסח כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו קודם שיכניסנה לחופה לברך עליה שבע ברכות ומכין אותו מכת מרדות'.
א"כ מעיקר הדין אסור לאכול בערב פסח מעלות השחר מצה שיוצאים בה ידי חובת אכילת מצה
אלא שכתב הכנסת הגדולה8: 'ויש נוהגין שלא לאכול מצה מראש חודש, וכן הוא מנהג רבים מקושטא יע"א'.
ובטעם הדבר כתב הליקוטי מהרי"ח9: 'היא ע"ד דאמרינן סוף פ"ג דנדה מפני מה אמרה תורה נדה לששה כדי שתהא חביבה על בעלה ע"ש'.
מנהג נוסף מצינו להקפיד שלא לאכול כבר מתחילת השלושים יום שקודם החג10, וכפי שכתב הרבי11: 'ובימים אלו שמתחילים כבר ענין מיכלא דאסוותא שלכן יש להזהר מאכילת מצה ל' יום לפני הפסח'.
ובשו"ת אגרות משה12 ביאר הטעם של ב' מנהגים אלו (משלושים יום, או מראש חודש), וז"ל: 'אבל לטעם הב' שהאיסור בארוסה הוא דוקא מחמת שכבר קנויה לו אסרו קודם שנעשה עליו חיוב מצות העונה, הוא ממש איסור מצה בערב פסח ענין אחד ודמיון ממש לארוסה, שגם במצה אסרו להתחיל באכילה דרשות קודם שנעשה עליו חיוב מצות אכילת מצה, וא"כ אפשר לאסור גם קודם חצות, שאף שליכא עדיין דיני פסח ממש מ"מ כיון שכבר הוא זמן ההכנה לפסח שייך לאסור. ובעצם היה שייך לאסור לפ"ז גם משלשים יום קודם הפסח משעה שמתחילין לדרוש בהלכות הפסח שאז עליו להזהר בצרכי הפסח כדאיתא פסחים בדף ו' עיין שם ברש"י, אך לא רצו לאסור כ"כ .. ולמה שבארתי יש מקום למה שנהגו הרבה שאין אוכלין מצה מר"ח ניסן .. דכיון דלטעם ב' שמטעם זה אסרו כל היום היה שייך בעצם לאסור עוד משלשים יום קודם לרבנן ומשתי שבתות לרשב"ג [=שנחלקו במשנה ממתי שואלין ודורשין בהלכות החג לתנא קמא משלושים יום קודם החג, ולרשב"ג מתחילין רק מראש חודש ניסן וכפי שהובא בהלכה הקודמת - מספר 226], אך לא רצו חכמים להטריח כ"כ על הצבור לכן שייך שיחידים יחמירו על עצמם גם משלשים לרבנן ומשתי שבתות לרשב"ג, ומכיון שאינו מדינא החמירו רק שתי שבתות כלרשב"ג, ויש גם יחידים שמחמירין גם בזה לנהוג איסור במצה כל שלשים יום קודם'.
א"כ למעשה למנהגנו נזהרים מאכילת מצה כבר שלושים יום קודם הפסח
בהלכה הבאה נדון באיזה סוגי מצות אנו נזהרים.
הערות:
1 פ"י ה"א ↩
2 וראה לשון הרמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ו הי"ב ↩
3 סדר פסח סי' רח. וראה בחק יעקב סי' תעא ס"ק ו ↩
4 או"ח סי' תעא ס"ב בהג"ה ↩
5 סק"ו ↩
6 סק"ו ↩
7 שם ס"ד ↩
8 שכנה"ג הגב"י או"ח סי' תעא אות א. הובא בחק יעקב ס"ק ז. באר היטב ס"ק ה. פמ"ג בא"א ס"ק ו. ועוד ↩
9 סדר הנהגת חודש ניסן ג, ב ↩
10 ראה נטעי גבריאל פסח ח"א פ"ב דין י הערה כג ↩
11 אג"ק ח"ח ע' שיט ↩
12 או"ח ח"א סי' קנה ↩
[2] (הלכה 228)
שאלה: מהם סוגי המצות שאין לאכלם?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן בסימן תעא סעיף ד: לא אסרו חכמים לאכול בערב פסח אלא מצה שאדם יכול לצאת בה ידי חובתו בלילה'.
ובסעיף ז: 'מצה כפולה או נפוחה שנתבאר בסי' תס"א שאוסרין אותה באכילה בפסח מספק שמא נתחמצה אף על פי כן אסור לאוכלה בערב פסח אפילו קודם שעה חמישית שיש לחוש שמא לא נתחמצה, ומצה גמורה היא ואסור לאכול מצה בערב פסח'.
ובסעיף ח: 'מצה שנאפית כתקונה ואח"כ נתפררה אפילו לפירורין דקין מאוד אסור לאכול הפירורין בערב פסח ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח שעדיין תורת לחם עליהם לכל דבר כמו שנתבאר בסי' קס"ח'.
א"כ נראה מדברי אדמור הזקן שהאיסור הוא: א) על כל סוגי מצה שניתן לצאת בהם י"ח אפילו בשעת הדחק. ב) וגם במקרה שנאסר מחמת הספק מחשש חמץ, עדיין יהי' אסור באכילה מהצד שאולי באמת אין זה חמץ.
אמנם דברי אדמו"ר הזקן הם אודות איסור האכילה בערב פסח, אך לכאורה י"ל שהמנהג שלנו שלא לאכול שלושים יום קודם הפסח גדריו הם כאיסור האכילה של ערב פסח1.
ולפי הנ"ל גם מצות מכונה (אפילו המוגדרות, מצות מכונה - חמץ2) אין לאכול למנהגנו בשלושים יום שקודם הפסח.
★ ★ ★
שאלה: מה הדין במצה מטוגנת עם ביצים - 'מצה ברייט', או מאכלים מבושלים או מטוגנים שיש בהם קמח מצה?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן3: 'מצה שנאפית כתקונה ואח"כ נתפררה בין במים בין בשאר משקים ומי פירות ונתבשלה אע"פ שהפרוסות קיימות בענין שמברכין עליהם המוציא וברכת המזון אף על פי כן מותר לאכלה בערב פסח קודם שעה עשירית שהרי אין אדם יכול לצאת בה ידי חובתו בלילה כמו שנתבאר בסי' תס"א .. מצה שנאפית כתקונה ואח"כ נתפררה אפילו לפירורין דקין מאוד אסור לאכול הפירורין בערב פסח .. ואם חזר ולש את הפירורין הללו ביין ושמן ושאר משקין ומי פירות ולא בשלן ולא טגנן אח"כ יש להסתפק..'.
א"כ מצה או קמח מצה מבושלים או מטוגנים מותרים באכילה4.
★ ★ ★
שאלה: האם מותר לתת מצה לקטן?
תשובה כתב אדמו"ר הזקן5: 'קטן או קטנה שאינן יודעין מה שמספרים להן ביציאת מצרים מותר להאכילם מצה בערב פסח כל היום ואפילו בלילה קודם קידוש מטעם שנתבאר בסימן שמ"ג ואע"פ שאסור להאכיל הקטן בידים דברים האסורין אפילו אינן אסורין אלא מדברי סופרים מכל מקום דברים שאינן אסורים מחמת עצמן אלא שהוא זמן איסור כגון מצה בערב פסח או לאכול קודם קידוש מותר להאכילם בידים אם הם צריכין לכך כמו שמותר להאכילם בידים ביום הכיפורים ואין מענין אותם אפילו יכולין לסבול התענית.
אבל קטן וקטנה שיש בהם דעת להבין מה שמספרים להם ביציאת מצרים בלילה כמו שיתבאר בסי' תע"[ב] אסור להאכילם בערב פסח שהרי נאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה וכו' בעבור זה היינו מצה ומרור המונחים לפניך ואם התינוק מלא כריסו ממצה האיך שייך לומר לו בעבור זה'.
א"כ מותר לתת לילד קטן לאכול מצה אפילו בערב פסח. אלא אם כן הוא כבר מבין את מה שמספרים לו אודות יציאת מצרים שאז אסור לתת לו מצה בערב פסח, ולכאורה למנהגנו ראוי גם לא לתת לו מצה שלושים יום קודם הפסח.
הערות:
1 כך שמענו בשם הגרמ"ש אשכנזי ע"ה, הגם שיש לדון בכך ולומר שאולי המנהג שלא לאכול הוא מטעם אחר, מחמת חיבוב מצווה או שיהא ניכר אכילת מצווה ולטעמים אלו יש מקום להחמיר מחמת המנהג גם במצות שאינם כשרים אם טעמם שווה. וראה באריכות בלוח הלכות מנהגים והנהגות לחודש ניסן מועד רבני ליובאוויטש צרפת ↩
2 מכיוון שיתכן שיש מהם שאינם ודאי חמץ וראה בלוח הנ"ל ↩
3 שם ס"ח וס"ט ↩
4 אמנם הפרי מגדים סי' תעא בא"א ס"ק ח הסתפק בזה, ובסידור דרך חיים אסר. אך מתוך דברי אדמו"ר הזקן בס"ט שהשווה בישול וטיגון א"כ דינם אחד. ולכאורה גם טיגון עם מעט שמן וכן כל צורה שבה נבלע טעם המי פירות או כדומה במצה כבר אינו מצה הראויה לצאת י"ח, ראה בשו"ע אדמו"ר הזקן סי' תסא סי"ד ↩
5 סי' תעא ס"י ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp