אמירת הנשיאים

[א] (הלכה 239)

כתב השל"ה¹: 'נראה לע"ד, מנהג טוב לקרות בכל יום ויום פרשת הנשיא של זה היום, כי כל נשיא ונשיא היה לו סודות גדולות, אשר המשיכו שפע הרוחניות כל אחד לשבטו כל ימי עולם .. וביום י"ג בניסן, נראה לי לקרות פרשת בהעלותך, עד .. כן עשה את המנרה, והוא נגד שבט לוי'.

וכ"כ אדמו"ר הזקן²: 'נוהגין מראש חודש ואילך לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג פרשת בהעלותך עד כן עשה את המנורה שהוא נגד שבט לוי'. ולפי זה ביום הי"ב אומרים את שבט נפתלי וממשיכים עד סיום פרשת נשא, וביום הי"ג מתחילים פרשת בהעלותך.

ובסידור אדמו"ר לא הביא כלל מנהג זה, אלא שזה נוסף בסידורי חב"ד המאוחרים, סידור תורה אור ותהלת ה' ושם מובא שביום הי"ב אומרים רק את קרבן נשיא נפתלי וביום הי"ג להתחיל מזאת חנוכת המזבח, ובספר המנהגים³ בהערה הרבי מביא שהגר"ח נאה תמה על זה, אך למעשה הרבי אמר בשיחת יג ניסן התשמ"ה⁴ שבנוגע לפועל מנהג פשוט לומר כפי שנדפס בסידורי חב"ד'.

יש שנהגו לקרוא את זה מתוך ספר תורה⁵ אך הרבי כתב⁶: 'לקרות פ' הנשיאים (בתחלת ניסן) בספר תורה - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר .. וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו ולמעלה בקודש. - וכבר אחז"ל נהרא נהרא ופשטי''⁷.

אמירת היהי רצון

כתבו המקובלים⁸ שלאחר אמירת הנשיא יאמר יהי רצון.

ואמנם אדמו"ר הזקן בשו"ע לא הזכיר את אמירת היהי רצון, אך בסידור תורה אור שהוציא לאור הרב לאוואוט הכניס את נוסח היהי רצון. וביחס לזה מובא ברשימת הגה"ח רבי יעקב לנדא⁹: פעם אחת בסעודת הש"ק נתרעם אדמו"ר מוהרש"ב על שהרב לאוואוט הכניס את ה'יהי רצון' של ה'נשיאים' לסידור תורה אור, ולשאלת הגר"י הנ"ל האם אין צריכים לאמרו, השיב הרבי (בתרגום חופשי): אה! מי אומר אותו? .. את ה'יהי רצון' של ה'נשיאים' אין אומרים¹⁰!

אולם במכתב מענה אל הר"י לנדא, כותב הרבי¹¹: 'מה שהעיר בנוגע לאמירת ה'יהי רצון שאחר פרשת הנשיא ולהשמטת תיבת על ביהללוך הא' הנה כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציווה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים) - בשתי הנ"ל: ראינו ג"כ, זה כמה פעמים, את כ"ק מו"ח אד"ש אומר את היה"ר ומשמיט תיבה 'על', ואולי היו בזה שינוים, או שמילתא דלא רמי' עלי' דאינש כו''¹².

וכך הובא למעשה גם בס' המנהגים – חב"ד שם: אחר אמירת הנשיא אומרים יהי רצון (הנדפס בסידור תורה אור) וגם כהנים ולוים אומרים אותו¹³.

בשיחת ש"פ תזריע ג' ניסן התשמ"ט¹⁴ כותב הרבי: 'ולהעיר שאדה"ז בסידורו לא הביא מנהג זה [ולהעיר שיש עוד ענינים שלא הביא בסידורו, אף שנוהגים כן . ואכ"מ] וגם לאחרי שהוסיפו זה בסידור תורה אור ותהלת ה' (וכן בעוד סידורים) - הוסיפו זה בסוף הסידור, לאחרי כל התפלות, וגם שם רק נסמן על זה בהערה בשוה"ג להקריאות של ימי חנוכה (שגם קריאות אלו הן הוספה לאחר זמן), ואח"כ ההוספה - של 'יהי רצון' (שאומרים אחרי הנשיא). ואולי מפני זה נעשה חלישות ר"ל בקיום מנהג זה דאמירת הנשיאים (ובפרט בנוגע לאמירת היהי רצון שאף שהובא עד"ז בספרי גדולי ישראל, לא נזכר זה בשו"ע כמו אמירת הנשיא שהובא בשו"ע אדה"ז כנ"ל). ומצוה לחזק המנהג, ובאופן של חמורים עלי וחביבין עלי כו', עד לחביבות של מנהג ישראל (ע"ד המבואר בנוגע למנהג הקפות בשמח"ת - לקו"ת סוכות פ, ג)'.

¹ מסכת פסחים פרק נר מצוה ↩

² סי' תכט סט"ו ↩

³ ע' 36 ↩

⁴ תו"מ תשמ"ה ח"ג ע' 1758 ואילך. ולקו"ש חל"ב ע' 19 הערה 1 ↩

⁵ ראה הנסמן בפסקי תשובות סי' תכט אות ז ↩

⁶ אג"ק חט"ז עמ' קפט ↩

⁷ וראה עוד שם בהמשך האגרת ↩

⁸ ספר יסוד יוסף למקובל הרב יוסף יוסקא פרק פג, והביאו תלמידו בספר קב ישר פרק פח. ובספר מקדש מלך לזח"ג קצו, ב ↩

⁹ הובאה בשוה"ג באג"ק שם, ונדפסה בשלימות באוצר מנהגי חב"ד ניסן ע' ה. והוסיף הגר"י לנדא ואמר, שאין לכך סתירה מהאמור בלוח היום יום: ש'ציוה [מוהרש"ב] לגיסו הרמ"ה הכהן לאמר ה'יהי רצון' שאחר הנשיא' - שהרי הרמ"ה הנ"ל לא היה מגזע אנ"ש ולא נהג במנהגי חב"ד ↩

¹⁰ וראה עד"ז גם בקונטרס הסידור להגר"ח נאה ז"ל, עמ' כט ↩

¹¹ אג"ק ח"ב ע' קמו ↩

¹² ולהעיר גם מאג"ק ח"ו ע' סה ↩

¹³ וראה באריכות בלקו"ש חלק לב עמ' 20, ובספה"ש תשמ"ז ח"א עמ' 372 ביאור דברי הרבי הרש"ב בהטעם שגם כהן ולוי אומרים שבאם אני משבט ↩

¹⁴ תו"מ ח"ב ע' 530 הערה 76 ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'