ברכת האילנות

[א] (הלכה 240)

שאלה: האם יש הגבלה בזמן בו אפשר לברך ברכת האילנות?

תשובה: הגמרא במסכת ברכות¹ אומרת: 'אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם'.

וכתב הריטב"א²: 'האי דנפיק ביומי ניסן. פי' ברכה זו בשם ומלכות אלא שהתלמוד קצר, ויומי ניסן לאו דוקא אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי'.

כלומר להבנת הריטב"א אין כוונת הגמרא לומר שזמן הברכה הוא דוקא בחודש ניסן אלא על הזמן שהאילנות מלבלבים.

וכ"פ אליה רבה³: 'והוא הדין רואה אילנות פורחות בחדש אדר, ספר צידה לדרך [מאמר א כלל ג פכ"ח]'.

אמנם כתב החיד"א⁴: 'ואני שמעתי דברכה זו על דרך האמת שייכא דוקא לימי ניסן. וכפ"ז נ"ל דגם על פרחי שקדים יכול לברך בימי ניסן, והכי חזינן לרבנן קשישאי ברוכי מברכי על פרחי שקדים בימי ניסן. וכן עיקר'. וכ"כ בספרו מורה באצבע אות קצח קצט: "ישתדל לברך ברכת האילנות בימי ניסן והמדקדקים מקפידים שיהיה בניסן דווקא .. מאוד יתעצם בכונתו בברכה זו שהיא לתיקון הנשמות שהם מגולגלות בעצי השדה והעשבים בזמן הזה ויבקש עליהם רחמים".

וכתב בפתח הדביר⁵ דטעם החיד"א מבואר בזהר פר' בלק (דף קצו, ב), ושם מוכח שענין זה הוא בימי ניסן דווקא, ושכן מוכח מדברי הש"ך עה"ת בפרשת בא⁶.

ובשיטת אדמו"ר הזקן, בלוח ברכת הנהנין⁷ כתב: 'היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח צריך לברך ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואה בכל שנה ואם חוזר ורואה אחר שלושים יום אילנות שמוציאים פרח ברך בלא שם ומלכות (כמו שנתבאר לעיל בכל בריות ואילנות טובות)'.

ומדבריו שכתב שאם רואה אחר ל' יום מברך בלא שם ומלכות, מובן שסבר שיומי ניסן לאו דוקא אלא גם אחר כך יכול לברך, ולכן יכול להיות שעברו ל' יום מהפעם הראשונה שבירך⁸.

אך בסדר ברכת הנהנין⁹ שנכתב אחרי הלוח והוא משנה אחרונה, כתב: 'היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח צריך לברך ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואה בכל שנה'.

א"כ בסדר ברה"נ השמיט אדמו"ר הזקן את דין הרואה אחר שלושים יום.

ומדיוק זה לומד הרבי שמסקנת אדמו"ר הזקן שאפשר לברך רק בחודש ניסן, וזה לשון קודשו¹⁰: 'והנה לכמה אחרונים (או"ח סרכ"ו) ניסן לאו דוקא, אבל י"א דדוקא הוא (שד"ח אסיפת דינים מע' ברכות רס"ב. וש"נ). והנה אדמו"ר הזקן בלוח ברכות הנהנין (הראשון) כ' דאחר ל' יברך בלא שם ומלכות (מוכח דניסן לאו דוקא), אבל בסדר ברה"נ (שבסידורו פי"ג סי"ד) השמיט זה. ואף שי"ל בדוחק דטעמו מפני דס"ל דאין לברך כלל אלא פעם אחת (ועדיין יקשה למה לא ביאר דברי השו"ע "בימי ניסן" דהיינו לאו דוקא - כמו שהוסיף ביאור בכמה דינים שבברה"נ), י"ל - דהשמיט מפני דבמשנה האחרונה ס"ל ד"בימי ניסן" כפשוטו - בדוקא, וא"כ א"א "לאחר ל'". ואכמ"ל'¹¹.

א"כ למעשה למנהגנו זמן ברכת האילנות הוא בחודש ניסן דווקא

¹ או"ח סי' רכו ↩

² סי' רכו סקי"א ↩

³ בשו"ת שלו באר מים חיים ביאר שכוונתו למסגרת השלחן על הקיצור שו"ע סי' ס בשם רעק"א ↩

⁴ שו"ת רב פעלים ח"ג או"ח סי' ט ↩

⁵ או"ח סי' ט תשובה מחתן המחבר ר' יהודה אלטמאן ↩

⁶ ח"ג סי' ה ↩

⁷ ראה הליכות שלמה תפלה פכ"ג דין ל הערה 120. ולהעיר ממ"ש בבצלו חמדתי ע' מט ↩

⁸ ראה שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' נו. קרית חנה דוד ח"א או"ח סי' לד. שו"ת ישכיל עבדי ח"ז או"ח סי' יב. משנת יוסף ח"א סי' ס. חזון עובדיה פסח הל' ברכת האילנות דין ד ↩

⁹ ח"ג סי' ב ↩

¹⁰ וראה בבדי השלחן סי' ס"ב ס"ק י"ח שכן דעת אדמו"ר הזקן ↩

¹¹ שהרי הוא ברכת השבח והרואה צריך לברך, וכנ"ל שפוסקים רבים מתירים לכתחילה לברך על ערלה, ובפרט שי"א שניתן לברך גם על אילנות סרק, ולדבריהם לכאורה ניתן לברך על ערלה. וראה בלקו"ש חכ"ג עמ' 116 שמהשיטה מקובצת (והוא מחידושי הרא"ה והריטב"א) בברכות משמע קצת שהוא גם באילני סרק, ושכ"כ במור וקציעה סי' רכה ד"ה כתוב במג"א. וראה בהערות של הרב גרין ע"ה על סדר ברכת הנהנין שכך למד בדעת אדה"ז. (וראה גם באשל אברהם (בוטאטש) סי' רכו שהסתפק בדין זה), ושבט הלוי ח"ו סי' נג אות ד, שכתב מי שבירך על אילנות סרק לא יחזור ויברך ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'