ברכת הבנים בערב יום כיפור

[א] (הלכה 923)

ערב יום כיפור - ברכת הבנים

שאלה: מה מקור ברכת הבנים לפני יום כיפור, ומה מנהגנו¹?

תשובה: כתב ביסוד ושורש העבודה²: 'קודם שילך לביה"כ יברך את בניו בבכיה עצומה ועיקר הברכה יהי' שיהיו עובדי השם יתעלה כל ימי חייהם ויתן להם השם יתעלה שכל וגבינה בתורתו הקדושה ותשוקה גדולה בלמוד תורתנו הקדושה יומם ולילה ויתן להם חיים ושנים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כל ימי חייהם ויוכיח אותם שילכו ביראת אלהים כל ימיהם ויכוין בתוכחה זו לתת בזה נחת רוח לבורא ית"ש ויתעלה'.

ובמטה אפרים³ כתב: 'נהגו שהאב והאם מברכין את בניהם טרם לכתם לבהכ"נ ומעתרים בברכה זו ג"כ שיחתמו לחיים טובים ושיהיה לבם נכון ביראת ה' וישום בלבבו אהבתו ויראתו בלב שלם וכל אחד כפי מערכי לבו ושינון לשונו שופך תחנונים בבכי ובדמעות שליש למען יקים ד' את דברו ויקובל תפלתו ויעתר אל ה' וירצהו ואגב זה מעוררים הבנים והבנות שילכו בדרך טובים וארחות צדיקים ישמרו ולחזק לבבם לתוה"ק כי בעת ההיא מורך בלבבם מאימת הדין והדברים עושין רושם ונכנסים ללב ביושר ורבים הולכים גם לקרוביהם אנשים של צורה וחסידים ואנשי מעשה שיברכו אותם ומבקשים מהם שיתפללו בעדם ביום הקדוש בנשאם תפלה בעד השארית הנמצאה לפקדם ולהזכירם לטובה ויש להקדים לעשות כן בעוד היום גדול שבעת אשר היום פנה לערב ראוי שיהיה לבם נכון לקבל קדושת היום בהשקט וישוב הדעת'.

ובאלף המגן⁴ כתב: 'כתוב בספה"ק דצריך האדם להתאמץ מאד ולהשתדל לקבל ברכת אביו ואמו. ואפילו בכל ימות השנה ומכש"כ בערב יוהכ"פ. ואמרו רז"ל במדרש שכל הטובה והממלכה שיש לזרעו של עשו הוא על שהחשיב ברכת אביו וצעק "ברכני גם אני אבי" ועי' בס' פלא יועץ מש"כ בזה⁵'.

בכתר שם טוב (גאגין)⁶ כתב: 'המנהג בין האשכנזים ובין אנשי בבל לברך את בניהם בערב יום כיפור קודם ערבית, אבל הספרדים בארץ ישראל וסת"מ מברכים אותם בערב יום כיפור קודם לכתם לבית כנסת להתפלל ערבית'.

בספר המנהגים⁷ מובא מנהגנו: 'לאחר סעודה⁸ המפסקת, ברכת הבנים, הבנות וכו''.

ומסופר⁹ לגבי הרבי הרש"ב שבירך את נכדותיו כשידיו למעלה מראשה של כל אחת ואחת. וכמו"כ מובא שאחרי הסעודה המפסקת היה אאמו"ר [מוהרש"ב] הולך אל אמו הרבנית להתברך ממנה.

ברכת התלמידים¹⁰

בספר דרכי חיים ושלום¹¹ מביא את הנהגת בעל המנחת אלעזר: 'לעת ערב בכניסת יום הקדוש טרם נכנס רבינו לבית המדרש לתפילת כל נדרי רגילין הי' יחידי סגולה ותלמידיו לבוא אז בחדרו ועוברין לפניו כבני מרון ואיש כברכתו בירך אותם'.

בספר המנהגים שם מובא: 'לפני כל נדרי נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לברך את תלמידי התמימים (אלו שלומדים בישיבה אז) בברכת 'ויאמר גו' יברך גו' אברכם'¹².

א"כ ראינו שנהוג לברך את הילדים [והתלמידים] בערב יו"כ לאחר סעודה מפסקת.

¹ ישנם נוהגים לברך את הבנים בכל ערב שבת, וכפי שהובא בספר החיים לרבי חיים (אחיו של המהר"ל מפראג) ספר פרנסה וכלכלה ח"ג פ"ו: 'ונוהגים העולם שהאב מברך את הבן, וכן הרב את תלמידו ביום הקדוש הזה לפי שצינורי הברכות פתוחים בו .. '. וראה גם מנהגים דק"ק וורמיזא לר' יוזפא שמש ח"א עמ' לה, וסידור יעב"ץ ↩

² שער אחד עשר ↩

³ או"ח סי' תריט ס"ב ↩

⁴ שם ס"ק ד ↩

⁵ ובסק"ה כתב: 'עי' בזוה"ק (דף רכ"ז) אם אדם רוצה לברך לחבירו או לבנו יברך תחילה להקב"ה ואח"כ יברך למי שברצונו לברך. ואם אינו מברך תחילה להקב"ה אין מתקיימין ברכותיו עיין שם (ועי' בס' דבש לפי להחיד"א ז"ל) ולכן קודם שיברך לבניו או לאחר יברך מקודם להקב"ה ויאמר 'יתברך שמו של הקב"ה' ואח"כ יברך למי שברצונו לברך' ↩

⁶ ח"ו עמ' 281 ↩

⁷ עמ' 58 ↩

⁸ ראה המלך במסיבו ח"ב עמ' קפב שאין הכוונה שקודם הסעודה אסור לברך, וראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' קצד ↩

⁹ אוצר מנהגי חב"ד שם ↩

¹⁰ ראה בהע' 1 שנהגו לברך בערב שבת גם את התלמידים ↩

¹¹ אות תשמז ↩

¹² בימי מלך ח"ג עמ' 1223 שאמר הרבי: 'זייט איר דעם רבינס קינדר' - הנכם בניו של הרבי. וראה אוצר מנהגי חב"ד שם ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'