ערב ראש השנה

[א] (הלכה 917)

שאלה: האם יש ענין מיוחד לטבול בערב ר"ה?

תשובה: כתב הכלבו¹: 'כתב ה"ר אשר ז"ל ערב ר"ה נהגו להתענות ולעשות צדקות גדולות כדאמרינן אגרא דתעניתא צדקתא, וגם נהגו כל ישראל לטבול בנהר בער"ה ויום הכפורים ולולי צנת אלה הארצות מחייבי כל ישראל לעשות כן דבעל קרי אסור בתפלה וסמכו על הא דא"ר יוחנן בטלוה לטבילותא וכתב הרי"ף ז"ל לטבילותא בטלו אבל לנטילותא לא בטלו, ועתה נקוט מנהג כל ישראל שאין מתפללין עד שירחצו, ובספרד שאין להם צנה טובלין אבל באלה הארצות לא, ובירושלמי משמע דמקומות יש שטובלין ויש שאין טובלין ומפני שתפלות ר"ה ויום הכפורים צריכות טהרה מאוד ואין הצנה עדיין נהגו לטבול ע"כ, ואין מברכין על טבילה זו לפי שאינה רק בשביל טהרה, כך כתב הר"ם והוא היה נוהג לשפוך על גופו ט' קבין מים חמין שהם רי"ו ביצים במקום טבילה כי אותה טבילה אינה אלא בשביל טהרה ולא בשביל חובה עכ"ל'.

ובמהרי"ל² כתוב [לפי חלק מהנוסחאות]³: 'בער"ה סמוך למנחה רוחצין וטובלין בלא ברכה, ומנהג מהרי"ל סג"ל שטבל ג"פ רצופין בין בער"ה ובין בעיוה"כ, וכ"כ ברקח משום דבמקרא יש ג"פ מקוה ישראל, והי' מצריך לטבול גם נערים ובתולות⁴ שהגיע זמנם'.

הרמ"א⁵ הביא את דברי הכלבו: 'ויש נוהגין לטבול בערב ר"ה משום קרי'.

ורבי בנימין הלוי במחזור מעגלי צדק⁶ [הביאו הא"ר⁷] כתב: 'וקצת מאנשי מעשה נהגו לטבול בערב ר"ה במקוה שלשה פעמים רצופין'.

וכתב הלבוש⁸: 'ונוהגין לטבול בערב ראש השנה כדי שיתפלל תפלת ר"ה בטהרה, מה שיש בידו לטהר דהיינו טומאת קרי, אע"ג שאינו נטהר מטומאת מת בלא הזאה, מ"מ מה שיש בידו לעשות יעשה, אבל אין מברכין על טבילה זו שאינה חובה'.

ורבי משה מכיר כתב⁹ [הביאו השל"ה¹⁰]: 'גם צריך שיטהר עצמו וגופו ממש שירחץ ויטהר ויטבול במי מקוה אעפ"י שאין דרכו בכך כל השנה ביום הזה הנורא צריך עכ"פ לטבול ולהשליך מעליו כל הטומאות וכל המחשבות זרות שנתדבקו עמו כל ימות השנה ובכל רגל ורגל חייב אדם לטהר עצמו¹¹ ק"ו בר"ה שצריך האדם לחפש אחר הטהרה והקדושה להתיצב לפני אלהיו י"ו מן הבא בידו'.

וכתב המטה אפרים¹²: 'נוהגין לטבול בער"ה משום טהרה ופרישה. ויש לטבול ג' פעמים¹³'.

וביאר באלף המגן¹⁴: 'ועיקר טבילה זו צריכה להיות אחר שעה ה' שאז מתחיל להתנוצץ קדושת היום. ויתקדש בקדושה יתירה. ותהי' מגמת פניו לרחוץ ולטהר לכבוד היום. ולהשליך מעליו כל זוהמתו ומחשבותיו אשר לא טובים. כי טהרת הגוף במקוה כשירה הוא סגולה נפלאה לטהרת הנפש כמבואר בספה"ק ואף שאינו טובל את עצמו בכל ערב שבת. מ"מ בערב ר"ה יהדר לטבול את עצמו. כי אם חייב לטהר את עצמו בכל רגל ק"ו בר"ה שצריך לחפש אחר טהרה וקדושה. ומי שהוא מצטער בטבילה רשאי לשפוך עליו ט"ק מים. ע"ל סי' תר"ו ותדרשנו משם'.

והבן איש חי¹⁵ כתב: 'ונוהגין לטבול בער"ה משום קרי דאפשר שיצא ממנו איזה טיפה בהשתנה ולאו אדעתיה, וגם משום טומאה דתשמיש המטה, וגם כדי לקבל הארת קדושת יום טוב של ר"ה לחיים טובים ולשלום, לכן טבילה ראשונה יכוין בה בשביל טהרה, ושניה יכוין בה לתיקון הכעס, ושלישית למתק הדין והגבורה בחסדים, ורביעית לפשוט מעליו בגדי החול ויכוין בזה ג"כ תכלה שנה וקללותיה, וחמישית לקבל עליו הארת קדושת יום הזכרון ויכוין בזה תחל שנה וברכותיה .. אם האיש אנוס שלא יוכל לטבול ישפוך על גופו ט' קבין מים בהיותו עומד ערום, ויבא אדם אחד וישפוך עליו המים מראשו ועד רגליו, וט' קבין אלו הם כל קב הוא תל"ב דרהם כי כל קב הוא ארבעה לוגין, וכל לוג הוא ק"ח דרהם וכנז' בבית דוד דף קל"ו. ואם אין לו כלי אחד שיכיל כל תשעה קבין יחלקם בשנים או שלש כלים, אבל יותר משלשה כלים אין מצטרפין, ויזהר לשפוך השני קודם סיום קלוח הראשון וכן יעשה בשלישי וכנז' במשנה פ"ג דמקואות, ועיין שו"ע הגאון ר"ז ז"ל סי' תר"ו .. ואם גם זה אינו יכול לעשות טוב שיטול ידיו ארבעים פעמים, וכך הסדר יערה תחלה על יד ימין פ"א ויכוין באות ראשונה של שם ע"ב, וכן פ"א על יד שמאל ויכוין ג"כ באות ראשונה של שם ע"ב, ועוד יערה פ"ב על ימין ויכוין באות שניה דשם ע"ב, וכן פ"ב על שמאל ויכוין באות שניה, וכן עז"ה עד עשרה פעמים ויחזור ויערה עשרה פעמים בזא"ז על ימין ויכוין בכל פעם באות אחת דעשרה אותיות שם ע"ב, ויערה אח"כ עשרה פעמים בזא"ז על שמאל ויכוין בהם בעשרה אותיות שם ע"ב על הסדר, נמצא סך הכל ארבעים פעמים וכנז' בספר אמל"י ניניו ז"ל בקונטרס ש"א יע"ש'.

וכתב המשנה ברורה¹⁶: 'ואם אינו יכול לטבול משום צינה יראה לשפוך על גופו ט' קבין מים¹⁷. ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום [ח"א]'.

א"כ ראינו שישנה חשיבות גדולה מאוד לטבילה בערב ראש השנה ולהיכנס לחג מתוך טהרה!

--------------

¹ סי' סד דין הלכות ר"ה וסדר תפלה ↩

² הל' ר"ה ↩

³ וראה ג"כ במטה משה סי' תשפח. וא"ר סי' תקפא ס"ק לח ↩

⁴ וראה שו"ת יפה נוף (מזיא) יו"ד סי' קיב. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' טז. בן איש חי ש"א נצבים ג ↩

⁵ שו"ע או"ח סי' תקפא ס"ד בהג"ה ↩

⁶ דיני ערב ר"ה (דף רכג) ↩

⁷ סי' תקפא ס"ק לח ↩

⁸ או"ח סי' תקפא ס"ד ↩

⁹ סדר היום סדר ערב ר"ה ↩

¹⁰ מסכת ר"ה נר מצוה ↩

¹¹ המטה אפרים אלף למטה סי' תקפא סל"ח כתב: 'הדבר פשוט שאין טבילה זו משום טהרה ברגל שאין נוהג בזה"ז כמ"ש ביד אפרים סי' רמ"ב ועיין בשו"ת שאגת אריה' ↩

¹² סי' תקפא סנ"ג ↩

¹³ וראה באלף המגן שם ס"ק קכב ↩

¹⁴ שם אות קכא ↩

¹⁵ ש"א נצבים ס"ג ↩

¹⁶ סי' תקפא ס"ק כו ↩

¹⁷ וראה טהרת מים (טעלושקין) ע' שיד ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'