ליקוי לבנה

[א] (הלכה 905)

> ההלכה היום תעסוק בליקוי לבנה, שיתרחש הלילה.

שאלה: מה המשמעות של ליקוי ירח, והאם מברכים על זה?

תשובה: הגמרא במסכת סוכה¹ אומרת: 'תניא, רבי מאיר אומר: כל זמן שמאורות לוקין, סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שמלומדין במכותיהן. משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג, מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג. ת"ר: בזמן שהחמה לוקה, סימן רע לעכו"ם, לבנה לוקה, סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה ועכו"ם לחמה. לוקה במזרח, סימן רע ליושבי מזרח, במערב, סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע, סימן רע לכל העולם כולו .. ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו, שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ואין ישראל יחתו', [ובהמשך הגמרא מביאה שם דברים שבגלל לוקים המאורות].

מכיון שחז"ל אמרו שהליקוי אינו סימן טוב לישראל כתב בספר חסידים²: 'לבנה לוקה סימן רע לשונאים של ישראל³ לפיכך צריך להתענות שהרי אדם מתענה על החלום כל שכן בשביל כל ישראל'.

ועוד כתב⁴: 'ואם אדם רואה מאורות לוקים כגון לבנה צריך להתענות שהרי בשביל חלום מתענה מפני כל העולם לא כ"ש. וכן הנביא כשהיה רואה פורעניות היה מתפלל ואומר להם שישובו ויצומו וזהו שנאמר⁵ כי יצומו [וגומ'] אינני רצם'.

דברי הספר חסידים הובאו בכנסת הגדולה⁶, ובמגן אברהם⁷.

אמנם כתב בשלחן גבוה⁸ [והביאו בדברי מנחם⁹]: 'וכן ראינו ראיה פעמים הרבה שלקתה הלבנה ובאותה שנה בא דבר או חרב או רעב ופעמים שלא אירע שום דבר באותה העיר מי יודע באיזה מקום של ישראל רחוק או קרוב אירע להם איזה דבר אלא שלא נהגו להתענות על זה אלא שאני מצטער הרבה בראות לקותה'.

וכתב הגר"ח פלאג'י¹⁰: 'ומ"מ כשאירע דבר זו כדי שלא להבעית את ישראל בחרתי שלא לגזור אפילו תענית יחידים כ"א בזאת כה עשיתי לעורר בתשובה ולמבעי רחמי לקבוע לימוד בכנופייא ולפעמים עומדים בבית ה' בלילות לעשות תיקון כרת ויעלה לרצון לפני ה' ולבטל כל גזירות קשות ורעות אכי"ר'.

א"כ למעשה אין נוהגים לעשות תענית ביום שיש ליקוי לבנה, אמנם זהו זמן שראוי להתעורר בו

המפרשים הקשו¹¹ שלכאורה מכיון שזה תופעה טבעית וקבועה א"כ מדוע הליקוי נחשב לסימן רע וכמ"ש בספר נחמד ונעים¹²: 'ונמצא לפ"ז שכל לקוי הוא בהכרח כי מששת ימי בראשית קצב הוא יתברך חוק הזמן כל אחד מהם מב' המאורות … אשר לפ"ז רחוק הוא מאד לא יקובל השכל שהלקוי המוכרח לבוא עכ"פ ודוקא בשעה וברגע ידוע לאמור שמששת ימי בראשית נקצוב ונגמר במערכת הכוכבים להגיד רעה ועונש לעולם על חטאם כי אין עונש בלי חטא ..'¹³.

ועוד הקשה במאמר מרדכי¹⁴, על מנהג התענית הנזכר: 'ומ"מ בעיקרא דהא מילתא איכא למידק מה מקום ומה טעם לזה התענית כיון שליקוי השמש והירח הוא דבר הכרחי לפי סדר מהלך ותנועת הגלגלים שבקצת העיתים יהיו שם לקויים בהכרח ומאחר שכן אין טעם להתענות בהם דלא שייך בזה תשובה תחינה ותפלה'¹⁵.

בהמשך הגמרא שם מובאים כמה דברים שבגללם לוקים המאורות וגם ע"ז תמהו¹⁶ שלכאורה הוא דבר טבעי וקבוע ואיך ניתן לומר שבגלל מעשים אלו לוקים המאורות.

הרבי במכתב מה' תמוז התשי"ז¹⁷ דן בכל הנ"ל וכן האם צריכים לברך על ראיית תופעה זו למרות שלא נזכרה בחז"ל ברכה על זה, וזלה"ק: 'א) אם מברכין על ליקוי לבנה או לקוי חמה? ידוע הכלל אשר אין לחדש ברכה שלא הוזכרה בש"ס (ב"י או"ח סמ"ו). וי"ל הטעם דאין מברכין ע"ז מפני שהוא סימן לפורעניות הבאה (סוכה כט, א). ואדרבה צריכה תפלה לבטלה וצעקה ולא ברכה. ב) אם ידעו חז"ל אודות ענין ליקוים הנ"ל ואם זהו ענין טבעי? לקוי המאורות מובא בכמה מקומות בדברי חז"ל ופליאה גם הספק בזה, כי ידוע אשר אפילו חכמי מצרים ולפני זה בבבל כבר ערכו לוחות הליקוים האמורים וידוע בספרי דברי הימים ומובא להבדיל גם בכתבי הקדש, אשר בני ישראל עמדו בקישור עם חכמי מצרים וחכמי בבל. מעריכת לוחות האמורים מובן שתופעה האמורה היא ענין טבעי, אבל ביחד עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת, שגם הוא ענין טבעי עתה, וביחד עם זה משמש אות, וככתוב בארוכה, ואין בזה סתירה, שהרי במה דברים אמורים אשר ליקוי חמה ולקוי לבנה יש להם הפירושים כמרז"ל (סוכה כט, א) - כשנראים הלקוים בארץ (ונראים לזה היודע ע"ד פירוש הליקוים), משא"כ באם יתכסו השמים בעננים וכיו"ב, הרי אין זה ענין של סימן והוראה להאדם אשר על האדמה, ועד"ז הוא גם בענין הקשת, וכמבואר במפרשי התורה'.

אך בשיחת ש"פ שלח תשל"ה¹⁸ הרבי שלל ביאור זה וביאר שאין כוונת חז"ל שהליקוי הוא תוצאה של מעשה בני האדם, אלא שזמן הליקוי נקבע מראש מתחילת הבריאה לזמן שבו מענישים על דברים הנ"ל, וכן בזמן זה יש בו מצד הטבע נטיה להנהגה לא טובה. אלא שכשבנ"י מתנהגים באופן של עושים רצונו של מקום אינם צריכים לדאוג וכלשון הפסוק, 'מאותות השמים על תחתו'.

א"כ ראינו שלא מברכים על ליקוי לבנה, וביאורים שונים על ענינו של ליקוי הלבנה¹⁹.

---

הערות:

¹ כט, א ↩

² סי' סו ↩

³ וראה סי' אלף קמח ↩

⁴ סי' רל ↩

⁵ ירמיה יד, יב ↩

⁶ הגה"ט או"ח סי' תקפ אות א ↩

⁷ או"ח שם בהקדמה ↩

⁸ או"ח שם ס"ק א ↩

⁹ ח"ב או"ח סי' תקפ הגה"ט אות ד ↩

¹⁰ גנזי חיים מערכת ל' אות מד ↩

¹¹ ראה יערות דבש ח"ב דרשה ג (סז, ב). ובמפרשי הש"ס - ערוך לנר, בניהו בן יהוידע ועוד. וראה לקו"ש חט"ו בראשית ב ע' 7 ואילך ↩

¹² סי' רצז ↩

¹³ ומבאר שם 'קצת ע"י הדחק', ולכאורה כוונתו לבאר שם שאין הליקוי מורה שבאותו זמן חטאו, אלא שיודע הקב"ה שיצר לב האדם רע מנעוריו, אלא שאם לא ישובו יניח לממשלת הכוכבים כטבעם להביא רעה או עונש ↩

¹⁴ או"ח סי' תקפ ס"ק ה ↩

¹⁵ וכתב לבאר 'ומתוך דקדוק לשון ספר חסידים שכתב אם רואה מאורות לוקים לכאורה היה נראה לפרש דר"ל שרואה כן בחלום דהוי בכלל חלום רע שצריך להתענות דאל"כ מפני מה תלה הדבר בראיה, ומיהו אין זה מוכרע וגם מדברי הרב מ"א נראה שלא הבין כן. ועוד דעכ"פ יקשה לן עמ"ש רז"ל דכשהמאורות לוקים הוא סימן רע לעולם והביאו רש"י ז"ל בחומש ושמא י"ל דנהי דהוי דבר הכרחי לפי סדר ותכונת הגלגלים מ"מ כיון שהוא צער לעולם ראוי להתענות ומיהו מדרש רז"ל אינו מתיישב שפיר בזה. שוב אחר כתבי זה בא לידי ספר נחמד ונעים חיבור על חכמת התכונה ומצאתי שם סי' רצו שנתקשה בדברי רז"ל וכתב ליישב בדוחק וישובו עולה גם לדברי ס"ח ע"ע' ↩

¹⁶ לקו"ש שם ↩

¹⁷ אג"ק חט"ו ע' רס (אגרת ה'תקעט) ↩

¹⁸ וראה בשיחת כד אלול התשנ"א (תו"מ ח"ג ע' 309) דברי הרבי ביחס לליקוי חמה ולבנה. וראה ג"כ בליקוט מענות - תשמ"ט מענה קמד ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp