הפטרה בשבת ערב ראש חודש אלול

[א] (הלכה 889)

הפטרת שבת שהיא ג"כ ערב ר"ח אלול

שאלה: מה מפטירים בשבת שהיא ערב ראש חודש אלול?

וצדדי השאלה הם, שמצד אחד ישנה הפטרת מחר חודש הקבועה כאשר חל ר"ח ביום ראשון, ומאידך ישנם שבעה הפטרות קבועות לשבעה שבועות אלו בין תשעה באב לראש השנה 'שבעה דנחמתא' והפטרת ראה היא 'עניה סוערה'¹.

תשובה: הגמרא במסכת מגילה² אומרת: 'ר"ח .. חל להיות באחד בשבת, מאתמול מפטירין ויאמר לו יהונתן מחר חדש'.

ועפי"ז יש שכתבו לומר בשבת זו הפטרת מחר חודש שהיא מוזכרת בתלמוד, כמ"ש המרדכי³: '.. אין מדלגין ז' דנחמות, ובשפייר"א⁴ נהגו לדלג ז' דנחמות מפני השמים כסאי ומפני ויאמר לו יהונתן שהן כתובות בתלמוד'.

וכ"כ במנהגי מהר"ש מנוישטט⁵: 'ר"ח אלול חל באחד בשבת, והפטירו ויאמר לו יהונתן מחר חודש בעיר נאוישטט'.

וראה ג"כ יוסף אומץ⁶: 'ר"ח אלול .. חל באחד בשבת מפטירין ויאמר יהונתן. ובשבת כי תצא שמפטירין רני עקרה מצרפין עימה עניה סוערה שהיתה ראויה להפטיר בר"ח או בערב ר"ח, שהכל פרשה אחת'⁷.

מאידך יש שכתבו שלמרות שמחר חודש מוזכרת בתלמוד אעפ"כ המנהג הוא שלא משנים מהפטרות השבעה דנחמתא וכמ"ש התוס'⁸: שאנו נוהגין עפ"י הפסיקתא לומר ג' דפורענותא קודם תשעה באב ואלו הן דברי ירמיה שמעו דבר ה' חזון ישעיהו ובתר תשעה באב שב דנחמתא .. ואלו הן נחמו נחמו, ותאמר ציון, עניה סוערה לבדה, אנכי אנכי, רני עקרה, קומי אורי, שוש אשיש .. ולפיכך מקדימים עניה סוערה קודם אני עקרה דדרך הנחמות להיות הולכות ומשובחות יותר .. וסימניך דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש .. וזה המנהג לא ישתנה לעולם ע"פ הפסיקתא וכן פירש ר"ת ..'⁹. דברי התוס' הובאו ג"כ בהג"ה על המרדכי הנ"ל.

וכ"כ האבודרהם¹⁰: 'אבל הפטרות דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש אינן מתחלפות באחרות לעולם'. וכתב הב"י¹¹ על דבריו: 'והוא היה בקי בהני מילי טובא ולכן ראוי לסמוך על דבריו וכן נוהגין להפטיר ז' דנחמתא גם כשחל ר"ח בשבת ואחר שגמרו ההפטרה אומרים פסוק ראשון מהפטרת השמים כסאי ופסוק והיה מידי חודש לזכר שהיום ר"ח'.

והמהרי"ל¹² כתב: 'בשנה זו שחל אלול באחד בשבת הורו כל רבוותא להפטיר במחר חדש הואיל והיא בתלמוד ולא חיישינן אסימן דז' נחמתא דפסיקתא וגם מפני שחוזר העי"ן עם הרי"ש אחר ב' שבתות כדלעיל¹³. וכ"כ כל רברוותא המחברים אבל מהר"א הורה והנהיג בווינא להפטיר עניה סוערה, ושאלתיו מ"ט דידיה, והשיב לי שזקן אחד היה בווינא והעיד שכן מנהג. והראה לו בקובץ ישן. וע"י הנהיג כן. ושלום'.

וכ"כ במנהגי מהרי"ל¹⁴: 'ר"ח אלול באחד בשבת אין מפטירין מחר חדש, ועיין באו"ז פרק בני העיר ותבין טעמא דכולהו, הטעם דוקא שבת ור"ח אז מדלגין ענייה סוערה ומפטיר השמים כסאי, לפי שהוא בנחמות ישעיה, אבל מחר חדש בספר שמואל דאין בה שום נחמות אין לנו לשנות הסדר¹⁵, וכ"כ במרדכי הגדול שראה כן הלכה למעשה, כן ראיתי בתוס'.

ובספר המנהגים (טירנא)¹⁶: 'אם חל ר"ח ביום א' אין מפטירין מחר חדש. כן בגי' של מהרא"ק לפי שאין בה שום נחמה'. וכ"כ שם במנהג של כל השנה בסופו.

וכתב המחבר¹⁷: 'ר"ח שחל להיות באחד בשבת, מפטירין בשבת שלפניו ויאמר לו יהונתן מחר חדש'¹⁸.

וכתב הרמ"א בהג"ה: 'ואין דוחין עניה סוערה ולא שמעו משום מחר חדש'.

הלבוש¹⁹ ג"כ כתב כדברי הרמ"א: 'אם ר"ח אלול ביום א' אין מפטירין מחר חודש בשבת, לפי שאין בה שום נחמה'.

וכ"כ החיד"א²⁰: 'ר"ח אלול שחל בשבת או ביום א' מפטיר עניה סוערה'.

מנהג חב"ד: כתוב בספר המנהגים²¹: 'ראה - עני' סוערה גו' .. אם הוא שבת ער"ח מפטירין עני' סוערה ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטרת מחר חודש'²².

--------------

¹ 1או"ח סי' תכה ↩

² לא, א ↩

³ מגילה רמז תתלא ↩

⁴ בב"י כתוב: 'ובספרד' ↩

⁵ סי' תיד, (וראה גם במלבושי יו"ט סי' תכה ס"ק א), וראה לקט יושר ח"א או"ח דף נד ענין א ↩

⁶ דיני חודש אלול סי' תתקיט ↩

⁷ אך ראה בתוס' דלקמן לגבי עדיפות של קריאת עניה סערה לפני רני עקרה ↩

⁸ מגילה שם ↩

⁹ אך ראה תוס' שם בעמוד א ד"ה מפטיר, ובמהרש"א, וראה גם בדברי מלכיאל דלקמן ↩

¹⁰ סדר הפרשיות וההפטרות ↩

¹¹ שו"ת החדשות סי' לה ↩

¹² לעיל שם כתב לגבי ר"ח אלול שחל בשבת: 'ובשבת של רני עקרה כוללין בה נמי עניה סוערה' ↩

¹³ הל' טבת, שבט, אדר ↩

¹⁴ הערוה"ש או"ח סי' תכה ס"ה כתב טעם נוסף לחלק בין הפטרת השמים כסאי למחר חודש, למרות שסובר שהפטרת שמעו נדחית מפני הפטרת השמים כסאי שהוא הפטרת ר"ח כי הוא גם מפני: 'דמפטיר קורא בתורה בשל ר"ח צריך לקרות גם ההפטרה של ר"ח', אבל *'הפטרת מחר חדש ודאי נדחית הן מפני שמעו הן מפני עניה סוערה כיון שאין בה קריאה בתורה'.* אבל ראה מהרש"א שם ↩

¹⁵ אלול ימי הסליחות ↩

¹⁶ שו"ע או"ח סי' תכה ס"ב ↩

¹⁷ המחבר לא הזכיר שכאשר חל ר"ח אלול ביום ראשון אין אומרים הפטרת מחר חודש. אך לכאורה משמעות דבריו בב"י שנוקט כדברי האבודרהם שאין משנים הפטרות השבעה דנחמתא. אלא שהדברי מלכיאל (שו"ת ח"ג סי' כז) הקשה על הרמ"א שלא הביא גם הדעה שמפטיר מחר חודש, וכתב: '.. ולפלא שלא הביא הרמ"א דיעה זו והרי במרדכי והג"מ הובאו שני הדיעות כאחד וכתב שבספרד נהגו שמחר חודש דוחה עניה סוערה. וכן מוכח מהתוס' דמגילה ל"א שהזכרנו שדעתם דמחר חודש דוחה שארי הפטרת וכמש"ל בשם המהרש"א בביאור דבריהם. ובפרט לפמש"ל ביסוד הטעם כדי שידעו שהוקבע ר"ח בזמנו. דודאי דוחה הפטרת עניה סוערה וכמו דקיי"ל ששיר של ר"ח דוחה של שבת. וגם דהא עניה סוערה יש לה תשלומין בפ' כי תצא לקרותה יחד עם אנכי וכמ"ש בהגהת מנהגים אות צ'. *וכ"נ דעת השו"ע בסי' תכ"ה ס"ב שכתב שאם חל ר"ח ביום א' מפטירין בשבת מחר חודש ולא כתב שום חילוק. משמע דס"ל דאף בר"ח אלול הדין כן.* וזה שלא הזכיר כאן דמחר חודש נדחה מפני הפטרת שקלים וחודש. י"ל שסמך על מ"ש זה בסי' תרפה. אבל על ר"ח אלול קשה דהא כתב שם מקודם לענין השמים כסאי ולא הזכיר מחר חודש. ומוכח דס"ל דקוראים מחר חודש. ואם כי אין בידי להכריע נגד מה שסתם הרמ"א והאחרונים שתקו לו. אבל נעל"ד דבמקום שאין מנהג קבוע. יותר נכון לקרוא מחר חודש דזה מפורש בש"ס. והרמ"א סתם דבריו מפני שהיה אז המנהג קבוע לקרוא עניה סוערה ולא מחר חודש. אחר כותבי כ"ז מצאתי בשו"ת מהרי"ל סי' יז שכתב בשם המר"מ הסברא שמפטירין שמעו מפני דכתיב בה בחדשה ימצאונה. ות"ל שכוונתי לדעת הגדולים'. ובעיקר דבריו שיש לומר מחר חודש שידעו שהיום ר"ח, למנהגנו דלקמן שאומרים גם פסוק ראשון ואחרון, א"כ אתי שפיר ↩

¹⁸ או"ח סי' תקפא ס"א ↩

¹⁹ לדוד אמת סי' כא אות ג ↩

²⁰ עמ' 33 סדר ההפטרות שיש בהם חילוקי מנהגים ↩

²¹ כתב הגרש"י זוין (בהמועדים בהלכה אלול): 'ויש מי ששאל: למה לא משתמשים כאן בהכלל של 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם'. ו'מחר חדש' הרי הוא מצוי יותר מ'עניה סערה'. אבל כשנדקדק בדבר נראה, שאין כאן 'תדיר' במציאות כלל. ברוב השנים חלה הפטרת 'מחר חדש' פעם או פעמיים בשנה, לפי שאם ר"ח בשבת ובאחד בשבת מפטירין 'השמים כסאי', בר"ח אדר נדחה 'מחר חדש' מפני פרשת שקלים ובר"ח ניסן מפני פרשת החודש. במקרה אחד מפטירין שלש פעמים בשנה (בקביעות זש"ה, בשנה מעוברת), ובמקרה אחד - אף פעם (בקביעות בח"ג, בשנה פשוטה; דוק ותשכח). ואילו 'עניה סערה' מפטירין בכל שנה פעמיים: בפרשת נח ובפרשת ראה. הרי ש'תדירותן' שוה' ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'