כתיבת מילים שהן כשמות ה'

[א] (הלכה 320)

שאלה: האם מותר לכתוב מילה שאותיותה כאחד משמות ה' אלא שאין כוונתו לשם ה'. והאם יש להדר לא לכתוב כך, כגון לכתוב 'אל שדי חמד אני נוסע..'?

תשובה: מובא במסכת סופרים¹: 'וכל השמות ההדיוטות שאותותיהן כאותות השם, הרי אילו נמחקין'.

וכתב התשב"ץ²: 'דע שאין השם מתקדש אא"כ נתכוון הכותב לקדשו אבל כתבו שלא בכונת קדוש' אינו קדוש'.

וכ"כ המהרשד"ם³: 'לענין השאלה הראשונה אני אומר כי הדבר ברור כשמש שמה שאסרו למחות שם מן השמות לא אמרו אלא כשנכתבו בכונה לשם קדושה ממש ולא אותיות או תיבות שיש בהם אותיות משם ולא נכתבו לכונת קדושת השם, דאי לא תימא הכי כל מקום שיהיה כתוב אל יהיה אסור שהם אותיות המורים על שם אל והוא מן השמות שאינם נמחקים וכן כל שתי אותיות מתיבה שיש בה יוד ה"א סמוכות זו לזו כמו יהודוך יהיה אסור למחוק שהם אותיות יה שאינו נמחק וזה דבר שאין לו שחר'.

וכ"כ הט"ז⁴: 'אבל שם שנכתב שלא בכוונה אין בו קדושה כמ"ש בהגמי"י פרק ו' דהלכות יסודי התורה בשם רא"ם'.

גם בשו"ת הלכות קטנות⁵ כתב: 'שאלה אם מותר להשתמש באותיות שד"י להפכם לרמוז למספר שי"ד. תשובה שאר שמות מצינו משתמשים קדש וחול אהיה עמך אלהים לא תקלל וכן שם אדנות. וגם שם זה מצינו מתנובות שדי'⁶.

ובשו"ת שב יעקב⁷ ביאר דגם הש"ך סקי"ב מסכים דאם לא נתכוין כלל לכתוב שם מותר למחוק.

מעניין לציין שבעת שהרב החח"מ - ר' חיים חזקיהו מדיני הדפיס את האנציקלופדיה המפורסמת - 'שׂדי חמד'⁸, היו שפנו אליו שיש בעיה בשם הספר שלו, שזה שם קדוש ויכול להגיע לבזיון, וכפי שכתב לו⁹ אחד הרבנים שקיבל את ספריו: ו'בפתחי תמהתי על השם למה לו לעשות כן הלא רז"ל תקנו כן גבי שטרות שלא יהיה השם מוטל באשפה .. על כן בכרכים הבאים ישנה השם לשדה חמד..'.

עקב כך הוא הדפיס קונטרס קטן בשם 'באר בשְׂדֵי'¹⁰ בו הוא הביא תשובות מגאוני דורו שכולם פה אחד ענו ואמרו שאין בזה שום חשש.

וכותב שם¹¹: 'מכל האמור אנו למדין דאף מה שהוא בעלמא שם גמור מכל מקום כל שבמקום שנכתב לא נכתב לכונת השם הקדוש אלא לכונת דבר חול אף אם קדשו מותר למוחקו כיון שלא חל עליו שום סרך קדושה ומזה נבין ונדון לשם שדי חמד שגם במקרא לא הונח לכונת השם הקדוש אלא על שדות וכן בקריאת שם הספר שבעל השם מבאר כונתו של על שם הקדוש היתה כוונתו נראה דמותר למוחקו כשאר דבר של חול כמו שאמרו במסכת סופרים הנ''ל כל שמות הדיוטות שאותיותיהן אותיות השם הרי אלו נמחקין'.

א"כ למדנו שאין חשש לכתוב אותיות שם קדוש כשהכוונה היא למשהו אחר.

שאלה: מדוע א"כ בכתיבת י"ה ראינו בהלכה הקודמת שהמנהג להחמיר לכתוב טו אף שאין מתכוונים לשם קדוש?

תשובה: כתב בהלכות קטנות שם: 'אבל שם ההוי"ה אף על גב דאפשר שישמש לפועל ביו"ד שו"א ה"א פת"ח וא"ו סגו"ל על משקל יגלה, לא נכון לעשות כן דאין שמות דמיכה ראיה'.

והעיר בס' שלחן מלכים¹²: 'אמנם במ"ש חוץ משם הוי"ה נראה דה"ה שם י"ה ג"כ אסור להשתמש בו, שהרי אינו משמש חול ובאמת נזהרו הפוסקים ובמקום י"ה נרשם בכל מקום ט"ו, כדי שלא להשתמש בשם י"ה למספר.

א"כ דווקא שם המפורש ושם י"ה שהם שמות מיוחדים אליו ית' ואין להם שימוש אחר, נזהרים לא לכתבם לחול גם כאשר אין המכוון אליו ית'.

¹ פ"ד ה"ד ↩

² שו"ת ח"א סי' קעז ↩

³ שו"ת חלק יו"ד סי' קפז ↩

⁴ יו"ד סי' רעו ס"ק ב ↩

⁵ ח"ב סי' שדי ↩

⁶ והעיר שם המדפיס: 'עי' עקרי הד"ט או"ח סי' ז' אות ח' ויו"ד סי' כ"ו אות ל' ובקונטרס באר בשדי להרב בעל שד"ח ני' סוף אות כ'. שהביא תשובות חכמי דורינו יצ"ו שהאריכו בנד"ז ולפלא שנעלם מכולם תשובת רבינו המחבר ז"ל' ↩

⁷ יו"ד סי' נד ↩

⁸ כידוע חביבות ספריו אצל רבותינו נשיאנו עוד מאדמו"ר הרש"ב (ראה אג"ק שלו ח"א ע' קסד), ועד שהרבי הריי"ץ הטיל על חתנו הרבי להדפיס את הספרים מחדש בהוצאת קה"ת (ראה ספר קה"ת ע' 100 ואילך) ↩

⁹ שם ע' א'תתקלב בתחילת הטור השני ↩

¹⁰ נדפס בשׂדי חמד הוצאת קה"ת ח"י בתחילתו ↩

¹¹ ע' א'תתקלא בטור השני בסופו ↩

¹² הל' קדושת השם סי' יג, בהערות שלום ואמת אות ט ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'