שידוכין

---

[א] (הלכה 413)

חשש בגלל שמות [א]

שאלה: האם יש בעיה במקרה ששם הכלה הוא כשם חמותה, או כששם החתן כשם חמיו?

תשובה: בגמרא¹ מצינו כמה אמוראים שנקראו כשם חמיהם, אך כתב רבי יהודה החסיד בצוואתו²: 'לא ישא אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו. ואם נשא, ישנה שם האחד אולי יש תקוה'.

מאידך בספרו ספר חסידים³ כתב: 'אדם שלקח אשה ששמה רבקה או שם אחר, ובנו לקח אשה ששמה רבקה, ובן בנו לקח אשה ששמה רבקה לא יצליחו, תמצא היא לא תצלח שהיא משולשת או הוא משולש שהאשה והבת ובת הבת לקחו ג' שמות נמצא הוא לא יצליח'⁴.

ובכתבי המקובלים מצינו במשנת חסידים⁵ שכתב: 'יזהר שלא יהיה שמה כשם אמו כי אינו טוב לו אלא ישא אשה הראויה לו ..'.

ולמעשה יש מהפוסקים שכתבו שאין צורך לחשוש לזה, ויש שכתבו שצוואת ר"י החסיד היא רק ליו"ח, ויש שכתבו שזה ספק האם זה לכולם, ויש שחלקו בין שמות שווים לכלה וחמותה, ובין חתן וחמיו. כדלקמן.

המתירים⁶ כתבו שהעיקר כדבריו בספר החסידים שחשש זה הוא רק ב'משולשין' היינו שיש שלוש דורות שבהם יש אותו שם.

ויש שכתבו שדבריו בצוואה הם רק ליו"ח, וכמ"ש שו"ת נודע ביהודה⁷: '.. אבל האמת יורה דרכו כי החסיד לזרעו אחריו צוה לדורי דורות כי ראה ברוח הקדש שזרעו לא יצליח בזווגים כאלה ובזה אינו סותר דברי התלמוד⁸ שהוא על הכלל ודברי החסיד היא על הפרט'.

ויש שכתבו שלמרות שצוואתו היא ליו"ח, יש להקפיד בכלה וחמותה [ולא בחתן וחמיו] וכדברי המשנת חסידים הנ"ל, ועד"ז כתב גם בדברי חיים⁹ הנ"ל: 'ודבר זה מבואר להחמיר גם בספר משנת חסידים, ובשארי הדברים אין מדקדקין במדינתנו וגם כנראה שלא הי' כוונתו בזה רק לזרעו, כי האחרונים בעלי קבלה כמו המשנת חסידים אין מביאין רק שמה כשם אמו, אלמא דבשארי הדברים לא הי' רק לזרעו ולכן אין שום חשש כלל בעובדא דידיה'.

ויש שכתבו שזה ספק אם דבריו בצוואתו הם לכל ולכן יש ללכת בזה אחר המנהג וכמ"ש בשו"ת דברי חיים הנ"ל בתחילתו¹⁰: 'אך מחמת שבדבר זה ספק אם לזרעו כוון או לא לזה נאמר בכהאי גוונא אם הלכה רופפת בידך צא וראה האיך העולם נוהג [עי' ירושלמי פאה פ"ז ה"ה ומעשר שני פ"ה ה"ב] והנה במדינתנו אין מדקדקים רק באשה ששמה כשם חמותה..'.

אך יש שהחמירו¹¹ כפשטות דברי צוואת ר"י החסיד וכן דעת רבותינו נשיאנו שיש להקפיד גם בחתן וחמיו, אלא שיש קפידה חמורה יותר בכלה וחמותה וכמ"ש אדמו"רהצמח צדק¹²: 'אמנם דו"ז ההגרי"ל ז"ל אמר לי משם רבינו הגאון ז"ל נ"ע זי"ע שהקפיד ביותר על ענין שלא יהי' שם כלה כשם חמותה (יותר מעל שמו כשם חמיו) משום שזה נת' במשנת חסידים. והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל, א"כ מסתמא ראה זה בכהאריז"ל, ומש"ה הקפיד ע"ז ביותר ואמר הוא ז"ל שהוא סכנה'¹³.

א"כ ראינו שישנם כמה גישות בפוסקים האם לחוש כששם הכלה הוא כשם חמותה, וכששם החתן כשם חמיו, ושדעת רבותינו שצריך להקפיד על זה, בהלכה הבאה יבואר באלו מקרים אין חשש.

----------------------------------------------

https://did.li/Shonehalacha

---

הערות:

¹ סוטה י, ב: 'אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי'. וכן במנחות כט, ב: 'רמי בר תמרי דהוא חמוה דרמי בר דקולי'. וראה בצ"צ פס"ד ליו"ד סימן קטז ע' ריג: 'אין להביא ראי' מהאמוראי' דנפישי זכותייהו והיו מובטחי' שלא יזיק להם'. וראה גם שו"ת תורת חסד אהע"ז סי' לט: 'וראיתי להגאון בעל ברכ"י בפירושו לס' חסידים שעמד ג"כ בהך דשני חורגים הנ"ל ותי' ע"ז דמאז שהי' הנהוג כן ושכיח טובא ולא הי' עה"ר שולט אבל עתה דלא שכיח כן הרוצה לעשות זיווג כזה יש בזה עינא בישא ושומר נפשו ירחק כו', עכ"ד שם. ואולי י"ל כעין זה גם לענין שמות שוין ליישב הסתירות על הס"ח מהגמ' הנ"ל, (.. ומש"ה אין ראי' כ"כ מאמוראי דאינהו דבגמ' נפיש זכותייהו טובא ותפלת צדיקים כעתר שמהפך כו' רק דמ"מ קצת דוחק לומר שסמכו ע"ז מתחל' כו') ↩

² סי כו - כז ↩

³ סי' תע"ז ↩

⁴ ויש שישבו את הסתירה בין דבריו בצוואתו לדבריו בספר חסידים באופנים שונים, וכתב הצמח צדק בפסקי דינים יו"ד על סימן קטז ע' ריג שי"ל שדבריו בספר חסידים שיש להחמיר רק בשלוש דורות '(.. וי"ל שם מיירי כשאינה אמו והוא בנו מאשה אחרת וכן בבן בנו וצ"ע)'. ועד"ז כתב גם במהרש"ם ח"א ס"ס קלו. וראה גם בשו"ת מנחת אלעזר ממונקאטש ח"ג סי' יג, שיש ליישב הסתירה שדבריו בספר החסידים לחשוש רק במשלושין נאמרו לכל. ודבריו בצוואתו נאמרו ליו"ח. וראה לקמן. וראה ישוב נוסף בשו"ת דברי יציב אעה"ז סי"א ↩

⁵ מסכת חתונה פ"א אות ה ↩

⁶ ראה חכ"א שער בית הנשים כלל קכג סעיף יג. שו"ת חת"ס ח"ג אהע"ז א סי' קטז ועוד ↩

⁷ אהע"ז מהדו"ת סי' עט ↩

⁸ עוד כתב שם הנו"ב: 'שאין לכל חכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד והאומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי התלמוד לא יחשב בכלל חכמי ישראל, ואמנם כשאנו מוצאים אחד מחכמי ישראל המוחזק בתורה וביראה בלי ספק שכתב בספר דבר הסותר לדברי התלמוד חייבים אנו למשכוני נפשין לתרץ דבריו שלא דבר רק לשעה או למשפחה פרטית ודברי תלמוד הם על הכלל .. ואם היה החסיד מצוה צוואה זו לכל ישראל הרי הוא סותר לדברי תלמוד והיה אסור לנו לקבל דבריו כלל'. וראה מש"כ על זה בשו"ת דברי חיים אהע"ז ח"א סי' ח: *'אולם גם לסכל ח"ו דעת רבינו אדון החסידים גם כן ח"ו כי ידוע רבינו יהודא החסיד הי' רבו של הסמ"ג ואור זרוע אשר כל תורתינו ומנהגנו בארץ אשכנז וצרפת נמשכים אחריהם ולכן בודאי יפה שיחתן מתורתן של בנים האחרונים* ושרי ליה מאריה לנוב"י שהרחיב בלשונו נגד ר"י החסיד רבן של גולת אריאל ארץ אשכנז וצרפת' ↩

⁹ אהע"ז ח"א סי' ח ↩

¹⁰ וראה גם שו"ת תורת חסד אהע"ז סי' לט: 'וע"ש [בתשובת שב יעקב סי' כ"ג] שכ' לפרש לשון הצוואה שזהו ספק אם צוואתו לזרעו לבד כו' ע"ש. ואפ"ל דג"ז נחשוב לספק אולי כד' הח"ס והח"א דהצוואה היא דוקא במשולשים כנ"ל, והוי כמו ס"ס ופשוט דל"ד זה לס' סכנתא דלחומרא כו' וא"ל)' ↩

¹¹ ראה שו"ת יוסף אומץ מהחיד"א סימן לז ↩

¹² בפס"ד שם ↩

¹³ עד"ז כתב בשו"ת אהע"ז סי' קמג: 'וכן השיב כאאזמו"ר הגאון נ"ע שגם בענין אם שם הכלה כשם חמותה שבזה יש קפידא יותר משאר שמות שוין לפי שזה הוזכר בספר משנת חסידים גם כן דף פ"ה ע"א ולא הוזכר שם עוד דבר כלל ואפשר הוא מהאריז"ל ולא נזכר שם שיהיה זה לזרעו דוקא. משא"כ בצוואת רי"ח שי"ל שזהו רק לזרעו כו'' ↩

---

[ב] (הלכה 414)

חשש בגלל שמות [ב]

בהלכה הקודמת למדנו על מנהגנו לחשוש לדברי רבי יהודה החסיד שלא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, ולא ישא אדם אשה ששם אביה כשמו.

שאלה: מה הדין כאשר אין שמותיהם שווים ממש, וכגון שלאחד מהם יש שם נוסף?

תשובה: כתב הרה"ק רבי פנחס בעל ההפלאה¹: 'והדבר הזה הוא פשוט בעיני שאין בזה שום קפידא כי המקפיד לא הקפיד אלא בשמות שווין לגמרי בלי שום שינוי, אבל אם יש שינוי אין קפידא. וכ"ש בשני שמות של הערוסה דכחדא חשיבא ושני שמות מצטרפין לאחת .. וכ"ש אם נקרא בפי כל בשם אחד שאין שום קפידא בשם השני הטפל ומעולם לא עלה על הדעת להקפיד בזה'.

וכ"כ רבינו הצמח צדק בשם אדמו"ר הזקן, וז"ל הצ"צ²: 'אך בנדון זה אין צריך לכל זה כיון שאין שמותיהם שוים ממש שזה נקרא שמואל וזה נקרא שמואל בנימין א"כ אין זה כלל שמותיהן שוין. (וכן השיב כאאזמו"ר הגאון נ"ע שגם בענין אם שם הכלה כשם חמותה שבזה יש קפידא יותר משאר שמות שוין לפי שזה הוזכר בספר משנת חסידים ג"כ דף פ"ה ע"א ולא הוזכר שם עוד דבר כלל ואפשר הוא מהאריז"ל ולא נזכר שם שיהיה זה לזרעו דוקא. משא"כ בצוואת רי"ח שי"ל שזהו רק לזרעו כו'. עכ"ז אם אין השמות שוין ממש כגון שהאחת נקראת רחל והב' נקראת רבקה רחל עד"מ אין לחוש כ"ש בנדון זה דשמות המחותנים [אין] שוין שבלא"ה אין זה קפידא לפ"ד השב יעקב בשם גדולי הרבנים כנ"ל, דכשאין שוין ממש כנדון זה אין שום חשש כלל וכלל)'.

אמנם בפסקי דינים³ ביאר וחידד הצמח צדק שצריך שגם יהיה שינוי בפועל בקריאה של השם, וז"ל: 'אם יש להקפיד משום מ"ש בצוואת רי"ח סי' כו כז ובספר חסידים סי' תעז (לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו ואם נשאה ישנה שם הא' אולי יש תקוה עכ"ל) בשם הכלה מוסא עד"מ ואם החתן מוסא הינדא והיא אינה נקראת גם למקצת אנשים בשם א' לבד רק כולם קוראין אותה בב' השמות יחד .. ואעפ"כ נ"ל דבנ"ד אין לחוש כלל שהרי אין שמותיהן שוין ונחזי אנן לענין גיטין אם כתב על זו שנק' בשני שמות וכתב רק שם א' ודאי הגט בטל מדאורייתא ע' תשו' ב"א סימן () א"כ אין על שם א' משמותי' רק ענין חצי השם. וכמו דן מדניאל (ע' ט"ג לק"ש סימן א ובביאורו שם סק"ב). הן אמת אם מקצת קורין אותה רק בשם א' בפ"ע הי' אפ"ל דהוי שמה עכ"פ לגבי קצת אנשים והלכך הי' בזה מקום חששא למקפידי', משא"כ בנ"ד שכולם קורין אותה בשני השמות יחד'.

ולמעשה הרבה פוסקים⁴ הביאו את דברי רבינו הצ"צ הנ"ל שכאשר יש לכלה או לחמותה שם נוסף שגם נקראת בו אין מקום לחשש⁵.

וכ"כ רבותינו נשיאנו פעמים רבות לשואלים, וכפי שמצינו שכתב אדמו"ר הריי"צ באג"ק⁶: 'ובענין השמות במקום שאחת יש לה שני שמות אין בזה שום חששא כלל'. ובמכתב נוסף⁷: 'ועל אודות שיווי השמות⁸ הנה בענין קריאת השמות באופן כזה אין לחשוש כלל וכלל כי שם הקריאה עיקר'. וכ"כ⁹: 'בדבר שאלתו אודות השידוך אם יש איזה שינוי גם קל או בהוספת שם אין לחשוש'.

וכ"כ הרבי באג"ק¹⁰: 'במענה למכתבו מיום הראשון, בו כותב בענין צוואת ר"י החסיד בהנוגע לשמות כלה וחמותה. ונראה השמועה שאמרו לו בשם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, שכיון שלאחת מהן שני שמות, הרי בלשונו הק', אין שום חשש בעולם כלל וכלל, עיין שו"ת הצ"צ חלק אבה"ע סי' קמ"ג ופסקי דינים להצ"צ יו"ד סי' קט"ז. ב) מובן שצריך שלא ישתקע השם השני באופן שישתוו השמות וגדר שם שנשתקע הרי מובא בטור ושו"ע ונ"כ סי' קכ"ט'.

ובמכתב נוסף כותב הרבי¹¹: במענה על מכתבו מט"ז אד"ר, בו כותב אשר כמה מאורעות קרו לו ולב"ב שי' ואינו יודע במה להתלות. והנה רואה אני במכתבו אשר גם זוגתו תחי' חי' שרה מירל ושם אמו חי' שרה, ואתענין לדעת איך קוראים לזוגתו תחי' בפועל, אם בכל הג' שמות או לא, ובכל אופן יש להשתדל שעכ"פ מכאן ולהבא יקראו לזוגתו תחי' באופן שיהי' שינוי הכי גדול מאופן שקוראים בשמות חמותה תחי', כן מהנכון לבדוק את המזוזות בביתם וכן את התפילין שלו שיהיו כשרים כולם כדין, ושבכל יום חול לפני תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה וכן תעשה זוגתו תחי' קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב, והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל האמור'.

א"כ למדנו שכאשר אין לשניהם את אותו שם במדויק (למרות שבשם אחד הם שווים¹²), והם גם נקראים שונה כתבו רבותינו נשיאנו שאין לחשוש.

----------------------------------------------

https://did.li/Shonehalacha

---

הערות:

¹ במכתב לחתנו ובתו, נדפס בסו"ס 'נזיר השם' לאחיו הרה"ק רבי שמואל הורוויץ מניקלשבורג עמ' כח ↩

² שו"ת אהע"ז סי' קמג ↩

³ יו"ד סי' קטז ע' ריג ↩

⁴ ראה שו"ת תורת חסד להגרש"ז מלובלין תלמידו של הצ"צ אהע"ז סי' לט בסופו. וכן בהרבה פוסקים, ראה שו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' קט, שו"ת יביע אומר ח"ב אהע"ז סי' ז. והליכות עולם ח"ז ע' רכא ואילך. ועוד ↩

⁵ וראה שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' רב שכתב: 'ובזה יש לישב קושיית הסה"ד מהא דסוטה (י, ב) שהזכרנו [אודות רב שמואל וחותנו שנקרא שמואל סבא] כי י"ל דכיון שהיה נקרא בפי כל שמואל סבא לא מיקרי זה שמות שוין כשחתנו נקרא שמואל לחוד'. ועד"ז כתב בשו"ת זקן אהרן ח"ב סי' ס. וראה בשו"ת מהרש"ם ח"ה סי' כח: 'והנה בהא דסוטה י"ל דכיון דחתנו הי' מוסמך לרב ולא נקרא בשמו לבד זהו עצמו שינוי' ↩

⁶ ח"ט ע' שלב ↩

⁷ ח"י ע' קמח ↩

⁸ מדובר שלכל אחת מהן היו ב' שמות, וא' מהן שם משותף, אך שם הקריאה אינו משותף ↩

⁹ חי"א ע' רכד ↩

¹⁰ חי"ט ע' רצה ↩

¹¹ חי"ד ע' תמו. וראה גם ח"ח ע' רלט ↩

¹² וראה בישועות מלכו יו"ד סי' טו שהתיר גם כששני השמות שווים אך אחד הוא יצחק אליעזר והשני אליעזר יצחק ↩

---

[ג] (הלכה 415)

חשש בגלל שמות [ג]

למדנו בהלכה קודמת שכאשר כלה וחמותה או חתן וחותנו נקראים באותו שם אך יש שינוי באחד מהשמות, וגם נקראים בפועל בצורה שונה, אין את החשש של רבי יהודה החסיד.

שאלה: כאשר שניהם נקראים בדיוק באותו שם, האם ניתן להוסיף שם שאז לא יהיו שמותיהן שווים?

תשובה: מצינו בצוואת ר"י החסיד שכתב: 'לא ישא אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו. ואם נשא, ישנה שם האחד אולי יש תקוה'.

רואים בדבריו שבמקרה שזוג כבר התחתן והשאלה כעת האם יש דרך למנוע שלא ינזקו, שיוסיפו שם, ואולי זה יעזור.

אך דנו הפוסקים מה הדין במקרה שזה אותו שם והם עוד לא התחתנו, האם ניתן מלכתחילה להוסיף שם ובזה להסיר את החשש, ואכן יש שכתבו שאין פתרון מלכתחילה להוסיף שם, וכמ"ש הרב חיים פאלאג'י בספרו רוח חיים¹: '.. ומאחר שר"י החסיד ז"ל כתב בדרך ספק אולי יש תקוה מי הוא שיכנס בספקא בדבר דאיכא למיחש לסכנה וכיוצא בזה, ומה גם שכתב ואם נשאת וכו' דש"מ דוקא אם נשאת הא לאו הכי אפי' ששידכה יוציאנה..'.

אך בהמשך הדברים שם² כתב בנו הר' אברהם: 'ודן אנכי לפי קוצר דעתי שזה שכתב אולי יש תקוה היינו משם דהוא אחר הנישואין, וגם באחד דמופנה מצד אחר, אכן אם הוא קודם הנישואין וגם ישנו השם מב' צדדים אז כיון דבעת הנישואין ובכתובה יש לכל אחד שם אחר אינו ספק לו' אולי יש תקוה כ"א בודאי דתקוה טובה לדורשיך דיבלו ימיהם בטוב ושנותיהם הנעימים ומצד עצמו מהדברים שקוראים גז"ד של אדם הוא שינוי השם .. כל זה כתבתי להפיק רצון השואל אך האמת אגיד דירא אנכי לומר דעל פי יעשו מעשה .. ועט"ר ואממו"ר נר"ו לא הסכים כלל בזה ודחאו בב' ידים כל הכתוב כאברהם'.

ואכן למעשה כתבו הרבה פוסקים³ שניתן להוסיף שם, ושישתמשו בו. וכך לא יהיה כל חשש⁴ וכמ"ש הפתחי תשובה⁵: 'ובס' כרם שלמה כתב שהגידו לו שבהיות הגאון בעל חתם סופר אב"ד בדרעזניץ עשה הלכה למעשה לשנות שם החתן מפני שהיה שמו כשם חותנו ותו אין בית מיחוש ע"ש וצ"ל מה דלא הזכיר מזה בתשוב' הנ"ל לפי שהיה שם טעם זכות דתורה לא הוצרך לעצה אחרת'.

וכ"כ רבותינו נשיאינו כמ"ש אדמו"ר הצמח צדק⁶ בשם אדמו"ר הזקן: 'וסיפר לי א' משום רבינו ז"ל ששאלוהו תרי גיסי שהי' בת של זו כשם אשתו של זו אם (הכלה) [החתן] ורצו לעשות שידוך והשיב שיוסיפו להכלה עוד שם א' למשל שהיו קורין אותה רחל ויקראוה רבקה רחל'.

וכ"כ אדמו"ר הרש"ב⁷: 'נצטותי להשיבו בדבר השידוך שצריכים להוסיף שם לאחת מהם ושתהי' נק' בפי כל בשני השמות או בשם הנתוסף'.

וכ"כ הרבי⁸ יוסיפו לאחת מהן - המדוברת או אם המדובר - שם לפני הגמר (הפרסום), וידוע פס"ד אדה"ז והצ"צ שאין "שום חשש בעולם כלל" (שו"ת צ"צ חלק אבה"ע סו"ס קמג)'.

א"כ כתבו הפוסקים וכן הורו רבותינו נשיאנו שניתן להוסיף שם⁹ ואז זה נחשב כשמות שונים ובזה יורד החשש של שם כלה כשם חמותה או החתן כחמיו מחר נלמד איך ומתי יש להוסיף.

---

הערות:

¹ אהע"ז סי' סב אות יג ↩

² אות טו"ב (יז) ↩

³ ראה הנסמן בשו"ת יביע אומר ח"ב אהע"ז סי' ז ↩

⁴ וראה שו"ת נשאל דוד אהע"ז סי לו שכתב שמצא זכר למנהג זה להוסיף שם 'מהא דאי' במס' סוטה אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל .. דלא להוי שם חמוהו וחתני' שוים כאחד והוסיפו לו הכינוי לקרוא לו בשמו שמואל סבא ..' ↩

⁵ אהע"ז סי' ב ס"ק ז. והאריך בזה בספר שבעים תמרים להרב חיים שמעון דב זיוואוו מרבני חב"ד שקיבל סמיכה מאדמו"ר הצ"צ ↩

⁶ פס"ד ליו"ד סי' קטז ↩

⁷ אג"ק ח"ב ע' תתקכב ↩

⁸ לקו"ש חכ"ד עמ' 460. וראה עוד מכתבים והוראות דומים שנלקטו בשלחן מנחם ח"ו סי' ל ↩

⁹ להעיר שיש מכתב (אג"ק חי"ז עמ' רעו) בו הרבי מציין: *'ומה טוב ששם הנוסף יהי' בראשונה'*. אך לא מצאנו בעוד מכתבי הרבי הוראה זו. ואולי זה הוראה מיוחדת למקרה שם, וע"ש ↩

---

[ד] (הלכה 416)

חשש בגלל שמות [ד]

למדנו בהלכה הקודמת שיש שכתבו, וכן דעת רבותינו נשיאנו, שניתן להוסיף שם לכלה או לחמותה או במקרה של חתן או חמיו ואז אין את חשש הכתוב בצוואת ר"י החסיד.

שאלה: איך מוסיפים שם חדש לצורך שינוי השם?

תשובה: כתבו הפוסקים¹ שאדם יכול לקבוע לעצמו שם חדש ע"י שמשתמשים בו במשך לפחות שלושים יום².

כמו שכתב בכנה"ג³: 'אמר רב כל שהוחזק שמו בעיר ל' יום כו'. נ"ב: פירוש, שכל הקורא אותו קוראו בשם זה או שקראו אותו לתורה או חתם בשם זה ג"פ תוך ל' יום דבתלתא הויא חזקה, ופחות מל' יום אפילו בתלתא זמני לא הויא חזקה, הר"ם מטראני ח"ב סימן נ"ב'.

כלומר שאדם יכול לקבוע לעצמו שם וע"י השימוש בו במשך לפחות שלושים יום (בקריאה אליו או שקוראים לו לעלות לתורה או חותם בשם זה לפחות שלושה פעמים⁴, ⁵) הרי זה נקבע כשמו.

והוסיפו האחרונים שיעשו את השינוי בפומבי ע"י אמירת מי שברך לאשה ועליה לתורה לחתן. וכמ"ש בשו"ת ישועות מלכו⁶: 'ויפרסמו זאת ברבים דהיינו שיקראו אותו לס"ת בשם אליעזר יצחק איזה פעמים בשם הזה ואחר שלשים יום מקרי אין שמותיהן שווין כמבואר בא"ע ה' גירושין'.

ובשו"ת אפרקסתא דעניא⁷ כתב: 'אמנם בנידון דידן נלע"ד דאם שמות השוים הוא בהנשים, יעשו לה מי שברך בשינוי שם בפומבי, ואם אפשר בעשרה ודאי טוב ונכון, ואם לאו סגי בג' ואנשי הבית יקראוה כך. ונוסח המי שברך יהי' מי שברך את כו' הוא יברך את פלונית בת פלונית (ר"ל בשמה דעד השתא) בעבור שתתן כך וכך לצדקה. ומעתה יקרא שמה בישראל פלונית פלונית (דהיינו שמה החדש ושמה הקדום) בת פלונית כו' - ואם שמות האבות שוים ג"כ טוב עד"ז ועכ"פ יעלה ג"פ לתורה בתוך ל' יום. ובעזה"י לא יאונה להם כל רע ר"ל'.

וראה גם במכתבו של הרבי⁸: 'מהנכון שלאחת מהן יוסיפו עוד שם ויקבעו ההוספה על ידי אמירת מי שברך בבית הכנסת איז[ה] פעמים וכו''.

ולגבי חתן הזכיר הרבי כמה פעמים⁹ שיקבע שם חדש ובו יעלה לתורה ויחתום וכו'.

א"כ ראינו שקביעות השם הוא ע"י שמשתמשים בו שלושים יום, וראוי לקבוע השם לאשה במי שברך, ולחתן שיעלה לתורה עם השם החדש ויחתום בו וכדומה.

---

הערות:

¹ ראה תרוה"ד פסקים סי' קל"ח. ובשו"ת המבי"ט המובא להלן בכנה"ג. וראה גם חלקת מחוקק אהע"ז סי' יח סק"ג, ופת"ש סי' קכ סקי"ב, ובסי' קס"ט סקי"א ↩

² אמנם בשו"ת צמח צדק אהע"ז סי' קעט נוקט לומר שכמו שבנתינת השם, מיד כשקוראים לו את השם בשעת מילה חשוב זה שמו, וא"צ חזקה שלשים יום. כמ"כ י"ל כשמשנים שמו מחמת חולי, (וראה גם בשו"ת חת"ס ח"ו סי' מא). אך נראה שאין זה דבר מוחלט בדעת הצ"צ שהרי כתב בסי' קפא: 'ומה שיש לספק. דבשם שנק' בפי כל שייך חזקה שלשים. אבל בשם שלמה שאינו נקרא בו כלל כ"א כשעולה לתורה והוא יעלה בתורה בשלשים יום אפשר רק פ"א או שני פעמים איך יוחזק עי"ז בשלשים יום .. וי"ל שם צריך ל' יום כדי להסיר חשש קנוניא אבל לענין דליכא למיחש לקנוניא י"ל מיד נקבע לו השם כשהשינוי מסיבה חזקה, ועכ"פ ע"י ל' יום אף שאין נקרא כ"כ בתמידיות .. ועוי"ל ממ"נ אם אין השם נקרא בו כ"כ תמיד א"צ החזקה שיהיה ל' יום תמיד רק כערך קריאתו וצ"ע .. ד. ועיין מענין חזקה דשלשים יום בש"ע אה"ע סי' י"ט ס"ב ובחמ"ח שם סק"ג .. דלבישת בגדי נדות הוי חזקה ליומא וכיוצא בזה י"ל למי שמשנים שמו מחמת חולי י"ל דה"ל חזקה ליומא, ואינו מוכרח דשם זהו אות וראיה שראתה נדה אבל הכא שעי"ז קורים לו שם חדש י"ל לא סגי ביום א'. ומהאי טעמא ג"כ אין הדמיון מהא דפרק חז"ה דלפעמים לאלתר הוי חזקה אינו דומה לחזקת השם. והמבי"ט הובא בכנה"ג סי' קכ"ט בהגהב"י ס"ק ע"ג ע"ד דע"י ג' פעמים שעלה לתורה כן ה"ל חזקה. ומצינו חזקה ג' פעמים גבי שור המועד כמ"ש ר"פ חז"ה (דכ"ח ע"א) כיון שנגח ג' נגיחות כו' וכן גבי ווסתות בג' ראיות בימי החדש או בד' בווסת ההפלגות ותנן פ"ט דנדה (דס"ג סע"א) וכל שקבעה לה שלשה פעמים ה"ז וסת. מיהו גם זה אינו דמיון גמור'. ובפרט בנדו"ד שאין מגמתינו להוסיף ולתת שם, אלא בעיקר לעקור את השם כחמיו, וסברא לומר שבזה נצרך יותר קביעות, וגם דברי הצ"צ נאמרו ביחס לשינוי 'מסיבה חזקה' ואולי שינוי בנדו"ד אינו נחשב סיבה חזקה. ועצ"ע ↩

³ הגהב"י אבהע"ז סי' קכט ↩

⁴ ראה מ"ש הרבי (אג"ק ח"ו עמ' יב): 'מה שכתב אם צריך הוא להקרא בפי האנשים בשם אברהם מרדכי או שמספיק שיקראוהו בשני השמות רק בעלי' לתורה או בחתימה, הנה אין בזה כללים וכן לא שמעתי בזה הוראות, ובמילא יתנהג כמו שנהג עד עתה' ↩

⁵ ראה בדברי המבי"ט וכנה"ג והצ"צ הנ"ל. וראה בחידושי אנשי שם סי' פח שכתב מהמבי"ט: 'כל דלא הפסיק בקריאת שם אחר באמצע מהני ג"פ אפילו לזמן מרובה'. וראה בשלחן מנחם ח"ו עמ' קלח בהערה ה, שהרבי הורה לעלות שלוש פעמים בשם החדש ↩

⁶ חיו"ד סי' טו ↩

⁷ ח"ג אהע"ז סי' רסד ↩

⁸ שלחן מנחם שם עמ' קלה ↩

⁹ נלקטו בשלחן מנחם שם עמ' קלט-קמ ↩

---

[ה] (הלכה 417)

חשש בגלל שמות [ה]

למדנו בהלכה הקודמת ששם חדש נקבע כשמו של האדם לאחרי שלושים יום מאז שהתחיל להשתמש בו.

שאלה: האם יש צורך שיעברו שלושים יום לפני סיום השידוך וקישורי התנאים, או שמספיק שעד החופה יעברו השלושים יום¹?

תשובה: מצאנו בדברי הפוסקים גישות שונות בשאלה זו, י"א שצריך להקפיד שיעברו השלושים יום לפני סגירת השידוכים, ויש שלא הקפידו בכך וכתבו שהעיקר שעד החופה יעברו שלושים יום, וכדלקמן:

בשלחן העזר² כתב: 'והמנהג להוסיף השם ל יום קודם ההתקשרות', וציין³ ללבושי מרדכי⁴. ועד"ז כתב בהגהות דבר צבי (מייזליש)⁵: 'במסכת ב"ב (קפז, ב) כל שהוחזק שמו בעיר שלושים יום אין חוששין לו, וכן קיי"ל בהל' גיטין סי' קכ ברמ"א ועיין שד"ח מערכת גט סי' לז אות כ כא, וכנראה שזה המקור שנהגו עלמא להוסיף שלושים יום קודם התנאים דלענין חזקת השם בעינן שלושים יום'.

מאידך בהגהות דבר צבי שם מביא בהמשך דבריו שבספר אליה שלוחה⁶ הביא מכתב מכ"ק דו"ז הגה"ק משינאווע ז"ל .. שקודם המו"ו יוסיפו השם להבתולה ולגמור אח"כ למז"ט ולברכה הקשר של התנאים ע"ש. הרי שהוסכם אף קודם התנאים ולא הוקפד שיהי' דייקא שלושים יום מקודם'.

גם בספר שמירת הגוף והנפש⁷ הבין שכוונת הלבושי מרדכי היא ל' יום לפני החתונה. וכן הבין בשו"ת יביע אומר⁸: 'וכ"כ בשו"ת לבושי מרדכי מה"ת, שכבר נהגו העולם להוסיף שם לחתן קודם שלשים יום מן החופה. וכן עשה גאון אחד'.

וכ"כ בשו"ת בית שערים⁹: 'לכן נראה דטוב יותר לשנות שם הבת המשודכת משם אם המשודך וגם נראה דטוב להחזיק שם השינוי בעיר שלשים יום קודם הנשואין ועיין ב"ב קס"ז ע"ב'.

ובדעתו הקדושה של הרבי פעמים הורה שעדיף לשנות השם שלושים יום לפני סיום השידוך וקישורי התנאים, ולפעמים כתב בסתם לשנות השם לפני סיום השידוך מבלי לציין לתנאי של שלושים יום, וכדלקמן¹⁰:

1) באג"ק חט"ז ע' שכט מובא: במענה למכתבו מר"ה לאילנות (כי האדם עץ השדה). בו כותב אודות הצעת נכבדות עם נערה אשר מצאה חן בעיניו, ובודאי כוונתו שיראת ה' היא כיאות לבת ישראל כשרה, אלא ששמה כשם אמו, ומסיים אשר תלמיד הוא ישיבת פורת יוסף, אם כנ"ל יראת ה' היא ויחליטו שניהם בתוקף הדרוש לבנות בית בישראל על יסודי התורה והמצוה, יוסיפו לה שם, וכמובן שיקבעו שם זה במי שברך בעלי' לתורה של מי מבני המשפחה וכיו"ב ואז - מה טוב, לאחרי שלשים יום מפעם הראשונה דקביעות השם הנוסף - יגמרו הענין ויהי' בשעה טובה ומוצלחת. 2) במכתב מה' שבט התשכ"ח כותב הרבי: 'ויוסיפו להמדוברת שם - (לפחות) שלשים יום קודם קשורי התנאים'. 3) באג"ק חי"ז ע' רעו: 'במענה למכתבו מכ"ג תמוז, בו כותב שהוא גיל ל' ועד עתה לא התחתן, ומציעים לו נכבדות עם בחורה אשר שם אבי' הוא כשמו, ונתעורר אצלו ספק בקשר עם המבואר בצוואת ר"י החסיד. והנה כיון שנתאחר כל כך בנשואין, ואם המדוברת יראת ה' ותתנהג כראוי לבנות ישראל הכשרות (בדיוק שמירת טהרת המשפחה, שמירת שבת וכשרות המאכלים ומשקים בתוככי כל מצוות בני ישראל), אזי מהנכון אשר יושיב שלשה רבנים מורי הוראה, ויפסקו הדין, שיוסיפו לו שם אחר ויעלה לתורה ויחתום גם בשמו הנוסף, ומה טוב ששם הנוסף יהי' בראשונה, ואזי אין שייך זה כלל לצוואה האמורה, ובלבד שיעשו התנאים לאחרי חזקתו שלשים יום בשם החדש'.

אך מאידך מצינו כו"כ מענות מהרבי שבהם לא נזכר התנאי שעדיף להקפיד על שלושים יום קודם התנאים, כגון בלקו"ש¹¹ מובאים ב' מענות: א): 'להוסיף שם לאחת מהן קודם הגמר טוב בשעה טובה ומוצלחת'. ב): 'יוסיפו .. שם לפני הגמר (הפרסום)'.

א"כ ראינו שבין האחרונים ישנם הוראות ומנהגים שונים מתי ראוי שיקבע השם, האם צריך להוסיף את השם שלושים יום לפני סיום קישורי התנאים, או מספיק שרק יעשו השינוי לפני השידוך. וגם במענות הרבי לא מצאנו דבר מוחלט בזה¹², אך כמדומה באנ"ש לא נוהגים להקפיד להוסיף השם שלושים יום לפני קישורי השידוכים, אלא העיקר שיהי' שלושים יום לפני החתונה.

---

הערות:

¹ לכאו' הדברים קשורים גם לדיון האם הסכנה המבוארת בצוואת ר"י החסיד היא גם קודם הנישואים או רק לאחר מכאן, ראה שבעים תמרים דף לח, ג ↩

² ח"א טז, ב ↩

³ הערה ג ↩

⁴ או"ח מהדו"ת סי' קה ↩

⁵ על שו"ת מקדשי ה' ח"א סי' נח אות ב ↩

⁶ סי' עו ↩

⁷ סי' קסט ס"י הערה יא. 8ח"ב אהע"ז סי' ז ↩

⁸ חיו"ד סי' קצו ↩

⁹ וראה ג"כ אגורה באהלך ח"א ע' קפד ↩

¹⁰ חכ"ד ע' 460 ↩

¹¹ להעיר שיש עוד שינויים בהוראות במכתבים בנושא זה יש מקומות בהם הורה הרבי שיש להושיב שלושה רבנים מורי הוראה שיפסקו הדין שיוסיפו לו שם (וכ"כ בשו"ת לבושי מרדכי). ויש מקומות שבהם הרבי לא ציין זאת. ויתכן שהדברים משתנים ממקרה למקרה, וכפי שמצאנו עוד קולות וצדדים בפוסקים כגון גיל החתן, והאם מדובר בת"ח, והאם מקום מגורים שונה וכו' ואכ"מ ↩

---

[ו] (הלכה 418)

חשש בגלל שמות [ו]

שאלה: מה הדין כאשר שני המחותנים (היינו אב החתן ואב הכלה) יש להם שם זהה?

תשובה: כתב בצוואת ר"י החסיד¹: 'שני בני אדם ששמותיהם שוים לא יזדווגו יחד בילדיהן (ס"א[=בספרים אחרים מצינו שהגירסא אחרת] לא יעשו נשואים לשני ילדיהן יחד) [וזה ספק אם לזרעו או לכל אדם]'².

וכתב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק³: 'בדבר ששאלו ממני על קישורי התנאים שהמחותן נקרא שמואל בנימין. וגיסכם שהוא המחותן השני נקרא ג"כ שמואל ואחותיכם אשת גיסכם הנ"ל חוששת אולי מחמת זה נתגבר עליה החולאת שלה לפי ששמעה שיש לחוש לזה ע"פ צוואת ר' יהודה החסיד נ"ע .. אך בנדון זה אין צריך לכל זה כיון שאין שמותיהם שוים ממש שזה נקרא שמואל וזה נקרא שמואל בנימין א"כ אין זה כלל שמותיהן שוין. (וכן השיב כאאזמו"ר הגאון נ"ע שגם בענין אם שם הכלה כשם חמותה שבזה יש קפידא יותר משאר שמות שוין לפי שזה הוזכר בספר משנת חסידים ג"כ דף פ"ה ע"א ולא הוזכר שם עוד דבר כלל ואפשר הוא מהאריז"ל ולא נזכר שם שיהיה זה לזרעו דוקא. משא"כ בצוואת רי"ח שי"ל שזהו רק לזרעו כו'. עכ"ז אם אין השמות שוין ממש כגון שהאחת נקראת רחל והב' נקראת רבקה רחל עד"מ אין לחוש. כ"ש בנדון זה דשמות המחותנים [אין] שוין שבלא"ה אין זה קפידא לפ"ד השב יעקב בשם גדולי הרבנים כנ"ל. דכשאין שוין ממש⁴ כנדון זה אין שום חשש כלל וכלל). ובחינם היא מצטערת ותולה בוקי סריקי בהשידוך ח"ו על לא דבר ממש. דבנדון זה אין שום חשש בעולם כלל'.

ומפשטות דברי הצ"צ נראה שלא הקיל לגמרי, ועקרונית כן יש חשש כאשר שני שמות המחותנים שווים ממש.

ולמעשה כתב בשבעים תמרים⁵: 'ופשוט הוא לענ"ד דבכל האופנים שנתבארו בסי' שלפני זה שיש להקל בהם, מכש"כ שיש להקל בכאן בשמות המחותנים'.

כלומר יש לחוש לזה, אך מכיוון ששני מחותנים ששוים בשמם הוא קל יותר מחתן וחמיו, לכן יש להקל בזה בכל ההיתרים שהקילו בחתן וחמיו⁶.

והנה יש שכתבו להקל מטעם ספק ספיקא, וכמ"ש בשו"ת אפרקסתא דעניא⁷: '..ומלבד זה יש לצדד עוד בצואה זו מטעם אחר. דז"ל: שני בני אדם ששמותיהם שוים לא יזווגו יחד בילדיהם (ס"א, לא יעשו נשואין לב' ילדיהם יחד) וזה ס' אם לזרעו או לכ"א עכ"ל. א"כ אינו אלא ס' דשמא רק לזרעו צוה, ואם יש צד להקל, כבר יש לנו עוד ס' שמא בכה"ג לא הזהיר. ועוי"ל שמא הנוסחא האחרת עיקרית, דלא מיירי מזווג יחד כלל, כי אם שלא יעשה כל א' מהם נשואין לזרעו בעת ובמקום שחברו עושה לזרעו. ואע"ג דבהזדווגם יחד ממילא עושים הנשואין יחד, מ"מ י"ל דברוח קדשו הבין דרק בשעושה כל א' נשואין לזרעו באותה שעה ואותו מקום, איכא עינא בישא, ולא בזווגם יחד'.

אך מאידך בשבעים תמרים⁸ כתב: 'ודע דלכאו' היה אפשר לאמר להקל בהך בשני מחותנים ששמותיהן שווים, משום דלהספרים אחרים שכתוב כאן הרי לא צוה רבינו הרי"ח כלל על זה, ואפילו להגירסא דמצוה ע"ז, הרי איכא ספק אם לזרעו או לכל אדם כמש"כ כאן, וא"כ הוי ס"ס. אמנם ליתא דדוקא באיסורא הוא דהוי ס"ס לקולא. אבל בסכנה גם ס"ס הוי לחומרא..'.

א"כ ראינו שכאשר שמות המחותנים שווים יש להקל יותר מחתן ששמו כשם חמיו, אך עדיין זה דבר שצריך לחוש לו אלא א"כ מדובר במצב שגם בחתן וחמיו לא היינו צריכים לחשוש.

---

הערות:

¹ אות כח ↩

² באחרונים הקשו על זה מדברי הגמ' ברכות מב, א רב יהודא הוי מעסק לבריה בי רבי יהודא בר חביבי, ועסיק שם הכוונה על נישואין. ובוהשיב משה סי' סט מיישב שיתכן שלכל אחד מהם הי' גם שם לע"ז אחר ובשמות לע"ז אלו היו נקראים בפי כל, ולכן לא חששו, (אלא שבגמרא שלנו מובאים רק שמות הקודש), [וראה מ"ש בנידון זה בשד"ח מערכת חתן וכלה אות י (ח"ו ע' א'רמז). וראה גם מש"כ בהלכה מספר 413 הע' 1 ובאופן זה יש גם ליישב כאן]. אמנם עצם דברי הוהשיב משה שבמקרה שיש לאנשים שם שוה וכינוים שונים אין חשש, יש להעיר שמשמעות מענות הרבי (ראה אג"ק ח"ח ע' רלט) נראה שצריך שיהי' שינוי גם בשם העצם, וגם בכינוי בפועל. ועצ"ע ↩

³ שו"ת אהע"ז סי' קמג ↩

⁴ וראה ג"כ שו"ת השיב משה אהע"ז סי' סט, הובא בשו"ת אבני צדק אהע"ז סי' ו. וראה בהלכה 414 ↩

⁵ עמ' לח, ג ↩

⁶ ולהעיר ממ"ש הר' אברהם פלאג'י ברוח חיים אהע"ז סי' סב אות יז (טו"ב) שיש להקל במקרה שגרים בשתי ערים שונות. אמנם מלבד מ"ש שאביו לא הסכים עמו, ראה גם מ"ש בשד"ח שם שאם סברא זו נכונה מדוע לא תירצו בזה האחרונים את הקושיות מהגמרא על צוואת ריה"ח. ולהעיר ג"כ ממ"ש שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' יב מיוסד על דברי האבני צדק שם: 'וגם במחותנים אפשר שרק בקטנים שמוטל עליו להשיאם, אבל לא בגדולים .. ומ"מ בצוואת ריה"ח אפשר דמיירי בהכי', אך בשו"ת שם משמעון (פולק) אעה"ז סי' ו חלק על היתר זה ↩

⁷ ח"ג אהע"ז סי' רסד ↩

⁸ עמ' לט, ד ↩

---

[ז] (הלכה 419)

חשש בגלל שמות [ז]

שאלה: האם החוששים בשמות מחותנים, חוששים ג"כ כאשר יש שמות שווים לאם החתן ואם הכלה - המחותנות?

תשובה: ראינו בהלכה הקודמת שלשון צוואת ר"י החסיד¹ הוא 'שני בני אדם..'. ויש שכתבו שלשונו 'בני אדם'² כוונתו דווקא על המחותנים, ולא על המחותנות.³

וכ"כ בשבעים תמרים⁴: 'ודע כי אינני יודע מאין הורגל בפי העולם לחוש ג"כ בשמות המחותנות. היינו בשם אם הכלה, ושם אם החתן שלא יהיו שוות, הלא זה לא נמצא כלל, דכאן לא נאמר רק שני בני אדם ששמותיהן שוים, משמע דוקא דעל האבות קפיד ולא על האמהות, ובתשובת חת"ס⁵ חא"ע סי' קט"ז שהובא לעיל [בסעיף שלפני זה] משמע דהעולם חוששים גם בזה..'.

הר"א פלאג'י בתשובתו שברוח חיים⁶ כתב לבאר החילוק ביניהם משום עין הרע וז"ל: 'ואי יש הפרש בין זכרים לנקבות הרי בכלה וחמותה קפיד אם לא שנאמר דהכל משום עין הרע דהם מוזכרים בכתובה ובבית הכנסת אחד ובמי שברך ועולין לתורה בספר אחד וכן בבית אחד כלה בחמותה, אכן במחותנות אם החתן ואם הכל דאינן עולות לס"ת ואינן מצטרפין למנין י' ואינן נזכרים בכתובה ומי שברך ואינן בבית אחת ליכא חששא'.

ועד"ז כתב בשו"ת אבני צדק⁷: 'א"כ לא הזהיר רק על המחותנים, כי הם העושים השידוך יחד היינו אבי הבן והבת הם לא יזדווגו יחד בילדיהן אבל המחותנות שאין הדבר תלוי בם ולא הם כתובים בהתנאים בשם התחייבות כ"א הכל על בעליהן וגם לא נזכר שם המחותנת בהכתובה, רק שם אבי הבן ואבי הבת ששמותיהן אינן שוים בזה ליכא קפידא'.

אך מאידך יש שכתבו שמכיוון שלא נמצא מפורש בדברי צוואת ר"י שדבריו הם רק אודות המחותנים בלבד, על כן אין להמציא סברות ולהקל. וכמ"ש השד"ח⁸: 'ולי ההדיוט אין נראה לחלק בזה דאם הטעם הוא משום עין הרע נשי לא בעו חיי אתמהא ומי מפיס דבנשים לא שלטה עינא בישא ומה להאי בישא דאזיל בתר גברי וכי בשביל שאני זכר הפסדתי ולא מצאתי בענ"ד טעם לחלק בזה בין איש לאשה, שו"ר שם .. מ"ש מר בריה הרב גדול הנאמר באברהם נר"ו דדוקא בשני מחותנים .. הוא דאיכא למיחש לעין הרע אכן במחותנות אם החתן ואם הכלה דאינן נזכרות בכתובה ולא במי שברך וכו' וגם אינן בבית אחת ליכא למיחש לעיה"ר .. (בסוף דבריו כתב לנדונו דעל מה שצדד להתיר בנדונו לא הסכים כלל הרב מר אביו החבי"ף ודחה בשתי ידים כל הכתוב לאברהם) והאמת דאם היה מפורש בדברי החסיד דבמחותנות ליכא למיחש היו דבריו נכונים בטעמו של דבר אבל מאחר שלא מצינו כן מפורש בדב"ק מאן ספין להמציא טעמים ולדון על פיהם'

.

ויש שביארו שלשון 'בני אדם' כולל איש ואשה, וכמ"ש בשו"ת הרב"ז⁹: 'על זה כתב הגאון בעל אבן יקרה (שם): כיון שבלשון הצוואה נאמר בה בני אדם ששמותיהן שוים לא יזדווגו, ושם אדם אינו שם כולל לאיש ואשה, רק לאיש לבד, וא"כ אין לשון הצוואה כוללת את האמהות כלל וכו' ע"ש. ובמחכה"ר שגה בזה הרבה, ושכח פסוקים מפורשים בתורת משה: 'זכר ונקבה בראם וגו' ויקרא את שמם אדם' (בראשית ה, ב): 'ונפש אדם מן הנשים' (במדבר לא, לה). הרי מפורש יוצא בתורתנו הקדושה דשם אדם כולל זכר ונקבה. וכן מפורש בדברי הנביא: 'כתפארת אדם לשבת בית' (ישעיה מד, יג), ותרגום שם: 'כתושבחת אתתא למתב בביתא'. וכ"פ רש"י ז"ל (שם): כתפארת אדם היא אשה שהיא תפארת בעלה, עכ"ל.

ובדעת הרבי¹⁰, הנה באג"ק¹¹ כותב הרבי: 'בשמות האמהות של החו"כ אם מקפידים בשווים - עיין שד"ח מע' חו"כ סק"י'. [וכבר ראינו שהשד"ח תמה על המתירים והכריע לחשוש].

ובמכתב נוסף¹² הרבי כותב: 'במענה למכתבו מחמישי בטבת, בו כותב, כי זה מזמן אשר נפגש עם עלמה וכו' וכבר נתדברו לחתונה ואפילו למועד החתונה, ולאחרי זה חזרה בה מדברי' ונפרדו וכו'... ובהנוגע לפועל, באם אחותה הבכירה של הנ"ל השתדכה או שעכ"פ תמחול בלבב שלם, אזי כדאי להוסיף שם למי שהיא מהאמהות, כי רואה אני במכתבו ששם אם העלמה ושם אמו שוה הוא..'.

בקובץ העו"ב¹³ מסופר שכאשר הר' יוסף בן-ציון רייצעס בקשרי השידוכין, נכנס עם הכלה ל'יחידות', וחתמו כנהוג בשמותיהם ושם אמם, וכשראה הרבי ששם האמהות שווה: 'יהודית' – חקר ושאל האם זהו השם היחיד של האם. ולאחר מכן, כשנכנס אבי החתן ל'יחידות', הורה לו הרבי שיוסיפו שם לזוגתו (אם החתן), כדי שלא יהיו שמות המחותנות שווים; וכששאל את הרבי איזה שם להוסיף, הורה לו להוסיף את השם 'אלטע'. ובספר בכל ביתי נאמן¹⁴ מסופר ג"כ שהרבי הורה במקרה ששם המחותנות הי' שווה שיוסיפו לאחת המחותנות שם וימתינו שלושים יום עד שיפרסמו השידוך.

א"כ ראינו שיש מהפוסקים שכתבו שיש לחשוש גם ששמות שני המחותנות לא יהיו שווים, וכן נראה דעת הרבי לחשוש ולהוסיף שם גם במחותנות¹⁵.

----

https://did.li/Shonehalacha

---

הערות:

¹ אות כח ↩

² ראה להלן דברי שו"ת אבן יקרה 'שם אדם אינו שם כולל לאיש ואשה, רק לאיש לבד, וא"כ אין לשון הצוואה כוללת את האמהות כלל' ↩

³ יש כתבו שהוא ספק וכמ"ש בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"ג אהע"ז סי' רסד: 'ואם רק שמות האמהות שוים, יש להסתפק עוד, דשמא אין כונת ר' יהודה החסיד ז"ל רק על שמות האבות'. והקיל מחמת הספק אך כבר ראינו (בהלכה 418) מש"כ בשבעים תמרים שכיון שהאיסור הוא משום סכנה אין להקל בספיקות ↩

⁴ לט, ג ↩

⁵ ז"ל החת"ס שם: 'ע"ד מי שרוצה לדבק בבן טובים בחור וטוב *אלא דחייש מ"ש העולם משום שמות הבח' עם החותן ושם אמו כשם אמה של המשודכת'*. אלא שהחת"ס בתשובה זו לא מצא את מקור הדברים [שכנ"ל יסוד הדברים לגבי חתן ומחותנים נמצאים בצוואת ר"י החסיד] ולכן כתב להקל והזכיר את זה רק בתור מה שאומרים העולם ↩

⁶ אהע"ז סי' סב אות יז (טוב) ↩

⁷ אהע"ז סי' ו. וראה שו"ת דברי יציב חלק אהע"ז סי' יב ↩

⁸ מערכת חו"כ אות י (ח"ו ע' א'רמז) ↩

⁹ ח"ב אהע"ז סי' כ (ג) ↩

¹⁰ וראה בכ"ז בחקרי מנהגים ח"ד סי' קכד. אגורה באהלך קדושין ונשואין סי' יד ↩

¹¹ חי"א ע' רצה ↩

¹² חי"ח ע' קלו ↩

¹³ גליון 1179 ↩

¹⁴ ע' 551 ↩

¹⁵ וראה העו"ב גליון 1180 ע' 158. אך להעיר שיש שכתבו (שלחן מנחם ח"ו עמ' קמא בהערה) שיתכן שאין ללמוד ממכתב זה על הכלל כי שם הוא מקרה מיוחד, וראינו שבנושא זה יש שהחמירו במקרים שונים, (וראה גם מ"ש באגורה באהלך בשם הריל"ג (הן לגבי מחותנים והן לגבי מחותנות, אך דבריו צ"ע) ↩

---

[ח] (הלכה 420)

נישואי ב' אחים לב' אחיות ואח ואחות לאח לאחותו

כתוב בצוואת רבי יהודה החסיד¹: 'ולא ישאו שני אחים לשתי אחיות'². וכן אודות אח ואחות לאח לאחות כותב בצוואתו³: 'לא יתחתן אדם שני פעמים עם חבירו בן ובת בת ובן'⁴.

אך בהגהה על הצוואה⁵ כתוב שמסתמא ב' אחים לב' אחיות הוא רק לזרעו.

וכתב הכנה"ג⁶: 'אמר המאסף: ראינו רבים שני אחים נישואין שתי אחיות ולא עלה זיווגם יפה, ולא זו בלבד אלא אח ואחות הנישואין לאח ואחות לא הצליחו בזיווגם'.

אך למרות הדברים האמורים מצאנו בפוסקים רבים⁷ שלא חששו לדברים אלו שבצוואת ר"י החסיד.

וכפי שכותב רבינו הצמח צדק⁸: 'בצוואת החסיד אות לג לא יתחתן אדם ב"פ עם חבירו בן ובת בת ובן. ואני שידכתי את בני המופלג ישראל נח⁹ עם ב"ג אע"פ שכבר שדכתי בתי לב"ג הנ"ל וסמכתי על שו"ת נו"ב מ"ת סימן ע"ט בחאה"ע שכתב וז"ל הוא אומר שלא ישאו אב ובנו ב' אחיות ורב פפא ובנו נשאו ב' אחיות כו' אבל האמת כי החסיד לזרעו אחריו צוה כו' עכ"ל. ואמנם בפרט בצוואה זו יש להוכיח דודאי רק לזרעו צוה. כתב שם דב' אחים לב' אחיות ג"כ לזרעו צוה דוקא¹⁰. ופשוט דהא דלא יתחתן בן ובת בת ובן קיל מב' אחים לב' אחיות דהא התם נמי איכא חיתון פעמיים וגם הענין שוה ב' אחים וב' אחיות. וה"ל קפידא יותר. א"כ כיון דגם התם אין הקפידא רק לזרעו כש"כ בנד"ז. וע' בסימן תע"ז מ"ש והרבה כיוצא באלו. י"ל דנכלל בזה הא דסי' ל"ג הנ"ל דחיתון פעמיים. א"כ הוא קיל ממש"ש בפי' ב' אחים לב' אחיות. וא"כ ודאי דוקא לזרעו דלמד סתום מהמפורש. וגדולה מזו בשו"ת שב"י סי' כ"ג בחאה"ע אפילו ע"ד שמבואר שם שספק אם רק לזרעו כו' כתב אין לחוש כשנעשה. ואפי' לכתחילה לא הקפידו רבנים וגדולים ע"ש. כ"ש בנ"ד דמוכח דודאי רק לזרעו'.

אלא שבשבעים תמרים¹¹ כתב ששמע מאביו הרה"ח הרב אריה ליב זיוואוו רב העיר דווינסק: 'אני שמעתי מכ"ק אדמו"ר נבג"מ זיע"א (בעל צ"צ) שאמר לי אשר בשני דברים לא שמר צוואת רי"ח ונענש ר"ל עכ"ל .. נוכל לאמר בטח אשר אם היה האדמו"ר נ"ע בחייו מוסר כתב להביאם בדפוס להוציאם לאור עולם לא היה מוסר הדברים האלו להדפיסם. כי אפשר אשר הענין הזה גופא הוא אחד משני דברים שנענש בעבורם. ואפילו אם זה אינו מהשני דברים. עכ"פ הרי מבואר דעתו הקדושה, מדאמר שלא שמר כו' ונענש, שאח"כ חזר בו מהדעה הזאת לומר שרק לזרעו צוה רבי יהודה החסיד'.

אך למעשה רבותינו נשיאינו לא חששו לזה, והתירו להשתדך ב' אחים לב' אחיות, רק נקטו שראוי¹² שלא יגורו באותו מקום¹³. וכדלקמן:

הרבי הרש"ב כותב¹⁴: 'בדבר ב' אחים אם כדאי שישאו ב' אחיות ענה הרבי הרש"ב 'אם רב יסכים ע"ז יכולה לעשות השידוך ונכון שידורו בפ"ע, ויתן השי"ת שיהי' בהצלחה בבחו"מ ברו"ג'.

ועוד ביחס להוראת הרבי הרש"ב כתב הרבי¹⁵: 'אבי מו"ר ז"ל ודודי הרה"ח ז"ל נשאו שתי אחיות על פי כ"ק אדמו"ר נ"ע, ובציוויו שלא ידורו בעיר אחת¹⁶.

וכ"כ הרבי הרבה פעמים, כגון¹⁷: '..כיון שכותב במכתבו שזהו ענין דשני אחים ושני אחיות, הנה מאן דלא קפיד לא קפדינן עמי', והי' מהראוי אם באפשרי הוא שידורו לאחרי חתונתם בעיירות שונות'.

ובמענה נוסף¹⁸: 'ובהנוגע לפועל, נכונה ההצעה, ויעלה זיווגם ליפה, ומהנכון אם בקל הוא, שלא ידורו בעיר אחת, היינו שני זוגים הנ"ל, ועכ"פ לא בשכונה אחת - אשר הוראה כזו ניתנה לנשואי אחים לשתי אחיות, ועאכו"כ שמועיל בנשואי בן ובת ובת ובן דקיל יותר, ואפילו לכתחלה לא הקפידו עיי"ש בפוסקים'.

א"כ ראינו שלמרות דברי ר"י החסיד בצוואתו רבותינו התירו לשני אחים להתחתן עם שני אחיות או אח ואחות להתחתן עם אח ואחות אך כתבו שראוי שלא יגורו במקום אחד.

----------------------------------------------

https://did.li/Shonehalacha

---

הערות:

¹ אות כט. ויתירה מכך כתב בספרו ספר חסידים סי' תעז, עיי"ש ↩

² ומה שאברהם אבינו ואחיו נחור נשאו שני אחיות, ראה בשבעים תמרים עמ' מ, ד. וראה שם אודות המקרים בהם מצאנו בתלמוד שלא הקפידו בנישואין של אחים לאחיות, וכשם שביארו אודות האמוראים לגבי שאר ההקפדות שכתובים צוואת ר"י החסיד - ראה הלכה 413, וראה גם בשבעים תמרים מ, א. ומ"ש הרבי באג"ק ח"ג ע' קפב ↩

³ אות לג ↩

⁴ בטעם החילוק של ב' אזהרות אלו שבצוואה לשתים, האריך בשבעים תמרים (עמ' מב, ב). וראה שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סי' יג: 'ולפענ"ד נראה מדוייק בלשונו שם (בסי' כט) דלא ישאו ב' אחים ב' אחיות קאי על האחים לבדן שלא ישאו ב' אחיות ומ"ש (בסי' לג) שלא ישתדכו בניהם קאי על המחותנים שמשדכים בניהם זע"ז. נמצא נ"מ דאם א' מהמחותנים כבר מת אז ל"ש הסכנה דנשתדכו דהא רק בניהם בעצמם ישאו זל"ז אבל בהך דב' אחים וב' אחיות הוא עליהם בעצמם גם אם מתו אבותיהם, וז"ב. ולפלא כי לא העירו זה באחרונים שדיברו מזה. (ועיי' מ"ש בזה בשבעים תמרים בשם הגה"ק מליבאוויטש ז"ל בעל הצ"צ) ועכ"ז מסתפינא להקל למעשה ולסמוך עלי הגם שנראה כן נכון מלשונו כנזכר' ↩

⁵ בדפוס וינציה תעח. וראה דברי הצ"צ לקמן. בשבעים תמרים (סוף סי' ל, וסו"ס לג) העיר על המגיה, שמכך שאזהרה זו כתובה גם בספרו 'ספר חסידים' מוכח שזה לא רק לזרעו ↩

⁶ הגהב"י אבהע"ז סי' סב אות ד ↩

⁷ ראה הנסמן בהנישואין כהלכתם ח"א עמ' ע ↩

⁸ פס"ד ליו"ד סי' קטז (עמ' ריג) ↩

⁹ המהרי"ן מניעזין, התחתן בזיו"ר עם בת דודתו מרת פריידא ביתם של הרב יקותיאל זלמן (נכד הרליו"צ מבארדיטשוב) והרבנית בילא וואלס בתו של אדמו"ר האמצעי, ואחותו מרת דבורה לאה התחתנה עם הרב לוי יצחק בנם של הנ"ל (ראה בני הצמח צדק (בלוי) ע' 159). [ולהעיר שמרת פריידא נפטרה בקיצור ימים, ובנוסף בזיווג מאוחר יותר נשא המהרי"ן את מרת חנא חיקע בת הרב מנחם נחום בן אדמו"ר האמצעי למרות שבנו של הרב מנחם נחום הר' שניאור הי' כבר חתנו של הצמח צדק (היכל הבעש"ט יט ע' קכח)] ↩

¹⁰ בשבעים תמרים (סו"ס לג) כתב: 'יש לעיין טובא דהלא מה שכתוב בסי' ל אינו מגוף דברי הצוואה .. רק הוא מדברי המגיה, וכבר כתבנו בסס"י כ"ט דמדכתב כן בס"ח מוכח שלכל אדם נאמר' ↩

¹¹ סי' לג עמ' מב, ד ↩

¹² ולהעיר שלפעמים מצינו שכתבו את זה כתנאי, (ראה גם מענה הרבי (שלחן מנחם ח"ו ע' קכ): 'באם המדוברת יר"ש, בעל מדות טובות וכו', ורק הנ"ל מניעה - יתענינו בהנ"ל, שיהי' ע"מ לדור שלא בעיר אחת'. אך מאידך בכו"כ מענות זה מובא רק באם זה אפשרי ולא כתנאי מוחלט ↩

¹³ וראה בסל"ח מצוואת ר"י החסיד 'אחים נשואים לא ידורו בעיר אחד יחד', והגם שאודות חשש זה יש שכתבו שהוא רק כשיש ארבעה אחים יחד. (ראה ספר החסידים סי' רמז, ובשבעים תמרים סי' לח, וראה גם בשו"ת רב"ז ח"ב אהע"ז סי' לה), ויתכן שכאן כיון שמצטרפים ב' חששות, גם הענין של נישואי ב' אחים לב' אחיות, החמירו יותר וחששו לדבריו שלא ידורו יחדיו. וראה גם העו"ב גליון תשסז, שלחן מנחם ח"ו ע' קכ הערה יב ↩

¹⁴ אג"ק ח"ב עמ' תתקכג ↩

¹⁵ אג"ק ח"ג ע' קפב ↩

¹⁶ בתולדות לוי יצחק ח"ב (מהדורת תשעח) ע' 12 מסופר שהרב שמואל שניאורסון אחי הרלוי"צ לפני קישורי התנאים היסס בגלל שחשש לצוואת ריה"ח, והרבי הרש"ב אמר לו שהוא בעצמו יכתוב את התנאים והכל יהי' בשעה טובה ומוצלחת ↩

¹⁷ אג"ק ח"ו עמ' קצ ↩

¹⁸ אג"ק ח"ח עמ' ל ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp