ארבעת הצומות לעתיד לבוא

[א] (הלכה 321)

ביטול הצומות לע"ל

שאלה: בעזרת ה' כשיבנה בית המקדש בב"א, מה יהי' היחס לארבעת הצומות?

תשובה: נאמר בנביא זכריה¹: 'כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ'.

הרמב"ם² כתב: 'כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה - שנאמר 'כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו'.

בדברי הרמב"ם מודגש שאין זה רק שימים אלו לא יהיו ימי צום אלא יתירה מכך שיהיו ימים טובים וימי שמחה וששון [ולכן יהיו אסורים בהספד ותענית³].

ולגבי איסור מלאכה הביא החתם סופר⁴ בשם מדרש על הפסוק הנ"ל: 'לששון ולשמחה - נגד התענית, ולמועדים טובים - נגד מלאכת שבת', וכתב: 'אפשר לומר, שיהיו הימים ההמה אסורים בעשיית מלאכה נגד מה שחללו שבת בשעת כשלונה של ירושלים - כנאמר בירמי' ובנחמי' וכדאיתא במס' שבת (קיט ב)'.

ולגבי סעודה, הנה אודות ערב תשעה באב כתב הרמ"א⁵: 'ונוהגין להרבות קצת בסעודה ראשונה, כדי שלא יזיק להם התענית..'. וכתב המג"א⁶: 'ולי נראה טעם אחר, מפני שבזמן בית שני היה יום טוב תשעה באב, והיה מרבין בסעודה, אף עכשיו לא זזו ממנה להיות לזכרון שיהפך במהרה בימינו לששון ולשמחה⁷ ..'.

הרבי מדייק⁸ שלושה נקודות אלו בלשון הרמב"ם שכתב ג' שלבים, א. עתידים ליבטל. ב. ימים טובים שעצם היום - יהי' יום טוב ג. ששון ושמחה - מדובר על סעודות היו"ט שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין.

ויתירה מכך אמר הרבי⁹: 'שבזה מרומזת הפיכת הצומות לששון ולשמחה ולמועדים טובים, שמעלתם תהי' גדולה יותר מכל המועדים שבזמן הזה, שהרי המועדים שבזמן הזה יבטלו לעתיד לבוא 'כשרגא בטיהרא' לגבי מעלת הגילויים דימות המשיח, ועאכו"כ לגבי מעלת הימים טובים שיתחדשו בימות המשיח'.

נבואה זו הובאה גם בטור ובמחבר¹⁰: 'ולע"ל הקדוש ברוך הוא עתיד להפכם לששון ולשמחה דכתיב והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם וכן יה"ר במהרה בימינו אמן'.

הרבי שואל¹¹ הרי הטור ושו"ע אינם כותבים הלכות של ימות המשיח א"כ למה כתבו להלכה שכל הצומות עתידין להתבטל?

ומבאר שזו הלכה שנוגעת גם כעת, שהרי ישנם כמה דרגות בהפיכת הצום לחג, א. ביטול הצום, ב. ימים טובים וימי שמחה. ג. הצום עצמו יהפך לששון ולשמחה בבחינת אודך ה' כי אנפת בי. וג' ענינים אלו נפעלים על ידי ג' הענינים שיש בתשובה מאהבה: א. תשובה מאהבה מצ"ע גורמת שנעקר העון מתחילה - העון מתבטל. ב. ובנוסף השב מאהבה מוסיף מעשים טובים יתר מכדי הצורך של אותו עוון, א"כ זה לא רק ביטול העון אלא גם הוספה בטוב. ג. ע"י תשובה מאהבה זדונות נהפכים לזכויות. [אלא שמכיון שלדעת הרמב"ם יהיו ב' תקופות ושלבים בימות המשיח, א"כ בתקופה הראשונה שיהי' שלום בעולם יבטלו הצומות [שלב א] ובמילא יהיו ימים טובים [שלב ב], אך בתקופה השניה שהצום עצמו מתגלה שהוא טוב [שלב ג] זה כבר ביטול מנהגו של עולם ושייך לתקופה השניה של ימות המשיח.

ולפי זה מיושב מדוע כתבו הטור והמחבר הלכה זה, שהרי כשם שכללות הגאולה תלויה בתשובה, כך ביטול הצומות שלעתיד לבוא, תלוי בשלימות התשובה של עם ישראל שתהי' תשובה מאהבה בכל ג' הענינים. וא"כ יש כאן הוראה למעשה כיצד צריכה להיות התעוררות התשובה בעת התענית שהרי התענית היא מדרכי התשובה, וא"כ צריך שתהי' באופן שפועל שהצום עצמו יהפך לששון ולשמחה.

והרבי מוסיף¹²: ושגם מי שלא שייך לדרגות נעלות אלו של תשובה מאהבה, מ"מ תיכף בתחילת העבודה צ"ל אצלו הידיעה מהי תכלית שלימות עבודה זו. או ע"ד המבואר בקונטרס עץ חיים (פ"ז ואילך) לענין יחו"ע ויחו"ת. ועוד ענין בזה: ע"י הודעה זו ש'עתידים כו'' [בלשון הבטחה. וכ"ה בענין התשובה ש'הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה כו'] לא יפול ביאוש כו'.

¹ פ"ח פי"ט ↩

² הל' תעניות פ"ה הי"ט ↩

³ רש"י בר"ה יח, ב כותב [וראה בטו"א שם ד"ה בזמן]: 'יהיו לששון ולשמחה - ליאסר בהספד ובתענית'. אך רש"י לא פירש המשך לשון הנביא ולמועדים טובים ↩

⁴ דרשת לז' טבת שנת תקע"ד ד"ה כתיב צום הרביעי ↩

⁵ סי' תקנב ס"ט ↩

⁶ ס"ק יא ↩

⁷ וראה גם בנחל אשכול (ח"ב עמ' 18) 'דבזמן המקדש דתשעה באב לששון ולמועדים טובים ומחויב הסעודה דאתקש למועד כמ''ש הטור גבי ר"ח' ↩

⁸ תו"מ תשמ"ב ח"ב ע' 667 - 668 ↩

⁹ שיחת בלק תנש"א ס"ד 686 ↩

¹⁰ או"ח סי' תקפ ס"ג ↩

¹¹ לקו"ש חט"ו שיחת עשרה בטבת ס"ו ↩

¹² בהערה 26 ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'