הזכרת אלוקים אחרים
[א] (הלכה 322)
למדנו1 שכאשר אין כוונה לשמות ה' ית' אין בעיה לכתוב את כל האותיות למרות שהם בדיוק אותיות של שם קדוש. וכן הדבר כאשר מתכוון לא-להים אחרים, שעקרונית מותר הדבר לכתוב עם האות ה' מכיוון שאין כוונתו לה'. אך בהמשך לזה נשאלנו כדלקמן:
שאלה: למה ראינו שיש נוהגים גם כאשר מזכירים אלוקים אחרים לומר זאת באות ק?
תשובה: מנהג זה של אמירת וכתיבת אלוקים אחרים בק' רווח מאוד, וכפי ניתן למצוא בספרים הקדושים מאות מובאות של גדולי ישראל שגם כאשר כתבו על 'אחרים' כתבו 'אלוקים אחרים'.
ומהי הסיבה להנהגה זו? בלקוטי שיחות2 נדפס מכתב בו הרבי נשאל שאלה זו, וכך הרבי ענה: 'במענה להערתו: מורגל בפי העולם לומר אלקים אחרים (בקו"ף, אף שמדובר בעבודה-זרה). ואולי יש לקשר עם פירוש הרמב"ן דברים (כא, כב) כנען כו' שחשש כו''.
ביאור דברי הרבי: התורה בפרשת כי תצא אומרת שאדם שהומת על ידי בית דין [בסקילה - כמבואר ברש"י שם] תולים אותו לאחר הסקילה על עץ, אך מצווה התורה: 'לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה'. וכתב רש"י: 'כי קללת אלהים תלוי - זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו, משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך ואחד נתפס ללסטיות ונתלה, כל הרואה אותו אומר המלך תלוי'.
וכתב שם הרמב"ן: 'ומן הלאו הזה קבר יהושע מלכי כנען ביומן, אף על פי שאין בתלייתן הקללה שהזכירו רבותינו במגדף ועובד ע"ז, אבל היה בהם משום טומאת הארץ, או שחשש לקללת אלהים מן המשל של שני האחים, כאשר פירשתי'.
ולכאורה כוונת הרבי שמדברי הרמב"ן רואים שיהושע הקפיד לא להשאיר את מלכי כנען תלויים, הגם שציווי זה לא נאמר על גויים, אלא רק על עם ישראל, ואעפ"כ יהושע חשש לזה, כיוון שסו"ס גם גוף הגוי נברא כדמות של מעלה, וא"כ למרות שהוא אינו בן המלך אך מצד הדמיון יכול להיות בזיון לה' שיראום תלויים.
ועד"ז באמירת אלוקים אחרים, שאם במידה ומדובר בעבודה זרה אנחנו נאמר 'א-לוהים' מתוך כוונה של ביזיון, הרי מכיוון ששם 'א-לוהים' הוא גם שם של ה' – יכול הדבר להיתפס אצל הבריות כאילו זה זלזול בקב"ה.
א"כ למעשה מנהג רבים מגדולי ישראל וכן הנהגת הרבי לומר אלוקים אחרים בקוף ולא בהא'.
לחביבות הענין מצורפת הקלטה מיג סיון התשל"ח בה שומעים את הרבי אומר אלוקים אחרים וכן אלוקי כסף ואלוקי זהב.
הערות:
1 בהלכה 320 ↩
2 חלק כד עמ' 453 ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp

