כוונת השמות הקדושים
[א] (הלכה 324)
כוונת השמות הקדושים
שאלה: מה צריך לכוון כשמזכירים את שמות ה' יתברך?
תשובה: כתב רבינו בחיי1: 'וכן כנגדו לענין הברכה והשכר צריך המברך כשהוא מברך את ה' שיתבונן תחלה2 בלבו בפירוש אותיות ה', ובמה שהן מורות ולכוין בהם במחשבתו, ואח"כ יברך את ה' ויזכירנו בפיו, ועם זה יקבל שכרו משלם ויחיה חיי עד. זכר לדבר מה שכתוב: (תהלים קמה, א) "ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד", יאמר: ארוממך תחלה במחשבתי ובכוונת הלב ואח"כ: ואברכה, כענין שאמרו: (ברכות ח א) לעולם יכנס אדם שעור שני פתחים ואח"כ יתפלל'.
ובספר היראה לרבינו יונה כתב 'ובכל אחד ואחד משלשה שמות האמורים בפסוק הראשון יאריך עד שיחשוב היה הוה ויהיה .. וכל פעם בהזכירו שם המיוחד יחשוב בו פירוש קריאתו שהוא אדון כל'.
וכתב הטור3 או"ח סי' ה: 'ובהזכירו השם יכוין פי' קריאתו באל"ף דל"ת לשון אדנות שהוא אדון הכל ויכוין עוד פי' כתיבתו ביו"ד ה"א לשון הוי"ה שהוא היה והוה ויהיה ובהזכירו אלהים יכוין שהוא תקיף אמיץ אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים כי אל לשון כח וחוזק הוא כמו ואת אילי הארץ לקח'. וכ"כ המחבר4.
והוסיף המגן אברהם5: 'אבל כשכתוב באל"ף דל"ת אין לכוין אלא שהוא אדון הכל'.
אמנם בביאור הגר"א6 שם חלק על זה: 'ויכוין כו'. טור והוציאו מדברי הר"י בס' היראה שכתב אצל פסוק ראשון שבק"ש ובכל א' מב' שמות האמורים בפסוק ראשון יאריך עד שיחשוב היה הוה ויהיה כו' ואח"כ כתב ובכל פעם בהזכירו שם המיוחד יחשוב בו פי' קריאתו שהוא אדון הכל אבל משמע שם שא"צ לחשוב אלא פי' קריאתו רק בק"ש ששם ב' השמות מורין על היה כו' וכן עיקר לפי עומק הדין כי בכל הולכין אחר הקריאה וא"צ להרהר כלל על הכתיבה אף שיש בהכתיבה סודות גדולות והם הלכה למשה מסיני'.
מחלוקת זו הובאה בערוך השולחן7: 'ולפ"ז בעת אמירת ברוך אתה ה' יכוין אדנות והיה והוה ויהיה ובמקום שכתוב שם אדני כמו אדני שפתי תפתח יכוין רק שהוא אדון הכל וי"א שגם בשם הויה לא יכוין רק אדון הכל כי בכל מקום אנו הולכים אחר הקרי [הגר"א]'.
אלא שלמעשה אדמו"ר הזקן8 הכריע כדברי הטור והמחבר וכדברי המג"א שצריך לכווין בשם הוי' גם ככתיבתו: 'צריך לכוין בברכות פירוש המילות שמוציא מפיו וכשיזכיר השם יכוין פירוש קריאתו באלף דל"ת לשון אדנו"ת שהוא אדון הכל ויכוין עוד פירוש כתיבתו ביו"ד ה' לשון הוי"ה שהוא היה הוה ויהיה אבל במקום שגם כתיבתו הוא באלף דלי"ת א"צ לכוין אלא שהוא אדון הכל'.
ובס"ג כתב: 'וכשיזכיר שם אלקים יכוין שהוא תקיף ואמיץ אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים'.
א"כ ראינו את דברי השו"ע ואדה"ז שכאשר אומרים שם שנכתב הוי'ה למרות שקריאתו כשם אד'ני יכוון שהוא היה הוה ויהיה, זה בנוסף לכוונה כקריאתו ככל שם אד"ני - שהוא אדון הכל. והכוונה כשאומרים שם א-לקים - שהוא תקיף ואמיץ אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים.
ובספר תהלה לדוד9 הוסיף: 'במקום שנמצא שם הו"י בנקודת אלוקים. לכאורה צריך לכון פי' קריאתו שהוא תקיף וכו', ופי' כתיבתו היה הוה ויהיה'.
הרבי הרש"ב כתב10: '.. יום ג' העבר הי' פה הר' יעקב מאיר ממינסקי. הוא הדפיס מכבר סידורים שלא יהיו בהם השמות בכתבן, והיינו על השם הוי' נדפס ב' יודין, והניקוד תחת הראשון שבא ותחת השני קמץ. ועל שם אד' גם כן ב' יודין, אלא שמנוקדים בניקוד הש' הנ"ל .. ויש לו הסכמת מגדולי הרבנים דאשכנזים, וגם מהרב דסאכשאוו, ומוסג"פ. וביקש מאתי הסכמה על זה .. ואני יש לי חשש בזה, שעל ידי שלא יהי' בהם קדושת השמות הקדושים יזלזלו ח"ו יותר בהם, דכשהשמות הן כתיקונן רביעא עליהם קדושת השמות משא"כ כו'. ועוד מה שהשם אד' אינו ניכר כלל, ואם כי אין חילוק בהקריאה, אבל הרבה לא ידעו כלל שהוא שם הנ"ל.
ולכאורה כוונת הרבי הרש"ב שהחסרון הוא שכאשר לא מצויין היכן זה שם הוי"ה והיכן זה שם אד-ני לא ידעו איזה שם ויחסר בכוונה המתאימה.
הערות:
1 פרשת אמור פכ"ד פ"י ↩
2 אך ראה להלן בדברי הרבינו יונה וכן נראה פשטות לשון דברי אדה"ז שהכוונה תוך כדי האמירה, אלא שיתכן שגם הרבינו בחיי כוונתו שכהכנה לכוונה בשעת האמירה יתבונן לפני. וראה גם מ"ש באז נדברו ח"ב ע' קמב ואכמ"ל ↩
3 או"ח סי' ה, הובא באבודרהם ברכת המצות ומשפטיהם ↩
4 סי' ה ס"א ↩
5 ס"ק א ↩
6 הובא במשנ"ב סי' ה ס"ק ג ↩
7 סי' ה ס"ד ↩
8 סי' ה ס"א ↩
9 סי' ה אות א ↩
10 אג"ק א, עמ' שה ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsAppכוונה כללית לשמות הקדושים
[ב] (הלכה 325)
שאלה: האם מספיק לכוון בבוקר בתחילת היום כוונה כללית על כל היום?
תשובה: כתבו כמה מהפוסקים שכיון שקשה לזכור ולכוון כל פעם בכל שם קדוש, ואת הכוונה הנכונה במקומה, ע"כ כתבו עצה טובה שיכוון פעם אחת בתחילת היום בבוקר וזה יועיל לכל היום, וכדלקמן:
בשם הרה"ק רבי פנחס מקאריץ מובא1: 'איתא בספרים במה שכתוב בשו"ע לכוון באמירת השם הוי"ה אדון הכל והיה הוה ויהיה, שקשה לכוון בכל פעם שיזכיר את השם, על כן די פעם אחת, כמו סופר שיכוון בכתיבתו בשם ראשון ומקדשו, ואח"כ כל השמות קאי על שם הראשון (עיין אורח חיים לג, יט), כך באמירה ג"כ. ואמר הוא ז"ל, שלכך תקנו "אדון עולם" קודם התפלה שכתוב בו "אשר מלך" דהיינו היה, "לעת נעשה" דהיינו הוה, "ואחרי ככלות" דהיינו יהיה, עד כאן קאי על שם אדנ"י שהוא ג"כ היה הוה ויהיה אף שאינו מרומז הוה אלא בשם הוי"ה, מ"מ שם אדנ"י ג"כ הוי"ה. ואח"כ אומרים שם הוי"ה ואח"כ אומרים "והוא היה והוא הוה" וכו' שקאי על שם הוי"ה ואח"כ מברכין הברכות ומתפללין וקאי על הנ"ל'.
וכן כתב הרה"ק רבי אברהם דוד מבוטאטש2: 'ולגבי כוונות שמות ק' שבסימן ה, יש לומר שגלוי דעת תחילה מועיל גם לאחר הפסק ומ"מ לכוון בהשמות ק' כשאין עליו שכחה או מהירות או לכוון על דעת כוונה נכונה שהיה לו היטב'. ואף כתב3 נוסח מיוחד שנדפס בכו"כ סידורים: 'זהו הנוסח - בכל יום בבוקר קודם ברכת התורה יאמר זאת הריני מכוון מעתה על כל פרט ופרט ממעשיי ודיבורי ומחשבותי של כל היום עד למחר בעת הזאת לשם יחוד קובה"ו בשם כל ישראל להכריע את עצמי ואת כל עם בני ישראל ואת כל העולם לכף זכות, והריני מכוון מעתה עד למחר בעת הזאת בכל פעם שאזכיר שם הוי"ה הק' שהוא בכתיבתו היה הוה ויהיה, ובקריאתו אדני שהוא אדון הכל וכשאזכיר שם אלהים שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם עילת העילות וסיבת הסיבות'.
וכ"כ בספר מעגלי צדק4 וז"ל: 'לראות בכל היכולת לכוון עכ"פ פעם אחת בכל תפלה בראשיתה בהזכרת השם בכונה המבוארת באו"ח סי' ה''.
וכ"כ בהליכות שלמה5 לסמוך על הנוסח של האשל אברהם, מלבד פסוק ראשון של ק"ש וברכה ראשונה של שמונה עשרה.
וראה גם דברי הרב מרדכי אליהו בעת ביקורו אצל הרבי ו' מ"ח התשנ"ב6: 'אני לא ידעתי מנהג חב"ד [=לגבי אמירת לשם יחוד פעם אחת ביום], אבל כיוונתי לדעתכם בנוגע לכוונת השמות .. שכיון שקשה לאדם לכוין בכל ברכה וברכה, יכוין פעם אחת בהתחלת היום ויאמר שזוהי כוונתו בכל הברכות שיאמר במשך היום, מעין שיטת חב"ד באמירת לשם יחוד'.
עד"ז מובא בספר המנהגים7 אודות כוונה הכללית של התפילות: 'ידוע ומקובל בענין הכוונות שבתפלה, אשר אלו שאין דעתם יפה לכוון, מפני העדר הידיעה או מפני שאין בכחם לזכור כוונה הפרטיות בעת התפלה, מספיק שיכוונו כוונה כללית, להיות תפלתו נשמעת לפניו יתברך עם כל הכוונות המבוארות בספרי קבלה'.
אך חשוב להבהיר [שלכתחילה ודאי שראוי כדברי השו"ע ואדמו"ר הזקן8 לכוון בכל פעם באמירת השמות, אלא] שרק כאשר אינו יכול לכוון בכל פעם שמזכיר ה' אז אמרינן שעכ"פ יכוון בבוקר. וראה בשלחן הטהור (קאמרנא)9 שכתב נוסח לכוונה אחת בבוקר אך סיים: 'ויועיל לו זה התפלה אם על ידי אונס ישכח מלכוין באיזה שם'10.
הערות:
1 אמרי פנחס (קאריץ) השלם שער ג סצ"א (ע' פז) ↩
2 אשל אברהם מהדו"ת סוף סי' צח ↩
3 קונטרס תפלה לדוד ברכות השחר אות כא ↩
4 ח"א בהנהגות טובות שבתחילת הספר אות ט ↩
5 תפלה פ"א דין ג ↩
6 תורת מנחם התשנ"ב ח"א ע' 236 ↩
7 עמ' 8 מהיום יום יא אדר א ↩
8 סי' ה, הובא בהלכה מספר324 ↩
9 סי' ה ↩
10 וראה שו"ת אז נדברו ח"ג עמ' ל, וח"ב עמ' קמב. וראה עוד בזה בשו"ת בצל החכמה ח"ד סי' א ↩