פרשת שקלים

---

[1] (הלכה 760)

הגמרא במסכת מגילה¹ אומרת במשנה: 'ראש חדש אדר שחל להיות בשבת - קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת - מקדימין לשעבר, ומפסיקין לשבת אחרת'.

תקנה זו של קריאת פרשת שקלים בר"ח אדר היא תקנת אנשי כנסת הגדולה כמ"ש אדמו"ר הזקן²: 'אלא אפילו בימים שקריאת הפרשה שבספר שני הוא מתקנת אנשי כנסת הגדולה כגון ראש חודש שחל בשבת וד' פרשיות שבחדש אדר'.

ובטעם הדבר מבואר בגמרא שם: 'תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים .. אלא על השקלים מנלן? אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: דאמר קרא זאת עלת חדש בחדשו, אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה. וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש'.

וכתב במדרש פסיקתא רבתי³ הובא ברוקח⁴: 'היו מתחילים מן אדר מראשו של אדר לגבות ותורמין בראשו של ניסן, כדי שלא לדחוק את ישראל היו (מחזירין) [מזהירין] את ישראל מראש חדש אדר, אמר שלמה דרך עצל כמשכת חדק⁵, א"ר יעקב בן יוסי באלהים ובעשו הכתוב מדבר דרך עצל זה עשו, מהו כמסוכת חדק אלא כשם שהסוכה הזה של קוצים מתחדקת (בגדיו) [בבגדיו] של אדם והוא מפשר אותם מצד זה והיא מתחדקת מצד אחר, כך הוא מלכותו של עשו גובה את הארנון ועד שלא יגבה את הארנון הרי הגלגוליות באה עליהם ועד שזאת ניגבת באים עליהם טירבוס, אבל הקב"ה אינו כן אלא אורח ישרים סלולה⁶ כבושה לפני ישראל משמיעים אותם באחד באדר וניגבים באחד בניסן הוי ואורח ישרים סלולה, אם תאמר ניגבים יותר מכחם, לא היו ניגבים דבר גדול אלא מחצית השקל'.

ובתלמוד הירושלמי מסכת מגילה⁷ נאמר: 'ר' לוי בשם רשב"ל צפה הקדוש ברוך הוא שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל אמר מוטב שיקדים כספן של בני לכספו של אותו הרשע לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים'.

וכן הוא בתלמוד הבבלי⁸: 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו' אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים'.

וכ"כ במסכת סופרים⁹: 'ובאחד באדר משמעין על השקלים, ולמה באחד באדר, שהיה צפוי וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שהיה המן הרשע עתיד לשקול ככרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן'.

דבר מענין כתבו התוספות¹⁰: 'שמעתי שעשרה אלפי ככר כסף עולין חצי שקל לכל אחד מישראל שהיו שש מאות אלף כשיצאו ממצרים ואמר שיתן לאחשורוש כל פדיונם ודוק ותשכח'¹¹.

א"כ מצינו ב' טעמים מדוע תיקנו להזכיר ולעורר על פרשת שקלים בר"ח אדר למרות שרק בר"ח ניסן התחילו להקריב קרבנות שנקנו מהשקלים, א) לזרז את עם ישראל שיתרמו בזמן, ולא יחכו לרגע האחרון. ב) כדי להקדים את השקלים ששקל המן הרשע¹².

וכתב החינוך¹³: 'ועכשיו בעוונותינו שאין לנו מקדש ולא שקלים, נהגו כל ישראל לזכר הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו של כי תשא עד ולקחת את כסף הכפרים, בשבת שהוא לפני ר"ח אדר לעולם'.

וז"ל הלבוש¹⁴: 'חז"ל תקנו לקרות ד' פרשיות בשנה מר"ח אדר עד ר"ח ניסן לזכרון ד' דברים, והם אלו: הראשונה היא פרשת שקלים, לזכרון מצות מחצית השקל שיתבאר בסמוך, שהיו מחוייבים ליתן בכל שנה ללשכה לקרבן התמיד .. פרשת שקלים קורין אותו בשבת הסמוך לר"ח אדר לפניו או בשבת שחל להיות בר"ח עצמו, מפני שבאדר היו משמיעים על השקלים, וטעמא משום דבניסן בר"ח מתחיל השנה, דכתיב ראשון הוא לכם, ובו מתחילין להביא קרבן התמיד מנדבה חדשה מחצית השקל משנה זו, וילפינן לה מקרא דכתיב גבי קרבן תמיד זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה, והאי לחדשי יתירה הוא, לומר חדש חודש והבא קרבן מתרומה חדשה, כלומר שיש יום חדש קבוע בשנה שיביאו קרבן עולת תמיד מן השקלים החדשים שהובאו מחדש, ולמדו רז"ל¹⁵ מגזירה שוה דכתיב גבי ניסן ראשון הוא לכם לחדשי השנה, מה חדשי השנה האמור להלן ניסן אף חדשי השנה האמור כאן ניסן, ולכך היו משמיעים באדר הסמוך לו שיביאו שקליהם בר"ח ניסן. ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה, וקוראין בר"ח אדר או סמוך לו פרשת להשמיע על השקלים, והוא תחלת פרשת כי תשא דכתיב בה ענין השקלים, ונתנו איש כופר נפשו וגו' זה יתנו וגו' מחצית השקל'.

א"כ ראינו טעם קריאת פרשת שקלים בראש חודש אדר, ובהלכה הבאה נראה את דיני הקריאה.

---

הערות:

¹ כט, א ↩

² שו"ע או"ח סי' רפב סי"ג ↩

³ פר' כי תשא פיסקא י ↩

⁴ הל' ארבע פרשיות סי' רלג ↩

⁵ משלי ט"ו י"ט ↩

⁶ שם משלי טו ↩

⁷ פ"א ה"ה, ופ"ג ה"ד ↩

⁸ מגילה יג, ב ↩

⁹ פכ"א ה"ב ↩

¹⁰ מגילה טז, א ↩

¹¹ בביאור דברי התוס' ראה הנסמן בחזון עובדיה פורים דיני קריאת ארבע פרשיות הערה ג ↩

¹² וראה לקו"ש ח"א ע' 219 ↩

¹³ פרשת כי תשא מצוה קה ↩

¹⁴ או"ח סי' תרפה ס"א ↩

¹⁵ ר"ה ז, א ↩

---

[2] (הלכה 761)

לימוד ההלכה מוקדש לזכות החתן הת' יוסף יצחק והכלה מרת חיה מושקא לרגל יום חתונתם שיהי' בשעה טובה ומוצלחת

בהלכה הקודמת למדנו שבשבת ר"ח אדר או בשבת שלפני ר"ח אדר בנוסף לפרשת השבוע קוראים גם פרשת שקלים.

שאלה: האם קוראים את הקריאה הנוספת בספר תורה שבו קראו את פרשת השבוע, או שלכתחילה צריך לקרוא בספר נוסף?

תשובה: הגמרא במסכת יומא¹ דנה לגבי קריאת התורה של כהן גדול ביום הכיפורים: 'וקורא אחרי מות ואך בעשור. ורמינהי: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה! לא קשיא; כאן, בכדי שיפסיק התורגמן, כאן, בכדי שלא יפסיק התורגמן. והא עלה קתני: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה, ועד כמה מדלג, בכדי שלא יפסיק התורגמן. הא בתורה, כלל כלל לא! אמר אביי: לא קשיא, כאן בענין אחד, כאן בשני ענינין. והתניא [=בניחותא] מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני ענינין, כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן .. ובעשור של חומש הפקודים קורא על פה. אמאי? נגלול וניקרי! אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמר רב ששת: לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור, מפני כבוד ציבור. ונייתי אחרינא ונקרי! רב הונא בר יהודה אמר: משום פגמו של ראשון. וריש לקיש אמר: משום ברכה שאינה צריכה. ומי חיישינן לפגמא? והאמר רבי יצחק נפחא: ראש חודש טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות, וקורין אחת בענינו של יום, ואחת של ראש חודש (טבת) ואחת של חנוכה! תלתא גברי בתלתא ספרי, ליכא פגמא, חד גברא בתרי ספרי, איכא פגמא'.

א"כ מדברי הגמרא למדין אנו שישנם שלושה נקודות שיש לשים לב עליהם בקריאה בתורה במקומות שונים: א) אין מדלגים בתורה (אא"כ זה ענין אחד²). ב) אין גוללים ספר תורה בציבור. ג) אין מביאים ספר אחר (אא"כ זה שני עולים שונים) [ויש ראשונים שכתבו³ שכאשר יש שני עולים אין בעיה של דילוג וגלילה].

במסכת מגילה⁴ אומרת הגמרא לגבי ר"ח אדר שחל בשבת: 'אמר רבי יצחק נפחא: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן, אחד בעניינו של יום, ואחד בשל ראש חודש, ואחד בכי תשא'.

אך כאשר ר"ח לא חל בשבת לא מצינו מפורש בגמ' האם צריך להוציא שני ס"ת⁵ או שאפשר להסתפק בספר אחד.

אמנם הרמב"ם⁶ כתב: 'כל פרשה מארבע פרשיות האלו אחד קורא אותה בספר שני אחר שקורין סדר אותה שבת בספר שהוציאו ראשון, חל ר"ח אדר להיות בשבת והיה סדר אותה שבת בואתה תצוה⁷ קורין ששה מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת והשביעי חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור, ואם היה סדר אותה שבת כי תשא עצמו קורין ששה מכי תשא עד ויקהל והשביעי חוזר וקורא בספר שני מכי תשא עד ועשית כיור נחשת'.

ומדברי הרמב"ם נראה שבכל פעם שיש קריאה נוספת מוציאים שני ספרים⁸. וכ"כ הכלבו⁹: 'פרשת שקלים מוציאין שני ספרים באחד קורין ז' בסדר השבוע ומפטיר קורא בשני פרשת כי תשא עד סוף פסקא'¹⁰.

וכפי שמבואר בנחל אשכול¹¹ שלמרות שפרשת משפטים סמוכה לפרשת שקלים - כי תשא, אעפ"כ יש להוציא ספר אחר: 'אם פרשת שקלים במשפטים ודאי צריך ספר אחר דצריך לדלג ולגלול כמה יריעות וגם אין מדלגין בתרי ענינא אפילו קרובים, ותמיהני שבבית הכנסת של הגאון מורי הרב נתן אדלר שבפרנקפורט דמיין עפ"י מנהגו אין מוצאין בפרשת שקלים אלא ספר אחד'.

[כמנהגו של הרב נתן אדלר שלא הוציאו שני ספרים בפרשת שקלים, כן נהג הר"ש מסלנט, אך רק מיעוט קהילות נוהגים כך¹²].

א"כ למעשה המנהג המקובל בעם ישראל בכל פעם שקוראים ב' פרשיות להוציא ב' ספרים.

בהלכה הבאה נראה מה הדין במקרה שיש שלשה קריאות כגון השנה שר"ח אדר חל בשבת.

---

הערות:

¹ סט, ב ↩

² ראה תוס' הרא"ש (יומא ע, א) שכאשר גולל מותר, ולדבריו 'אין מדלגין בתורה ואין גוללין ס"ת בציבורתרי ענייני נינהו' ↩

³ ראה ראבי"ה מגילה סי' תקפו (וראה שלדבריו י"ל '..דאין מדלגין וגוללין קאמר, דחד טעמא בכולהו', ולא כנ"ל בתוס' הרא"ש) וראה ערוה"ש או"ח סי' קמד ס"ד ↩

⁴ כט, ב ↩

⁵ הגם שלכאורה מכך שמוציאים שלושה ולא די בשנים ושוב לחזור ולקרוא מהספר הראשון, ניתן להסיק ג"כ במקרה דידן שצריך ספר לכל קריאה ↩

⁶ הל' תפילה פי"ג הכ"ב ↩

⁷ וראה הגהות מיימוניות הל' תפילה פי"ג אות ק: 'כאן שנה רבינו דבר שאין צריך לנו, ודוק בעיגול דרב נחשון ותשכח שלעולם לא אירע לנו כך ע"כ'. וראה ג"כ טור או"ח סי' תרפה: 'ולפי חילוק סדרים שלנו לא יבא כך לעולם' ↩

⁸ אא"כ הי' אפשרי שיחול בואתה תצווה שמכיון שחוזר וקורא שוב א"צ שני ספרים וכך מפורש בטור שם. [ולכאורה מכיון שפרשת שקלים שבכי תשא היא המשך אחד אין בעיה של דילוג, משא"כ באם הי' חל בכי תשא שאז צריך לחזור לתחילת הפרשה ראה גם בנחל אשכול ח"ב עמ' 66 הע' יא] ↩

⁹ סי' כ ↩

¹⁰ וראה מאירי (מגילה ל, א) שכתב: 'ועכשו נוהגין להוציא שני ס"ת וקורין ששה בואתה תצוה ושביעי בכי תשא והוצאת הספר נותן היכר לכל על ענין הפרשה'. אך יתכן שזה רק ביחס למדובר שם שחל בפרשת תצוה שלולא זה לא ניכר כי יטעו לומר שאינה פרשה מיוחדת אלא ממשיך את כי תשא הסמוך לואתה תצוה ↩

¹¹ נסמן בהערה 8 ↩

¹² ראה לוח דבר בעתו (גנוט) ↩

---

[3] (הלכה 762)

בהלכות הקודמות הזכרנו את דברי הגמרא שכאשר חל ר"ח אדר בשבת יש להוציא שלושה ספרי תורה

שאלה: מה יעשו בבית הכנסת שיש רק שני ספרי תורה?

תשובה: כתב האור זרוע¹: 'כתוב בתשובות רבותי וראיתי בשמח"ת שלא היה בביהכ"נ אלא ב' תורות וקראו בראשונה וזאת הברכה ובשנייה בראשית וחזרו ולקחו הראשונה שקראו בה וזאת הברכה וקראו בה מפטיר ביום השמיני וכן נוהגין רבותינו היכא דמיקלע יום שצריך ג' תורות להוציא כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת חנוכה וכגון ר"ח אדר ור"ח ניסן שחל להיות בשבת בזמן פרשיות אם אין להם אלא ב' תורות קורין בראשונה בענינו של יום וגוללין ונוטלין השניה לשביעי להשלים וחוזרין ונוטלין הראשונה למפטיר אבל היכא דאיכא ג' תורות מפקינן ג' תורות ולא מצי למיפק ב' וליעבד כי האי גוונא דלא התירו אלא בשעת הדחק הלכך מפקינן ג' תורות וקרינן לכל חד וחד כדינה'.

וכ"כ הכלבו²: 'ונהגו רז"ל היכא דמקלע יום בשבת צריך להוציא שלשה ספרים אם אין להם אלא שנים קורים בראשון וגוללין ונוטלין השני וחוזרין ונוטלין הראשון למפטיר'.

וכן הובא במנהגי המהרי"ל³: 'כל אימת שצריכין ג' ס"ת כגון ר"ח בשבת בחנוכה וכה"ג וליכא שם רק שנים קורין קריאה השלישית בראשונה שנגללת כבר, ולא קורא באותה שלפניו'. וכ"כ שם בהג"ה⁴: 'ואי ליכא אלא שני ספרי תורות קורין בראשונה וזאת הברכה ובשנייה בראשית למפטיר חוזרין וקורין בראשונה. וכן יעשה לעולם כל אימת דבעי ג' ספרי תורות וליכא אלא שנים'.

ולהלכה כתב הרמ"א⁵: 'במקום שאין להם רק שני ס"ת, קורין בראשונה: וזאת הברכה, ובשנייה: בראשית, וחוזרים ולוקחים הראשונה לעניינו של יום; וכן עושין כל מקום דבעינן ג' ספרי תורה ואין להם רק שתים'.

החמד משה⁶ הקשה על הכלבו והראשונים הנ"ל שהרי הדין הוא שאין מעבירין על המצות וכיצד הם כתבו שלוקחים את הספר הראשון כדי לגלול, בשעה שהספר השני כבר מונח לפנינו וניתן לגלול אותו: 'ולכאורה קשה הלא קיי"ל אין מעבירין על המצוות וכיוון שס"ת זו מונח לפניהם למה לא יקראו בה עניינו של יום ג"כ ונ"ל דעיקר הטעם שלוקחים ב' או ג' ס"ת ואין קוראים הכל בס"ת אחת ע"י גלילה משום דאין גוללים ס"ת בציבור מפני כבוד הציבור כמו שמבואר בש"ס ופוסקים ולכן נמי כאן אם ירצו לקרות בעניינו של יום למפטיר באותו ס"ת שקראו בה בראשית יצטרכו לגלול הס"ת ואי"ז כבוד הציבור משא"כ בס"ת ראשונה שקראו בו וזאת הברכה יכולין לגוללה⁷ אל מקום עניינו של יום בעוד שקוראים בס"ת שניה⁸ בראשית, ולפי"ז נראה דאם אי אפשר לעשות כן או שאין עושים כן רק רוצים לגלול ס"ת ראשונה אחר שיניחו אותה על העמוד לקרות עדיף טפי לגלול הס"ת שניה⁹ שכבר מונחת ולעניינו של יום כן נ"ל'.

א"כ לדבריו גם בדין זה חל הכלל שאין להעביר על המצווה, ולכן במידה וצריך לגלול ספר התורה אין להחזיר את הספר הראשון לבימה לגלולו, אלא צריך לעשות את זה תוך כדי הקריאה של הספר השני, ולא אחרי שסיימו לקרוא בספר השני.

אך לכאורה מפשטות דברי הראשונים שכתבו שמביאים את הספר הראשון¹⁰, ולא הזכירו בדבריהם שזה בתנאי שגוללים את הספר בעת הקריאה, (ובאם לאו גוללים את השני) נראה שלא חששו כאן למעבירין על המצוות.

וכך נראה ג"כ מדברי השערי אפרים¹¹ שכתב: 'במקום שאין להם רק ב' ס"ת קורין בראשונה וזאת הברכה ובשניה בראשית וחוזרין ולוקחין הראשונה לענינו של יום למפטיר ומניחין אותה ואומרים קדיש וקורין בה ומפני טורח הצבור יגללו הס"ת הראשונה בעת שאומרים מי שבירך והרשות לחתן בראשית שאז עת פנוי לגלול הס"ת כדי שתיכף שיוגמר הקריאה בשניה תהיה הראשונה מוכנת לקריאת המפטיר ואם אין להם רק ס"ת אחת אזי אחר השלמת התורה ובעוד שאומרים מי שבירך והרשות לחתן בראשית יגללו לפ' בראשית ואחר השלמת הקריאה יאמר קדיש מיד שלא להפסיק בין הקריאה לקדיש ואח"כ יגללו אותה על מפטיר'.

ורואים בדברין שלא הזכיר שצריך לגלול את הס"ת הראשון בעת הקריאה, ולמרות זאת כתב לקחת הראשון ולא השני. ולא חשש למעבירין על המצוות, [וכדי למנוע טורח הציבור כתב לגלול בזמן אמירת מי שברך].

וכן כתב בערוך השלחן¹² 'ובמקום שאין להם רק שני ספרי תורה קורין בראשונה "וזאת הברכה", ובשנייה "בראשית", וחוזרין ולוקחין הראשונה למפטיר. אבל לא יקרא שני דברים בספר תורה אחת כסדר. וכן הוא בכל מקום שצריך שלושה ספרי תורה, ואין להם רק שני ספרי תורה.'

א"כ למעשה לכאורה בשבת שמוציאים ג' ספרים, ויש רק ב' ספרים, גוללים את הספר הראשון, ובו קוראים את הקריאה השלישית, [ולכאורה בנידון שלנו - פרשת שקלים שהיא סמוכה מאוד לפרשת כי תשא שבספר הראשון י"ל שלכו"ע יש לקחת שוב את הספר הראשון ולקרוא בו. ולא לגלול בציבור את הספר השני¹³].

--------------

---

הערות:

¹ הל' קריאת ארבע פרשיות ומועדים סי' שצג ↩

² סי' כ ↩

³ הל' קריה"ת ↩

⁴ סדר תפילות חג הסוכות ↩

⁵ שו"ע או"ח סי' תרסט ס"א ↩

⁶ או"ח סי' תרסט (הובא במשנ"ב ביאור הלכה סי' תרסט ס"א. וראה שו"ת שאילת שלום או"ח ח"א סי' קו אות ב) ↩

⁷ ולהעיר שמגן אברהם סי' קמד ס"ק ו כתב: 'ובשבת שקורין ב' יכולין לגלול אחר בעוד שקוראין הראשונה (ר"י לוי סי' פ"ט)'. אך היעבץ (שו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' קכט) חלק ואסר לגלול בתוך כדי הקריאה, וז"ל: 'אמנם לא אכחיד תחת לשוני שלא נראו לי דברים הללו להלכה .. ויותר נ"ל שאין לגלול כלל בצבור אם הוא בכדי שיפסיק המתורגמן. אעפ"י שאין הציבור צריך להמתין. מ"מ לא שפיר דמי משום ביטול שמיעת הגוללים וטרדתם ויפה כיוונת בזה לענ"ד דאי איתא לא הוה שתיק מנה תלמודא. וגם בפי' הגמ' הנ"ל .. והאמת הוא דקושיית הגמרא היא נייתי ס"ת לפי ג' וכן פירש"י בהדיא וטעמו ונימוקו עמו דאין לפרש הקושיא אפ"ב כדי לגלול הא' כנז' בר מטעמא דאמרן מוכח נמי הכי. מההיא דר"ח טבת שחל בשבת דמפקי תלת ולא תסגי לן בתרי, ש"מ דלא שפיר דמי למגלל בעוד שקורין. ולדברי רי"ל הנ"ל צריך לדחוק בו לפרש הא דר"י נפחא דקאמר מוציאין ג'. פירושו אם רצו. וקמ"ל דלית ביה משום פגמא. אבל חיובא ליכא דאי בעו אה"נ דסגי בתרי ואין זה נראה אמת. אך אין התשובה של רי"ל בידי לידע טעמו ושורש דבר נמצא בו. *אעפ"כ למעשה כך נ"ל שלא לגלול בעוד שקורין. ואם יש צורך מוטב שימחלו הצבור כבודם וימתינו על הגלילה כדפסקינן האידנא מחלו טורח ציבור בכה"ג* אף שגם בזה יש מקום פקפוק. כבר תקנתיו יפה בחיבורי בס"ד ופוק חזי מה עמא דבר' ↩

⁸ ויתכן שזה כוונת האו"ז והכלבו שכתבו 'וגוללין' ↩

⁹ ולמרות שבכך יש צורך לגלול כמות יותר גדולה, מבראשית עד פרשת פנחס, ביאר בשלמת חיים (שו"ת או"ח סי' שנט): 'הגם שבכאן יאריך יותר היו צריכים לשער בהס"ת, למשל אם זה ספר שנוח יותר לגלול כגון שהוא קטן וס"ת האחרת גדולה, בזה לא נתנו לשיעורים, כיון שצריך לגלול לא יעביר על המצוה' ↩

¹⁰ ואולי י"ל שטעמם הוא מכיון שאין מדלגין בתורה, (ראה הלכה הקודמת) וע"כ עדיף להביא הספר הסגור כבר ולקרות בו מחדש ↩

¹¹ ש"ח ס"ו ↩

¹² סי' תרסט, א ↩

¹³ ועפ"י עצת השערי אפרים הנ"ל אפשר גם בנדון זה שלאחרי ההגבה של הספר בעת אמירת המי שברך יגללו את הספר לפרשת שקלים ↩

---

[4] (הלכה 763)

שאלה: לגבי זמן אמירת הקדיש שלאחר קריאת התורה ישנם מנהגים רבים¹, מהו מקור וטעם מנהגנו שאומרים רק קדיש אחד לאחר קריאת הספר השני, ולצידו מניחים את הספר השלישי?

תשובה: כתב בשבלי הלקט¹: 'וימים שמוציאין ב' ספרי תורות על איזה מהם ראוי להקדיש כ' הר"ר אברהם ב"ר דוד זצ"ל בשבת שיש בו ס"ת אחד אומר קדיש קודם שקרא המפטיר לפי שאין המפטיר ממנין העולים ואינו קורא בתורה אלא משום כבוד התורה לפיכך די לו בקדיש שיאמר אחר ההפטרה ויתערב עם עולי הספר אבל בשבת שיש בו ב' ס"ת וכן ביו"ט לא יקדיש החזן עד שיקרא המפטיר בס"ת השניה שאם יקדיש על הראשון ויקרא המפטיר בשני בלא קדיש חוששין אנו לפגם הספר השני ואם תאמר יש לנו לחוש גם לפגמא הספר הראשון אין לנו לחוש ע"ז שהכל יודעין שקריאת הספר הראשון שעלו לו חמשה או ששה או שבעה הוא העיקר. וקריאת המפטיר בשני אינו אלא משום כבוד'.

[בהמשך דבריו מביא את שיטת רבינו ישעי' שהשביעי בפרשה הנוספת כמו שמפורש בגמרא ואחרי כן אומר קדיש'].

א"כ ראינו בדבריו שעקרונית יש לומר את הקדיש בסיום מנין העולים, אך במקרה ויתכן חשש שיחשבו שזה שלא אומרים קדיש על הספר השני זהו מכיון שהוא פגום, כדי למנוע את החשש יש להגיד את הקדיש רק אחרי הקריאה בספר השני.

אך מדברי הרא"ש² נראה שלא חשש לפגם הספר, שכתב: 'וכן נמי תיקנו לומר קדיש בין שביעי למפטיר לומר שאין ממנין השבעה ולכך צריכין לחזור מן הפרשה שקרא השביעי אבל ימים טובים וארבע פרשיות שמוציאין שני ספרים אין המפטיר חוזר וקורא מה שקרא אחרון אלא אומר קדיש אחר שקראו שבעה בשבת וחמשה בי"ט ובספר השני קורא המפטיר חובת היום וכשמוציאין שלשה ספרים קורין ששה באחד והשביעי בשני ואומר קדיש ובשלישי קורא המפטיר פרשה שהיא מעין ההפטרה'.

האבודרהם³ כתב: 'ובאלו הארצות נוהגין לומר קדיש אחר כל ספר מהשלשה ספרים. כתב גאון בתשובה שאין לומר קדיש אחר הספר הראשון מאחר שלא גמרו עדיין כל חובת היום שהן שבעה שעולים אלא אחר הספר השני אומר קדיש, וכן אחר השלישי, שאין אומרים קדיש אלא אחר שבעה בשבת או אחר חמשה בי"ט, וכ"כ הרא"ש'.

וכתב הרמ"א בדרכי משה⁴: 'וכן המנהג כדבריו אך שמניחין הספר הג' ג"כ על השולחן כשאומר קדיש'.

[ולכאורה דבריו הם כעין תיווך בין הדיעות שהקדיש הוא בסוף מנין העולים, לבין החשש שהספר הנוסף פגום].

ולהלכה כתב הרמ"א⁵: 'ואומרים קדיש קודם שעולה המפטיר, ואין חילוק בזה בין הוסיפו על מנין הקרואים או לא ובין מוציאין ס"ת א' או ג''.

וזה לשון הלבוש⁶: 'לעולם אומרים הקדיש קודם קריאת המפטיר, מפני שכבר עלו מספר הקרואים השייכים לקרות בו ביום, אבל בתשעה באב בשחרית אומרים הקדיש אחר קריאת המפטיר, כי המפטיר הוא השלישי השייך למספר הקרואים בו ביום. וכשמוציאין ב' ספרי תורות אומר קדיש על שתיהן, שמניחין ס"ת השנייה אצל הראשונה ואומר הקדיש ואח"כ קורין המפטיר, וכשמוציאין ג' ס"ת כגון ר"ח טבת בחנוכה, או ר"ח אדר שהוא פרשת שקלים, או ר"ח ניסן שהוא פרשת החדש, אומרים הקדיש על הס"ת השנייה, מפני שקורין להעולים למספר הקרואים גם בס"ת השנייה, ולפיכך במקום שאין קוראין בשבתות השנה אלא שבעה לא יקראו בס"ת הראשונה רק ששה והשביעי יקראו בס"ת השניה, ואומרים הקדיש על הס"ת השנייה עם השלישית יחד שמניחין אצלה, וכן בשמח"ת שקורא ג"כ מג' ס"ת אומרים הקדיש על השניה שקראו בה בראשית ומניח אח"כ השלישית אצלה ואומרים הקדיש על שתיהן יחד, והקדיש הזה קאי ג"כ על מה שקראו מן הס"ת הראשונה. ומה שמניחין השלישית אצל השנייה לומר הקדיש עליהן יחד ואין מניחין אצלה גם הראשונה לומר עליה הקדיש, נ"ל הטעם משום דבראשונה כבר קראו והכל יודעין שהקדיש חוזר גם עליה, אבל בשלישית עדיין לא קראו בה, כי לא רצו לתקן לה קדיש בפני עצמה משום טורח ציבור, נ"ל. וכן הדין בר"ח טבת כשחל בחול אומרים הקדיש על השנייה ואין מניחין הראשונה אצלה'.

וכתב אדמו"ר הזקן⁷: 'וביום שמוציאין ג' ספרים כגון ר"ח טבת שחל בשבת שצריך לקרות פרשת השבוע ופרשת ר"ח וענין של חנוכה, וכן בשמח"ת שצריך לקרות פרשת וזאת הברכה ובראשית ופרשת המוספים אזי ג"כ המפטיר בלבד קורא באחרונה ומשלימין המנין או אפילו אם מוסיפים על המנין הכל עולים בב' ספרים הראשונים ואחריהם אומרים קדיש קודם המפטיר להפסיק בין קריאתם לקריאת המפטיר שקריאתו אינו אלא בשביל כבוד התורה אבל קודם הקריאה בספר ב' אין נוהגים לומר קדיש אף אם כבר נשלמו מנין הקרואים בספר אחד והקורא בספר ב' הוא נוסף על המנין. ויש מנהגים אחרים בענין אמירת הקדיש בין כשמוציאים ב' ספרים ובין כשמוציאין ג' ואין לשנות שום מנהג וכן אם יש מקום שנוהגים כשמוציאין ב' ספרים (בר"ח שחל בשבת ובד' פרשיות) שהאחרון מהמנין קורא בשני והמפטיר חוזר וקורא מה שקרא האחרון אין מזחיחין אותם'.

א"כ למעשה מנהגנו כשיש שלשה ספרי תורה, לומר את הקדיש אחרי הקריאה בספר השני, ומניחים לצידו את הספר השלישי, (והספר הראשון נשאר בידי המגביה).

---

הערות:

¹ ראה שו"ת הריב"ש סי' שכא, ב"י או"ח סי' רפב, אדמו"ר הזקן שו"ע או"ח סי' רפב סט"ו. [וראה יביע אומר ח"ד (חאו"ח סי' כב), ובשו"ת יחו"ד ח"א (סי' עו)] ↩

² ענין שבת סי' עט ↩

³ מגילה פ"ג סי' ה ↩

⁴ חנוכה ↩

⁵ או"ח סי' רפב אות ז ↩

⁶ שו"ע או"ח סי' רפב ס"ד בהג"ה ↩

⁷ או"ח מנהגים סכ"ד ↩

⁸ שו"ע שם ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp