קריאת המגילה

---

[ז] (הלכה 1039)

שאלה: האם ילדים חייבים בשמיעת המגילה?

תשובה: איתא תלמוד ירושלמי¹: 'בר קפרא אמר צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף אותם הוו בספק ר' יהושע בן לוי עבד כן מכנש בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון'.

מפשטות דברי הירושלמי נראה שחיוב הקטנים המגילה אינו כחיובם בשאר המצוות מצד חינוך, אלא הוא דומה לחיוב הנשים מצד שהם היו באותו הנס, וכן מבואר בבה"ג² שכתב: 'נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת מגילה אלא שחייבין במשמע, למה, שהכל היו בספק להשמיד להרוג ולאבד והואיל והכל היו בספיקא הכל חייבין במשמע. (ירושלמי פ"ב) רבי יהושע בן לוי מכניס אל כל אנשי ביתו וקורא לפניהם מגילת אסתר. רבי יונה אבוה דרבי מונא היה מתכוין לקרות אותה לפני הנשים שבביתו, שהכל היו בספק, והכל חייבין במשמע, אחד הנשים ואחד העבדים ואחד הקטנים'.

וז"ל הגהות מיימוניות³: בתוספתא תניא הכל חייבין במקרא מגילה כהנים לויים וישראלים וכו' עד נשים ועבדים וקטנים פטורים ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן ומפרש בה"ג נשים ועבדים וקטנים פטורין ממקרא מגילה אלא שחייבין בשמיעה וכן משמע בירושלמי פרק הקורא את המגילה למפרע בר קפרא אומר צריך לקרות בפני אנשים ונשים וקטנים שאף הם היו באותו נס ריב"ל הוה עבד כן מכנש בנוי ובני ביתיה וקרי לה קמיהון וכן פר"ח דנשים חייבות לשמוע מקרא מגילה וכו'.

אך הרמב"ם⁴ כתב: 'קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים, והדברים ידועים שהיא תקנת נביאים, והכל חייבים בקריאתה .. ומחנכין את הקטנים לקרותה'.

וכתב המגיד משנה: 'ודין הקטנים שמחנכין אותן מפורש בסוגיא פרק הקורא את המגילה למפרע (יט, ב)'.

האבודרהם⁵ [הביאו כנה"ג⁶] כתב: 'ואם תאמר אפי' קטנים יהיו חייבין במגלה דהא כתיב טף ונשים ואע"ג דבירושלמי תני בר קפרא צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף הן היו בספק. מ"מ בגמרא דידן לא קאמ' אלא נשים חייבות בלבד ופליג על הירושלמי. וי"ל דנשים כיון דאיתנהי במצות לא תעשה ולא במצות עשה שהזמן גרמה הטילו עליהן מצות מגלה אע"פ שהיא מצות עשה שהזמן גרמה כיון שהן היו באותו הנס. אבל קטנים דלא שייכי במצות כלל לא מחייבינן להו אע"פ שהיו באותו הנס ע"כ'.

הטור⁷ כתב ג"כ כדברי הרמב"ם: 'הכל חייבין בקריאת מגילה .. ומחנכין נמי הקטן בה'.

[הריטב"א⁸ כתב לבאר שזו סברת מחלוקת התנאים [יובא בהלכות הבאות] האם קטן יכול לקרוא מגילה עבור גדול: 'אבל הכא בהא פליגי דר' יהודה סבר כיון שהגיע לחינוך שאר מצוות ראוי הוא לחייבו במגלה לפי שהיה באותו הנס וכעין שחייבו בה את הנשים שהיו פטורות ממנה מן הדין לפי שהוא מצות עשה שהזמן גרמא וחייבו אותן לפי שהיו באותו הנס. ורבנן סברי דנשים דבעלמא בנות חיובא נינהו מחייבי' כזו שעשו אותה כאלו היה מצוה שלא הזמן גרמא אבל קטן דפטור אפי' מאיסורין חמורין של תורה ומעונשין אף במצוה זו לא נחייב אותו מטעם שהיה באותו הנס וזה טעם כעיקר והלכתא כרבנן'].

> א"כ נחלקו הראשונים האם מכיון שהקטנים היו ג"כ באותו הנס, ישנה עליהם מצוה לשמוע את המגילה, או שאין עליהם מצוה מיוחדת, אלא דין חינוך כמו כל המצוות.

להלכה כתב המחבר⁹: 'ומחנכים את הקטנים לקרותה'.

וכ"כ אדמו"ר הזקן¹⁰: 'שברכת המזון אינה דומה למגילה והלל וברכות קריאת שמע ושאר מצות שעיקרן מדברי סופרים שאין הקטן שהגיע לחינוך מוציא את הגדול לפי שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי אלא שמחנכין אותו כדי שיהא רגיל במצוה זו ויהיה סריך כמנהגו כשיגדל לפיכך אינו בדין שיוציא את מי שהוא גדול כבר אע"פ שחיובו אינו אלא מדברי סופרים כיון שהקטן גם חיוב זה אינו חייב אלא משום להרגילו לכשיגדל שאז יתחייב חיוב זה של דברי סופרים'.

וכתב המשנה ברורה¹¹: 'את הקטנים - היינו מי שהגיע למצות חינוך ועיין לקמן בס"ו. וכיון דגם נשים חייבות פשוט דגם בקטנות יש בהן משום מצות חינוך'.

> א"כ להלכה קטנים וקטנות שהגיעו לגיל חינוך צריך לחנכם לשמוע את קריאת המגילה¹². בהלכה הבאה נראה דין קטנים שלא הגיעו לחינוך, והאם חובת חינוך כוללת שמיעה ברוב עם.

---

הערות:

¹ מגילה פ"ב ה"ה ↩

² סי' יט הל' מגילה ↩

³ הל' מגילה פ"א [א] ↩

⁴ הל' מגילה פ"א ה"א ↩

⁵ ברכת המצות ומשפטיהם ↩

⁶ הגהב"י או"ח סי' תרפט ס"ק ד ↩

⁷ או"ח סי' תרפט ↩

⁸ מגילה יט, ב ↩

⁹ שו"ע או"ח סי' תרפט ס"א ↩

¹⁰ שו"ע או"ח סי' קפו ס"ג ↩

¹¹ סי' תרפט ס"ק ג ↩

¹² וראה לקו"ש חי"ז ע' 235 הערה 32 ↩

---

[ח] (הלכה 1040)

קטנים בקריאת המגילה (2)

בהלכה הקודמת ראינו שני טעמים לשמיעת מגילה ע"י קטנים: א) כיון שהיו באותו הנס. ב) מצד חינוך. ולהלכה נפסק שיש חובת חינוך מגיל חינוך.

שאלה: האם צריך לחנך בשמיעת המגילה גם ילדים מתחת לגיל חינוך, ולהביאם לבית הכנסת בגלל הטעם הראשון הנ"ל?

תשובה: כתוב בתלמוד הירושלמי¹: 'ר' יהושע בן לוי עבד כן, מכנש בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון'.

ופירש קרבן העדה: 'ריב"ל. עשה כן ואסף בניו ובני ביתו הקטנים וקרי לפניהן'.

וכתב הראבי"ה²: 'גרסינן בירושלמי .. בר קפרא אמר צריך לקרותה בפני אנשים ונשים ובפני קטנים שאף הן היו באותו הנס בספק להשמיד ולהרוג ולאבד, רבי יהושע בן לוי עביד כן ומכניש בני ביתיה וקרי לה לקמיהון, והיינו כדפרישית לעיל, והיינו דלא פריך מן התוספתא לרבי יהושע בן לוי. ומיהו נראה לי כיון דתלי טעמא מפני שהיו בספק ואפילו קטן שלא הגיע לחינוך רק שיודע להבין צריך לשמוע מקרא מגילה, כדאמרינן מידי דהוי אנשים ועמי הארץ, ומסקינן אלא פרסומי ניסא, פירוש שיודע לשאול ומפרסמין הנס להם'.

> א"כ מבואר בראבי"ה שצריך לחנך גם קטנים מתחת לגיל חינוך בשמיעת המגילה, מכיון שגם הם היו באותו הנס.

ויש שכתבו שזה גם כוונת דברי הטור והמחבר, כדלקמן:

כתב הטור³: ירושלמי ריב"ל הוה מכניש בני ביתיה וקרי קמיהון, מכאן נוהגין במקצת מקומות להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה'.

וכ"כ להלכה המחבר⁴: 'מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה'.

וכתב הלבוש⁵: 'נוהגין להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה לחנכם במצות פרסום ניסא. ומטעם זה נוהגין הקהל לקרות אלו הפסוקים בקול רם שהם עיקר התחלת הנס וסופו, והם איש יהודי, ומרדכי יצא, ליהודים, כי מרדכי, כדי לעורר את הקטנים שלא ישנו ויתנו לבם על הקריאה, ומקרין אותם הפסוקים כדי לחנכם'.

אלא שצריך להבין מהו החידוש בהלכה זו שהרי כבר כתב המחבר בתחילת הסימן⁶ שיש חובת חינוך בקריאת המגילה⁷, וכתב בחלקת יעקב⁸ לבאר שבהלכה זו מדבר המחבר על ילדים קטנים מתחת לגל חינוך: 'הנה בקטן מבואר בסוסי' תרפ"ט וז"ל מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה, ומקורו בטור בשם הירושלמי, וזה מיירי אפילו קטנים שלא הגיעו לחינוך .. דאי בהגיע לחינוך, הלשון בסי' קפ"ו בטור ומחבר קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו בבהמ"ז, וכן ברמב"ם ריש הלכ' ברכות פ"ה, משמעות, דחיוב הוא על הקטן .. ובכאן הלשון מנהג טוב להביא הקטנים וכו' משמע דהחיוב על האב, והגיע לחינוך החיוב על התינוק בעצמו, וגם לא שייך הלשון מנהג טוב הא פשיטא דמחויב בחינוך, רק הכא מיירי אפי' בלא הגיע לחינוך רק משום פרסומי ניסא מצוה להביא הקטנים לביהכנ"ס למקרא מגילה, וכן הלשון בלבוש, כדי לחנכם במצות פרסום ניסא וכו' כדי לעורר הקטנים שלא ישנו ויתנו לבם אל הקריאה, גם בראותם שינוי בזה שואלים מה זאת ומתוך כך אתה בא לספר גבורותיו של הקב"ה, מובא באליה רבה סוס"י תרפ"ט ובכף החיים, מלשון זה נראה בעליל דאפי' קטנים שלא הגיעו לחינוך החיוב משום מנהג טוב להביאם משום פרסומי ניסא, (וקצת תימה על המשנ"ב בביאור הלכה סוס"י תרפ"ט, דכתב דכאן מיירי בהגיע לחינוך דבקטנים ביותר מבלבלין, כמ"ש המג"א, והרואה יראה דכאן מיירי אפילו בלא הגיע לחינוך, ואפילו הכי מחויב האב להביאם משום פרסום נס, וכמובן באופן שאין מבלבלין)'.

וכ"כ בעלי תמר⁹: 'אכן נראה שכוונת הטור והשו"ע הוא כדברי הראבי"ה שריב"ל קרי קמי ב"ב הקטנים שלא הגיעו לחינוך אלא שידעו להבין ולשאול, תדע לך שכן הוא שהרי כתב מכאן נוהגין במקצת מקומות ואי מיירי בקטנים שהגיעו לחינוך חיובא הוא בכל מקום'.

ולכאורה כך גם נראה מדברי המגן אברהם¹⁰ שכתב על דברי המחבר: 'ובלבד שלא יביאו קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים'.

משמע שמדובר על קטנים לפני חינוך, אלא שמ"מ לא יביאו קטנים ביותר שמבלבלים.

ועל מ"ש המג"א לא להביא ילדים שמפריעים לשמיעת המגילה כתב המשנה ברורה¹¹: 'ועכשיו בעו"ה נהפוך הוא שלבד שאינם שומעים אלא הם מבלבלים שגם הגדולים אינם יכולים לשמוע וכל ביאתם הוא רק להכות את המן, ובזה אין האב מקיים מצות חינוך כלל ובאמת מצד מצות חינוך צריך כל אב להחזיק בניו הקטנים אצלו ולהשגיח עליהם שישמעו הקריאה וכשיגיע הקורא לזכור שם המן האגגי רשאי הקטן להכותו כמנהגו אבל לא שיהיה זה עיקר הבאת הקטן לבית המדרש'¹².

הרבי בשיחת מוצש"ק ויקהל תשל"ח¹³ עורר על חשיבות הבאת ילדים קטנים לבית כנסת למרות הרעש שהם עושים במחיית המן: 'צריך להביא את הקטנים והקטנות לשמוע מקרא מגילה, ואע"פ שהאחרונים (השל"ה, והמג"א) מזהירים שהקטנים יכולים לבלבל את שמיעת המגילה, אזי גם אם אם מאיזו סיבה שתהי' הם באמת מבלבלים .. ישנה הרי עצה היעוצה (כפי שהמנהג בכמה מקומות) שממתינים עד שהקטנים והקטנות יסיימו להכות את המן בפשיטות והתמימות כפי שיש אצלם, ורק אח"כ להמשיך בקריאת המגילה באופן שאין חשש שיפריעו בקריאת המגילה'¹⁴.

> א"כ ראינו שכתבו כמה מהפוסקים שיש ענין שגם ילדים מתחת גיל חינוך ישמעו את המגילה, וחשוב לקחתם לבית הכנסת לצורך זה, ואין לחשוש מהרעש שהם עושים במחיית המן.

---

הערות:

¹ מגילה פ"ב ה"ה ↩

² מגילה סי' תקסט ↩

³ או"ח סי' תרפט ↩

⁴ שו"ע או"ח סי' תרפט ס"ו ↩

⁵ או"ח שם ס"ג ↩

⁶ ראה הלכה מספר 1039 ↩

⁷ המשנ"ב ביאר שהמחבר בה"א דיבר על ילדים מגיל חינוך, והחידוש בהלכה זו הוא שיש להביאם ג"כ לביהכנ"ס, ונראה את הפרטים בזה בהלכה הבאה. וראה מה שביאר הרבי בשיחת ש"פ ויקהל תשל"ח דלקמן ↩

⁸ שו"ת או"ח סי' רלב אות א ↩

⁹ על הירושלמי במגילה שם ↩

¹⁰ שם ס"ק יא ↩

¹¹ שם ס"ק יח ↩

¹² וראה חזון עובדיה פורים מהל' מקרא מגילה דין ה והערה כו ↩

¹³ שיחו"ק מהדו"ח ע' 162 ואילך ↩

¹⁴ וראה שיחת ש"פ שלח תש"מ (שיחו"ק ח"ג ע' 380). ושיחת ש"פ צו תשמ"א (שיחו"ק ח"ב ע' 735) ↩

---

[ט] (הלכה 1041)

קטנים בקריאת המגילה (3)

בהלכה הקודמת ראינו את מ"ש הטור והמחבר¹: 'מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה'.

וראינו שיש שביארו שהמחבר דיבר בילדים קטנים מתחת לגיל חינוך, אמנם יש שביארו שהמחבר מדבר לגבי הבאת ילדים בגיל חינוך לבית הכנסת וכדלקמן:

כתב בהגהות אשרי² והביאו הדרכי משה³: 'הלכך אותן בני אדם שמניחין ביהכ"נ וקורין מגילה בבתיהם לא טוב הם עושים, אלא צריך לבא עם אשתו וילדיו לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה. מא"ז'.

מבואר מדבריהם שאנשים נהגו לקרוא מגילה בבית, וע"ז כתבו שזו הנהגה לא טובה אלא צריך ללכת לבית כנסת לשמוע בציבור.

וכתב המשנ"ב בביאור הלכה⁴ שזו ג"כ המחבר: 'הנה בודאי כונת המחבר הוא דוקא על קטנים שהגיעו לחינוך, דהקטנים ביותר רק מבלבלין כמו שכתב המ"א, וא"כ מאי שייך מנהג טוב הלא מדינא מחוייב לחנכם בקריאת המגילה או עכ"פ בשמיעה וכנ"ל ואולי דבזה היה יוצא אם היה קורא לפניהם בביתם אבל כדי לפרסם הנס ביותר מנהג להביאם בביהמ"ד שישמעו בצבור כדי לחנכם שגם בגדלותם ישמעו בצבור'.

> א"כ לדעת המשנה ברורה בתחילה כתב המחבר את עצם חובת חינוך של ילדים מגיל חינוך לשמוע את המגילה, וכעת בהלכה זו הוסיף שיש גם מנהג לחנך אותם לשמוע בציבור אף שאין זה חלק מחובת החינוך.

אמנם הרבה אחרונים העירו על דברי המשנה ברורה, בעלי תמר⁵ כתב: 'ותימה שהרי מקור דברי הטור הוא מריב"ל והוא היה קורא בביתו'.

ובחלקת יעקב⁶ העיר: 'וקצת תימה על המשנ"ב בביאור הלכה סוס"י תרפ"ט, דכתב דכאן מיירי בהגיע לחינוך דבקטנים ביותר מבלבלין, כמ"ש המג"א, והרואה יראה דכאן מיירי אפילו בלא הגיע לחינוך, ואפילו הכי מחויב האב להביאם משום פרסום נס, וכמובן באופן שאין מבלבלין'.

[ולהעיר שגם מדברי הלקט יושר⁷ מבואר שנהגו להביאה קטנים מתחת לגיל חינוך לבית הכנסת: 'וקטן שהגיע לחינוך היינו בן תשע כדאמרינן במסכת יומא חייב במגילה. מ"מ המנהג להביא קטני קטנים משום שמחה לשמוע המגילה'].

עוד העיר הפסקי תשובות⁸: 'וצ"ע מדברי הרשב"א⁹ דכשמחנכין קטן לקיום המצוה צריך לחנכו שיקיים המצוה בהכשר גמור כמו גדול, ומבואר בשו"ע סי' תר"צ ס"ח דמצוה בקריאה ברוב עם'.

אמנם להעיר שאין זה קושיה על המשנ"ב, שהרי המשנ"ב¹⁰ לגבי קיום מצות ארבעת מינים ע"י קטנים הביא שיש שכתבו¹¹ שהאב לא יוצא בזה ידי חובת חינוך באם נותן להם לברך על ארבעת מינים מבלי להקנות להם אותם, אך כתב שיש חולקים ע"ז¹², ובשער הציון¹³ מבאר שכן נראה מפשט דברי המחבר שכתב שיוצאים ידי חובת חינוך בעצם המצוה גם אם לא מקיימים את כל הפרטים, וא"כ אליבא דהמשנ"ב אין קושיה על המחבר מדברי הריטב"א.

> א"כ לדעת המשנ"ב מעיקר הדין חובת החינוך היא רק על עצם שמיעת המגילה, ולא על הפרטים כגון שמיעה בציבור וכדומה, אמנם מנהג טוב לחנכם גם בזה, אך לדעת כו"כ מהאחרונים הבאה לבית הכנסת היא כבר חלק מחובת חינוך, וחידוש המחבר בדין זה היא ביחס לילדים קטנים מתחת גיל חינוך שגם אותם ראוי להביא לבית הכנסת, וכפי שראינו בעוד ראשונים. וכבר ראינו בהלכה קודמת את דברי הרבי בנידון.

---

הערות:

¹ שו"ע או"ח סי' תרפט ס"ו ↩

² מגילה פ"א סי' ג ↩

³ או"ח סי' תרצ ס"ק ח ↩

⁴ סי' תרפט ד"ה מנהג טוב ↩

⁵ ירושלמי מגילה פ"ב ה"ה ↩

⁶ או"ח סי' רלב אות א ↩

⁷ או"ח עמוד קנח ענין ג ↩

⁸ סי' תרפט אות ח הערה 34 ↩

⁹ וז"ל הריטב"א (חידושים אלו נדפסו בטעות ע"ש הרשב"א) סוכה ב, ב: 'אמר רבי יהודה מעשה בהילני וכו' עד כל מעשיה לא היתה עושה אלא ע"פ חכמים. מהא שמעינן דקטן שמחנכין אותו במצות [צריך] לעשות לו מצוה בהכשר גמור כגדול דהא מייתינן ראיה בשמעתין מסוכה של הילני משום דלא סגיא דליכא בבניה חד שהגיע לחינוך דבעי סוכה מעלייתא, מקרא מלא דבר הכתוב חנוך לנער על פי דרכו, וגדולה מזו אמרו במסכת עירובין (מ, ב) גבי זמן ביום הכפורים ליטעמיה לינוקא דלמא אתי למיסרך, והוצרכתי לכתוב זה לפי שראיתי חכמים טועים בזה' ↩

¹⁰ סי' תרנח ס"ק כח. וראה שו"ת אג"מ יו"ד ח"א סי' קלז ↩

¹¹ ראה מג"א סי' תרנח ס"ק ח. וכן נקטו עוד הרבה מהאחרונים ↩

¹² מרדכי סוכה פ"ג סי' תשנ"ט ואור זרוע ח"ב סי' שיח בשם ראב"ן קפא, ב, וכ"פ הבגדי ישע שם ס"ק ח ↩

¹³ שם ס"ק לו ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp