הפטרת ראש חודש אב שחל בשבת
[1] (הלכה 867)
שאלה: איזה הפטרה קוראים בשבת ר"ח מנחם אב שחל בשבת, שהיא גם השבת השניה משלושת ההפטרות של פורענותא?
תשובה: כדי לברר את המנהג בזה יש להקדים שישנם שלושה הפטרות שיש להם שייכות לשבת הזו: 1) בכל שבת ר"ח קוראים הפטרה בה מוזכר לגבי ר"ח הפטרת 'השמים כסאי'1. 2) ההפטרה השלישית מהפורענותא הפטרת 'חזון ישעיהו'2 שבה מוזכר ענין החודש - 'חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי'. 3) ההפטרה של השבת השניה מהפורענותא שהוא הפטרת 'שמעו דבר ה'3.
א) הגמרא במסכת מגילה4 אומרת: 'ר"ח שחל להיות בשבת מפטירין והיה מדי חדש בחדשו .. אמר רב הונא ר"ח אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח. מאי היו עלי לטרח? אמר הקב"ה: לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני, אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם'.
וכ"כ הרמב"ם5 'ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי'.
ב) אלא שהתוספות במגילה6 והמרדכי7 כתבו על דברי הגמרא: 'ואין אנו עושין כן אלא מפטיר בירמיה שמעו דבר ה' ובשבת שלפני ט"ב חזון ישעיהו והטעם לפי שאנו נוהגין עפ"י הפסיקתא לומר ג' דפורענותא קודם תשעה באב ואלו הן דברי ירמיה שמעו דבר ה' חזון ישעיהו ובתר תשעה באב שב דנחמתא ותרתי דתיובתא .. וסימניך דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש .. וזה המנהג לא ישתנה לעולם ע"פ הפסיקתא וכן פירש ר"ת .. והא שאין אנו מפטירין חזון בשבת שחל בו ר"ח אב משום דקיי"ל דאין אבילות חל אלא בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה ורב דאמר דמפטיר חזון סבר דהאבלות חל מיד שנכנס ר"ח ואין הלכה כן, וכן פירש הר"ר אליעזר ממיץ ולכך אנו מפטירין שמעו'.
וכ"כ האבודרהם8: 'אבל הפטרות דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש אינן מתחלפות באחרות לעולם'.
ג) מאידך התוספות בפסחים9 כתבו: 'ובכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים ומניחין גמרא שלנו דבפרק בתרא דמגילה אמרינן ר"ח אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם דהיינו חזון ישעיה, ואנו מפטירין השמים כסאי וכן הוא בפסיקתא'.
וכ"כ תרומת הדשן10: 'יראה דבכ"מ שיש מנהג ידוע היאך שהוא אין לשנותו כלל דבהך מילתא איכא פלוגתא דרבוותא קמאי ובתראי וא"כ נהרא ונהרא ופשטיה אבל במקום שאין מנהג ידוע נראה דיש להפטיר השמים כסאי כמו שאבאר דבפ' בני העיר גרסינן ר"ח אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי דהיינו הפטרה דחזון ישעיה וכתבו התוספות פ' כל שעה דאנו מניחין תלמוד שלנו וסומכין על הפסיקתא ומפטירין השמים כסאי .. וכענין זה הזכיר מהר"ם ומסיק שם נמי ומפטירין השמים. אמנם בסמ"ג וכן באשירי ומרדכי פ' בני העיר כתוב בלשון זה שאנו סומכין על הפסיקתא ומפטירין שמעו בסימן דש"ח. ובאו"ז נמי משמע דאין מפטירין השמים כסאי מדאיצטריך למכתב תרי או תלת טעמים על ר"ח אלול שחל להיות בשבת שאנו מפטירין השמים והנהו טעמי לא שייכי הכא. והנה אחד מהגדולים כתב במנהגים שלו שיש לו להפטיר שמעו כדברי סמ"ג ואשירי ומרדכי וכדמשמע באו"ז אמנם נחלק עליו אחד מהגדולים חבירו והעיד שכבר היה מעשה בוינא ששאלו לגדול אחד שהיה מנהיג שם בפרק ההוא מה להפטיר ואמר בתחילה להפטיר שמעו כדאיתא בפסקי הגאונים דלעיל ואמר לו אחד מתלמידיו שהתוס' פ' כל שעה שכתבו להפטיר השמים וחזר בו ואמר הואיל ומימי התוס' אנו שותים יש לנו לנהוג אחריהם ועפ"י הך עובדא הנהיג אחד מהגדולים דלעיל להפטיר השמים כדברי התוספות ונראה דהכי עיקר. ואע"ג דשמעתי דבתוספות בני העיר נמצא דיש להפטיר שמעו לא ידענא אי תוספות דשנץ הן או תוספות דשאר גאונים ומימי דתוספות משנץ שקצרם מהר"א מטוך אנו שותים ותו דחזינן דמהר"ם דמבתראי הוי כתב נמי הכי וכן מסיק בהגה"ה במיימון דנוהגין להפטיר השמים. ועוד נראה כיון דפליגי בהך מילתא רבוותא קמאי ובתראי שיש להכריע מטעם אחר ואית לן למנקט כלל אחרינא דאמרינן בכל דוכתא תדיר ושאינה תדיר תדיר קודם והזכרה דר"ח תדיר טפי מהזכרת פורענות דתשעה באב'.
ד) הבית יוסף11 הסכים עם התוספות במגילה והאבודרהם, אלא שכתב שצריך להוסיף (בז' דנחמתא) פסוק ראשון ואחרון של השמים כסאי: 'והרב ר"ד אבודרהם כתב שאין מדלגין תלתא דפורענותא וז' דנחמתא בשום הפטרה אחרת כלל והוא היה בקי בהני מילי טובא ולכן ראוי לסמוך על דבריו, וכן נוהגין להפטיר ז' דנחמתא גם כשחל ר"ח בשבת ואחר שגמרו ההפטרה אומרים פסוק ראשון מהפטרת השמים כסאי ופסוק והיה מידי חודש לזכר שהיום ר"ח'.
והרמ"א בדרכי משה12 כתב: 'ור"ח אב שחל להיות בשבת לפי דברי אבודרהם משמע דמפטירין שמעו ולא השמים כסאי וכ"פ המרדכי בפרק בני העיר וכן הוא במנהגים שלנו13 אבל במנהגי מהרא"ק14 כתב שמפטירין השמים כסאי וכ"כ מהרא"י בתרוה"ד סי' יט דבמקום שאין מנהג יפטיר השמים כסאי ובמקום שיש מנהג ילך אחר המנהג ולי נראה דיש לעשות כדברי ב"י להפטיר שמעו ופסוק א' מהשמים כסאי ופסוק מידי חדש בחדשו ובזה אנו יוצאים ידי כולם ודוקא במקום שנהגו להפטיר ב' הפטרות אבל במקום שלא נהגו כן אין להפטיר רק שמעו.
א"כ ראינו: א) שבגמרא כתוב שבר"ח מנ"א שחל בשבת מפטירין הפטרת 'חזון ישעיהו'. ב) התוס' במגילה והאבודרהם כתבו להפטיר 'שמעו דבר ה''. ג) התוס' בפסחים ותרומת הדשן כתבו להפטיר 'השמים כסאי'. ד) הבית יוסף כתב להפטיר שמעו ולהוסיף פסוק ראשון ואחרון של השמים כסאי. (והרמ"א הסכים איתו, אא"כ זה מקום שנהג להפטיר רק שמעו שאז אין להוסיף).
בהלכה הבאה נראה כיצד נוהגים בפועל.
הערות:
1 ישעיהו סו ↩
2 ישעיהו א ↩
3 ירמיהו ב ↩
4 לא, א ↩
5 הל' תפילה פי"ג ה"ד, (אלא שלדעת הרמב"ם הפטרה זו היא בלא"ה גם ההפטרה של השבת השניה של פורענותא ראה שם הי"ט, אלא החידוש הוא שאינו קורא השמים כסאי כבשאר ר"ח), וכתב בהגהות מיימוניות: 'וכן איתא פרק בני העיר *וכן צוה רבינו אפרים וכן רבי יצחק ב"ר יהודה יצא מבית הכנסת בכעס שלא שמעו לו לעשות כן בגרמיז"א* וכתב רבינו שמחה אבל מה נעשה המנהג עוקר את ההלכה ומפטיר דש"ח כסדרן וכ"כ בספר המצות שר"ח אב שחל להיות בשבת שנהגו להפטיר שמעו דבר ה' אמנם אנו נוהגים להפטיר השמים כסאי ע"כ' ↩
6 שם ד"ה ר"ח אב ↩
7 מגילה רמז תתלא, וראה גם הגמ"י שבהע' 5 ↩
8 סדר הפרשיות וההפטרות ↩
9 מ, ב ד"ה אבל עושהו ↩
10 סי' יט ↩
11 או"ח סי' תכה ↩
12 שם ס"ק ג ↩
13 מנהגי טירנא מנהג חדש אב עמוד עז ↩
14 מנהג חדש אב עמוד ע"ב הגהה ב ↩
[2] (הלכה 868)
בהלכה הקודמת ראינו את הדעות השונות, לגבי ההפטרה שקוראים בשבת זו ראש חודש אב שחל בשבת.
להלכה כתב הרמ"א1: 'ר"ח אב שחל להיות בשבת, מפטירין שמעו, וי"א השמים כסאי וכן עיקר במקום שאין מנהג'.
וכתב הלבוש2: 'ר"ח אב שחל להיות בשבת נוהגין ברוב המקומות להפטיר שמעו ולא השמים כסאי, דלא דחי השמים כסאי סימן דש"ח דתלתא פורעניות, ולא דמי לר"ח אלול שחל להיות בשבת שדוחין עניה סוערה ואומרים השמים כסאי, דשאני ענייה סוערה שבאה משום נחמה שב דנחמתא ובהשמים כסאי יש ג"כ נחמה, וגם יש לענייה סוערה תשלומין כמשי"ת לקמן סי' תקפ"א, ותרתי טעמים אלו לא שייכא בהפטרת שמעו שהיא מתלתא דפורעניות ואין לה תשלומין, לפיכך לא נדחית מפני השמים כסאי, מיהו יש אומרים במקום שאין מנהג קבוע יש לומר השמים כסאי (וכן נהגו בפוזנא)3 שלא יזלזל כ"כ בר"ח זה, ובמקום שנהגו נהגו'.
א"כ ראינו שיש שנקטו שהעיקר הוא הפטרת ר"ח השמים כסאי, וביאר ערוך השולחן4 [לגבי ר"ח אלול]: 'ועוד כיון דמפטיר קורא בתורה בשל ר"ח צריך לקרות גם ההפטרה של ר"ח', ומסיים 'וכן בג' דפורענותא כגון ר"ח אב שחל בשבת י"א דשל ר"ח נדחית וי"א דשמעו נדחית וקורין השמים כסאי וכן עיקר לדינא במקום שאין מנהג להיפך וכן נהגו בפוזנא [לבוש ומג"א] וכן אנו נוהגים מפני שכן עיקר אבל הפטרת מחר חדש ודאי נדחית הן מפני שמעו הן מפני עניה סוערה כיון שאין בה קריאה בתורה'.
[ולנוהגים לומר השמים כסאי יש שנהגו לומר בשבת הקודמת לשבת ר"ח גם את הפטרת שמעו5].
אמנם האליה רבה6, והדגול מרבבה7 כתבו, שבפראג נהגו להפטיר שמעו. וכ"כ הגר"א8 שהמנהג להפטיר שמעו. וכ"כ המהריק"ש9, והחיד"א10 שכך יש לנהוג.
מנהג חב"ד:
בספר המנהגים11 כתוב: 'שבת ר"ח מנחם אב: שמעו. ובשוה"ג מבואר: 'רשימות על מגילת איכה ע' 61 מועתקת בזה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם: הדעות בזה ראה שו"ע אור"ח סתכ"ה ובנ"כ. שערי אפרים ש"ט סכ"ב. וברשימותי משנת תר"צ, שגם אז חל ר"ח מנ"א בשבת וז"ל: מוצש"ק ט' מנ"א ר"ץ יהפך לשמחה, ברלין. הייתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. שכב על הספה. סיפר ע"ד מנהג אמירת ההפטרה בשבת ר"ח מנ"א: אאמו"ר אמר פעם השמים כסאי. כעבור שנים אחדות וחל עוד הפעם ר"ח מנ"א בשבת אמר שמעו דבר ה'. ואמר אז שמתחרט על אשר אמר לפני איזה שנים השמים כסאי'.
וכך הורה הרבי להר"ש לויטין לנהוג בשנת תש"י, וכך נהג הרבי בעצמו בשנת תשי"ד12.
לאחמ"כ בשיחת אור ליום עש"ק, ער"ח מנ"א, תשל"ד13 הרבי חידש14 לנהוג גם עפ"י דברי הבית יוסף [לגבי אלול], והדרכי משה [לגבי מנחם אב]- ולהוסיף את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת ר"ח: 'עוד ענין בנוגע להנהגת שבת זו, שבת ר"ח מנ"א: מנהג חב"ד הוא לומר (בצבור) ההפטרה ד'שמעו', ולא ההפטרה דשבת ר"ח, וכידוע הסיפור בזה מכ"ק אדמו"ר נ"ע בזה, בכ"ז – ע"פ מנהג חב"ד שנוהגים להוסיף בשבת שחל ביום א' דר"ח - פסוק ראשון ואחרון דהפטרת מחר חדש (כמנהג הספרדים - ראה שו"ע או"ח סי' תכה ס"ב) - מסתבר לומר, שגם בשבת זו, יוסיפו אחרי ההפטרה ד'שמעו' פסוק ראשון ואחרון דהפטרת שבת ר"ח. ובמכ"ש, כיון שישנן דעות [וכן נהג (פעם אחת) כ"ק אדנ"ע, כמובא בסיפור הנ"ל] לומר בשבת זו ההפטרה דשבת ר"ח. (לכאורה הי' אפ"ל, שמכיון שההפטרה ד'שמעו' היא מ'תלתא דפורענותא' אין מקום להוסיף אחרי' פסוקי הפטרה דשבת ר"ח. אבל - אינו, כי גם בהפטרות ד'בין המצרים', ישנם גם ענינים של שמחה. ועד, שסיום וחותם ההפטרה ד'חזון ישעי'' [ש'בתלתא דפורענותא' גופא היא האחרונה וכו'. וראה תוס' מגילה (לא, ב) שמטעם זה 'אין אנו מפטירין חזון בשבת שחל בו ר"ח אב משום דקיי"ל דאין אבילות כו''] הוא 'ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה'. ואף דההוספה להפטורת שבת ר"ח היא ג"כ בענין דר"ח משא"כ בנדו"ד, הרי גם הוספת שוש אשיש היא כענין חדש (ראה רמ"א שו"ע או"ח סו"ס תכה)'.
וכך נהג הרבי למעשה בקביעות כזו בשנת תשל"ד, ותשל"ז.
אלא שאח"כ בשנת תשמ"א בקביעות כזו הרבי לא הוסיף את הפסוקים של השמים כסאי15.
אך לאחמ"כ בליקוט שיצא בחנוכה התשנ"ב16 הרבי נוקט בפשטות: 'ועד"ז לדידן שמפטירין בר"ח מנחם אב שמעו - יש להוסיף פסוקים דהשמים כסאי'.
א"כ למעשה בקביעות כזו שר"ח מנ"א חל בשבת מנהג הספרדים17, וכן מנהג חב"ד שמפטירין שמעו ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של השמים כסאי.
--------------
הערות:
1 שו"ע או"ח סי' תכה ס"א בהג"ה ↩
2 או"ח סי' תקמט ס"א ↩
3 וכתב החת"ס בהגהות על השו"ע שכן נוהגים ↩
4 או"ח סי' תכה ס"ה ↩
5 ראה הנסמן בפסקי תשובות סי' תכה הע' 15 ↩
6 או"ח סי' תקמט ס"ק ג ↩
7 או"ח סי' תכה ↩
8 אות ז. ובאות ח כתב שמ"ש התוס' בפסחים שמפטירים השמים כסאי זה טעות סופר: 'ותוס' דפרק כל שעה טעות סופר הוא שהרי כתבו שם וכן הוא בפסיקתא, והביאו במגילה ושם הוא שמעו .. וכן פסק הרא"ש שם ומרדכי וסמ"ג ודבריהם ידוע שהן ע"פ תוס' שלנו ולא הזכירו כלל תוס' דפרק כל שעה וכ' תה"ד שכן משמע באו"ז כס' ראשונה וכ"ה במנהגים שלנו וכ"פ בדרכי משה'. (אך להעיר ממ"ש בשו"ת הר"א ארלוזורוב (כת"י) סי' קכז) ↩
9 או"ח סי' תכה ↩
10 לדוד אמת סי' כא אות ג. וכ"כ כף החיים סי' תכה סק"י ↩
11 סדר ההפטרות עמוד 33 ↩
12 ימי בראשית ע' 201 הערה 3 ↩
13 לקו"ש חי"ג ע' 278 ↩
14 וראה ימי בראשית שם בהערה ↩
15 ולהעיר שהרבי אמר את ההפטרה של השבת שלפני כן - 'דברי ירמיהו', ולאחמ"כ הפטרת שמעו, ובהתוועדות שלאחמ"כ (שיחו"ק תשמ"א ש"פ מסעי סכ"ג ואילך) הרבי הבהיר לגבי זה שקרא ג"כ את הפטרת דברי ירמיהו שלא ילמדו מזה. לאחמ"כ ביומן שנת הקהל תשמ"א ע' 161 כתבו שהרבי אמר ג"כ את הפסוק הראשון והאחרון של השמים כסאי, ובש"פ וארא התשמ"ב סל"ג (תו"מ ח"ב ע' 747) הרבי התייחס לזה ואמר שלהד"ם ↩
16 לקו"ש חל"ה ע' 190 ↩
17 ראה הע' 10 וראה ג"כ מה שהאריך בזה בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' לה לבאר שכן דעת המחבר, ושכן נהגו הספרדים ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp