תספורת לכבוד החג

---

[א] (הלכה 826)

שאלה: האם יש עניין להסתפר בערב חג?

תשובה: המשנה במסכת מועד קטן¹ כותבת מי הם האנשים שמותר להם להסתפר בחול המועד, והגמרא שם² שואלת: 'ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין? - כדתנן: אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס, ובחמישי מותרין, מפני כבוד השבת. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי אלעזר: מאי טעמא - כדי שלא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולין. הכא נמי: כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין'.

א"כ מבואר בגמרא שמכיוון שצריך להסתפר לפני הרגל כדי לא להיכנס לרגל בניוול, לכן אסרו חז"ל³ להסתפר בחול המועד, כדי שלא יבנו על זה, ויקפידו להסתפר לפני החג.

וכתב בשיטה לתלמיד רבינו יחיאל מפאריש: 'ומכאן אנו למדין שמצוה על האדם להתנאות בעצמו בגלוח וכיבוס ורחיצה בערב הרגל, שהרי קנסו עליו שלא יגלח במועד מפני שלא גלח ערב הרגל'.

וכ"כ הראבי"ה⁴ כתב: 'ומצוה נמי להסתפר לכבוד שבת ויום טוב, כדמוכח נמי התם. ובפרק כהן גדול [כהן גדול] מערב שבת לערב שבת, [ליקרא דשבת] קא עביד'.

וכ"כ הרמ"א בדרכי משה⁵ בשם האור זרוע: 'כתב באור זרוע פרק אלו מגלחין דמצוה על האדם שהוא מגודל שער לגלח עצמו לשבת או ליו"ט דהא אסרו לגלח במועד כדי שלא יהא מנוול במועד'.

ולהלכה כתב המחבר בהלכות חול המועד⁶: 'מצוה לגלח בערב יום טוב'.

וביאר הט"ז⁷: 'כדי שלא יכנס למועד כשהוא מנוול לפיכך אין מגלחין במועד כדי שיהיה חושש לגלח ערב המועד'⁸.

וכ"כ הרמ"א⁹: ומצוה לרחוץ ולגלח בערב יום טוב וללבוש בגדים נאים כמו בשבת, ועיין לעיל סי' ר"ס ורס"ב'.

וכתב אדמו"ר הזקן¹⁰ שזהו מדין כבוד יו"ט: 'איזה כבוד זה שאמרו חכמים שמצוה על האדם לגלח בערב יו"ט כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול'.

א"כ ראינו שמצד כבוד היו"ט יש מצוה לאדם ששער ראשו מגודל להסתפר בערב שבת ויו"ט כדי לא להיכנס לרגל מנוול.

★ ★ ★

שאלה: מהו גדר ניוול?

תשובה: כתב הפרי מגדים¹¹: 'וניוול לא הוה כי אם שלשים יום דומיא דגדל פרע. ומה שכתב בשו"ע מצוה לגלח ערב הרגל, בגמ' אין זה מבואר .. די"ל שלא יכנוס לרגל מנוול היינו יותר משלושים יום'.

וכ"כ בשו"ת תורה לשמה¹²: 'שאלה. אדם שאינו יכול לגלח שער ראשו בכל ערב שבת מפני כאב הראש עד כמה ימים יוכל להמתין ולא יהיה נחשב לניוול יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמים. תשובה. טוב ליזהר לגלח לפחות משלשים לשלשים וכל שלא שהה יותר משלושים יום לא חשיב ניוול שכן מצינו בגידול פרע דכהן וכנז' בגמרא דס"פ כה"ג ופסקה הרמב"ם ז"ל להלכה בה' ביאת מקדש פ"א הי"א וז"ל כמה הוא גידול פרע שלשים יום כנזיר שנאמר בו גדל פרע שער ראשו ואין נזירות פחותה משלושים יום לפיכך כהן הדיוט העובד מגלח משלושים יום לשלושים יום ע"ש נמצינו למדין כל שהוא תוך שלשים יום אין זה ניוול וכשר אפי' לעבודת ביהמ"ק, מיהו היכא שגדל שערו הרבה עד שנעשה מחלפת אין זה בכלל ניוול'.

אמנם כתב המשנ"ב¹³: 'ולדידן במדינתנו שאין המנהג לגלח רק במספרים, וא"כ אפילו אחר שסיפר עצמו נשאר עליו מעט שער, וממילא אפילו אם ישהה אחר זה פחות משלשים יום יתרבה עליו השער יותר משלשים יום שלפנים שהיה אז אחר גלוח'.

וכ"כ כף החיים¹⁴: 'ונראה דבמקום שאין מגלחין בתער כ"א במספרים או במכונה אפי' פחות משלושים יום הוי ניוול דכיון שאין מגלחין השער לגמרי ונשאר קצת שערות אפי' בפחות מל' יום מתרבי השער והוי ניוול לגבי הרגל'.

א"כ למעשה שיער שגדל מעל ל' יום זה בגדר ניוול, וכתבו הפוסקים שכיום שמסתפרים במספריים או מכונה ונשאר קצת שיער א"כ כבר בפחות משלושים יום מהתספורת האחרונה נחשב גדול כיון שכבר הי' גודל מסויים לשיער, והכל לפי הענין¹⁵.

בהלכה הבאה נראה מתי הוא הזמן הנכון להתספר

---

הערות:

¹ יג, ב ↩

² יד, א ↩

³ וראה מ"ש הריטב"א בחידושיו ↩

⁴ מסכת שבת סי' קצז ↩

⁵ או"ח סי' רס ↩

⁶ שו"ע או"ח סי' תקלא ס"א ↩

⁷ שם ס"ק א ↩

⁸ וביאר הלבושי שרד: 'הוקשה לו דסעיף זה היה ראוי להיות מקומו בהלכות יו"ט, לא בהלכות חול המועד, לזה תירץ שהוא נתינת טעם לסעיף שאחר זה, וק"ל' ↩

⁹ שו"ע או"ח סי' תעא ס"ג ↩

¹⁰ או"ח סי' תקכט ס"ב ↩

¹¹ או"ח משב"ז סי' תקלא ס"ק ב ↩

¹² סי' שפח ↩

¹³ שער הציון סי' תקלא ס"ק א ↩

¹⁴ סי' תקלא ס"ק א ↩

¹⁵ וראה בחול המועד כהלכתו פ"ג הערה א ↩

---

[ב] (הלכה 827)

שאלה: ראינו בהלכה הקודמת שצריך להסתפר לכבוד החג, מתי הוא זמן הראוי להתספר?

תשובה: כתב הראבי"ה¹: 'ומצוה נמי להסתפר לכבוד שבת ויום טוב, כדמוכח נמי התם. ובפרק כהן גדול [כהן גדול] מערב שבת לערב שבת, [ליקרא דשבת] קא עביד. ואפילו מצפרא דערב שבת מינכרא מילתא דקעביד ליקרא דשבתא, דגרסינן במסכת נזיר פרק קמא גבי נזיר עולם ר' יוסי אמר מגלח מערב שבת לערב שבת ומסיק מאי איכא בי[ניה] לשאר אח[והי וכו'] עד דמסיק א"נ לגלוחי מצפרא דמעלי שבתא דאחוה[י] מגלחין ואיהו לא מגלח עד פניא. אבל בחמישי בשבת לא הוי יקרא דשבת. ואע"ג דגרסינן בפרק מרובה² גבי עשר [תקנות תקן עזרא] שיהיו מכבסין בחמישי בשבת מפני כבוד השבת, שאני התם דטריד בערב שבת לכבס, ותו דאינו לובשו עד השבת .. מיהו היכא דלא אפשר לרחוץ בערב שבת כמה דמקרב לשבת טפי מעלי'.

וכ"כ הב"ח³ ממהרש"ל: 'עוד בהגהות (מהרש"ל שם) מצוה להסתפר לכבוד שבת ויום טוב ואפילו מצפרא דערב שבת מינכרא דליקרא דשבתא קעביד אבל ביום ה' דשבתא לא הוה יקרא דשבתא, ואף דגרסינן במרובה מעשר תקנות שמכבסין בגדים בה' בשבת לכבוד שבת שאני התם דטרידי לכבס בערב שבת ותו דאין לובשין אותם בערב שבת, מיהו היכא דלא אפשר לרחוץ ולספר בערב שבת כמה דאפשר למקרב לשבת טפי מעליא ע"כ הגה'.

הכנסת הגדולה⁴ בתחילה הסתפק לגבי זמן הגילוח האם עדיף חמישי או שישי: 'ואיסתפקא לן איזה עדיף, לגלח וליטול צפרנים ביום חמישי לכבוד השבת ולא ביום ששי שגורם גידול ביום השבת, או לגלח וליטול צפרנים ביום ששי עדיף דמיחזי טפי לכבוד השבת. וממש"כ המרדכי פרק במה מדליקין [סי' רפז] דלחוף הראש [לכבוד] השבת דוקא ביום ששי ולא ביום חמישי, אא"כ אי אפשר ביום ששי. ע"כ. אין ראיה, דשאני חפיפת הראש מתגלחת הראש וצפרנים, כיון דביום השבת הוא מגולח משער והצפרנים ..'.

אך לאחר מכן הכריע שצריך דוקא ביום שישי ושכך הוא נהג בעצמו: 'מההיא ברייתא גופיה יש להביא ראיה דמסתפרין בערב שבת, דמסיים שם, וכהן גדול מסתפר מערב שבת לערב שבת, דליכא למימר דערב שבת לאו דוקא אלא יום ה', דה"ל למימר וכה"ג מסתפר מח' לח' ימים, מדקתני מערב שבת לערב שבת, משמע בערב שבת מפני כבוד השבת ומפני משמרות המתחדשות שיראוהו ביפיו, כדאמרינן שם בפרק כ"ג .. אח"כ בא לידי ב"ח, וראיתי כתוב שם בשם רש"ל ז"ל: ויטול צפרניו בכל ערב שבת ומצוה להסתפר לכבוד שבת וי"ט, ואפילו מצפרא בערב שבת מנכרא דליקרא דשבת קא עביד, אבל ביום ה' בשבת לא הוי יקרא דשבתא .. גם בספר מטה משה סי' תי"א כתב כן. ויראה דהא דחלק מההיא דמרובה לתספורת הוא, דההיא דמרובה בכיבוס בגדים דאיכא טירחא יתירא בערב שבת, ומה יענה הרב שבסמ"ק [סימן צ"ו] כתוב לספר ולכבס בההיא דט"ב שחל להיות בה' בשבת, וכ"כ התוס' וכמ"ש למעלה, הא קמן דתספורת ככיבוס הוא לענין טירחא. ויראה דכונת הרב ז"ל, דבברייתא קאמר לכבס משום דבכיבוס לעולם איכא טירחא, ומינה למדו התוס' דהיכא דאף בתגלחת איכא טירחא דמי לכיבוס בסתם ומותר בה', אבל כל דליכא טירחא אין להסתפר. וכן אני נוהג שלא להסתפר בה' אלא בדא"א להסתפר ביום ו', כגון אם יש לחוש שלא ימצאון ספרים ביום ו', או כשאני יוצא בשיירא ביום ו', או שחל ר"ח ביום ו' שמנהגי שלא להסתפר ביום ר"ח שחל ביום ו''.

המגן אברהם⁵ הביא את דברי הב"ח, וכנסת הגדולה: 'כתב הב"ח בשם רש"ל יש לספר בע"ש ולא ביום ה' שאין ניכר שעושה לכבוד שבת ובנטילת צפרנים יש טעם יפה שאין נוטלין בה' עכ"ל וצ"ע דמשנה שלימה שנינו בפ"ב ופ"ד דתענית ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ופירש"י דרך רוב בני אדם לספר בה' ולא בע"ש מפני טורח שבת עכ"ל ואפשר דמ"מ מצוה מן המובחר בע"ש אלא שאנשי מעמד לא היו פנוים בע"ש .. (כנה"ג)'.

האליה רבה⁶ כתב: 'בשיירי כנה"ג האריך מאוד להסתפק אם להסתפר ביום ה' או ו', ומסיק ביום ו' ואפילו בצפרא, וכ"כ הב"ח וכל אחרונים. ולי נראה קצת [ראיה] דמצוה ביום ו' ודוקא מצפרא, מנזיר דף ה' [ע"א] דקאמר אבשלום היה מגלח מערב שבת לערב שבת, ופריך מאי איכא בינו לבין שאר אחיו, ומשני אחוהי מצפרא והוא בפניא וק"ל'.

וכתב כף החיים⁷: 'והאר"י ז"ל היה נזהר מאד שלא לגלח ראשו אחר שעת מנחה גדולה ואפי' בע"ש לא היה מגלח אלא קודם חצות היום דוקא. שה"מ פ' קדושים. וכתב מהר"י צמח בהגה כ"י משמע מכאן דאם יש לאדם סיבה יכול לגלח בתוך השבוע וא"צ להמתין עד ערב שבת יעו"ש'.

וז"ל אדמו"ר הזקן⁸: 'ואם היו שערות ראשו גדולות מצוה לגלחן שלא יכנס לשבת כשהוא מנוול ומצוה מן המובחר לגלח בערב שבת ממש ולא קודם לכן כדי שיהא ניכר שעושה לכבוד השבת ואם אין לו פנאי בערב שבת מחמת טורח צרכי שבת יגלח ביום ה' שכל מה שאפשר לקרב הגילוח ליום השבת יש לו לקרב כדי שיהא ניכר שעושה בשביל כבודו'.

א"כ ראינו לגבי התספורת לכבוד שבת, שמצווה מן המובחר להסתפר מבוקר של יום שישי, כדי שיהי' ניכר שזה לכבוד שבת, ולא להקדים ולהסתפר ביום חמישי, אמנם במקרה צורך יכול להקדים, וגם במקרה שמקדים, ישתדל להקדים ליום ה' כדי שיהי' כמה שיותר צמוד לשבת, וכמובן שכל זה הוא גם לגבי ערב חג.

בהלכה הבאה נדון מתי הוא הזמן להסתפר ערב חג השבועות, והאם ניתן להקדים לליל ערב החג.

---

הערות:

¹ מסכת שבת סי' קצז ↩

² ב"ק פב, א ↩

³ או"ח סי' רס ↩

⁴ שכנה"ג הגהב"י או"ח סי' רס א ↩

⁵ או"ח סי' רס בהקדמה ↩

⁶ סי' רס ס"ק ח ↩

⁷ סי' רס ס"ק יג ↩

⁸ או"ח סי' רס ס"א ↩

---

[ג] (הלכה 828)

ראינו שצריך להסתפר לפני החג, כמו"כ ראינו שלכבוד שבת וחג כדאי להסתפר בערב השבת (או החג) ולא להקדים ליום חמישי.

שאלה: האם לכבוד חג שבועות מותר להסתפר כבר בליל ערב החג, ובשנה זו האם מותר להסתפר במוצאי שבת הקרובה? (1)

תשובה: לגבי מנהגי האבלות שבימי ספירת העומר ידוע שיש דיעות ומנהגים שונים מתי הם ל"ג הימים בהם נוהגים אבילות, וכפי שביאר באריכות אדמו"ר הזקן בשו"ע¹, והבא לקמן לקוח מתוך דבריו:

א) יש אומרים שהם מתחילין מיום ראשון של ספירת העומר ומסיימין בל"ג בעומר .. לענין אבלות יום האחרון אנו אומרים: 'מקצת היום ככלו' .. לפיכך כשנוהג אבלות שעה אחת או פחות ביום ל"ג, דהינו שמונע מלהסתפר עד לאחר שהאיר היום בל"ג די בכך, ומותר לו להסתפר בל"ג לאחר שעברו משהו מהיום ולשא בו אשה, וכן מל"ג ואילך .. ומ"מ, אפלו בל"ג עצמו יזהר שלא להסתפר קדם אור היום, לפי שאין אומרים אלא 'מקצת היום ככלו', אבל לילה אפילו כולה אינה ככל היום, ולא פסקה אבלות עד למחר ביום².

א"כ לשיטה זו מל"ג בעומר ביום ואילך מותר להסתפר.

ב) יש נוהגין .. שהן מתחילין בראש חדש אייר ומסיימין ביום ראשון של ההגבלה ומקצת אותו יום האחרון הוא ככלו, ולכן מסתפרין ונושאין משהאיר יום ראשון של הגבלה ואילך.

א"כ לשיטה זו מותר להסתפר כבר משלושת ימי ההגבלה.

ג) ויש אומרים של"ג ימים אלו מתחילים מיום ב' לחודש אייר ומסיימין בערב שבועות. [למנהג זה אין להסתפר בליל ערב חג השבועות, ואפשר רק אחר שיעבור מקצת היום של ערב שבועות, וכמ"ש במחצית השקל³: 'ובערב עצרת צ"ל ג"כ מקצת היום ככולו'].

א"כ לפי שיטה זו אין להסתפר בליל ערב שבועות, אלא יש להמתין עד אחרי מקצת היום של ערב שבועות.

וכתב המגן אברהם⁴: 'אבל במדינה זו נהגו לישא ולהסתפר בג' ימי הגבלה'.

כלומר המנהג המקובל בזמנו הי' להקל בשלושת ימי ההגבלה⁵.

אך אדמו"ר הזקן לא הביא שכך המנהג, וכתב שם: 'כיון שאבילות אינה אלא מנהג בעלמא, אין להחמיר בספיקא', אך: 'יכול לתפוס חומרי המנהגים, דהינו שינהג אסור מפסח ועד ערב שבועות או עד יום ראשון של הגבלה חוץ מל"ג בעמר'. [ומאריך אדמו"ר הזקן שאם ידוע לו מנהג המקום שאין לשנות מן המנהג].

הרבי בלקו"ש⁶ כותב: מ"מ מנהג חב"ד ועוד הוא שנוהגין איסור תספורת כו' גם לאחרי ל"ג בעומר ומציין לדברי השו"ע והמג"א בסי' תצג ולאדמו"ר הזקן שם ס"ו.

אלא שגם עפי"ז יש לדון לגבי מנהגנו, שהרי אדמו"ר הזקן מביא שם את ב' המנהגים, גם את המנהג שלא להסתפר עד שבועות ממש, וגם את המנהג שאפשר להסתפר בשלושת ימי ההגבלה, ונכון אמנם שכתב שיכול לתפוס חומרי המנהגים, משמע שיש מקום לנהוג כחומרא שלא להסתפר בשלושת ימי ההגבלה ולהמתין עד ערב שבועות עצמו בבוקר, אך אין בכך הכרח שכך מנהג חב"ד.

אך בספר היום היום⁷ לגבי תספורת בשלושת ימי ההגבלה כתוב: 'כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [מהורש"ב] נוחה מזה'. כלומר שלמנהגנו לא מסתפרים גם בג' ימי ההגבלה, עד ערב חג השבועות עצמו.

ועדיין יש לדון האם ההקפדה של הרבי הרש"ב היתה כדי לחשוש לשיטה השלישית שאי אפשר להסתפר עד שיתחיל מקצת היום של ערב שבועות, או שזה נובע מהטעם הנוסף שמצינו לאיסור תספורת בספירת העומר עפ"י הקבלה, וכפי שיתבאר בהלכה הבאה.

בהלכה הבאה נראה את דברי המקובלים בזה, ומה למעשה הזמן הראוי להסתפר בערב חג השבועות.

---

הערות:

¹ סי' תצג סעיפים ה-ז ↩

² בתוך מנהג זה יש עוד מנהג, שסוברים שימי האבלות הן רק ל"ב יום, ולכן גם בליל ל"ג בעומר אין אבלות ↩

³ ס"ק ה ↩

⁴ סי' תצג ס"ק ה ↩

⁵ וראה בפמ"ג שדן עפ"י איזה מהשיטות התקבל מנהג זה. וראה משנ"ב סי' תצג ס"ק טו, שכך מנהג וילנא, ויש שנוהגין להקל מר"ח סיון, ובשער הציון ס"ק יג העיר שלא ברור מקור המנהג. וראה בפסקי תשובות אות יד מה שביאר בזה ↩

⁶ חל"ז ע' 123 בהערה 8 ↩

⁷ ג' סיון ↩

---

[ד] (הלכה 829)

בהלכה הקודמת ראינו שעפ"י המובא בשו"ע יש נוהגין שלא להסתפר בשלושת ימי ההגבלה, ולהמתין עד ערב שבועות עצמו אחרי שהתחיל מקצת היום, ויש שחוששים למנהג זה.

שאלה: מהו טעם איסור התספורת לפי קבלה, והאם לדברי המקובלים אפשר להסתפר לפני יום מ"ט בבוקר? (2)

תשובה: מבואר בכתבי האריז"ל שאיסור התספורת בספירת העומר הוא לא מצד האבילות על תלמידי רבי עקיבא, אלא מצד שהם ימי דין ולכן לא מסתפרים בימים אלו, וכתב בשער הכוונות¹: 'ענין הגילוח, במ"ט ימים אלו, לא היה מורי ז"ל מגלח ראשו, אלא בערב פסח, ובערב חג השבועות, ולא הי' מגלח, לא ביום ר"ח אייר, ולא ביום ל"ג לעומר, בשום אופן'².

מפשטות לשון האריז"ל 'מ"ט ימים' נראה שהאיסור להסתפר הוא עד ערב חג השבועות ממש, אך נחלקו בזה המקובלים, וכדלקמן:

א) כתב הר"ש ויטאל³ לגבי אביו המהרח"ו: 'גם ראיתי למורי ז"ל שהי' מגלח ראשו ביום מ"ח לעומר, ולא ידעתי מה הי' כוונתו. ואפשר, להיות שכיוון שנשלמו ב' צירופים של שם אלוקים, והם כ"ד כ"ד, שהם מ"ח. זכר לדבר, נפלאות בארץ חם, לא הי' מקפיד ליום מ"ט .. ולכן הי' מסתפר ומגלח ביום מ"ח. והוא הסתיר ממני הדבר, ודחה אותי בקש, וא"ל שמא לא יכול היהודי המגלח, לבוא למחר לבית לגלחני ואשב במועד בלא תגלחות. והאמת יורה דרכו כנלע"ד'.

וגם תלמיד הרח"ו רבי חיים הכהן בטור ברקת⁴ כתב: 'אמנם עניין גדל פרע נקרא קדוש כנזכר הרי בימים אלו האדם זוכה לשני מדרגות טהור וקדוש ולכן אע"ג כי יש נוהגים להסתפר בל"ג לעומר אין אנו מסתפרים שהרי נת' כי אותם הנוהגים להסתפר הוא מן הטעם עצמו שאין מסתפרים בימי האבל לפי כי מתו תלמידי רבי עקיבה ואז פסקו מלמות ולכן מסתפרים אבל אנחנו אין אנו מגדלים שער מפני אבל זה אלא מטעם הנזכר כדי להתקדש בקדושה עליונה שמפסח ועד עצרת היא רבה והולכת עד יום מ"ת ולכן אין אנו מסתפרים עד עצרת עד ולא עד בכלל שהרי נתבאר מחז"ל כי מ"ט שערים נגלו למרע"ה שנאמר ותחסרהו מעט מאלוקים ולכן אנו מסתפרים קודם יום אחד, והם מ"ח ימים ויש בזה סוד גדול אין ראוי לגלות משום כבוד אלוקים אסתר דבר ובצירוף יום ראשון דפסח הם מ"ט ימים'.

ב) בספר פתח עינים כתב בשם ספר כת"י בית מועד שהר"ח ויטאל היה מסתפר בליל מ"ט⁵ לעומר אחרי שספר את הספירה האחרונה של העומר⁶.

ג) אמנם הרש"ש⁷ כתב: 'ובענין הגילוח בימי העומר צריך להזהר לשמור מאוד שלא לגלח בשום אופן אלא ביום מ"ט וכמנהג האר"י זלה"ה ולא כמ"ש קצת מקובלים אחרים לגלח במ"ח וכו''.

וכ"כ החיד"א⁸: 'הרב מהר"י אשכנזי זלה"ה היה מחמיר כל הז' שבועות שלא להסתפר עד ערב חג השבועות .. ודלא כהרב טור ברקת, ומי שכתב משם האר"י זצ"ל להסתפר יום מ"ח. והן אמת שמהר"ש בנו של הרב מהרח"ו העיד שפעם א' אביו נסתפר ביום מ"ח, ויאמר אביו שהיה לסיבה. ע"ש בספר הכונות. לכן הנוהגים כמנהג האר"י זצ"ל ראוי להחמיר עד ערב שבועות אם לא על פי סיבה'⁹.

ועוד כתב במראית העין¹⁰: 'והמקובלים המופלאים שבעה"ק ירושלם תו' וכל סיעתם היו נוהגים להסתפר ערב שבועות ממש ולא ביום מ"ח. וכן ראוי לנוהגים כדברי רבינו האר"י ז"ל שיסתפרו ערב שבועות ותו לא מידי'.

א"כ נחלקו המקובלים האם עפ"י קבלה אפשר להסתפר ביום מ"ח לעומר, וכמו"כ נחלקו לגבי ליל מט¹¹ ולדברי הרש"ש והחיד"א צריך להסתפר בערב החג ממש, אא"כ ישנה סיבה וחשש שבמידה ולא יקדים, יכנס לחג מנוול, שאז רשאי להקדים.

בהלכה הקודמת ראינו שהרבי הרש"ב לא היתה נוחה דעתו כשהסתפרו בימי ההגבלה לפני ערב חג שבועות, ויש שכתבו שאי"ז מחמת המנהג שהובא בהלכה הקודמת שהאבילות נמשכת עד ערב חגה"ש בבוקר, אלא בגלל דברי המקובלים, ויש שהורו שלפי"ז ניתן להסתפר בליל מט¹², ובפרט לאחר הספירה.

אך למעשה מכיוון שגם בדברי המקובלים אין הדבר ברור וכנ"ל בדעת הרש"ש והחיד"א, וכן ישנו המנהג המובא בשו"ע אדמו"ר הזקן שאין להסתפר לפני הבוקר של ערב החג, ובנוסף ראינו¹³ שמצד כבוד היו"ט ראוי שהתספורת לא תהיה מוקדם אלא ביום ערב החג, ע"כ לכתחילה ראוי להסתפר בבוקר ערב החג (אחר תחילת היום), אא"כ ישנו חשש שבערב החג לא יצליח להסתפר ובמילא יכנס לחג מנוול, שאז יקדים להסתפר בליל ערב החג [ובמקום צורך יקדים ליום המ"ח של העומר].

--------------

---

הערות:

¹ ענין ספירת העומר ופע"ח שער ספירת העומר פ"ז ↩

² וראה שע"ת סי' תצג ס"ק ח: 'וכ' באגרות הרמ"ז סו"ס ב' שלפי מנהג האר"י ז"ל אפי' אם יזדמן ברית מילה אין להסתפר בכל זמן העומר' ↩

³ שער הכוונות שם הג"ה ג ↩

⁴ או"ח סי' תצג ↩

⁵ כתב המנחת אלעזר ח"ג סי' סה: 'והנה לדעתי לאו מר בר רב אשי חתום עלי' דהאי כת"י ואחרי כי מהר"ש וויטאל העיד בשם אביו שגילח ביום מ"ח לספירה והוא מר בר רב אשי חתום עלה הוא בריה דמהרח"ו (מהרש"ו הנז') אשר הוא סידר השמונה שערים סולת נקי' כנודע שעל שאר כתבים אין להשגיח במקום שסותרים לשמונה שערים שסידר מהר"ש וויטאל' ↩

⁶ להעיר מלשון המשנת חסידים מסכת אייר וסיון פ"ב מ"ב. אמנם הגם שתולה ההיתר בספירת העומר, אך עדיין יש לפרש בדבריו שזה סיבת ההיתר להסתפר בערב החג עצמו ↩

⁷ נהר שלום כה, ד ↩

⁸ ברכ"י או"ח סי' תצג ס"ק ו וראה ג"כ מורה באצבע סי' ח אות רכא ↩

⁹ וראה מנחת אלעזר שם: 'רק דס"ל למהר"ש שרעבי דלא עפ"י סוד עשה מהרח"ו כן (כמו דס"ל למהר"ש וויטאל) רק מפני שחשש שלא יבא המגלח היהודי בערב שבועות ויכנס ליו"ט בשערותיו ע"כ גילח ביום שלפניו (יום מ"ח לספה"ע) כמו שהגיד טעמו כנ"ל ומפני חשש הנגלה שיכנס ליו"ט בשערותיו דחה הטעם עפ"י סוד שיש לגלח רק בערב שבועות כן ס"ל בע"כ למהר"ש שרעבי כדי ליישב דבריו כנז'. נמצא עכ"פ גם מזה כשיש אונס וטעם שחשש שיכנס ליו"ט בשערותיו אז יש לגלח ביום מ"ח' ↩

¹⁰ ליקוטים סי' ז ↩

¹¹ להעיר שיש שכתבו שע"פ קבלה אין להסתפר בלילה וראה הדיעות בזה בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' כ ↩

¹² ראה מ"ש הרב ברוין בלוח יומי תשפ"ה ע' יז ↩

¹³ הלכה מספר 827 ↩

---

[ה] (הלכה 830)

שאלה: האם מותר להסתפר גם לאחר זמן מנחה, מצד איסור מלאכה בערב שבת?

תשובה: כתב הכלבו¹: 'ונראה שאסור לספר מספר ישראל בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה, ואפשר להתיר תספורת מעשה הדיוט דלא גרע מחול המועד דאמרינן (מועד קטן ח, ב) הדיוט תופר כדרכו'.

הבית יוסף² הביא את הכלבו, וכתב: 'והעולם נהגו היתר בדבר, וכל מקום שהלכה רופפת בידיך הלך אחר המנהג'.

ולהלכה כתב הרמ"א³: 'ומסתפרין כל היום, אפי' מספר ישראל'⁴.

אלא שבכתבי האריז"ל⁵ איתא לגבי הנהגת האריז"ל: 'מורי ז"ל נהג שלא לגלח אחרי חצות שהוא עת מנחה גדולה, ואפילו בערב שבת היה נזהר מאוד'.

ובטעם הדבר כתב מהר"י צמח⁶: 'צריך ליזהר שלא לגלח אחר חצות שהוא עת מנחה גדולה שאז מתעוררים הדינים בסוד לא תחסום שור בדישו ואפילו בערב שבת היה נזהר מאוד כי עדיין אין הדינים ממותקים כ"כ אלא עד סמוך ללילה'.

אמנם המג"א⁷ הביא הנהגה זו: 'ובכונות⁸ כתב שהאר"י היה נזהר שלא לגלח אחר מנחה אפילו בע"ש, ועסי' רל"ב'.

וכתב האליה רבה⁹: 'משמע משום תפילת מנחה כשעדיין לא התפלל'.

וביאר המחצית השקל¹⁰: 'ור"ל, מדכתב מ"א ועיין סימן רל"ב, דשם מיירי בדין תספורת סמוך למנחה בחול, משמע דגם טעם האר"י היה מטעם זה. וכן ממה שכתב אפילו בערב שבת, משמע דכ"ש דאסור בחול, ועל כרחך מיירי בשלא התפלל מנחה, דאל"כ מאי איסור יש בחול, אלא על כרחך שלא התפלל אלא דסלקא דעתך דבערב שבת יהיה מותר אפילו לא התפלל עדיין לפי שהוא צורך שבת, לזה כתב אפילו בערב שבת'.

וכתב הפרי מגדים¹¹: 'מש"כ בכוונות 'אפילו' ערב שבת, לא מבעיא בחול קודם שהתפלל מנחה, [אלא] אפילו לצורך שבת לא היה מגלח אחר שהגיע זמן מנחה ולא התפלל, ועיין סי' רל"ב [ס"ב]. והעולם שאינן נזהרים אף אחר מנחה קטנה, י"ל כמו שכתב [מ"א] בסי' רלב אות ג' דאם יש לו ב' וג' זוג אפשר שרי, או שקוראין לבית הכנסת לא חיישינן'.

ומבואר בפרי מגדים¹² שלכתחילה צריך ליזהר גם ביו"ט כיון ששבת ויו"ט שוים: 'ועיין סי' תס"ח בערב פסח אחר חצות אסור לגלח, הא בשאר ערב יו"ט בשכח מותר, אבל לכתחלה יש לגלח קודם חצות, עיין סי' רנ"א אות ה' במג"א בשם האר"י ז"ל. ועיין ב"ח רנ"א, ובשאר דוכתי משמע שבת ויו"ט שוין, ועיין בגמרא'.

א"כ מצד הדין מותר להסתפר בערב שבת וחג כל היום, אך כתוב בכתבי האריז"ל שלא להסתפר אחר חצות, ויש שביארו שזה מצד שאחר חצות הוא זמן של דינים, אך יש שביארו שזה קשור לאיסור תספורת קודם תפלת המנחה, ולכן מי שכבר התפלל [או כשיש לספר כמה מספריים, וכן אם יש מי שיקרא לו לתפלה] יכול להסתפר אחר חצות, ועפי"ז ביארו מדוע העולם לא נזהרין בזה, ומסתפרים גם אחר חצות.

ולמעשה אדמו"ר הזקן¹³ כתב היתר תספורת ולא הזכיר כלל את הנהגת האריז"ל, וז"ל: 'אסור לספר את הנכרי בערב שבת מן המנחה ולמעלה אפילו תספורת שהיא מעשה הדיוט ואפילו מספרו בחנם כיון שאין במלאכה זו צורך השבת. אבל מותר לספר את ישראל כל היום אפילו מעשה אומן ואפילו בשכר ואינו דומה לתפירת בגדים ושאר המלאכות שאין הדבר ניכר שהמלאכה נעשית עכשיו בשביל השבת לפיכך אין היתר אלא בחנם (שכשיטול שכר הרי זה כאלו נעשית בשביל שכרו בלבד ואינה נעשית כלל עכשיו בשביל השבת) אבל התספורת ניכרת שנעשית עכשיו בשביל השבת'.

אמנם הרבי באג"ק¹⁴ הזכיר הנהגת האריז"ל: 'וכמו דמצינו י"א דאחר חצות אין להסתפר כו' (סי' ושו"ע האריז"ל. פע"ח)'.

ופעם נוספת¹⁵: 'זמן קציצת צפרנים בע"ש .. וע"פ המובא מהאריז"ל צ"ל קודם חצות, שהרי כתב בשם האריז"ל לגלח שערות אחר חצות היום משום לא תחסום שור בדישו, וגם בקציצת צפרנים יש ענין זה דהרי בשערוהי ובטופרהי אחידן .. הוראה בזה בנוגע לפועל לא שמעתי'.

אך בשיחת כט אלול התשכ"ב¹⁶ הרבי הזכיר את הנהגת האריז"ל בפשטות, וזלה"ק: 'ועפ"י המבואר בכ"מ שלאחר חצות היום זה לא הענין שמגלחין שערותיהם, מוכרחים לומר שעושים את זה לפני חצות היום'.

א"כ למעשה ראינו שמעיקר הדין מותר להסתפר כל היום (גם אחר חצות), אמנם עפ"י הקבלה ראוי שלא להסתפר אחר חצות, ולכתחילה נכון לחשוש לזה¹⁷, אמנם מי שלא הספיק להסתפר לפני חצות, יסתפר אחר חצות ובלבד שלא יכנס לחג מנוול¹⁸.

--------------

---

הערות:

¹ סי' נח ↩

² או"ח סי' רנא ↩

³ שו"ע או"ח סי' רנא ס"ב ↩

⁴ וראה מ"ש המג"א ס"ק ה. וביאור הגר"א אות יא ↩

⁵ פע"ח שער מנחה וערבית פ"א ↩

⁶ לחם מן השמים כב, ב ↩

⁷ סי' רנא ס"ק ה ↩

⁸ ספר הכונות להר"מ טרינקו יא, א ↩

⁹ סי' רנא ס"ק י ↩

¹⁰ או"ח סי' רנא ס"ק ה ↩

¹¹ א"א סי' רנא ס"ק ה ↩

¹² משב"ז או"ח סי' תקלא ס"ק א ↩

¹³ שו"ע או"ח סי' רנא ס"ד ↩

¹⁴ אג"ק חט"ז ע' רעב ↩

¹⁵ חי"ח ע' תקס ↩

¹⁶ ראה תו"מ חל"ד ע' 320 הערה 66 ↩

¹⁷ המטה אפרים סי' תרכה סי"א כתב: 'ואנשי מעשה מדקדקין הרבה שלא לגלח אחר חצות שהוא עת מנחה גדולה' ↩

¹⁸ משנ"ב בשעה"צ סי' תקלא ס"ק ב: 'עיין בפמ"ג שכתב דלכתחלה יגלח קודם חצות, וציין ע"ז ממש"כ המג"א בסי' רנא בס"ק ה בשם האר"י, שכתב שם, שלא לגלח אחר מנחה, והיינו אחר שהגיע זמן מנחה, ור"ל מנחה גדולה בערב שבת, והוא הדין בערב יו"ט. ולפמש"כ שם בשם האחרונים דנוכל לסמוך על דעת הפוסקים דמנחה היינו מנחה קטנה, נראה דבערב יו"ט כשהזמן דחוק לו אפילו לכתחלה יוכל לסמוך עליהם. וכ"ז לענין לכתחלה, אבל לענין דיעבד הלא ידוע דעת הרמ"א שם בסוף הסימן דמסתפרין כל היום, ואף דהגר"א שם מפקפק על זה, לענין ערב יו"ט כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול אין להחמיר, וכן המנהג'. ראה גם חול המועד כהלכתו פ"ג הערה א ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp