מעלת השונה הלכות בכל יום

[א] (הלכה 1000)

כל השונה הלכות בכל יום

שאלה: מהו המעלה בלימוד הלכה בכל יום?

תשובה: הגמרא במסכת נדה¹ אומרת: 'תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות בכל יום - מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות'.

וביאר רש"י: 'הלכות - משנה וברייתא הלכה למשה מסיני'. [ולקמן יבואר שכוונת רש"י ללימוד הלכה למעשה].

במדרש תנחומא² מובא: 'למען אנסנו הילך בתורתי אם לא רבי יהושע אומר שונה אדם שתי הלכות בשחרית ושתי הלכות בערבית ועוסק במלאכתו כל היום מעלין עליו כאלו קיים את כל התורה כולה וקיים והגית בו יומם ולילה'.

וכן מצינו באלפא ביתא לאור זרוע³: 'אלף בי"ת כלומר: אלף - ב' תורות, תורה שבכתב ותורה שבע"פ, כדפרישי' לעיל, ואלף - ב' הלכות בכל יום כדפרישית לעיל'. ולפני כן⁴ כתב: 'וחייבין ישראל להגות בה יום ולילה שנאמר והגית בו יום ולילה אומר שני הלכות היום שני הלכות למחר. ואמרינן בשוחר טוב ובתורתו יהגה יומם ולילה בר קפרא אמר כל מי שקורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה א"ר חייא בר אבא לא אמר בר קפרא אלא במי שרגיל לפשוט בהן מאן דמוסיף תרתין הלכות בצפרא תרתין הלכות בליליא כאלו קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה'.

[במדרש רבה⁵ מבואר שהדרך להצלחה בלימוד התורה, היא ע"י התמדה - של לימוד קבוע, אפילו בכמות קטנה, והדוגמא היא משתי הלכות ביום: 'ר' חנין דציפורין פתר קרא בתלולית זו של עפר מי שטפש מהו אומר מי יכול לקצות את זו מי שפקח מהו אומר הריני קוצץ שתי משפלות היום שתי משפלות למחר עד שאני קוצץ את כולה, כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה נזיקין ל' פרקים כלים ל' פרקים מי שפיקח מהו אומר הריני שונה שני הלכות היום, שני הלכות למחר עד שאני שונה את כל התורה כולה א"ר אמי ראמות לאויל חכמות⁶ א"ר יוחנן לככר תלוי באוירו של בית מי שטיפש אומר מי יכול להוריד את זה מי שפיקח אומר ולא אחר תלאו אלא מביא שני קנים ומספקן זה לזה ומורידו כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם, מי שפיקח אומר והוא לא מאחר למדה אלא הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה'].

כתב הרשב"ש⁷: 'עוד שאלת על מה שמצאו בספר המנהיג שהקורא ב' הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, אם הלכות הרמב"ם ז"ל או שאר המחברים הם בכלל? תשובה. במסכת מגילה בפרק בני העיר אמר תנדב"א כל השונה הלכות [בכל יום] מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ומיעוט הלכות שהיא לשון רבים שנים. ובכל יום ויום אנו קורין בבית הכנסת יע"א ברייתא זו. ובא המחבר הזה ולמד ב' הלכות שמיעוט רבים שנים. ובאמת שכל הלכות אפילו מחיבור הרמב"ם ז"ל או מזולתו הם בכלל, שהלכות של משנה גם כן מקובצים הם מהלכות אחרות קדמו להם, ורבינו הקדוש ז"ל סדרם, כמ"ש בפ' הבא על יבמתו מתניתין מאן תיקן רבי, וכן במסכת יו"ט אמרו מכדי מאן סתמא דמתניתין רבי, וכן במסכת חולין נאמר כמו זה שרבינו הקדוש סידר המשניות מהלכות שקדמוהו, אם הבאים סדרו הלכות מהלכות שקדמום הכל הם הלכות. וכבר כתב הרא"ש ז"ל שהקונה ספרי הגמרא ופירושיהם הם בכלל מה שאמרו שמצוה לכתוב ס"ת לעצמו, וכן תמצא זה בספר יו"ד בהל' ס"ת. ויהא חלקי מן העוסקים בהם לשמה על מנת שלא לקנטר ושלא להתגדל ולהתגדר, ובפני עמי הארץ להתהדר'.

[בנוגע למ"ש הרשב"ש שצריך ב' הלכות ביום כתב החיד"א⁸: 'והגאון מהר"י בספר עיון יעקב כתב דמאה הלכות צריך ללמוד בכל יום, עש"ב, במסכת תמורה⁹, ונדה¹⁰. ועמו הסליחה דמיעט בזכותן של ישראל, דסתמא דמילתא מיעוט רבים שנים¹¹, ובשתים עלתה לו להיות בן העוה"ב. וכן הוא מפורש בספר המנהיג שהוא מחד מרבוואתא קמאי דקמאי, דכל הלומד שתי הלכות מובטח שהוא בן העוה"ב, והביאו הרב מהר"ש בן הרשב"ץ בתשובה סי' נ"ב והסכים עמו'].

> א"כ ראינו בדברי חז"ל את החשיבות של לימוד הלכות בכל יום, ויש שכתבו שהכוונה לשתי הלכות בכל יום [ויש שהזכירו שתיים בבוקר ושתיים בערב], ולא רק לימוד בספרי המשניות והתלמוד נחשב ללימוד ההלכה היומית אלא גם לימוד בספרי הפוסקים.

כתב הדרישה¹²: 'יש בעלי בתים נוהגין ללמוד בכל יום גפ"ת, ולא שאר פוסקים ומביאים ראיה מהא דאמרינן סוף פרק בתרא [דנדה] תנדב"א כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב. אבל לי נראה כי לא זאת המרגוע ולא בזאת יתהלל המתהלל, כי אם בזאת יתהלל השכל וידוע בספרי פוסקים דיני תורה כגון 'האלפסי' 'והמרדכי' 'והרא"ש' ודומיהם דזהו שורש ועיקר לתורתנו ואינם יוצאים כלל בלימוד 'גמרא פירוש תוספות'. דהא דתדב"א וכו' כבר כתב רש"י שם כל השונה הלכות פירוש הלכות פסוקות. ומ"ש רבינו תם כאן תלמוד בבלי בלול וכו' קאי אמה שכתב רבינו לפני"ז אלימוד תשע שעות ביום דכיון שיש לו פנאי גדול ילמוד בתלמוד אבל הנך בעה"ב שאינם לומדים כי אם ג' או ד' שעות לא ילמדו בתלמוד לחוד כנ"ל'.

וז"ל אדמו"ר הזקן¹³: 'אך אדם כזה מאחר שאינו יכול ללמוד דברי תורה הרבה מאד צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן לקיים המצות כהלכתן וליזהר מליכשל באיסורים ח"ו והם דברים שא"א לישאל תמיד לחכם המורה שבעיר או שלא יהיה יודע לישאל ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחלה דהיינו רוב או"ח כמעט כולו ומיעוט יו"ד ומעט באבן העזר וחושן משפט כל הלכה ברורה בטעמה מהתלמוד ומפרשיו כמו הרא"ש או הב"י לפחות ולחזור עליהן לעולם. וגם מי שדעתו יפה שיוכל ללמוד ולזכור כל התורה שבע"פ יש לו ללמוד ולחזור תחלה הלכות הללו הצריכות למעשה כי יש להן דין קדימה על שאר כל ההלכות שאין צריך למעשה כל כך.

וכ"כ בספר התניא¹⁴: 'וגם ללמוד מעט בשו"ע או"ח הלכות הצריכות לכל אדם וע"ז ארז"ל כל השונה הלכות בכל יום כו' שהן הלכות ברורות ופסוקות הלכה למעשה כמבואר בפרש"י ז"ל שם'.

הרבי בשיחת כ' טבת התשמ"ה אמר: 'משא"כ הלכה הוא כמו שמבאר אדמו"ר הזקן באגה"ק שלו, שלמה דוקא 'כל השונה הלכות' מובטח לו, כי הלכה מגלה את רצון ה' בבירור, באופן שיודעים את המעשה עשר יעשון ואלה אשר לא תעשנה'.

> א"כ ראינו שלימוד הלכה למעשה קודם לשאר הדברים, ובו רואים את רצון ה' באופן ברור.

¹ עג, א ↩

² בשלח סי' כ ↩

³ סימן כה ↩

⁴ סי' יט ↩

⁵ מצורע פי"ט סי' ב ↩

⁶ משלי כד, ז ↩

⁷ סי' נב ↩

⁸ ברכ"י או"ח סי' קנה ס"ק ב ↩

⁹ יד, ב ↩

¹⁰ עג, א ↩

¹¹ ב"ב ח, ב ↩

¹² יו"ד סי' רמו אות ב. הובא בט"ז ס"ק ב. ובש"ך ס"ק ה ↩

¹³ הל' ת"ת פ"ב ס"ט ↩

¹⁴ אגה"ק כג ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'