תפלה מתוך הסידור

---

[1] (הלכה 744)

שאלה: האם התפלה צריכה להיות בעיניים עצומות או להסתכל בסידור?

תשובה: הגמרא במסכת יבמות¹ אומרת: 'דר' חייא ור' שמעון בר רבי הוו יתבי, פתח חד מינייהו ואמר: המתפלל צריך שיתן עיניו למטה, שנאמר: והיו עיני ולבי שם כל הימים, וחד אמר: עיניו למעלה, שנאמר: נשא לבבנו אל כפים. אדהכי אתא ר' ישמעאל בר' יוסי לגבייהו, אמר להו: במאי עסקיתו? אמרו ליה: בתפלה; אמר להו, כך אמר אבא: המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, כדי שיתקיימו שני מקראות הללו'.

וכתב הרמב"ם בתשובה²: 'שאלה אמרו רז"ל³ אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי ואמרי לה במתניתא תנא אבא בנימין אומר מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. היכנס בכלל זאת החציצה הפרוכות התלויות בכותלים אם לאו. תשובה סבת היות המתפלל להתקרב לקיר כדי שיתיחד ביותר ויכון לבו ואין הפרוכות מונעים זה כי החציצה תהיה בשקים או בארגזים וכיוצא בזה שזה משים לבו אליו ומסלק כוונתו מהתפלה וכאשר יהיו הפרכות או הכותלים מצויר בהם ציורים נאים מנהגנו להעלים עינינו בתפלה כשיקרה לנו זה. וכתב משה'⁴.

וכך פסק המחבר⁵: 'הבגדים המצויירים, אעפ"י שאינם בולטות אין נכון להתפלל כנגדם, ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר, יעלים עיניו. הגה: ולכן אסור ג"כ לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהן, שלא תתבטל הכוונה'. וכ"פ אדמו"ר הזקן⁶.

ויש שכתבו⁷ שממקורות אלו נראה שהסדר הרגיל בתפלה (שעיקרה תפילת העמידה) שהעינים פתוחות.

אך מאידך כתוב בזוהר⁸: 'ובספרא דרב המנונא סבא אמר מאן דפקח עינוי בשעתא דצלותא או דלא מאיך עינוי בארעא אקדים עליה מלאך המות וכד תיפוק נפשיה לא יסתכל בנהירו דשכינתא ולא ימות בנשיקה'.

ומפשט לשון הזוהר מבואר שהתפילה חובה שתהי' בעיניים עצומות, וכ"כ הרבה אחרונים⁹ לנהוג כדברי הזוהר¹⁰.

אמנם כתב רבי אליהו די וידאש (בעל הראשית חכמה) בספרו תוצאות חיים¹¹: 'וישתדל שיהיה לו סידור שיתפלל בו מברוך שאמר ואילך ולא יאמר בעל פה .. ונכון שלא לפתוח העינים בתפילת י"ח לפי שהשכינה כנגדו ועל הפותח נאמר ובוזי יקלו כדאיתא בזוהר ריש פרשת ואתחנן .. אבל אם הוא מתפלל מתוך הספר נראה דאין בזה חשש כיון שהוא שח עינים להסתכל בספר'.

וכ"כ הר"מ פאפירוש באור צדיקים¹²: 'ואם מתפלל מתוך הסידור הוי כמו עיניו סגורות וכמ"ש בספר מטה משה'.

ולהעיר שמצאנו במנהגי המהרי"ל¹³ שהתפלל בע"פ אך בשמו"ע הקפיד להתפלל מתוך הסידור: 'כל סדר התפלה היה מתפלל על פה מלבד תפלת י"ח. החזיק סידור בידו הימין שהי' מתפלל מתוכו ושמאלו היתה תחת הסרבל נתון אל לבו'.

וביחס להנהגת האריז"ל עצמו כתב הרח"ו¹⁴: 'גם כל הזמירות והקרבנות והק"ש היה מורי ז"ל נוהג לאומרם מתוך סידור התפלות שבידו אבל בתפלת העמידה דלחש היה עוצם עיניו ואומר על פה. וגם בחזרת הש"ץ היה עוצם עיניו ושומע ומתכוין לדברי הש"צ'.

והמגן אברהם¹⁵ כתב: 'האר"י היה מתפלל תוך הספר כדי שיכוון מאוד (הכוונות) והכל לפי מה שהאדם מרגיש בנפשו'.

וכתב הפרי מגדים: 'וודאי למי שיוכל טוב להתפלל מתוך הסידור, שלא להבליע נקודה אחת'.

אדמו"ר הזקן¹⁶ כתב: 'יש נוהגין להתפלל מתוך הספר כדי לכוין מאד והכל לפי מה שהוא מרגיש בנפשו'. [ולהעיר גם מלשון אדמו"ר הזקן¹⁷ לגבי חציצה שיתכן שתפריע לתפילתו: 'ומ"מ יעצים עיניו או יתפלל מתוך הסידור ולא יביט לחוץ ולא יבא לידי ביטול כוונה ע"י דבר החוצץ שלפניו'].

בסידור האריז"ל 'קול יעקב'¹⁸ כתב: 'לא יתפלל כלל בע"פ רק מתוך הסידור חוץ מן המקומות שאמרו בפירוש, שצריך לסגור עיניו כמשי"ת במקומו'.

ויש שכתבו שלא תהי' הנהגה קבועה כמ"ש המקור חיים לבעל החות יאיר¹⁹ כתב: 'היותר טוב שיתפלל פעמים כך (מתוך הסידור) ופעמים כך (בע"פ) כי מתוך הרגלו תתמעט הכוונה'.

[ולהעיר ממ"ש בצוואת הריב"ש²⁰ כשהאדם במדריגה קטנה אז טוב יותר להתפלל מתוך הסידור, שמכח שרואה האותיות מתפלל יותר בכוונה. אבל כשהוא דבוק בעולם העליון אז יותר טוב לסגור עיניו כדי שלא יבטל אותו הראיה מלהיות דבוק בעולם העליון'].

א"כ ראינו שבאופן כללי ראוי להתפלל מתוך הסידור (בשביל תוספת כוונה, וכן לקריאה נכונה), ויש שהקפידו עפ"י הזוהר להתפלל שמו"ע בעצימת עיניים, אך יש שכתבו שמותר להתפלל בעיניים פתוחות אם מביטים בסידור, ותלוי בכל אדם לפי הראוי לו. ובהלכה הבאה נראה עוד מהנהגות והוראות רבותינו נשיאנו בזה.

--------------

---

הערות:

¹ קה, ב. הובא להלכה בשו"ע סי' צב ס"ב, ובשו"ע אדה"ז סי' צב ס"ג ↩

² הל' תפלה פ"ג ה"א (ובנוסח אחר בשו"ת פאר הדור סי' פד) ↩

³ ברכות ה, ב ↩

⁴ תוכן תשובה זו הובאה באבודרהם דיני שמו"ע, (ובב"י או"ח סי' צ), ונצטט קטע מדבריו: 'והבגדים המצויירים אעפ"י שאינן בולטות אין נכון להתפלל כנגדם מהטעם שאמרנו כדי שלא יהא מביט בציורים ההם ולא יכוין בתפלתו, *ואנחנו רגילים להעלים עינינו בתפלה בזמן שיקרה לנו להתפלל כנגד בגד או כותל מצוייר* ע"כ דבריו' ↩

⁵ שו"ע או"ח סי' צ סכ"ג ↩

⁶ שו"ע או"ח סי' צ סכ"ב ↩

⁷ ראה א"ר או"ח סי' צה ס"ק ד, מאמר מרדכי סי' צה ס"ק ב, וראה לקמן הערה מס' 10 ↩

⁸ ואתחנן רס, ב ↩

⁹ ראה צרור המור (בראשית כד, סג), שכנה"ג הגה"ט אות ב, מטה משה סי' קיז, של"ה דף רנה (מסכת תמיד, נר מצוה ד"ה צריך) ↩

¹⁰ הא"ר שם כתב לתווך את דברי הזוהר עם הגמ' והרמב"ם דלעיל: 'וראיתי בפסקי תוס' כתב, ראיתי מחסידים ואנשי מעשה כשמזכירים השם בתוך התפלה נושאים עיניהם למעלה, אבל בשאר התפלה לא, יראה אפילו דרך העברה דנגד הכותל ע"כ. ובזה מיושב הא דאין להתפלל נגד בגדים המצויירים, משום כשמזכירין השם יסתכל בהם. מיהו מדברי הלבוש לא משמע הכי, דא"כ לתרץ על קושיתו הא דצריכי חלונות, משום הזכרת השם, אלא משמע דרק בהתחלת התפלה יסתכל למעלה, וכ"מ מב"ח [ס"ב]. גם לפ"ז י"ל דמשום התחלת התפלה אין להתפלל נגד בגדים המצויירים..'. אך ראה במאמר מדרכי שם שכתב: 'ומש"כ האחרונים ז"ל בשם הזוהר הקדוש דצריך להעצים עיניו בשעת תפלה והחמיר הרבה בזה נראה ברור שהזוהר חולק בזה על תלמוד דידן לפ"ד הפוסקים ואין בזה שום ספק לפע"ד ואל תתמה על החפץ דכמ"פ מצינו שהספר הקדוש הנ"ל חלוק על התלמוד. ומצאתי להרב א"ר שהרגיש בזה ונדחק הרבה ליישב ולא חש לדקדק במה שכתבנו והמעיין שם יראה שכל דבריו דחויים כמ"ש' ↩

¹¹ אות לה - לו ↩

¹² תיקון התפלה סי' מ ↩

¹³ הל' תפילה [ב] ↩

¹⁴ שער הכוונות ענין ביהכנ"ס ↩

¹⁵ או"ח סי' צג ס"ק ב ↩

¹⁶ או"ח סי' צג ס"א ↩

¹⁷ או"ח סי' צ ס"כ ↩

¹⁸ הל' ביהכנ"ס ↩

¹⁹ או"ח סי' צה ס"ב ↩

²⁰ אות מ ↩

---

[2] (הלכה 745)

ראינו בהלכה הקודמת את המנהגים השונים האם אמירת העמידה בעיניים עצומות, או פתוחות ומתוך הסידור.

שאלה: מהי הנהגת רבותינו נשיאנו?

תשובה: הרבי הזכיר כמה פעמים ביחס להנהגת הרבי הריי"ץ שהנהגתו היתה להתפלל דוקא מתוך סידור, וכדלקמן:

הרבי בשיחת ליל יג תשרי התשמ"ג¹ אמר: 'והנה מכיון שבשעת התפלה צריכים לחשוב רק אודות הקב"ה, ומה גם שצריכים לחשוב פירוש המילות - אזי העצה הפשוטה לדבר היא להתפלל מתוך הסידור, שאז נקל יותר שלא להסיח דעת מכוונת התפילה, בוודאי שלא להחסיר תיבות בתפלה. ואפילו אם ישנם כאלו החושבים שאינם צריכים להתפלל מתוך הסידור מכיון שהם יודעים את התפלה בע"פ, ובפרט כאשר מדובר אודות תפלת 'אשרי' - היתכן לומר 'אשרי' מתוך הסדור, 'לא יאומן כי יסופר'! הרי שגם כאשר אומרים אשרי בע"פ צריכים לחשוב אודות הקב"ה. ועאכו"כ כאשר מדובר אודות שאר חלקי התפלה שבהם אסור להפסיק כו' - שבהם צריכים בודאי לחשוב אודות הקב"ה .. כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג להתפלל את כל התפלות מתוך הסידור (מלבד ענינים מיוחדים)², אע"פ שבודאי ידע את כל התפלות בע"פ וכך נוהג אני³, כפי שראיתי את הנהגתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר'.

וכך גם מסופר בספר נשיא וחסיד⁴ שהרבי אמר לשז"ר [בתרגום ללה"ק]: 'חותני הי' בעל זכרון נפלא, ולמרות זאת, כאשר הגיע לתפלה, אפילו מנחה או מעריב, נהג להתפלל רק מתוך הסידור. במילא הכנתי סידור …'.

ומהטעמים להקפיד על תפלה מתוך הסידור אמר הרבי בשיחת ש"פ ויקרא התש"ן⁵ כדי שתהי' אמירה מדוייקת (ע"ד מה שהובא בהלכה קודמת מהפמ"ג): 'נהגו ישראל להתפלל מתוך הסידור, כדי שאמירת התיבות והנקודות תהי' בתכלית הדיוק'.

ולהעיר גם משיחת כף מר חשון התשמ"ד⁶: 'בשעת התפלה צריך להביט בסידור לא רק כדי שלא להחסיר כמה תיבות (ויותר מזה), אלא גם כדי לסייע בכוונת התפלה כידוע בענין אותיות מחכימות ואותיות מאירות'.

טעם נוסף והוא העיקר מצד הכוונה [לפעמים הדגש שגם במידה ומתפללים בע"פ שהסידור יהי' פתוח לפניו לתועלת הכוונה], וכפי שהוזכר לעיל, וכן בריבוי פעמים במכתבים, ונצטט לקמן כמה מהם:

א. 'כיון שלעתים תכופות מחשבות הנ"ל מבלבלות דוקא בעת התפלה ובעת הלמוד, לכן טוב שבעת התפלה ובעת הלימוד יהי' הסידור או הספר שלומר - [פתוח] לפניו באותו מקום שעומד. וכשירגיש שמחשבותיו מתפזרות הרי יעיין תיכף בהסידור והספר - שאותיות הכתב, האלטען איין..⁷'.

ב. 'בודאי יודע הכתוב בכמה מספרי חכמינו וגדולינו אשר לכוונת התפלה, מועיל תפלה מתוך הסידור'⁸.

רמז נאה מובא בספרים ביחס לחשיבות התפלה מתוך הסידור כסיוע לכוונה בתפלה:

כמ"ש הפלא יועץ⁹: 'ומה טוב ומה נעים שיאמר כל התפלות וכל הברכות מתוך הספר שזה מועיל לכוין במה שאומר ואיתנח סימנא אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה ובפרט בתפלת י"ח אם אינו מתפלל בעינים סגורות חיובא רמיא ליתן עיניו בספר ולא יהיו עיניו משוטטות אנה ואנה כי החמירו בזוהר הקדוש בעונשו וגנאי הדבר ובזה אדם ניכר אם הוא בור או ירא חטא'.

וכ"כ הבן איש חי¹⁰: 'טוב לאדם להתפלל הזמירות והיוצר מתוך הסידור בשביל הכונה, רמז לדבר אמר עם הספר ישוב מחשבתו'.

ובס' תועפות ראם¹¹ כתב בשם הרה"ק יעקב אריה מראדזימין: 'היה מדקדק מאוד להתפלל מתוך הסידור. והי' אומר כמדומני בשם איזה ספר הפסוק אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה, שהוא סגולה להנצל ממחשבות זרות'.

רמז זה הובא ג"כ ע"י הרבי¹²: 'ובנוגע לענין פזור הנפש, הנה במשך שבועות אחדים יתרגל להתפלל מתוך הסידור, וכן בשעת הלימוד כשחושב בנגלה או בחסידות, יהי' אצלו הספר או המאמר שאודותו חושב, וכשרק יתחיל להרגיש פזור המחשבה שלו, יביט בהאותיות שבספר, אשר אותיות מאירות לפזר את החשך והבלבול וכהפירוש עה"פ ובבואה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה, כן ילמוד בע"פ התחלת פרק מ"א בתניא, ומזמן לזמן יחזור ג"כ בדבור את השורות, והנה ה' נצב עליו כו' אם עובדו כראוי'.

---

הערות:

¹ תו"מ ח"א ע' 144 ↩

² אצל הרבי ראו כמה דברים שאומר בע"פ, כגון קרבנות בהליכה בדרך למקומו (ולהעיר שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סי' מט). וכן ויהי בנסוע, בריך שמיה. ברכות התורה, (משא"כ ברכות ההפטרה) מודים דרבנן, תחנון, נפילת אפים ↩

³ בימי מלך ח"א ע' 232 מובא שהרבנית חנה סיפרה שהרבי משחר ילדותו התפלל מתוך הסידור ↩

⁴ ע' 323 ↩

⁵ תו"מ תש"נ ח"ב ע' 491 ↩

⁶ תו"מ ח"א ע' 485 ↩

⁷ אג"ק ח"ה ע' רנט. וכ"ה בח"ח ע' רעז ↩

⁸ חי"ז ע' קיא ↩

⁹ ערך ספר ↩

¹⁰ ש"א יתרו ס"א ↩

¹¹ אות לא ↩

¹² אג"ק ח"ד ע' תלב ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp