איסור אמירת מקרא בלילה
[1] (הלכה 387)
שאלה: האם מותר לומר פרקי תהילים בלילה?
תשובה: אמרו חז"ל במדרש1: 'ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה, מנין היה יודע משה אימתי יום, אלא כשהקב"ה היה מלמדו תורה בכתב, היה יודע שהוא יום וכשהיה מלמדו על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה'.
וכתב הריקאנטי2: 'ודע כי צריך אדם להתעסק בתושב"כ ביום, ובתושבע"פ בלילה, דבר כפי עניינו, וכן אמרו רז"ל בפירקי רבי אליעזר3 כל אותן מ' יום שעמד משה בהר היה קורא בדת מקרא ביום, ושונה בדת משנה בלילה. וכן תרגם המתרגם בפסוק4 דודי צח ואדום, בלשון זה, בכן שריאת כנישתא דישראל למשתעי בשבחיה דמריה עלמא, וכן אמרת לההוא אלהא רעותי למפלח דעטיף ביממא באיצטלא כתלג חיור, ועסיק בעשרין וארבע ספרין דאורייתא ופתגמי נבואה וכתיבי, ובליליא הוא עסיק בשיתא סדרי משנה, וזיו יקרא דאנפוהי זהירין כנורא מסגיאות חכמתא וסברא דהוא מחדד שמעוון חדתן בכל יומא ויומא, ועתיד לפרסומינון לעמיה ביומא רבה'5.
ויתירה מכך כתוב בכתבי האריז"ל6 שלא רק שכך הסדר היותר טוב, אלא שאין ראוי לקרוא מקרא בלילה וז"ל: 'בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא לפי שהמקרא הוא בעשייה והלילה עצמה הוא בחי' עשייה והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין אבל בליל ו' יען כי יום הששי מכין לשבת והרחמים מתעוררים בו לכן יכול לקרא מקרא אף בלילה..'.
אלא שבאשל אברהם (בוטשאטש)7 כתב לחלק בין מקרא לתהלים, וז"ל: 'י"ל שאין שום קפידא על אמירת מזמורי תהלים בלילה לכולי עלמא, כיון שקבע השי"ת שאמירת תהלים יהי' חשוב כנגעים ואהלות8, א"כ הרי זה כלימוד משניות שזמנו בתחילת הלילה. ובמקום אחר כתבתי עוד שאולי אין קפידא כשאומרים בעשרה. גם עיקר הקפידא היא על לימוד המקרא. ועי"ז יש זכות על כל המנהיגים ונוהגים לומר מזמורים אחר מעריב. וארבעה מזמורים ראשונים דתהילים נוהגים רבים וכן שלמים עפ"י האר"י ז"ל לומר קודם שינה'.
אך מאידך רבים חולקים וסוברים שדברי המקובלים שלא לומר מקרא הוא גם אודות תהילים, וכמ"ש השדי חמד בשו"ת אור לי9: 'יש מי שרצה לומר דלא קפדינן בהכי אלא על קריאת הקרבנות וכיוצא מחמשה חומשי תורה שזה נקרא מקרא סתם אבל לומר מזמורי תהלים ליכא קפידה כיון שהם שירות ותשבחות והיה נראה שהכי מסתבר .. מכ"ז מוכח דש"ד לקרוא תהלים קודם היום. ואולם אחר זמ"ר ראיתי בס' זכור לאברהם .. שהביא משם הרב ז"ל [=החיד"א ב]שו"ת יוסף אומץ סי' נד '.. וזה שנים רבות ששמעתי משם הרב עיר וקדיש מהר"ם פאפירש ז"ל דבחי' המקרא עליונה מאד ומתפשטת עד העשיה וע"י לימוד מקרא מברר מן העשיה ולכן אין לקרא מקרא בלילה לפי שמבררת מן העשיה והלילה בחינת עשיה ואין ראוי לעורר הדינין ע"כ שמעתי לפי הרשום בזכרוני .. ולמאי דאתאן עלה הנה בעה"ק ירושלם ועה"ק חברון ת"ו אשר ישבתי בהם ראיתי שאין קורין מקרא בלילה. ועכ"ז מנהג קדום כי בכל לילה באשמורת קורין בבתי כנסיות ה' ספרי תהלים בכל לילה .. ועתה אמת אגיד כי לקורא תהלים באשמורת ושואלני אני אומר שיש לו סמך. אמנם אני בעצמי ירא אנכי ואין אני קורא תהלים בלילה [והטעם כי רבינו האר"י ז"ל סתם וכתב דאין לקרות מקרא בלילה קא פסיק ותני מקרא ותהלים בכלל ..]. כ"א בליל שבת קדש כי אפילו בליל הששי כתוב בשער המצות שם שהוא מכין לשבת ומתעוררים הרחמים בו ויכול לקרוא מקרא בלילה ע"ש והדברים ק"ו בליל שב"ק'.
ובשו"ת חיים שאל10 כתב החיד"א: 'והרב האר"י זצ"ל הזהיר שלא יקראו מקרא בלילה וההולכים אחרי ההדרים מנהגי האר"י זצ"ל אין קורין אפי' אחר חצות מקרא וזה פשוט. ושמעתי מהמקובל המופלא ח"ק כמהר"ר שלום שרעבי זל"הה שהיה מפקפק על מה שנהגו לקרות בבתי כנסיות סמוך ליום תהלים ונתפשט מנהג זה בכל ארץ ישראל שיש חבורות לזה. והיה אומר שאולי אין תהלים בכלל אזהרת הרב ואין ולאו ורפיא בידיה. והמקובלים נמנעו לקרות תהלים בחול כל שלא האיר היום'.
ולמעשה הרבי כתב באג"ק11: 'ועוד להעיר שנוהגים אנ"ש שאין אומרים תהלים בלילה קודם חצות לילה לבד מר"ה ויוה"כ'.
וכן הובא בספר המנהגים12: 'ידוע אשר בלילה החל מצאת הכוכבים עד אחרי חצות לילה, אין אומרים תהלים (ובכלל זה שיעור תהלים החודשי), אבל אומרים שיעורי חומש ותניא, לבד מר"ה עשי"ת והושענא רבה (והו"ר גופא לאחרי חצות)'.
א"כ למעשה אין לומר מקרא בלילה ולמנהגנו הוא ג"כ לגבי אמירת תהילים (שאין לאמרם קודם חצות הלילה). מלבד בעת צרה רח"ל כפי שנלמד בהלכה מחר.
הערות:
1 תנחומא פר' כי תשא סי' לו, ובכ"מ ↩
2 פר' יתרו פי"ט פסוק יג ↩
3 פרק מ"ו ↩
4 שה"ש ה, י ↩
5 וכ"כ רבי יהודה חייט במנחת יהודה על המערכת (מהדורת מנטובה ע' לג), והרדב"ז במגדל דוד על שה"ש פ"ה פסוק י ↩
6 שער המצוות פר' ואתחנן ↩
7 או"ח סי' רלח ↩
8 מדרש תהלים פ"א ↩
9 סי' מ ↩
10 ח"ב סי' כה ↩
11 חכ"ב ע' כו. וראה ג"כ חי"ח ע' לב, וחי"ט ע' שסט ↩
12 ע' 20 ↩
[2] (הלכה 388)
[סכנה או חולה]
שאלה: למדנו שאין לומר תהלים בלילה עד חצות, האם בעת צרה או לצורך רפואת חולה מותר לומר תהלים בלילה?
תשובה: כתב הבן איש חי1: 'ומה ששאלת בענין אמירת מזמור יענך למקשה לילד בלילה, בדבר זה אני חושש להחמיר אפילו אחר חצות לילה, ופוק חזי מ"ש הגאון חיד"א ז"ל בחיים שאל הנז', שערער על הקפות של המת בלילה, ולכן גם דבר זה שעושין בשביל היולדת שיושבת בסכנה לעת ההיא יש לחוש, ואע"ג דקורין מזמור זה בתיקון חצות אחר חצות לילה, ענין זה של היולדת שאני'. ומדבריו שלא התיר לומר תהלים ליולדת הנמצאת בסכנה, מובן שלמד שאיסור אמירת תהלים בלילה כולל, חולים.
וכ"כ באור לציון2: 'אין לומר תהילים בלילה קודם חצות, ואפילו בשביל חולה, אא"כ אומרם בציבור, ואחר חצות מותר לומר בכל אופן'. והאריך בזה בשו"ת יביע אומר3.
מאידך מצינו הרבה פוסקים שהתירו לקרוא בלילה במקום סכנה של רבים או לצורך חולה, וכמ"ש בשו"ת מי יהודה4: 'ואבל עכ"ז לומר מזמורי תהלים בדרך תפלה ותחנונים בעת צרה לצורך רבים אין זה ענין ללימוד .. וידעתי גם שמעתי בקהילות שהי' אומרים בין מנחה למעריב תמניא אפי בעת צרה ליעקב ר"ל ..'.
ובשו"ת באר משה (שטרן)5 כתב: נשאלתי הרבה פעמים בענין לימוד תנ"ך בלילה, ובפרט לרוב הי' השאלה אם שרי לומר תהלים בלילה. השבתי תנ"ך לא ילמוד, ועם מפרשים שרי, ותהלים אחר חצות בכל אופן שרי, ולפני חצות לצורך חולה שרי .. לפי"ז בודאי אין שום ספק דלצורך חולה שרי וגם מצוה איכא לומר תהלים בלילה אליבא דכו"ע, וגם החיד"א בעצמו אפשר שהיה אומר רק סתם לומר תהלים לא רצה, דאולי מאחר שהאר"י הק' ז"ל סתם וכ' דאין לקרוא מקרא בלילה, אולי גם תהלים כלל ומספיקא לא רצה לעבור על דברי האר"י הק' ז"ל אבל במקום חולה בודאי אין להחמיר כלל, ובפרט שבש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים סביב הטוש"ע לא נזכר מכל זה מאומה'.
וכ"כ אחיו בשו"ת בצל החכמה6: 'להמבואר פשיטא שמותר לומר תהלים עבור חולה בלילה, שהרי אינו אלא דרך תפלה ותחנונים..'.
וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר7: 'עוד נשאלתי ע"י מבקרי בית החולים הנ"ל ודופקי שערי בית הכנסת באמירת תהלים על חוליהם ונשותיהם המתקשות ללדת, אם מותר להם לומר תהלים בלילה .. מכל האמור נלפענ"ד דשפיר יש להתיר בשופי אמירת תהלים בלילה בדרך תפלה ותחנונים למרי נפש בעת צרתם ולחלות ולחנן לפני יוצר כל להוציא ממסגר נפשם או נפש קרוביהם האסורים באסירי עני וברזל, כאשר ידוע ומפורסם בכל הספרים הקדושים כי מקרא התהלים בכוונה ובהכנעה כחו אתו לדחות כל מיני פורעניות ופגעים רעים וכל מחלה וכל תקלה ממנו ומעל אנשי ביתו ומשפחתו, ולפתוח שערי ברזל נעולים ולקרוא לאסירים דרור'.
וכן המנהג בפועל8 שאומרים תהלים על חולה או בעת צרה. וכמ"ש ג"כ בשו"ת ויחי יעקב9: 'ומטעם זה מצינו זכות והיתר למה שנוהגין בכל תפוצות ישראל לקבץ עשרה להתפלל בציבור מזמור יענך ה' וגו' י"ב פ' למקשה לילד ר"ל וכן לומר תהלים בלילה לחולה ר"ל'.
א"כ למעשה מנהג בני ישראל לומר תהלים בלילה בעת צרה או עבור רפואה של חולה הנמצא בסכנה
הערות:
1 רב פעלים או"ח ח"ב סי' ב ↩
2 ח"ב פמ"ו סס"ד ↩
3 ח"ו סי' ל ↩
4 או"ח סי' כ"ב. וראה גם שו"ת ויחי יעקב או"ח סי' ט ↩
5 ח"ד סי' כב ↩
6 ח"ד סי' מו אות כד ↩
7 ח"ח סי' ב ↩
8 ראה גם בירורי מנהגים - סדר הלילה ע' 218 ↩
9 או"ח סי' ט ↩
[3] (הלכה 389)
שאלה: איסור אמירת מקרא בלילה, האם הוא עד עלות השחר או עד חצות?
תשובה: בדברי האריז"ל בשער הכוונות שהוא מקור האיסור לא כתוב בפירוש עד מתי הוא זמן האיסור.
אך כתב המקובל רבי מאיר פאפירש באור צדיקים1: 'יזהר שלא יקרא מקרא בלילה קודם חצות הלילה כי מגביר הדין חוץ מליל שישי מותר'.
וחלוקה זו בין חצי הלילה הראשון לחציו השני לענין הלימוד מצאנו בכתבי רבותינו נשאינו: במאמרי אדמו"ר הזקן2: 'כי חצי לילה ראשונה הוא בחי' גבורה לכן אז זמן תושבע"פ ואחר חצות תושב"כ'. ועד"ז בספר המאמרים לאדמו"ר האמצעי3: 'שהרי ידוע שלפני חצות לילה הוא בחי' הגבורה ומחצות לילה עד הבוקר הוא בבחי' החסדים וע"כ לומדים תושבע"פ שהוא בבחי' הגבורה לפני חצות לילה ואז דוקא זמן לימוד תושבע"פ מלכות קרינן לי' ומחצות לילה ואילך שהוא בחי' החסדים אז הוא זמן לימוד תושב"כ שהוא בבחינת החסדים דאבא ותושבע"פ בבחינת הגבורה דאימא וכן תושב"כ ותושבע"פ הן בבחי' זו"נ כו''.
אך מאידך מצינו מקובלים שחששו שאיסור אמירת תושב"כ הוא כל הלילה, וכמ"ש החיד"א בשו"ת חיים שאל4: 'והרב האר"י זצ"ל הזהיר שלא יקראו מקרא בלילה וההולכים אחרי ההדרים מנהגי האר"י זצ"ל אין קורין אפי' אחר חצות מקרא וזה פשוט. ושמעתי מהמקובל המופלא ח"ק כמהר"ר שלום שרעבי זל"הה שהיה מפקפק על מה שנהגו לקרות בבתי כנסיות סמוך ליום תהלים .. והמקובלים נמנעו לקרות תהלים בחול כל שלא האיר היום'5.
ולמעשה הנה כו"כ מהפוסקים כתבו6 כדברי האור צדיקים שאחר חצות אין חשש7.
וכן הכריע הרבי כמ"ש בספר המנהגים8 וכך גם כותב הרבי באג"ק9: 'והנראה לי אשר בהנוגע לשיעור תהלים, הרי אם יודע המזמורים בע"פ, יש לאומרם לאחרי חצות לילה או קודם צאת הכוכבים, אבל לא מצאת הכוכבים ועד לחצות לילה.
ואכן גם ביחידות בעת ביקור הרבנים הראשיים בר"ח כסלו התשד"מ10 מובא שקו"ט אודות זה: 'הרב אליהו שליט"א: עה"פ בפרשתנו. 'וישכב במקום ההוא' איתא במדרש כאן שכב, אבל כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב. ומה הי' אומר - כל ספר תהלים', ושואלים על זה הרי לדעת האריז"ל (ועוד) אין לומר תהלים בלילה? - ואיתא בספרים שבלילה למד יעקב אבינו קבלה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: לאחרי חצות הלילה – מותר לומר תהלים לכל הדעות. וא"כ יתכן שהתחיל לומר תהלים לאחרי חצות הלילה. ועוד ועיקר: לפני מתן תורה לא היתה הגבלה זו שלא לומר תהלים בלילה [משא"כ בזמנו של משה רבינו, בזמן מ"ת – כפי שמצינו במדרש בנוגע למשה ש'בשעה שהי' הקב"ה מלמדו מקרא הי' יודע שהוא יום'].
הרב אליהו שליט"א: בנוגע לפירוש המדרש שיעקב אבינו הי׳ אומר 'כל ספר תהלים' בלילה – שמעתי פעם פירוש, שזהו ע"ד אמירת תהלים בלילה ע"י דוד המלך, מכיון שאצל דוד המלך לא הי' זה בגדר של 'תהלים' (חלק מתנ"ך – מקרא), כי אם בגדר של שירות ותשבחות, וכמו כן אפשר לומר בנוגע ליעקב אבינו.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אבל גם אצל דוד המלך נאמר 'חצות לילה אקום להודות לך' - לאחרי חצות הלילה דוקא11'.
א"כ למנהגנו ההקפדה לא לקרוא מקרא בלילה היא רק עד חצות הלילה.
הערות:
1 זמן השכמת אדם בבוקר אות יא ↩
2 עה"ת ח"ב ע' תתקכ כ' ↩
3 במדבר ח"ב ע' שכו ↩
4 ח"ב סי' כה ↩
5 במנהג אבותינו בידינו - שונות ע' תיא הערה 61 העיר מדברי אדה"ז בשו"ע או"ח במהדו"ק סי' א ס"ח, ובמהדו"ב סי' א ס"ב שכתב שאחר חצות יעסוק בתורה שבע"פ, אך להעיר שבסידור כתב שאחרי חצות יעסוק בזה"ק. ואכמ"ל. וראה עוד במנהג אבותינו בידינו שם שהביא עוד שאסרו גם לאחר חצות ↩
6 נסמנו במנהג אבותינו בידינו שם עמ' תי ↩
7 יש שהקילו דווקא בתהלים לאחר חצות וראה מ"ש בכף החיים סי' רלז אות ט עוד צד להקל דוקא בתהלים: 'אמנם בענין אמירת תהלים המנהג לומר אחר חצות ואפילו בלילי חול ונראה הטעם משום שהוא שירות והודאות וכתיב חצות לילה אקום להודות לך וכו' ועיין ברכות ג' ע"ב ודוק' ↩
8 עמ' 20 ↩
9 חי"ח ע' לב וראה גם חי"ט ע' שסט ↩
10 תו"מ תשמ"ה ח"ה ע' 3102 ↩
11 להעיר ממ"ש החיד"א בשו"ת יוסף אומץ סי' נד ↩
[4] (הלכה 390)
שאלה: ממתי מתחיל האיסור של אמירת תושב"כ, מהשקיעה או מצאת הכוכבים?
תשובה: כתב בשו"ת מי יהודה1: אודות אמירת תהילים בין מנחה למעריב: 'ועיין בסי' קל"א בט"ז ס"ק ח' בנפילת אפים כ"ז שאין ודאי לילה אלא בין השמשות - והי' יכול מע"כ לשות עצות בנפשו גם כאן להקדים ולהתחיל באמירת מזמורי תהלים טרם שהוא ודאי לילה ואם נזדמן שמושכת קצת אין חשש דהא התחיל בהיתר כמובן'.
היינו שמשווה את איסור קריאת מקרא בלילה לזמן שבו אין אומרים התחנון, מכיון שב' דינים אלו שווים ונובעים מכך שהלילה מוגדר כזמן שיש בו תגבורת של דין2. ולכן כתב שניתן לומר תהילים כל עוד שהוא לא ודאי לילה3.
וכ"כ בספר המנהגים4: 'ידוע אשר בלילה החל מצאת הכוכבים עד אחרי חצות לילה, אין אומרים תהלים..', וכך גם כותב הרבי בכמה מכתבים כגון באג"ק5: 'והנראה לי אשר בהנוגע לשיעור תהלים .. יש לאומרם לאחרי חצות לילה או קודם צאת הכוכבים, אבל לא מצאת הכוכבים ועד לחצות לילה'.
אלא שמצאנו בכמה מכתבים שהרבי מציין שמנהגנו לא לומר תהילים משקיעת החמה. וכמובא באג"ק6: 'אלא שבנוגע לתהלים, מנהגנו לא לאמרו משקיעת החמה ועד חצות לילה (מלבד ביום הכפורים וכיו"ב)'.
וכן בלקו"ש7: 'במענה לשאלתך, בדלא אפשרי משלימים שיעורי חת"ת בלילה שלאחריו אלא שמנהגנו שאין אומרים תהלים מלאחרי שקה"ח ועד לאחרי חצות הלילה (מלבד בר"ה ויוהכ"פ)8'.
עפי"ז לכתחילה ראוי להקדים ולסיים את אמירת התהילים קודם שקיעת החמה, אך במקום צורך כגון מי שלא הספיק לסיים את שיעור התהלים, רשאי להמשיך עד צאת הכוכבים, אבל אחר צאת הכוכבים, לא יאמר עד חצות.
שאלה: האם יש להקל לקרוא מקרא בליל ראש חודש?
תשובה: כתב הבן איש חי9: 'אין לקרא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמ"ש רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן ע"ש. מיהו בליל שבת וליל יום טוב קורין מקרא ואין לחוש, וכן בליל ששי קורין כ"ו פסוקים ואין חשש, אבל ליל ר"ח דינו בענין זה כשאר לילות החול'.
וכ"כ בשו"ת רב פעלים10: 'גם ילמדנו אם איסור לימוד המקרא בלילה נוהג גם בליל שבת או ר"ח, כי שמענו אומרים חודש ושבת קרוא מקרא .. ועל ליל ר"ח נראה ג"כ דנכון להזהר, ושב ואל תעשה עדיף, ואף על פי שהעולם נותנים סימן חודש ושבת קרא מקרא11, לא נזכר דבר זה בדברי רבינו האר"י ז"ל, ועל כן כיון דאפשר בלימוד תורה שבע"פ שב ואל תעשה עדיף ..'.
וכ"כ בכף החיים12: 'ומשמע שם בשה"מ דבליל שבת ויו"ט אין לחוש יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' פקודי אות ז', אבל בלילי ראש חודש נראה דדינו כמו לילי חול. וכ"כ בן א"ח שם.
א"כ למעשה גם ליל ראש חודש לא אומרים תהלים, וכפשטות הלשון של ספר המנהגים שאין שום קולא מלבד ר"ה ויו"כ.
הערות:
1 או"ח סי' כב ↩
2 וראה גם בשו"ת שיח יצחק סי' קטז ושם שגם השוללים תחנון בבית השמשות י"ל שיתירו קריאת מקרא כי 'נפילת אפים שאני, דבו תגבורת הדין יותר ..' ע"ש ↩
3 ולהעיר שאדמו"ר הזקן פסק בסי' קלא ס"ד שבזמן בין השמשות כן אומרים תחנון, ולפי הנ"ל ה"ה שאומרים אז מקרא ↩
4 ע' 20 ↩
5 חי"ח ע' לא ↩
6 חכ"ב ע' רצב ↩
7 חי"ח ע' 435 ↩
8 בבירורי מנהגים - סדר הלילה ע' 216 כותב להקל ולומר עד צאת הכוכבים, מכיון שיש דיעות המקילות בכלל בכל ענין אמירת תהלים בלילה, ובפרט שכך כתוב בספר המנהגים כהוראה כללית ↩
9 שנה א פר' פקודי ס"ז ↩
10 ח"ב או"ח סי' ב ↩
11 להעיר משו"ת יין הטוב ח"א סי' נד שחולק וכתב '.. ומזה י"ל לכאו' דגם בליל ר"ח יכול לקרוא מקרא' ↩
12 או"ח סי' רלז אות ט ↩
[5] (הלכה 391)
לימוד ההלכה הוקדש לזכות החיילים, ולרפואת הפצועים ולחזרת החטופים - ע"י ר' אליהו בן מתתיהו בורודין
שאלה: האם ההקפדה שלא לומר תהלים בלילה היא גם בליל שבת ובליל יו"ט?
תשובה: למדנו שמקור הזהירות שלא לומר מקרא בלילה הוא בכתבי האריז"ל, ושם מובא שבליל שישי אין בעיה לומר מקרא, וז"ל שער המצוות1: 'בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא לפי שהמקרא הוא בעשייה והלילה עצמה הוא בחי' עשייה והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין אבל בליל ו' יען כי יום הששי מכין לשבת והרחמים מתעוררים בו לכן יכול לקרא מקרא אף בלילה..'.
ומדברים אלו למד החיד"א שכ"ש שבליל שבת עצמו ניתן לקרוא מקרא, וז"ל בשו"ת יוסף אומץ2: 'בליל הששי כתוב בשער המצות שם שהוא מכין לשבת ומתעוררים הרחמים בו ויכול לקרוא מקרא בלילה ע"ש והדברים ק"ו בליל שבת קדש'.
וכתב הבן איש חי3: 'מיהו ביום טוב פשיטא דאומרים תהלים דאקרי שבת, ולא שנא יום טוב משבת בדבר זה, ופשוט וברור'.
אך הרה"ק ממונקטש כתב4: 'המדקדקים נהגו להחמיר בזה ולא שמענו כלל שיאמרו תהלים (גם בציבור דנפיש זכותם) בחצי לילה הראשונה (זולת בליל יו"כ שאומרים אז גם י"ג מדות ומתעטפים בטלית כמבואר בהאריז"ל)..' ומשמע מדבריו שרק בליל יו"כ ולא בשאר השבתות והיו"ט.
ויש שכתבו5* שגם דברי כתבי האריז"ל שמתיר בליל שישי הוא דווקא אודות קריאת הכו פסוקים שאודותים מדבר שם. אך אין זה היתר לקרוא מקרא בלילה.
וכן מנהגנו כמובא בספר המנהגים6 ובכ"מ שמנהגינו לא לומר תהלים בכל לילה מלבד ר"ה ויום כיפור. ומפשטות הלשון נראה שכל לילה היינו גם ליל שבת7 ויו"ט שלמנהגנו אין אומרים בהם תהלים8.
ליל שבועות
גם למנהגנו שלא אומרים מקרא בליל יו"ט נהוג לומר תיקון ליל שבועות שבתחילתו הוא קריאת פסוקי תנ"ך. ובטעם הדבר ביאר אדמו"ר הזקן9 ששבועות הוא הפוך מכל לילות השנה10 וז"ל: 'לכן בליל שבועות אשר אנו ממשיכים הכתר הוא בעוסקים התורה בלילה תושב"כ קודם חצי הלילה ובתושבע"פ אחר חצי הלילה אשר בכל הימים זמנם מהיפוך, כי חצי לילה ראשונה הוא בחי' גבורה לכן אז זמן תושבע"פ ואחר חצות תושב"כ. אך מחמת שבכתר הוא התכללות גמור בחו"ג וקמי' כחשיכה כאורה לכן אנו מחליפים להורות ולהמשיך הבחי' כתר הנ"ל'.
ליל הושענא רבה
מנהגנו לקרוא את ספר דברים לפני חצות11. [והעיר בזה היעב"ץ בסידורו12: 'כבר פשט המנהג להיות נעורין בלילה זה וקורין 'משנה תורה' זכר למה שהי' המלך קורא במוצאי שביעית. אם אמנם רחוק הוא בעיני. גם למוד מקרא אין זמנו בלילה כמו שנתבאר ב'בית תלמוד'. מכל מקום אני כופף ראשי בזה למנהג שכבר הוקבע13'].
ואודות תהילים כתוב בספר המנהגים14: 'ידוע אשר בלילה - החל מצאת הכוכבים עד אחרי חצות לילה - אין אומרים תהלים לבד מראש השנה, עשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים והושענא רבה (והושענא רבה גופא - לאחרי חצות)'15.
א"כ למעשה למנהגנו אין אומרים מקרא בכל ימות השבוע כולל שבתות וחגים מלבד ר"ה ויוה"כ (ועשי"ת), הושענא רבה - משנה תורה לפני חצות ותהלים אחרי חצות, ותיקון ליל שבועות
--------
https://did.li/Shonehalacha
הערות:
1 פר' ואתחנן ↩
2 סי' נד ↩
3 שו"ת רב פעלים או"ח ב סי' ב ↩
4 *ראה באריכות הנסמן בשו"ת וישב הים ח"א סי' ו ↩
5 ע' 20 ↩
6 וראה ג"כ אג"ק ח"י ע' קלד: 'מ"ש אודות מנהגו הטוב לגמור ספר התהלים בכל יום *וכן בש"ק* וחושש אשר עי"ז נצרך יהי' לו למעט בהקביעות לדא"ח או למעט בעבודתו. הנה לאחר כל זה לדעתי ימשיך במנהגו הטוב באמירת התהלים כנ"ל .. *וכיון שמלבד שעות הלילה עד חצות לילה*, הרי מותר לאמר תהלים כל היום, הנה אם לא יספיק הזמן בבקר הרי יוכל למלאות בשאר שעות היום'. וראה גם בספר הליכות ומנהגי שבת מברכים (ע' קפד) מובא שא' מזקני החסידים שאל את הרבי מאחר שקשה לו לקום מוקדם מה יעשה בקשר לאמירת תהלים? *וענה לו הרבי שיכול להתחיל לומר התהלים אחר חצות הלילה*, ומזה נראה שההקפדה גם בליל שבת, וכפי שמובן מספר המנהגים. (אך יש שהעירו מהמסופר שהר"ש לברטוב שאל את הרבי ביחידות שהיות והוא צריך ללכת הרבה זמן בכדי להגיע להתוועדות של הרבי בשבת מברכים, מה יעשה עם אמירת תהלים כי אין הזמ"ג לגמרו ולהתפלל, וענה לו הרבי: א) שיכול לומר תהלים כשהוא הולך בדרך - בע"פ, ושאין צריך לומר המזמורים כסדרן. ב) שיכול לומר תהלים בין השיחות בהתוועדות. *ג) שיש עשרים וארבע שעות במעת לעת*. שהכוונה 24 שעות כולל את ליל שבת, ובמילא מובן שמותר לומר תהלים בליל שבת. אך ידוע שאין ללמוד ולדייק משמועות. ובפרט בנידון דידן שי"ל שכוונת הרבי באופן כללי שיש בשבת 24 שעות ובמילא יש מספיק זמן להכל, ולא שנדייק שיאמר דווקא בחצי הראשון של ליל שבת. ואכמ"ל) ↩
7 וראה אור ישראל גליון טז עמ' קלב הע' 13 שי"ל שהכוונה חוץ מימים המפורשים בהאריז"ל שהם ליל שישי (וכ"ש שבת), אך נשאר בצ"ע, וכן העיר בבירורי מנהגים - סדר הלילה ע' 207 שדוחק לומר כך ↩
8 מאמרי אדמו"ר הזקן עה"ת ח"ב ע' תתקכ, ובמאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב ע' שכו ↩
9 ולהעיר שאכן בתחילת הלילה אומרים תורה שבכתב ובחציו השני של התיקון אומרים תושבע"פ ↩
10 כמבואר בשער הכוונות ענין סוכות דרוש ו, ופע"ח שער הלולב פ"ד ↩
11 שער העין - שער שמיני בתא הרצים - הושענא רבה (מהדורת אשכול ח"ב ע' תז) ↩
12 בספר מנהג אבותינו - שונות ע' תטו הערה 90 מבאר ב' אופנים: א) שהתקנה לומר את משנה תורה זה עיקר התקנה, משא"כ תהלים שלא היו חלק מהתיקון ונוספו לאחר מכן ולכן נאמר דוקא לאחר חצות. ב) שו"ת שם משמעון או"ח סי' ד ד"ה ואולם 'שמשנה תורה היא כתורה שבע"פ שהיא במלכות דנוקבא כנודע וממילא שפיר יש לקרות בלילה' ↩
13 עמ' 20 ↩
14 וצ"ע הכוונה וכפי שהעיר גם בבירורי מנהגים - סדר הלילה ע' 217 הערה 108) שהרי אחרי חצות למנהגנו אין הגבלה גם בשאר ימות השנה. (ואולי הדיוק הוא בגלל ספר דברים, שנאמר בחצי הראשון של הלילה א"כ רואים שבלילה זה מצד גדרו יש היתר. ועצ"ע) ↩
[מקרא עם פירוש] (הלכה 392)
שאלה: מה הדין כאשר לומדים את המקרא עם פירוש, וכגון מי שלא הספיק ללמוד את שיעורי החת"ת במשך היום האם רשאי ללומדם בלילה?
תשובה: כתב המשנת חסידים1: 'יזהר שלא לישן עד שלש שעות בלילה אלא ילמד מעט ולא ילמוד מקרא כי המקרא בלי פירוש היא לבדה עומדת בעשיה מקום תגבורת הדינים ואין ראוי לעוררם בזמן שליטתם שהוא לילה'. מדבריו נראה שכאשר לומדים את המקרא עם פירוש אין חשש.
וכן מפורש ביסוד ושורש העבודה2: 'ותוכל ללמוד פסוק עם פרש"י גם בלילה כי מה שהזהיר האריז"ל שלא ילמוד אדם פסוק בלילה אזהרתו הוא על הקורא הפסוקים בלי פירש, לכן יזהר האדם כשלומד פסוק בלילה שלא יאמר כמה תיבות ככתוב בלא פי' הלע"ז אפי' תיבות המובנים ומורגלים פירושם כגון ויאמר ה' אל יהושע וכיוצא יזהר שלא יאמר אותן בלא פי' הלע"ז בהיות כי מוזהר ועומד הוא שלא יקרא פסוק בלא פי' בלילה ומה לי פסוק שלם או לשליש ולרביע אך כאשר יפרש השיחה כל תיבה בלשון לע"ז ליכא סכנה כלל זולת בלמוד פסוק'. וכ"כ הרבה מהפוסקים נסמנו בשו"ת יביע אומר3.
אך על מ"ש היסוד ושורש העבודה שאין להתיר במידה ואומר כמה מילים ללא פירוש אלא צריך לפרש מילה במילה, חלק ע"ז בשו"ת אבני צדק4 והתיר לקרוא פסוק בשלימותו ואח"כ לפרשו, וז"ל: 'הא לא שמיע לן ולא ס"ל אלא אם קורא פסוק ומפרשו בפירש"י ובלשונינו המדברת זה אל זה שפיר דמי וליכא חשש כלל וא"כ כיון שלומד חומש עם פירש"י ומפרש כל פסוק בלשונינו להבינם כראוי מותר גם בלילה..'.
א"כ יש שהתירו ללמוד מקרא בלילה במידה ובכל פסוק לומדים את פירושו, וע"כ לכתחילה ראוי שעכ"פ ילמד איזה פירוש על אותם הפסוקים שאין להם פירוש רש"י.
וכך נראה ממכתב הרבי5: 'בשאלתו אשר בימים הקצרים בימי החורף מפני טרדתו במשרתו, ספק בידו אם יספיק ללמוד השיעור חומש וחק לישראל במשך היום, ושואל אם ילמד זה בלילה. והנה הוראה מפורשה לא שמעתי בזה, והנראה לי אשר בהנוגע לשיעור תהלים, הרי אם יודע המזמורים בע"פ, יש לאומרם לאחרי חצות לילה או קודם צאת הכוכבים, אבל לא מצאת הכוכבים ועד לחצות לילה. ובהנוגע להשיעור חומש וחק לישראל, יכול ללמדם לא בבת אחת, כי אם לחלקם פסקא פסקא במשך היום וכמובן שאפשר גם בחנות, ובאם גם ע"ז לא יהי' הפנאי, אזי ילמדם עם פירוש על כל פסוק ופסוק אשר בשעת הדחק יש להסביר שזהו נכלל בכלל תורה שבע"פ ובפרט שבזמננו זה כמה מקילים בהענין דלימוד מקרא בלילה, אף שמובא זה בכמה ספרים...'.
אך להעיר שבספר המנהגים6 נאמר בסתם: 'ידוע אשר בלילה אין אומרים תהילים אך אומרים שיעורי חומש ותניא'.
א"כ לכתחילה ראוי ללמוד החומש של שיעור החת"ת ביום, אך כאשר לא הספיק ללמוד ביום יכול ללמוד בלילה עם פירוש רש"י, וראוי שעל אותם פסוקים שאין פירוש רש"י ילמוד פירוש אחר.
הערות:
1 שער השכיבה פ"א מ"א ↩
2 ש"ו פ"ב ↩
3 ח"ו או"ח סי' ל ↩
4 יו"ד סי' קב ↩
5 אג"ק חי"ח ע' לב ↩
6 ע' 20 ↩
[שמו"ת בלילה] (הלכה 393)
שאלה: האם מותר לומר שניים מקרא ואחד תרגום בליל שישי או ליל שבת?
תשובה: למדנו בהלכה הקודמת שכאשר לומד המקרא עם פירוש, הרי זה מותר גם בימים בהם מקפידים שלא לקרוא מקרא בלילה, א"כ לכאורה מכיוון שקורא גם את התרגום הרי זה נחשב ללימוד מקרא עם פירוש שמותר1.
אך מאידך יש מהמקובלים שכתבו שאין לומר תרגום בלילה וגם בלילות בהם מתירים קריאת מקרא, כיוון שאין קוראים תרגום בלילה. וכמ"ש הרמ"ע מפאנו בספרו מעין גנים2: 'ואין תרגום אלא ביום ולא בלילה כלל, שלא להגביר מדת הדין יותר מדאי, ולא בשבת ויו"ט לעולם, לא בתורה ולא בנביאים, שאז מלכות נכללת בזכר, ואין לה קריאת תרגום בפני עצמה וכו'. וחולו של מועד אינו בכלל יו"ט לדין זה וכו'. ודוקא יחיד הוא שלא יאמר תרגום בשבת ויו"ט, אבל ציבור הואיל ורב גוברייהו לחלוק כבוד לתרגום בכל זמן, והקדיש תמיד מיד ראיה מספקת, אם באו לתרגם הפרשה או ההפטרה במקום שנהגו שפיר דמי'.
היינו שלדבריו אין להתיר קריאת תרגום בלילה, וכמו"כ כתב שבשבת ויו"ט אין לקרוא בכלל שמו"ת גם ביום3.
ולגבי איסור קריאת תרגום בלילה הסכים גם החיד"א במחזיק ברכה4 וז"ל: 'ודע כי בכל אור השישי שם נאמר לקרות כו פסוקים שמו"ת ושמעתי משם המקובל המופלא חסידא קדישא כמהר"ש שרעבי זצ"ל דאמר מר כי באור הששי ילמוד כו פסוקים הנזכרים מקרא בלי תרגום כי בדברי האר"י זצ"ל האמיתיים לא נזכר לקרות תרגום באור הששי ועל דרך האמת לא יתכן לקרות תרגום עכ"ד וכן מצאתי בספר סלת בלולה משם גורי האר"י זצ"ל דבאור הששי יקרא מקרא לבד ע"ש'.
א"כ ראינו שיש מקובלים שלא התירו לקרוא תרגום בלילה, ויש מהם שאסרו גם בשבת.
אך מאידך יש שכתבו שמדברי האריז"ל נראה שלא חשש לגבי אמירת תרגום בשבת, וגם לא מצאנו בפירוש בדבריו איסור לגבי אמירת תרגום בלילה.
וכמ"ש בפקודת אליעזר5: 'ואני בעניי כך נוהג פעמים אין מספר לקרות שמו"ת ליל שבת, כשלא קראתי אותה עם החבריא קדישא ביחד, כשיש לי טרדת מצות תלמוד תורה שיש עמו כתיבה, שצריך להיות דוקא בערב שבת. ואין לי פנאי ביום שב"ק שלא לבטל ת"ת דרבים החבריא קדישא נר"ו, ולכן קורא שמו"ת בליל שבת. ומ"ש הרמ"ע ז"ל, הנה לדעת הרמ"ע ז"ל בדיבור ג' אמר שאין לקרות תרגום בשבת ויו"ט, וזה היפך מ"ש בשער הכוונות שהרב האר"י ז"ל קרא שמו"ת ביום שבת וכו'. ולתפוס מעט מדבריו לענין למנוע בליל שבת שלא נכתב להדיא בשער הכוונות, ולהניח ענין יום ש"ק שנכתב להדיא בשער הכוונות, הנה מה לי ולעסק הזה, לתפוס כלל סודות שלא גילה אותם הרב האר"י ז"ל בשמונה שערים. בשלמא דבר שהוא אסור עפ"י הדין ש"ס ועמודי הוראה והפוסקים, או דבר שגילה הרב האר"י ז"ל לאסור הגם שעל פי הדין מותר, ראוי למנוע, הגם שע"י כך מצער עצמי מעט לאיזה סיבה, משא"כ דבר שאינו אסור על פי הדין כלל ועיקר, והוא מסודות שלא גילה הרב האר"י ז"ל, אין לי הכרח לצער עצמי קצת אפילו בשביל הפרטים שלא נתגלה להדיא להיפך בדברי האר"י ז"ל'.
ואכן מובא בספר היום יום6: 'נשיאי חב"ד פלעגן מעביר זיין איין פרשה אדער צוויי דאנערשטאג ביינאכט אור ליום ששי. פרייטאג אחר חצות פלעגט מען אנהויבן נאכאמאל פון אנהויב, און מעביר זיין די גאנצע סדרה מיט דער הפטורה. שבת אינדערפריה פאר'ן דאוונען פלגעט מען מעביר זיין נאכאמאל פון שביעי'. [ = נשיאי חב"ד נהגו להעביר פרשה אחת או שתיים חמישי בלילה אור ליום שישי, יום שישי אחרי חצות נהגו להתחיל מחדש מהתחלה, והעבירו את כל הסדרה עם ההפטרה, ובשבת בבוקר לפני התפלה נהגו להעביר שוב פעם משביעי'].
א"כ למדנו שיש שהחמירו לומר שמו"ת בלילה וכן בשבת, אך מנהגנו שניתן לקרוא שמו"ת בלילה, וכן בשבת בלילה וביום.
ולגבי הנהגת הרבי בספר בקודש פנימה7 מספר המשב"ק רש"ב גאנזבורג שזכור לו שראה כמה פעמים שהרבי העביר את הסדרה שמו"ת אחרי סעודת ליל שבת. (לבוש בסירטוק, אך בלי מגבעת וגארטעל).
הערות:
1 ולהעיר שבלא"ה דעות רבות שבליל שישי וליל שבת מותר, כפי שראינו בהלכה הקודמת. ועוד כדברי הרבי (אג"ק חי"ח ע' לב): 'ובפרט שבזמננו זה כמה מקילים בהענין דלימוד מקרא בלילה' ↩
2 דף א' ע"ד וראה באריכות בכ"ז בשו"ת וישב הים ח"א סי' ו ↩
3 אך ראה במעין גנים שם דף ג' רע"א שכתב לגבי שמח"ת: 'ואח"כ בו ביום יקרא פרשת בראשית שמו"ת, הואיל ולא סגי בלאו הכי, ועוד שהוא יו"ט שני כדלקמן, וכיון שהותר לו התרגום לפרשת בראשית, הותר לו ג"כ לפרשת הברכה תחלה כיון שהוא מצוה בשעתה וכו'' ↩
4 או"ח סי' קנו ס"ק ו. וכ"כ בסי' רפה ס"ק ט: 'אין לקרות הפרשה שמו"ת באשמורת אור הששי קודם שיאיר היום כי כתבו גורי האר"י זצ"ל שאין לקרוא תרגום בלילה ועמ"ש לעיל סי' קנ"ו'. וראה גם כף החיים למהר"ח פלאג'י סי' כז ס"ק ה ↩
5 ח"ב או"ח סי' רפה ס"א ↩
6 ד' טבת ↩
7 ע' 14 אות טז ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp