שמירת חתן וכלה
[1] (הלכה 684)
שאלה: מהי הסיבה שאין החתן או הכלה יוצאים יחידים?
תשובה: הגמרא במסכת ברכות1 אומרת: 'אמר רב יהודה: שלשה צריכין שימור, ואלו הן: חולה, חתן, וכלה, במתניתא תנא: חולה, חיה, חתן, וכלה'.
וביאר הרבינו יונה2: 'שלשה צריכין שימור חולה חיה וכלה. מפני שהשטן מקטרג בשעת הסכנה ובשעת השמחה'3.
ובפרקי דרבי אליעזר4 מובא ביחס לנישואי אדם וחוה: 'והיו מלאכי השרת כמו שושבינים המשמרים את החפות, שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך ואין דרכיך אלא דרך חתנים'.
וכתב הרד"ל5 לבאר: 'וי"ל שהוא כמ"ש ר"פ הרואה דחתן וכלה צריכין שימור ממזיקין, והיינו דכתיב לעיל (מקרא כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך שמביא כאן) לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך, דאהלך זו אשתו, והן חתן וכלה, דלא תאונה להן רעה ונגע מבני אלקים ובנות האדם שהן נגע ורעה, עיין ביאור ספרא דצניעותא להגר"א'.
מעשה נוראה מובא אצל רבותינו הראשונים6, וז"ל: 'מעשה בר' שמעיה ובחור אחד שעשו נישואין בשבת אחד, ובאותו שבוע מת הבחור, ובא המת בחלום לאמו ואמר לה לא הגיע זמני למות, אלא זמן ר' שמעיה הגיע למות, ואמר הקב"ה למלאך הבא לי מן החתנים, ועל ר' שמעיה אמר, ומלאך המות טעה, ולמה אירע לו, שהיה הולך ברחובות לבדו ולקחו המזיק, כמו שאמר החכם החתן צריך שימור, וכל אותן השנים שהיה לאותו בחור לחיות נתנו לר' שמעיה, ולמה זכה לכך, שלא היה רגזן ולא ציער אדם ומוחל לכל הכועסו, ושומע חרפתו ומעביר על מדותיו ומעורב עם הבריות'.
אמנם מצינו עוד ענין ביחס לשמירה זו, שכתב בפרקי דרבי אליעזר7: 'החתן דומה למלך, מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו, כך החתן אינו יוצא לשוק לבדו'.
וכתב הרד"ל8 שמדברי הפרקי דר"א נראה שסיבת אי היציאה לשוק אינה מחמת שמירה אלא מצד הכבוד: 'אינו יוצא לשוק לבדו. לכאורה היה משמע דמשום שצריך שמירה כדאיתא בר"פ הרואה .. אלא שלשון אין יוצא לשוק אין מיושב לפ"ז כ"כ, דאדרבא שוק דשכיחי ביה רבים לא היה צריך שימור ממזיקין, (ועי' בפסחים9 לענין זוגות דראה פני השוק בין כוס לכוס מבטל כח זוגות), וכדאמרינן בחולין10 את בדוכתא דשכיחי רבים מאי בעית, אלא נראה שמשום כבוד הוא, שאין כבודו לצאת לבדו בלא לוית אחר לשרתו ..'11.
וכן ביאר הרבי12: '.. הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה, שמספר ימים לפני החתונה (הוא לא אמר כמה ימים) לא יהי' החתן לבדו, מטעמי שמירה. בפרקי דרבי אליעזר נאמר שחתן לא יהי' בפני עצמו, אלא ששם משמע שהטעם הוא מפני הכבוד, שזה שייך לאחר החתונה, אבל מכ"ק מו"ח אדמו"ר שמעתי, כאמור, שגם מספר ימים לפני החתונה לא יהי' החתן לבדו, מטעמי שמירה'.
ובראשונים מצאנו מקור נוסף האומר שחתן אינו יוצא כלל מפתח ביתו, ושכן נהגו בחלק מהמקומות, וכמ"ש הרמב"ן13: 'ואמרו שנמצא באגדה שהוא דומה למלך שאינו יוצא מפתח פלטרין, וכן נהגו, אבל בפירקי ר' אליעזר ראיתי החתן דומה למלך מה המלך שמחה ומשתה לפניו כך החתן שמחה ומשתה לפניו כל ז' ימי המשתה מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו כך החתן אינו יוצא לשוק לבדו כו' בפ' י"ו'.
וכ"כ במחזור ויטרי14: 'כל ימי החופה אין החתן הולך לבית הכנסת. ועומדין ומתפללין עמו עריבת ושחרית לפני כילת חתנים. ולעניין עשרה לקדושה ותפילה חתנים מן המניין. כדא' בפ"ק דכתובות: ובשבת שחרית לאחר שהשלים הסדר עם הציבור הולך לבית הכנסת ושושבינין אחריו. ומתעטף בציצית ויושב בצד הארון והשושבינים יושבין להם סביבותיו'.
וכן מצאנו לענין קריאת מגילה שכתב הטור15: 'וכן חתן לא ילך לבית הכנסת אלא יקרא המגילה בבית'. וכתב הרמ"א16: 'בהגהות מיימוניות פ"ב ואם אירעו נישואין בפורים יקראו עשרה בבית החתן והכלה או יקראו לבדם .. ובתשובת מהר"י ברי"ן (סי' קכא ד"ה וצ"ע) מצאתי שכתב .. והא דכתב שם בהגה"מ והיכא דאירע נישואין בפורים לאו דוקא נישואין גמורים אלא ר"ל שבעת ימי המשתה'.
אך מאידך יש ראשונים שלא הביאו כלל הנהגה זו שלא לצאת מפתח הבית, וכפי שהר"ן17 השמיט את המנהג שהזכיר הרמב"ן18, וז"ל: 'והכי איתא בפרקי ר"א בפרק ט"ז החתן דומה למלך מה מלך אינו יוצא לשוק לבדו אף חתן אינו יוצא לשוק לבדו מה מלך אינו עושה מלאכה אף חתן אינו עושה מלאכה ובאגדה אמרו החתן דומה למלך מה מלך אינו עושה מלאכה אף חתן אינו עושה מלאכה'.
בהלכה הבאה נראה כיצד ההלכה והמנהג למעשה
--------------
הערות:
1 נד, ב ↩
2 שם מג, א ↩
3 טעמי המנהגים (עניני אישות אות תתקצח) כתב: 'טעם שהחתן צריך שמירה, לפי שיש כוחות במזיקים המתקנאים בבני אדם, לכן אמרו שלשה צריכים שמירה, ואחד מהם הוא חתן ..' ↩
4 פי"ב ↩
5 אות נח ↩
6 סדר אירוסין ונשואין לרבותינו הראשונים (עמוד קכז), מגנוזות ספר חסידים (אות לד) ↩
7 פט"ז הובא בר"ן על כתובות ב, א מדפי הרי"ף ↩
8 פט"ז אות נח ↩
9 פסחים קי, א ↩
10 קו, ב ↩
11 ובהוספות אות יב כתב: 'ובויק"ר פכ"ו אמרו שלא יצא אדם לדרך פחות משני בני אדם שאם יצא סופו נעשה כו' .. מיהו זה אינו כי אם בדרך, אבל לשוק בעיר די בלויית אחד' ↩
12 לקו"ש ח"א ע' 52 בתרגום חופשי ↩
13 כתובות ה, א. הובא בשטמ"ק כתובות ה, א. וראה גם ספר העיטור ש"ב ברכת חתנים סג, ג: 'הגדה חתן דומה למלך מה מלך אינו יוצא מביתו אף חתן אינו יוצא מביתו'. וכן ברא"ה ובריטב"א שם ז, ב: 'ובאגדה איתא החתן דומה למלך מה מלך אינו יוצא מפתח ביתו אף חתן אינו יוצא מפתח ביתו' ↩
14 סי' תעז ↩
15 או"ח סי' תרצו ↩
16 דרכי משה שם ס"ק ה ↩
17 כתובות ב, א מדפי הרי"ף ↩
18 וראה בחינא וחיסדא (עמ"ס כתובות) עד, א: 'והא ק"ל ע"ד הר"ן איך לא הביא דברי המדרש הנזכר והרי הרמב"ן מביאו והר"ן מביא דברי הרמב"ן בכל שעה .. ואולי י"ל דכיון דגם לפי המדרש אינו אלא מילתא דרבנן בעלמא תפס דברי פרקי ר"א דוקא משום דבכה"ג ס"ל לילך לקולא והגם דהרמב"ן כ' דכן נהגו כדברי המדרש ע"ש אולי אינו אלא בעירו דוקא וא"כ הר"ן דינא קמ"ל' ↩
[2] (הלכה 685)
בהלכה הקודמת ראינו את דברי הגמרא והפרד"א והראשונים לגבי שמירה חתן וכלה.
להלכה המגן אברהם1 הביא את הגמרא בברכות: 'אלו צריכין שימור מהמזיקים חולה חי' חתן כלה אבל ות"ח בלילה'.
והרמ"א כתב2 כדברי הר"ן: 'וחתן אסור בעשיית מלאכה, ואסור לצאת יחידי בשוק'. ולא הביא את דברי הטור לגבי קריאת מגילה.
וכתבו כמה מהאחרונים שאמנם רמ"א הזכיר רק חתן, אך הוא הדין לכלה, וכמ"ש ערוך השלחן3: 'והכלה צריכה ג"כ שימור'. וגם ביפה ללב4 כתב: 'ונראה דהוא הדין דאסורה לצאת יחידית לשוק דאין חילוק ביניהם ..'.
א"כ החתן והכלה יכולים לצאת מביתם, ובתנאי שיש להם ליווי.
אלא שלמרות מש"כ הרמ"א, כתבו כמה מהאחרונים שהמנהג בפועל שהחתנים שאינם הולכים לבית הכנסת, במשך ימי השבע ברכות, וכמש"כ הפרישה5, הובא בבית שמואל6: 'גם לא יצא יחידי לשוק משום שחתן דומה למלך פרקי ר' אליעזר י"ו מכאן משמע מה שנוהגין בזמן הזה שהחתן אינו יוצא לבית הכנסת כל ז' ימים עד השבת הבאה הוא מנהג שטות דלא ממעטי' אלא שלא יהא נושא ונותן ושלא ילך יחידי הא לבית הכנסת ילך מיהו אפ"ל דגם לביהכנ"ס אסור לילך יחידי ואינו בנמצא לכל חתן שילווהו מביתו לביהכנ"ס, ומביהכנ"ס לביתו משום הכי נשאר בביתו'.
כלומר להבנת הפרישה המנהג הנפוץ שחתנים אינם הולכים לבית הכנסת אינו נכון, ויתכן שהוא נולד מבעיה פרקטית של חוסר בליווי.
אך הגאון רבי יהושע שלמה ארדיט בספרו חינא וחיסדא עמ"ס כתובות7 [הביאו היפה ללב שם] השיג על הפרישה, וכתב שי"ל שמנהג זה נובע מדברי הרמב"ן, וז"ל: 'ולע"ד אחרי המחי"ר ה"ט ל"מ לענ"ד לפי הנראה דהרבה שמשים והרבה קרובים ואהובים נמצאים בחופה והרבה מהם מתאווים שהחתן יגיע לשאול מהם שום שאלה של שימוש עבור סיבות רבות המוכנות, ואפי' אם הרב ז"ל דיבר על עירו ואנחנו לא נדע, מ"מ כשהחתן הוא עשיר מאי איכא למימר, ואולי צ"ל דלא פלוג בדבר, וע"כ נ"ל דהעולם תפסו עיקר כדברי המדרש דאוסר לצאת לשוק אפי' אם אחר וכמ"ש הרמב"ן דכן נהגו ומשמע אפילו לדבר מצוה כתפלה וברית מילה וכיוצא משום שדומה למלך ובהצטרפות ג"כ מילתא בטעמא דאם יצא לשוק כה"ג יש לחוש אולי בו בפרק המצא ימצא שום מחלוקת גוים עם גוים או עם ישראל ... ומ"מ להתפלל בבית החתן בעשרה אין שם מקום פטור ..'.
א"כ לדברי החינא וחיסדא, המנהג נובע משיטת הרמב"ן שהובאה לעיל, שחתן אינו רשאי לצאת מפתח ביתו כלל.
[יש שכתבו טעם אחר מדוע שהחתן ימנע מלבוא לבית הכנסת, בכדי שלא לבטל את הקהל מלומר תחנון ונדון בזה בהלכה הבאה בעז"ה].
ולמעשה נהגו כדברי הרמ"א שהחתן והכלה רשאים לצאת מפתח מביתם במשך שבעת ימי המשתה, עם ליווי, וכן החתן צריך ללכת לבית הכנסת כדי להתפלל, אלא שידאג לליווי.
גם במקומות שנמצאים הרבה אנשים, צריכים ליווי, כמ"ש הרד"ל שהובא לעיל שכיון שהשמירה היא גם מטעם כבוד, ואין זה כבוד לצאת לבד.
וגם במקרה שהחתן והכלה הולכים יחדיו (שי"ל שאין צורך בשמירה8) אין להם ללכת לבד, וכמ"ש בספר המנהגים9: 'במשך שבעת ימי המשתה משתדלים שהחתן או הכלה לא ילכו לבדם, גם שניהם יחד לא, אלא בלוית עוד אחד'. וכיון שזה גם מטעם כבוד על כן חתן אחד אינו יכול להיות מלווה של חתן אחר10.
עוד דנו הפוסקים האם צריך שמירה גם בתוך הבית, וכתב ערוה"ש שם: 'ולשון הש"ס שצריך שימור משמע, דגם בביתו לא ישב לבדו ואף ביום צריך שימור'11.
אך י"ל12 שלצורך השמירה בבית מספיק שהחתן והכלה נמצאים יחדיו, כיון שכל אחד נחשב שומר לשני, ולצורך הכבוד הוא רק כאשר הולכים מחוץ לביתם. וכך גם נהוג.
בהלכה נוספת נלמד ממתי מתחיל ענין השמירה.
הערות:
1 או"ח סי' רלט ס"ק ז ↩
2 שו"ע אהע"ז סי' סד ס"א בהג"ה ↩
3 שם בס"ג ↩
4 (פלאג'י) ח"ד סי' סד סק"ה ↩
5 אהע"ז סי' סד ס"ק א* ↩
6 שו"ע שם ס"ק ב ↩
7 עד, א ↩
8 שיש שכתבו (בית חתנים פי"ז בסופו) שמספיק שהחתן שומר על הכלה וכן להיפך ↩
9 ספר המנהגים עמ' 76. וראה דברי אדמו"ר הריי"ץ (הובאו בנטעי גבריאל פנ"ו הערה יא): 'וואו האט מען געזען א מלך אן א סוויטע (פמליא)'. וא"כ נראה שהוא מחמת הכבוד, ולא מחמת שמירה. ולהעיר מתשורה 'עטרת זקנים' (חודקוב) התשס"א ע' 28 אות ט מובא מענה מהרבי הריי"ץ ש'הענין שלא ללכת בעצמו יש בזה ענין רוחני' ↩
10 ראה מקדש ישראל ע' 115 ↩
11 וכן משמע מדברי היעב"ץ בהגהות עמ"ס ברכות נד, ב ↩
12 וראה ג"כ נטעי גבריאל פנ"ו דין ד, שכתב שלא ישהו החתן או הכלה כ"א לבדו ↩
[3] (הלכה 686)
שאלה: האם השמירה לחתן והכלה מתחילה בחתונה עצמה או כבר לפני כן?
תשובה: כתב בשבט הלוי1: 'א. ממתי נוהגין שהחתן והכלה לא ילכו לבד ברחוב, ויש נוהגים משבת עלי' לתורה, האם כך צריך לנהוג? ברור דדעת הב"י והב"ח באה"ע סי' ס"ד בשם פרקי דר"א ור"ן פ"ק דכתובות דדוקא בז' ימי המשתה וכ"פ רמ"א שם, והטעם פשוט דהא הסבה משום דומה למלך שג"כ לא הולך יחידי ופשוט דדומה למלך רק משעת חופה ואילך או עכ"פ ביום חופתו, ואפילו לש"ס ברכות נד ע"ב דג' צריכים שמירה חולה חתן וכלה, והיינו משום דחיצונים מתקנאים בהם ג"כ דוקא משעה שהוא חתן כהלכה, וגם אני שמעתי שיש מחמירים עצמם משעת עליה לתורה, אבל ברור דאין ראי' מהלכה וגם לא הי' נהוג בכל המדינות.
מאידך יש שכתבו שיש מקור הלכתי להצריך שמירה כבר לפני החתונה, וכדלקמן:
כתב האליה רבה2: 'כתב כנה"ג [הגה"ט] בשם הר"א [קאפסאלי] אם יש חתן בקהל יכול להיות חתן [=תורה, בשמחת תורה], שחתן נקרא מלך, ובלבד שיהא בקי בקריאה ותהיה יראת אלקים על פניו ע"כ. והקשה איך מצינו שיהא חתן, הא אין עושין נישואין ברגל בסי' תקמ"ו [ס"א]. ותירץ דמיירי במחזיר גרושתו במועד, דשלשה ימים שלמים לשמחה בעינן ע"כ, ודחוק. ויותר נראה דמיירי בחתן כפשוטו קודם הנשואין דנמי נקרא מלך'.
וביאר הביכורי יעקב3: 'ואליה רבא תירץ, דמיירי בחתן קודם נישואין דנמי נקרא מלך. ולא ביאר מאימתי נקרא כן, ואפשר באותו שבוע שיהי' הנישואין'.
א"כ יוצא מדבריהם שהחתן נקרא חתן - מלך כבר מתחילת השבוע של הנישואין.
ועפי"ז כתבו כמה מאחרונים4 שמהשלב שהוא נחשב לחתן, הוא צריך שמירה, וכפי שמובא בשם הגרש"ז אויערבאך5: 'ואמר רבינו בעניין זה שממוצ"ש זו שקודם הנישואין הריהו נקרא חתן לעניין צורך השמירה זה שמאז מתחילין לשמרו (ואף אם כבר יצא מביתו למקום הנישואין בשבוע שלפניו, השמירה אינה אלא ממוצ"ש שקודם הנישואין) וכמ"ש בבכורי יעקב סי' תרסט ס"ק ג דחתן נקרא מלך משבוע שחלין בו הנשואין .. אולם עיקר השמירה אז, היא להזהר בהליכתו במקומות שיש בהם סכנה קצת, כגון כבישים וכדו' אבל אחר הנשואין צריך שמירה טפי, ויש ללוותו אף ברחוב וגם בשעות היום'.
וכתב בעדות לישראל6: 'אבל למעשה מקפידים המדקדקים שכבר משבת זו אחרי עלייתו לתורה לא יוצאים יחידי גם החתן וגם הכלה'7.
ולגבי מנהג חב"ד: הרבי אמר8: 'הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה, שמספר ימים לפני החתונה (הוא לא אמר כמה ימים) לא יהי' החתן לבדו, מטעמי שמירה. בפרקי דרבי אליעזר (ס"פ ט"ז) נאמר שחתן לא יהי' בפני עצמו, אלא ששם משמע שהטעם הוא מפני הכבוד, שזה שייך לאחר החתונה – אבל מכ"ק מו"ח אדמו"ר שמעתי, כאמור, שגם מספר ימים9 לפני החתונה לא יהי' החתן לבדו, מטעמי שמירה'10.
לגבי שמירה זו שלפני החתונה, הרבי אמר11 ששני חתנים יכולים להיות שומרים אחד לשני12.
א"כ למנהגנו כמה ימים לפני החתונה צריך שמירה, [ויש שמועה שכדאי להתחיל שבוע ימים לפני החתונה, ולכאורה ראוי להקפיד עכ"פ מזמן העליה לתורה].
--------------
הערות:
1 שו"ת ח"ט סי' עדר ↩
2 או"ח סי' תרסט ס"ק טז ↩
3 שם ס"ק ג. וראה גם בשו"ת אמרי דוד (סטנסילב) סי' נא שהחתן גם בשבת לפני החתונה נחשב כמלך ↩
4 ראה הנשואין כהלכתם פ"ו דין ה והערה 7. ודרשת וחקרת (גרוסמן) ח"ג אהע"ז סי' יד. שבט הקהתי ח"ד סי' שטז. נטעי גבריאל נשואין פ"ד או ה הערה יב. פרדס אליעזר ח"ב ע' תצח. פסקי תשובות סי' רלט אות יא הערה 76 ↩
5 הליכות שלמה תפלה פ"ה הערה 26 ↩
6 (ורדיגר) פ"א בסופו ↩
7 ולהעיר ממנהגים דק"ק וורמייזא (שמש) ח"ב סי' רכז ע' ג: 'שבעה ימים קודם הנשואין הכלה לובשת לבנים .. ואינה יוצאת מיום ההוא והלאה מביתה ..'. ובהערות החוות יאיר שם: 'אלמנה כלה אינה יוצאת ג"כ מפתח ביתו אח"כ אחר יציאתה מבהכנ"ס בשבת שלפני חתונתו, וכן אח"כ, עד שחרית שבת' ↩
8 לקו"ש ח"א ע' 52 בתרגום חופשי ↩
9 ולהעיר שבקובץ העו"ב מאריסטון פ' תצווה שנת תשמ"ב גליון רנד ע' ט. הובאה רשימה של מנהגי חתונה שנרשמה מפי הריל"ג דברים שהרבי אמר בשש"פ תש"ט, ושם אות ג מובא: 'חתן לא ילך לבדו לפני החתונה, טוב שיהי' כן שבוע שלימה לפני החתונה'. וכך הריל"ג סיפר ג"כ בהתוועדות ביד כסלו תשל״ט, שפעם א״ל הרבי, שאחרים נוהגים משבת אויפרופעניש, אבל עדיף שבוע לפני החתונה - ['בעסער וואלט געוועזען זיבן טעג פאר דעם']. ומאידך בתשורה לוין ח״י אלול תשס״א ע׳ 12, נדפסו הגהות בכתי״ק של הרבי על ס׳ המנהגים, והי' כתוב שם: 'בשבוע שלפני החתונה אין החתן או הכלה הולכים יחידי אפילו ביום'. ויש על זה קו למחיקה. ועצ"ע ↩
10 עוד סיפר הריל"ג (גליון כפ"ח מספר 500 ע' 18, וגליון 1122 ע' 34. התקשרות גליון 757): שהרבי סיפר בשש"פ תש"ט, כי שבוע לפני חתונתו אמר לו הרבי הריי"ץ שלא ישהה בדירה לבד אלא עם שומר. וגם כשרוצה לעבור מחדר לחדר, לא יעבור את מפתן החדר לבד אלא עם עוד אחד - אך נראה שזו הוראה פרטית ↩
11 מקדש ישראל ע' 115 ↩
12 וראה גם שו"ת שבט הקהתי שם (אמנם שם לומד כן משבעת הימים שאחרי החתונה, ובזה לא קיי"ל כן) ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp