כתיבת מרחשון בכתובה ובגט
[א] (הלכה 680)
כתיבת מרחשון/חשון
שאלה: כיצד נכון לכתוב את שם החודש חשון כגון בכתובה/גט?
תשובה: ביחס לחודש השני מצינו בנביא שהוא מכונה חודש בול1, וכמ"ש במלכים2: וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת ..'.
וכתב רש"י בירח בול - הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית מלשון ויבל לחמורים'.
אמנם בדברי חז"ל החודש מכונה תמיד מרחשון3 וכמ"ש במשנה במסכת תענית4: 'בשלשה במרחשון'. וכ"ה בתרגום המיוחס ליונתן5: 'בִּשְׁנַת שִׁית מְאָה שְׁנִין לְחַיֵי נֹחַ בְּיַרְחָא תִנְיָינָא הוּא יְרַח מַרְחֶשְׁוָן'. וכ"ה בריבוי מקומות בש"ס ובמדרשי חז"ל.
א) כתיבה ב- ו' אחת:
כתב הרמ"א6: 'מרחשון, חד וי"ו'. אמנם כתב הצ"צ7: 'הנה הא דמרחשוון נכתב בשני ווין י"ל שאינו פוסל דיעבד8'.
ב) חשון/מרחשון:
דנו הפוסקים כיצד לכתוב האם חשון או מרחשון ומה הדין בדיעבד:
כתב כנה"ג9: 'וכתוב בספר מגן אברהם שנמצא בבית מהרש"ך וסידר הגט בחודש חשון וצוה לסופר לכתוב: מרחשון'.
וכתב הגט פשוט10: 'ובס' שמות חדשים למהרשד"ם סי' ק"ה11 כתוב חשון ולא כתב מרחשון ואם אינו טעות בספרים איני יודע מנ"ל .. ובשאר שטרות וכתובות ראיתי נוהגין לכתוב כך וכך לחשון ואם כתב כן בגט לריח חשון נ"ל דכשר בדיעבד12 כיון דהדבר מפורסם וידוע דחודש חשון קרו ליה חשון'13.
והגר"ח פלאג'י14 כתב: 'אשכנז כותבים מרחשון ובתיבה אחת, ולא חשון כמנהגינו, כמבואר במור"ם בהג"ה ובלבוש בסי' קכו, וכ"כ בספר נחלת שבעה עיי"ש'.
וכתב השד"ח15: 'בחדש חשון מנהג שאלוניקי לכתוב חשון ולא מרחשון כמ"ש הרב רב דגן דף פ אות קע בשם הרב דב"מ .. ועיין במזה"ג שבס' שער אשר דף קכ אות ה לא לב ומשם והלאה כמה גיטין שסדרו בחדש זה ובכלם כתוב חשון ולא מרחשון, וכתב הרב לח"ש הובא בג"פ הנ"ל דאם כתב שם מרחשון פשיטא דכשר ואם שלחו גט ממקום שכותבים חשון למקום שכותבין מרחשון וכתבו בגט כמקום הכתיבה זה הי' מעשה בגט ששלחו מלארסו לאזמיר, וכתב הרב בית אהרן דף נט ע"א דאין קפידא בדיעבד וכ"ש במקום עיגון גדול ..'.
א"כ למעשה אף שצריך לכתוב מרחשון אך אם בדיעבד כתבו רק חשון הרי זה כשר.
ג) מרחשון או מר חשון
עוד דנו הפוסקים כיצד כותבים את המילה מרחשון:
כתב הבית שמואל16: 'מרחשון חד תיבה'. וכתב הפרי חדש17: 'נראה שנקרא מר חשון מלשון הן גוים כמר מדלי ע"ש הגשמים וכדאיתא בפ"ק דתעניות דיורה במרחשון18 ואעפ"כ נראה לכותבו בתיבה אחת'.
ובנחלת שבעה19 כתב: 'והוגד לי ושמעתי שנמצא כתוב בספר שנקרא מרחשון20 משום שמחודש חשון נחשב הקביעות, ולכן לענין זה הוא ראש לכל החדשים, דמחודש זה ידעינן קביעות כל החדשים, ולכן נקרא מר. וקשיא דלפי"ז היה לך לכתוב מר חשון שתי תיבות ולא ראיתי כן בשום מקום .. בכ"מ כתוב מרחשון תיבה אחת, ועוד דהא הקביעות לא במרחשון לבד תליא רק גם בכסלו וא"כ גם כסלו היה ראוי לקרות מר .. ועוד קשיא דהא גם כשהיו מקדשין עפ"י הראיה ולא היה קביעות החדשים אחר חשון וכסליו אפ"ה קרי לחשון מרחשון, בפ"ק דר"ה (ז, א) .. ש"מ שגם בימי התנאים שהיו מקדשין עפ"י הראיה היה נקרא מרחשון וגם תיבה אחת. לכך צ"ל דאין טעם זה כעיקר רק הוא שם העצם. וכן בנוסח הסמ"ג מטופס ר"י מפארי"ז כתוב מרחשון תיבה אחת'.
ואם כתב בב' תיבות, כתב הגט פשוט שם: 'ואם פסק שם מרחשון מר תיבה אחת וחשון בתיבה אחרת צ"ע אם יש להכשיר, ואת"ל כשר, אם כתבו בשני שיטין יש להסתפק אם יהי' כשר ועיין סי' קכח סל"ב וסל"ג'21.
--------------
הערות:
1 כתב הפר"ח סי' קכו ס"ק כב: 'ומסתברא דאי כתב בול במקום מרחשון דשפיר דמי כדכתיב במ"א סי' ו' בירח בול הוא החדש השמיני דהיינו מרחשון'. אך להעיר מגרש ירחים (כהן) סי' א סקי"א בשם משכנות הרועים מערכת ג אות נו ↩
2 מ"א פ"ו פסוק לח ↩
3 וראה התוועדות ש"פ בראשית התשמ"ב (תו"מ ח"א ע' 300) ↩
4 פ"א מ"ג ↩
5 פר' נח פ"ז פי"א ↩
6 שו"ע אהע"ז סי' קכו ס"ז בהג"ה ↩
7 שו"ת אבן העזר סי' רלט ↩
8 וראה גם ערוה"ש סי' קכו סי"ז: 'ויראה לי דאם כתב בשני ווין ג"כ כשר דאין ביתור הויו קריאה אחרת וליכא למטעי' ↩
9 הגהב"י אות מ ↩
10 ס"ק לה ↩
11 ואינו במהרשד"ם שלפנינו ↩
12 וכתב השד"ח אסיפת דינים מערכת גט סי' יז אות ו: 'היינו שכבר נכתב' ↩
13 וראה בערוה"ש שם: 'דכן נקרא בלשון בני אדם וגם בהלוחות נדפס רק חשון וליכא למטעי' ↩
14 בחיים ושלום ח"ב אהע"ז סי' סג ↩
15 נסמן בהערה 12 ↩
16 אהע"ז שם ס"ק כא ↩
17 שם ס"ק כב ↩
18 וראה שיחת ש"פ בראשית התשכ"ח (תו"מ חנ"א ע' 181) ובכ"מ ↩
19 סי' ד ↩
20 וראה טעמים נוספים לשם החודש בבני יששכר מאמרי חודש מרחשון מ"א - מהות החודש. ערוה"ש שם. שד"ח שם. וראה בשו"ת בצל החכמה ח"ב סי' ס שהאריך לדון בטעמים לשם מרחשון ↩
21 וכתב ערוה"ש אבהע"ז סי' קכו סי"ז: *וכשכתב בשני תיבות או בשני שורות הוה ספק אם כי הדעת נוטה להכשיר ובמקום עיגון אפשר שיש להקל'*. וראה גם בגרש ירחים (משאש) עא, ב. וראה בשאר המפקד ח"ב הל' גיטין פ"ט דף עט א-ב ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp