הושענא רבא
[א] (הלכה 673)
שאלה: מהו ענינו המיוחד של הושענא רבה?
תשובה: הגמרא במסכת סוכה1 אומרת: 'בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת .. ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח, יופי לך מזבח. רבי אלעזר אומר: ליה ולך מזבח, ליה ולך מזבח'.
ובתלמוד הירושלמי מסכת ראש השנה2: 'א"ר יונה כתיב3 ואותי יום יום ידרושון זו תקיעה וערבה'.
וביאר הפני משה: 'א"ר יונה. שאני בר"ה דודאי כל העם מתקבצים ובאים לבה"כ דכתיב ואותי יום יום ידרושון זו יום של תקיעה ויום של ערבה שהכל באים להתפלל יחד בביה"כ'.
ובזח"ג4 נאמר על היום הזה שהוא הסיום סופי של ימי הדין ר"ה ויום הכיפורים, וז"ל: 'ביומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא דעלמא ופתקין נפקין מבי מלכא, וגבורן מתערי ומסתיימן בהאי יומא .. א"ר יוסי הא תנינן הערבה דדמיא לשפוון בהאי יומא ומאי היא, א"ר חייא אע"ג דלדרשא הוא דאתי הכי הוא ודאי, דהא בהאי יומא בשפוון תליא, בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטירא ומסתיימי דינין ואסתים לישנא בישא מעלמא, ביומא קדמאה דירחא שירותא דדינא הוא וסיומא הוא בהאי יומא והא אתמר ..'.
וכתב המטה משה5: 'יום שביעי הוא הושע"ר. ולמה נקרא שמו הושע"ר, אמר הקב"ה לאברהם, אני יחיד ואתה יחיד, אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עונותם, וזהו הושע"ר, פירוש שמי אהיה גימטריא כ"א, ואתה בכ"א, עשרה דורות מאדם ועד נח, וי' דורות מנח ועד אברהם, והושע"ר כ"א ימים לחודש תשרי. אמר לו הקב"ה לאברהם אם אין כפרה לבניך בר"ה יהיה ביוה"כ, ואם לאו יהיה בהושע"ר. וזהו אחדותו על שמי (הגהות מנהגים רט"ז). וסוד החתימה שהיא בליל הושע"ר ולא ביו"כ היה לה להיות בצום. אבל הכוונה בזה דע, כי יו"כ הוא בי' לחודש, ויו"ט של סוכות אחר ה' ימים הרי ט"ו יום, והושע"ר אחר ו' הרי כ"א. תרבע כ"א פעמים כ"א, יעלה תמ"א למפרע, הוא אמ"ת וחותמו של הקב"ה אמת, ולזה החתימה הוא בליל הושע"ר. ועוד כי יו"כ הוא בי' לחדש כנגד י' של שם, ואחר ה' ימים הוא סוכות כנגד ה', והושע"ר אחר ו' ימים, הרי תשלום שם ד' דה' אחרונה כפולה.
ביום זה מצינו סדר הנהגה מיוחד כמבואר בראשונים, וכמ"ש השבלי הלקט6: 'יום ערבה לאחר תפלת המוסיפין יש ממשיכין את הארון באמצע ביהכנ"ס ויש מוציאין כל ספרי תורות ועושין כמין גורן עגולה באמצע ביהכנ"ס ומתחיל החזן ואומר הושענא והצבור עונין אחריו ומקיפין שבע פעמים זכר להקיף מזבח ואומר אלפא ביתא אחת בכל פעם ואח"כ מחזירין את הארון או ס"ת למקומן ומסיימין כל ההושענות כסדר הכתוב במחזורים וקדיש גמור. ומנהג להדליק כל הנרות שבביהכ"ס לכבוד התורה ע"ש כי נר מצוה ותורה אור .. ויום ערבה הוא יום חתימת הדין כיום הכפורים כדתנן ובחג נידונין על המים שבו היו מסיימין ניסוך המים'.
מנהג נוסף מצינו במנהגי המהרי"ל7: 'ואותו שחר היה מהר"י סג"ל ש"צ כדרך שעשה בר"ה וביה"כ והיה לובש את שרגניז כדרך בר"ה ויה"כ, והשאר בגדים לא שינה חוץ מקטא ומטרון של שבת שלבש כל ימי חול המועד דאפילו טלית של חול לבש ולא המיוחד לו לשבת'.
וכתב הטור8: 'ביום חמישי של חול המועד שהוא הושע"ר נוהגין שמרבין מזמורים כמו ביו"ט ואומר קדושה רבה במוסף ומרבים קצת בנרות כמו ביוה"כ לפי שבחג נדונין על המים והכל הולך אחר החתום וכל חיי אדם תלויין במים ומקיפין ז' פעמים ומרבים תחנונים על המים'.
וכ"כ המחבר9: 'ביום שביעי, שהוא הושע"ר, נוהגים להרבות במזמורים כמו ביו"ט, ומרבים קצת בנרות כמו ביוה"כ לפי שבחג נדונים על המים .. ומקיפים ז' פעמים, ומרבים תחנונים על המים'.
וכתב הרמ"א שם בהג"ה: וא"א נשמת, ואומרים: מזמור לתודה, ואומרים: אין כמוך, שמע ישראל וכו', כמו ביו"ט; ואומרים קדיש שלאחר תפלת מוסף בנגון יו"ט; ואין רגילין לעשות מלאכה של חול עד אחר יציאה מבה"כ; וי"ל פזמון זכור ברית כשיש מילה בהושע"ר, ואומרים אותו קודם אנא אזון חין כו'. ויש נוהגים ללבוש הקיטל כמו ביו"כ'10.
למעשה בסידור אדמו"ר הזקן לא הובאו תוספות ושינויים מיוחדים ליום הושענא רבא, מלבד ההושענות המיוחדות ליום זה.
וכ"כ בכף החיים11: 'ומנהג חסידי בית אל יכב"ץ ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל שאין מוסיפין שום דבר בסדר התפלה משאר ימי חול המועד כלל רק באמירת הושענות בסדר ההקפות ואחר תשלום ההקפות ואמירת ההושענות אומרים קדיש תתקבל ומניחין הלולב ועושין חבטה בערבה כמ"ש אח"כ בשם שער הכוונות ואח"כ קורין בתורה ומתפללין מוסף ככל יום. וכ"ה מנהג ק"ק פרנקפורט שאין משנין שום דבר כלל רק אדון עולם וקדיש אחרון אומרים בניגון כמ"ש מט"מ סי' תתק"ס יעו"ש'.
א"כ ראינו את מעלתו של היום הושענא רבה, ואת מנהגי התפילות. ישנם גם מנהגים המיוחדים ללילה זה שנלמד עליהם בהלכה הבאה
-
הערות:
1 מה, א ↩
2 פ"ד ה"ח ↩
3 ישעי' נח ב ↩
4 צו לא, ב ↩
5 עמוד העבודה הושע"ר, סי' תתקנז ↩
6 סדר חגה"ס סי' שעא ↩
7 סדר תפילות חג הסוכות ↩
8 או"ח סי' תרסד ↩
9 שו"ע או"ח סי' תרסד ס"א ↩
10 והמגן אברהם ס"ק ג כתב: 'ללבוש הקיט"ל. מהרי"ל לבש הקיט"ל אבל שאר בגדי ח"ה לא הי' משנה [ד"מ] ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיט"ל ערסי' תק"ל מ"ש'. אך ראה א"ר ס"ק ו ופמ"ג שמנהגם שהחזן כן לבש ↩
11 סי' תרסד ס"ק יא ↩
[ב] (הלכה 674)
בהלכה הקודמת ראינו את המעלה הגדולה של הושענא רבה
שאלה: מהם המנהגים ביחס לליל הושענא רבה?
תשובה: כתב השבלי הלקט1: 'ויש שנוהגין בליל יום ערבה להיות נעורין כל הלילה ויושבין ועוסקין בתורה ומתחילין בראשית והולכין עד וזאת הברכה לפי שביום המחרת צריכין להשלים התורה ואם יש מי שלא הסדיר פרשיותיו עם הצבור כל או"א בשבתה הרי הוא סודרן עתה ..'.
ובספר המנהגים (טירנא)2 כתב: 'בהושענא רבא רגילים צנועים לטבול או לטהר בט' קבין אפילו פושרין'.
וכ"כ הרמ"א3 בהג"ה: 'והמדקדקים נוהגים לטבול עצמן קודם עלות השחר, כמו בעיה"כ, ויש נוהגים ללבוש הקיטל כמו ביו"כ'.
וכתב בשיירי כנה"ג4: 'נוהגין לקרות כל הלילה מפני שהוא ליל החתום. וכתבתי בסי' ר"מ בהגהת הטור אות א', דאין ראוי לאדם לשמש מטתו בליל הושע"ר, מפני שהוא ליל החתום'.
ועוד כתב5: 'יש חסידים ואנשי מעשה שטובלין בהושענא רבה קודם עלות השחר, וכן כתוב בספר המפה. ויראה לי נכון לטבול מבערב הושע"ר, ללמוד כל הלילה בקדושה ובטהרה'.
והמגן אברהם כתב6: 'נוהגין ישראל להיות נעורים בליל ערבה [שבלי לקט] וכבר נדפס הסדר ועמ"ש סי' תצ"ד'.
וכתב הביכורי יעקב7: 'נוהגין ישראל להיות נעורין בליל ערבה, ולומדים סדר התקון שהוא משנה תורה עם כל תהלים עם יה"ר ומאמרי זוהר .. והמדקדקים עוסקים במשנה תורה קודם חצות ובתהלים אחר חצות דוקא, שכן הוא ע"פ הסוד'.
וכתב באליה רבה8: 'ומשכימין לבית הכנסת, והוא אחד מה' השכמות, ראש השנה, ויום הכיפורים, הושענא רבא, ט' באב, פורים'.
ולגבי מנהג חב"ד, בספר המנהגים9 כתוב ביחס לליל הושענא רבא: 'היו נעורים בליל שש"פ גם בליל שבועות והושענא רבה, וצריכים להתעסק בלימוד כל הלילה'.
ועוד מובא שם10 (חלק מהדברים הם משיחת אדמו"ר הריי"ץ בהוש"ר ושמע"צ תש"ח) כמה מנהגים לגבי לילה זה: 1) בתיקון ליל הושע"ר גם פרשת ברכה אומרים רק מקרא ורק פעם אחת, אמירת שניים מקרא ואחד תרגום הוא בערב שמחת תורה.
2) אמירת תהילים בליל הושע"ר אחר חצות ובחגירת אבנט, ואין מאריכים באמירתו.
3) לאחר כל ספר מתהילים אומרים היה"ר של הושע"ר והיה"ר שלאחר צאת הלבנה, אבל לא היה"ר של יו"ט.
אך להעיר שאעפ"כ כמ"פ הרבי הזכיר ג"כ את אמירת היה"ר של יו"ט11.
בנוסף לאמירת ספר דברים ואמירת תהלים הרבי הזכיר ג"כ את אמירת מאמרי הזוהר12 שבתיקון הושע"ר.
וכן הזכיר הרבי13 את מנהג חלוקת תפוח מתוק ע"י הגבאים לכל אומרי התהילים.
ולגבי מנהג ההליכה למקווה שהובא לעיל, נראה שלא נהגו אנ"ש בכך14.
הערות:
1 סדר חגה"ס סי' שעה ↩
2 חגה"ס, הובא בדרכי משה או"ח סי' תרסד סק"ב ↩
3 שו"ע או"ח סי' תרס"ד ס"א ↩
4 הגה"ט או"ח סי' תרסד אות א ↩
5 שם אות ו ↩
6 סי' תרסד בהקדמה ↩
7 סי' תרסד ס"ק ד ↩
8 סי' תרסד ס"ק ג ↩
9 ע' 42 ↩
10 ע' 68 ↩
11 ראה שיחת ליל הושע"ר תשמ"ג (תו"מ תשמ"ג א 249). וליל הושע"ר תשמ"ט (תו"מ ח"א ע' 189). ובשיחת ליל הושע"ר תש"נ (תו"מ ח"א ע' 193) ↩
12 ראה שיחת ליל הושע"ר תשמ"ג (תו"מ תשמ"ג ח"א ע' 247). ותשמ"ו (תו"מ ח"א ע' 308). ותשמ"ח (תו"מ ח"א ע' 247) ↩
13 ליל הושע"ר תשמ"ה (תו"מ ח"א ע' 346). ולהעיר משיחת ליל ה' דחה"ס תשמ"ט (תו"מ ח"א ע' 161- 162 הערה 44) ↩
14 להעיר מאוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' שלג אות ריד - ג ↩
[ג] (הלכה 675)
שאלה: מדוע מסירים לולאות מהלולב בהושענא רבא?
תשובה: כתב הראבי"ה1: 'תניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון כפות תמרים שאם היה פרוד יכפתנו. ושמעתי טעם כפת שחסר וי"ו, דששה ימים קשור ודומה ל[כף] א[חת], וביום השביעי מתירין אותו'.
והרוקח2 כתב: 'ומתירין איגודו של לולב בהושענא רבה כדי לקיים דברי שניהם ששה כרבנן'3.
המרדכי4 הביא את הראבי"ה, וז"ל: 'כפות תמרים כתב ראבי"ה שמעתי כפת חסר וא"ו משום דששה ימים קשור ודומה לכף אחת וביום השביעי מתירין אותו'.
וכ"כ הטור5: 'ויש נוהגין להתיר בו אגדו של לולבו סמך לדבר דכתיב כפת חסר ו' פי' ו' ימים יהיה כפות ולא יותר'. וכ"כ המחבר6: 'ונוהגין להתיר בו אגודו של לולב'7.
ומצאנו באחרונים כמה ביאורים למנהג זה:
הב"ח כתב: 'והטעם משום דהנענוע הוא לעצור הטללים הרעים והרוחות הרעות וכשסתר אגודו מנענע בו יותר וכיון שעכשיו הוא גמר החתימה למים מתירין אגודו כדי לנענע בו היטב'.
והלבוש8 כתב: 'ונוהגין להתיר האגודה של הלולב בהושע"ר, וסמך לדבר דכתיב כפת חסר וי"ו, לומר ו' ימים יהי כפות דהיינו באגודה ולא יותר, אבל עיקר הטעם הוא משום להרבות השמחה, שיש בו יותר שמחה כשמנענעים בלא אגודה, אלא דאסמכוה אקרא זה'.
ובבגדי ישע9 כתב: 'ובכתבים הטעם הלולב מורה על הוי"ו שהיא מורה על הרחמים ומטעם זה מתירין שיהיה התגברות הרחמים בו ביום הזה הוא התגברות הרחמים'.
ובספר מטעמים10 כתב: 'טעם שמפרידין ומתירין האגודות של לולב בהושע"ר להודיע שנגמרה חובתו ושהיא מדרבנן. חיד"א'.
★ ★ ★
שאלה: כמה כריכות מסירים?
תשובה: לפי דברי הראשונים ניתן להבין שפתחו את הקשר של הלולב וההדסים ואחזו ללא הקשר, אך מדברי המהרי"ל נראה שהתיר רק את האגד שהי' על הלולב וכמ"ש במנהגי המהרי"ל11: 'והיה מתקן אליו לולב חדש והיה מתיר אגד של הפולמא עד חציה. ובשאר הימים היתה פתוחה למעלה רק טפח וההדס הניח קשור כמו מעיקרא אל הפולמא בעלין של הפולמא'.
וגם לפי ביאור הב"ח שזה לצורך קשקוש העלים, יש שנהגו להתיר רק את הטבעות העליונות, וכמ"ש הפרי מגדים12: 'ומש"כ נוהגין להתיר אגודו של לולב, בטור, עיין ב"ח מנענע להסיר טללים רעים, ע"כ מתיר אגדו לנענע יפה. ולפי זה י"ל אגד אחד נשאר, ומצוה לאגדו, זה אלי ואנוהו, רק מתירין ב' קשרים הנוספים, עיין סי' תרנ"א [ס"א], עיין ט"ז [שם ס"ק] א''.
ועד"ז כתב הביכורי יעקב13: 'להתיר בו. כדי לנענע בו ביותר (ב"ח). ומ"מ משמע במהרי"ל שלא היה מתירו רק עד חציו, ופשיטא שלא יתיר אגד שלמטה שהוא מצוה לאוגדו משום זה אלי ואנוהו, כמבואר סי' תרנ"א (ס"א)'.
★ ★ ★
שאלה: מתי הוא זמן שבו מורידים את הטבעות?
תשובה: מלשון היעב"ץ בסידורו בסדר הושענא רבא נראה שסבר שהסרת הטבעות, נעשית אחרי אמירת הלל לפני ההושענות. אלא שכבר ראינו שיש שביארו שטעם הסרת הטבעות כדי שהנענוע יהי' יותר טוב, ולפי"ז צריך להסיר לפני הלל14, כיון שבהלל מנענעים את ארבעת המינים.
וכן הוא מנהג חב"ד, כמ"ש בספר המנהגים15: 'בהושענא רבה קודם הלל16 - מסירים שתי הכריכות אשר על הלולב ואין נשארים אלא ג' הכריכות המאגדים את הלולב ההדסים והערבות יחד17'.
הערות:
1 הל' לולב סי' תרנט ↩
2 הל' סוכות סי' רכג ↩
3 כתב בשלחן גבוה (סי' תרסד ס"ק ז): 'ולא ידעתי פירושו מאי קאמר כדי לקיים דברי שניהם כל ששה כרבנן, ואחר זמן רב נדפס ספר בית דוד למורי הרב ז"ל, ושם ראיתי בסי' תס"א שנרגש מזה שאחר שהביא לשון הרוקח הנ"ל כתב וז"ל משמע דר"ל כל ששה אוגדין אותו כרבנן דסברי דמצוה לאוגדו משום נוי, וביום השביעי מתירין אגודו אלא שאינו מובן מ"ש לקיים דברי שניהם דמאן נינהו שניהם אי רבי יאודה ורבנן דפליגי בפרק הקומץ דף כז ובסוכה דף יא ונ"ל באגוד הלולב, הלא אפכא הוא דרבי יאודה סבר צריך אגד, ורבנן סברי אי"צ אגד, ושמא ט"ס יש וצ"ל דכל ששה אוגדין כרבי יהודה כיון דאף לרבנן מצוה משום נוי וביום השביעי אין אוגדין לגלות סברת רבנן, שאי"צ לאגד עכ"ד' ↩
4 סוכה רמז תשנא ↩
5 או"ח סי' תרסד ↩
6 שו"ע או"ח סי' תרסד ס"א ↩
7 ולהעיר ממ"ש בכף החיים סי' תרס"ד אות כה: 'ואם למודים לבא אצלו לברך על הלולב לא יעשה בו מאומה עד הערב כי שמא יתקלקל ע"י היתר האגודה ולזכות אחרים יותר עדיף' ↩
8 או"ח סי' תרסד ס"א ↩
9 סי' תרסד ↩
10 אות קכד ↩
11 במנהגים סדר תפילות חג הסוכות ↩
12 או"ח משב"ז סי' תרסד ס"ק א ↩
13 סי' תרסד אות י ↩
14 ראה דרכי חיים ושלום אות תשצ"א ↩
15 ע' 68 ↩
16 ובהערה נכתב: 'ודלא כמשמע בסי' היעב"ץ' ↩
17 וראה משנ"ת בשיחת ליל שמח"ת התשח"י (תו"מ חכ"א ע' 102 - 103) ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp