יום כיפור
[א] (הלכה 94)
איסור סיכה
אחד מהחמשה עינויים ביום כיפור הוא איסור סיכה, וכך כותב אדה"ז1: 'סיכה כיצד? אסור לסוך מקצת גופו ככל גופו. ואם היה חולה אפילו אין בו סכנה או שיש לו חטטין [=פצעים] בראשו סך כדרכו ואינו חושש, שלא אסרו אלא סיכה של תענוג. אבל בלא שום חולי, אפילו אינו מתכון לתענוג אלא להעביר את הזוהמה אסור. ואינו דומה לרחיצה שכל שאינו מתכון לתענוג מותר, לפי שהסיכה מתענגין בה יותר מתענוג רחיצה, לפיכך החמירו בה יותר (ואסרו אף בשאינו מתכון לתענוג) אלא אם כן שהסיכה אינה של תענוג כלל כגון שסך לרפואה'.
שאלה: האם מותר להשתמש ביום כיפור בדאורדורנט בשביל להעביר ריח רע והאם יש הבדל בין מריחה לספריי?
תשובה: דאורדורנט של מריחה אסור להשתמש מדין סיכה, ולמרות שהשימוש נועד רק בשביל להעביר ריח רע, אך הסיכה נאסרה אפילו בכזה מצב מלבד מצב של חולי.
לגבי ספריי, יש שכתבו2 שלא להשתמש אפילו בספריי ולטענתם זה אסור גם כן מדין סיכה.
אך למעשה אפשר להשתמש בספריי דאורדורנט במצב של ריח רע, כיון שזה לא מעשה של סיכה, שסיכה היינו מריחה של שמן וכדומה על מנת שיספג בגוף וכמבואר באו"ח סי' שכז, ולא בהתזת חומר (וגם מדין רחיצה אין לאסור, כיון שרחיצה על מנת להעביר זוהמה מותרת3)4.
[אמנם יש מי שכתב5 להחמיר בזה מדין פסיק רישיה של הולדת ריח (שהגם שהוא מתכוון להעביר את הריח הרע, אך עי"ז נולד על האדם ריח טוב) שאסור בשבת6 והוא הדין ליום כיפור הנקרא שבת שבתון שהוא כמו שבת (ורק ביו"ט מותר), אך למעשה קיי"ל7 שאין הבדל בין שבת ליו"ט וגם בשבת לא אומרים פסיק רישיה בריח כמבואר בשוע"ר8].
הערות:
1 סי' תריד ס"א ↩
2 נטעי גבריאל - יום כיפור פרק מו ס"ב. פסקי תשובות סי' תריד אות א ↩
3 ראה גם שוע"ר סי' תריג ס"א ↩
4 וכ"כ בהליכות שלמה מועדי השנה ניסן - אב פרק יד בהערה 56 ↩
5 הגרמש"א ז"ל בקובץ הלכות ליו"כ שנת תשע"ה ↩
6 בשוע"ר סי' שכא ס"ז ↩
7 שבת כהלכה ח"ג פי"ח ס"ד ובביאורים אות ב ↩
8 סי' תקיא ס"ז ↩
[ב] (הלכה 378)
שאלה: מדוע אומרים ווידוי נוסף (מלבד תפלת המנחה) בערב יום כיפור לפני השקיעה?
תשובה: הגמרא במסכת יומא1 אומרת: 'תנו רבנן: מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשכה. אבל אמרו חכמים: יתודה קודם שיאכל וישתה, שמא תטרף דעתו בסעודה. ואף על פי שהתודה קודם שאכל ושתה - מתודה לאחר שיאכל וישתה, שמא אירע דבר קלקלה בסעודה. ואף על פי שהתודה ערבית - יתודה שחרית, שחרית - יתודה במוסף, במוסף - יתודה במנחה, במנחה - יתודה בנעילה'.
ונחלקו הראשונים מהו כוונת דברי הגמ' 'מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשכה', יש שפירשו שהכוונה היא משיכנס יו"כ, ויש שכתבו שעיקר הוידוי הוא קודם כניסתו של יום, וכדלקמן:
רש"י2 כתב: 'לאחר אכילה, משקיבל עליו יום הכפורים'. וכ"כ בר"ן3: ת"ר מצות וידוי ערב יוה"כ עם חשכה. לאחר אכילה משיקבל עליו יוה"כ .. צריך שיתודה לאחר שיאכל וישתה, בתפלת ערבית כך פירשו הראשונים ז"ל.
אך הרמב"ן4 כתב: 'נראה לפי דקדוק הלשון הזה שאין הוידוי שהוא מתודה לאחר אכילה, בתפילת ערבית .. אלא משמע דהכי קתני, מצות וידוי של ערב יוה"כ שצריך להתודות כדי שיכנס ליום בתשובה הוא עם חשיכה סמוך ליום עצמו, שלא יהא שהות לחטוא בין הוידוי והיום .. ומה שמסייעני עוד סיוע ברור שמצאתי בתוספתא דקתני מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה .. ואעפ"י שהתודה קודם שיאכל וישתה צריך שיתודה לאחר אכילה ושתייה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ואעפ"י שהתודה לאחר שאכל ושתה צריך שיתודה ערבית .. ואלהי אמת רב חסד ואמת יעננו באמת ובחסד וברחמים וימחול לעונותינו ולפשעינו אמן וכן יהי רצון'.
א"כ לדעת הרמב"ן העיקר כפי שכתוב בתוספתא, שצריך גם להתוודות לאחר האכילה לפני ערבית, משא"כ לשאר הראשונים שכתבו רק את גירסת הגמרא שלפנינו, וכמ"ש בתוס' הרא"ש ביומא שם: 'וחכמים אומרים צריך שיתודה קודם אכילה וכו'. ואעפ"י שהתודה קודם אכילה יתודה ערבית ובתוספתא גריס יתודה אחר אכילה ושתייה ואעפ"י שהתודה אחר אכילה ושתיה יתודה ערבית, ונראה דטעות סופר דוידוי יתירא זה לא מצינו בתלמוד'.
וכתב הבית יוסף5: 'והעולם לא נהגו כדברי הרמב"ן'.
אלא שהשל"ה6 כתב: 'וראוי לכל ירא שמים לעשות כן, כדברי הרמב"ן, מאחר שהביא ראיה מהתוספתא. ואעפ"י שהבית יוסף סימן תר"ז כתב, והעולם לא נהגו כדברי הרמב"ן, מ"מ אני אומר הנוהג כדברי הרמב"ן, הוא מנהג טוב וישר בעיני אלהים. וכן אני נוהג, כשאני רואה בין השמשות ממשמש ובא והוא סמוך לחשיכה, אני מתודה בכל יכולתי'.
ויש שנהגו לומר קודם השקיעה פיוטים שיש בהם וידוי, כדי לחשוש לדברי הרמב"ן וכמ"ש הפרי חדש7: 'ועכשיו נהגו לומר "לך אלי תשוקתי" שיש בה וידוי, וצריך לקום בשעת הוידוי לקיים סברת הרמב"ן, ונכון'. ועד"ז כתב המשנה ברורה8: 'וכן נהגו בזמנינו שאומרים אז תפלה זכה'.
ולמנהגנו, אדמו"ר הזקן9 כותב קודם את שיטת רש"י: 'ומצות ווידוי מן הדין הוא בהתחלת זמן הכפרה דהיינו משתחשך ליל יום הכיפורים אלא שחשו חכמים שמא יארע דבר קלקלה של שכרות וכיוצא בו בסעודה המפסקת ולא יוכל להתוודות בהתחלת זמן הכפרה לכך תקנו שיתוודה כל אדם בערב יום הכיפורים במנחה קודם שיאכל בסעודה המפסקת.
ולאחמ"כ10 כותב את שיטת הרמב"ן: וי"א שזמן מצות ווידוי מן הדין הוא קודם התחלת זמן הכפרה דהיינו עם חשיכה כדי שיכנוס ליום בתשובה ולא יהא שהות לחטוא בין הווידוי להתחלת זמן הכפרה אלא שחשו חכמים שמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה ולא יוכל להתוודות עם חשיכה לכך תקנו להתוודות במנחה ואף על פי שהתוודה במנחה חוזר ומתוודה עם חשיכה שהוא עיקר זמן ווידוי מן הדין שמא אירע לו דבר עבירה אחר מנחה ואף על פי שהתוודה עם חשיכה חוזר ומתוודה בתפלת ערבית ובכל תפלה של היום לפי שבודאי גם ביום הכיפורים עצמו חייב להתוודות ולשוב בתשובה שלימה'.
ומכריע: 'והלכה כסברא הראשונה, מכל מקום ראוי לכל אדם להחמיר על עצמו כסברא השניה וכשרואה בין השמשות ממשמש ובא יעמוד ויתוודה'.
א"כ למעשה ראוי להחמיר ולומר וידוי לפני השקיעה ברגעים שלפני כניסת החג.
סיפר הרבי הריי"צ11 שאביו אדמו"ר הרש"ב הי' מאריך קצת בוידוי שלפני כניסת יוה"כ. ועוד כתב12 בשם אביו הרבי הרש"ב מדבריו במוצאי יו"כ תרנ"ט (בתרגום ללה"ק): 'ביום הכיפורים - צריכים לקבל תענוג מהתענית ומענייני יום כיפור, ערב יוה"כ עד אחר 'על חטא' שאחר קבלת התענית הוא זמן המרירות, אבל מאחרי 'כל נדרי' מתחיל התענוג הרוחני של יוהכ"פ13'.
---------
https://did.li/Shonehalacha
הערות:
1 פז, ב ↩
2 שם בד"ה עם חשיכה ↩
3 יומא ו, א מדפי הרי"ף ↩
4 בחידושיו ליומא שם (הובא בר"ן שם) ↩
5 מסכת יומא פרק נר מצוה והביאו המג"א בסי' תרז סק"ז ↩
6 סימן תרז ס"ק א ↩
7 סימן תרז ס"ק א, וכ"כ כף החיים סי' תרז סק"ב ↩
8 סי' תרז ס"א ↩
9 ס"ב ↩
10 סה"ש תרצ"א ע' 147 ↩
11 אג"ק ח"ג ע' תצ - תצא ↩
12 להעיר משיחת ליל ש"ק האזינו התש"ה (סה"ש תש"ה ע' 22): *אחר וידוי ה'על חטא' שקודם החשיכה, הי' הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] בתנועה של טוב לבב (אויפגעלייגט)*, וכן בעת 'כל נדרי' ↩
[3] (הלכה 922)
עריכת השלחן ביום הכיפורים
שאלה: האם יש צריך לשים מפות על השלחן למרות שלא אוכלים ביום הכיפורים?
תשובה: כתב המרדכי1: 'ומדליקין נרות על שלחנם ועורכים השלחן כמו בשבת משום דאיקרי שבת שבתון'.
הבית יוסף2 הביא את דבריו וכתב: 'ואיני יודע מה מקום לעריכת השולחן ביום הכפורים'.
אך למעשה מנהג זה הובא במנהגי אשכנז וכמ"ש במנהגי טירנא3: 'בערב עורכין השולחן כמו בשבת ומדליקין ב' נרות ומברכין עליהם. אשירי ומרדכי'.
וכ"כ הרמ"א בדרכי משה4: 'אבל במנהגים כתב כדברי המרדכי וכן המנהג'.
וכ"כ בשו"ע5 בהג"ה: 'ויש אומרים שיש להציע השלחנות ביו"כ כמו בשבת, וכן נוהגין'.
ועל מ"ש הבית יוסף שאינו יודע מה מקום לעריכת השלחן כתב לבאר בנזירות שמשון: 'ונראה לי כדי שיזכור תמיד שהוא יום כיפור ולא יחלל בשום דבר, כמ"ש בסי' שא סט"ז בהגה, שלא יצא בשבת כדרך שהוא יוצא בחול. ומהאי טעמא מציעים השולחן בשבת ויו"ט כל היום, כמ"ש רמ"א בריש סי' רסב, וכן נראה'.
וז"ל אדמו"ר הזקן6: 'נוהגין בכל מקום להציע בגדים נאים בבית הכנסת וגם בבתים להציע מפה יפה על השולחן כמו בשבת7 ויו"ט'.
ויש שהזכירו ג"כ הצעת המיטות [שיושבים עליהם] וכמ"ש המטה אפרים8: 'וכן נוהגים להציע השלחנות והמטות כמו בשבת'.
וכ"כ הערוך השולחן9: 'עוד כתב רבינו הרמ"א די"א שיש להציע ביוה"כ השולחנות כמו בשבת עכ"ל כלומר אף על גב דאין אכילה ביוה"כ מ"מ גם זה בכלל כיבוד ולכן יש גם להציע המטות וכן בבית יהיה נקיות כמו בשבת ויו"ט'.
מנהג פריסת המפה הובא ג"כ בבן איש חי10: לקדוש ה' מכובד זה יוה"כ כבדהו בכסות נקיה, ואמרו חז"ל מציעין המטה והשלחן פורסין עליו מפה יפה כמו בשבת'. והביאו בכף החיים11.
מנהג מיוחד הובא במאמר מרדכי12: 'יש אומרים שיש להציע השלחנות ביוה"כ כמו בשבת כ"כ המרדכי וכתב עליו מרן ז"ל ואיני יודע טעם לעריכת השלחן ביוה"כ ע"כ והנה המנהג פשוט בינינו אחר סעודת עיוה"כ לערוך השלחן במפה יפה ועורכין עליו ספרים הרבה במקום הפת ומכסין אותם במפה אחרת כמו שמכסין הפת בשבתות וימים טובים ומניחין אותו כך עד מוצאי יוה"כ ונ"ל שהוא מנהג נכון עד מאוד אין לשנותו כלל לפי שיש כאן רמ"ז הרומ"ז שזה יום אדיר ונורא מכובד מאוד ואין לנו לכבדו באכילה ושתיה כי אם לשוב אל ה' לעסוק בדברי תורה ותפלה ודברי ריצוי ותחנונים לרצות את בוראנו יתברך ויתעלה כנ"ל'.
והבן איש חי בספרו מקבציאל13 כתב: 'ומניחין על השלחן חמשה חמשי תורה להורות יום זה המזון הוא מן חמשה קולות'.
א"כ ראינו שבערב יו"כ צריך לסדר השלחן ולפרוס המפה כמו בכל ערב שבת וחג, [ויש קהילות שנהגו להניח ספרים במקום הפת].
הערות:
1 יומא רמז תשכה ↩
2 או"ח סי' תרי ↩
3 ערב יו"כ ↩
4 או"ח שם אות ג ↩
5 או"ח שם ס"ד ↩
6 שו"ע או"ח שם ס"ד ↩
7 ושם בסי' רסב ס"א כתב: 'צריך אדם לסדר שלחנו בערב שבת ללילי שבת ויציע המטות שיושבים עליהם ויתקן כל עניני הבית שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת שזהו כבוד השבת ונוהגין שהשלחן הוא ערוך במפה כל יום השבת לכבוד השבת ואין לשנות ויש נוהגין להיות ב' מפות על השלחן מלבד העליונה שעל הלחם משום שכשמנערין הפת נמצא השלחן מגולה' ↩
8 סי' תרט-תרי ס"ז ↩
9 או"ח סי' תרי ס"ב ↩
10 ש"א וילך סי"ז ↩
11 או"ח שם ס"ק ח ↩
12 או"ח שם ס"ק ג. והביאו הגר"ח פלאגי' במועד לכל חי סי' טז אות לד ↩
13 ש"א פרשת וילך ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp