יין פוטר שאר משקין

---

[א] (הלכה 1146)

שאלה: מה הדין כאשר בירך הגפן על יין, ובא לשתות עוד משקים, האם צריך לברך עליהם?

תשובה: הגמרא במסכת ברכות¹ אומרת: 'הביאו לפניהם תאנים וענבים בתוך הסעודה, א"ר הונא טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם וכן א"ר נחמן .. ורב ששת אמר: טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם, שאין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכסנין בלבד. ופליגא דרבי חייא, דאמר רבי חייא: פת פוטרת כל מיני מאכל, ויין פוטר כל מיני משקים. אמר רב פפא, הלכתא: דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה - אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה - טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם; לאחר סעודה - טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם'.

בטעם הדבר שיין פוטר שאר משקין כתבו התוספות²: 'והשתא יין פוטר כל מיני משקין לפי שעיקר משקה הוא והוא ראש לכל מיני משקין ולכך הוא העיקר והן טפלין לו לענין ברכה'.

ועד"ז כתב הרא"ש³: 'שהיין פוטר כל שאר מיני משקים אע"ג דברכת בורא פרי הגפן לא שייכא מידי לשאר משקין לפי שהיין ראש לכל מיני משקין הוא עיקר לענין ברכה וכולן טפלין לו'.

יין מחוץ לסעודה כתבו התוספות שם: 'ויין פוטר כל מיני משקין - ולכאורה מיירי ביין בלא סעודה דאי בהדי פת תיפוק ליה דפטר ליה פת דאפי' יין נמי רצה לומר הספר בסמוך דפטור אי לאו טעמא דקובע ברכה לעצמו אלא מיירי בלא סעודה ואפ"ה יין פוטר, ולית הלכתא כוותיה שהרי מפת פוטרת אין הלכה כמותו אלא כפסק רב פפא, א"כ גם מהא דקאמר יין פוטר וכו' לית הלכתא כוותיה⁴'.

וכ"כ האגודה⁵: 'תני רבי חייא פת פוטרת כל מיני מאכל, ויין פוטר כל מיני משקה. מיירי אפי' שלא בסעודה, וכגון ששניהם לפניו בשעת ברכת היין דלא הוי נמלך, דאי בסעודה תיפוק ליה דפת פוטר המשקה דאפי' יין הוה פוטר, אי לאו דקבע ברכה לעצמו ופסקו התוס' פרק כל הבשר דלית הילכתא כרבי חייא דפת פוטר כל מיני מאכל, כדפסיק רב פפא בסמוך וגם מיין פוטר כל מיני משקה לית הילכתא'.

אך הרא"ש⁶ חלק וכתב: 'ופליגא דרבי חייא דאמר רבי חייא פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקה ואע"ג דפליגא עליה בפת ביין ליכא דפליג עליה והלכתא כוותיה ביין'.

ברכה ראשונה ואחרונה כתב הרוקח⁷: 'ור' יב"ק ממגנצא הורה לנו לברך רק פעם אחת שדעת האדם לשתות כשיצמא. והוא היה מברך פה"ג על היין וכששותה שכר או מים אח"כ היה מברך שהכל והיה מפרש יין פוטר מברכה אחרונה כל מיני משקה, ולא בראשונה'.

אך רבינו יונה⁸ כתב: 'ור"ח פירש יין גורם ברכה לעצמו שפוטר שאר משקין שאם בירך על היין ושתה אח"כ משקין אחרים אין צריך לברך כלל לא לפניהם ולא לאחריהם שברכת היין שבירך ויברך לבסוף פוטר המשקין ששתה בנתים. שאע"פ שאין הלכה כר' חייא שאמר פת פוטרת כל מיני מאכל גבי יין הלכה כמותו ויין פוטר כל מיני משקין וזה פי' נאה אלא שאין הלשון מורה עליו'.

וכ"כ המרדכי⁹: 'וכללו של דבר כל היכא דיין פוטר את שאר משקין מברכה שלפניו כגון שהיו לפניו יין ושאר משקין דאז פוטר כל מיני משקין ה"נ פוטרו מברכה שלאחריה מקל וחומר ומה דברים הבאים שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה שפת אין פוטרתן מברכה שלפניהם פוטר מברכה של אחריהם שאר משקין שהיין פוטרתן מברכה שלפניהם אינו דין שיפטור אותם מברכה שלאחריהם, אבל היכא דאין המשקין לפניו בשעה שבירך על היין והוצרך לברך על המשקין (דהא) [או]¹⁰ השתא בזמן הזה ליכא קבע לשתות יין ולא שייך ביה למימר הסיבה לשתות ולא פטר משקין הבאים לאחריהם מלברך לפניהם והוא הדין דמברך לאחריהם'.

והמרדכי¹¹ הביא בשם שערים דרבנו שמואל בן חפני 'דיש חלוקים ומפרשים דברי ר' חייא דפטר מברכה שלאחריו אבל לא שלפניו'.

וכ"כ הבית יוסף¹²: 'כתב הרוקח שיש אומרים דהא דקיי"ל יין פוטר כל מיני משקים היינו מברכה אחרונה דוקא אבל לא מברכה ראשונה, ולא משמע כן מדברי הפוסקים אלא גם מברכה ראשונה הוא פוטרן וכן משמע בגמרא מדמדמה ליה לפת כשם שפת פוטרת כל מיני מאכל כך יין פוטר כל מיני משקים וכיון דפת פוטר גם מברכה ראשונה הוא הדין ליין'¹³.

שיטה נוספת לענין יין פוטר שאר משקים כתב בתניא רבתי¹⁴: 'וי"מ היין פוטר את כל מיני משקה, דוקא כשעירבם יחד עם היין, אבל אם שתה שאר המשקין בתוך האכילה מבלעדי יין, אין ברכת היין פוטרתן וצריך לברך עליהן'.

> א"כ ראינו שנחלקו הראשונים האם ברכת היין פוטרת ברכה ראשונה של שאר משקין, ויש מהראשונים שכתבו שלמ"ד שפוטר הוא כאשר המשקין לפניו בשעה שמברך. ובהלכה הבאה נראה מה נפסק בזה להלכה

--------------

---

הערות:

¹ מא, ב ↩

² דף מב, א ↩

³ ברכות פ"ו סי' כט ↩

⁴ הפנ"י כתב לבאר: 'דנראה לענ"ד בסברת התוס' דפשיטא להו טובא דכיון דאין הלכה כר"ח לענין פת אע"ג דחשיב טובא ואשכחן נמי דכל הסעודה נקראת על שם לחם ואפ"ה קיי"ל דאין פוטרת כל מיני מאכל דלא שייכי לעיקר הסעודה כל שכן ביין לגבי משקים דאית לן למימר דאין פוטרת שאר משקין כיון שאין להם שום שייכות כלל בהדי יין, כן נראה לי בשיטת התוספות'. (וראה במהרש"א ובפנ"י ובמהר"ם בנעט שדנו האם דברי התוס' אלו סותרים את דבריהם שהובאו לעיל מדף מב, א) ↩

⁵ ברכות פ"ו סי' קנ ↩

⁶ שם סי' כו ↩

⁷ סי' שכט ↩

⁸ ברכות כט, ב מדפי הרי"ף ↩

⁹ ברכות רמז קנ ↩

¹⁰ לענין ב' הגרסאות האלו ראה חיי אדם כלל נה ס"ו בנשמת אדם ס"ק א. ובמשנ"ב סי' קעה שער הציון ס"ק ה. וראה בהלכה הבאה מש"כ בזה ↩

¹¹ ברכות סוף רמז קלד ↩

¹² או"ח סי' קעד ↩

¹³ וראה גם בטור סו"ס רח, וברמ"א בדרכי משה סי' קעד אות ו ↩

¹⁴ סי' כד ↩

---

[ב] (הלכה 1148)

בהלכה הקודמת ראינו שנחלקו הראשונים האם ברכת היין פוטר שאר משקים, ושיש שכתבו שהוא פוטר דווקא כאשר שאר המשקים האחרים נמצאים לפניו בשעת הברכה.

שאלה: מה נפסק להלכה?

תשובה: כתב המרדכי¹: 'היכא דאין המשקין לפניו בשעה שבירך על היין והוצרך לברך על המשקין דהא השתא בזמן הזה ליכא קבע לשתות יין ולא שייך ביה למימר הסיבה לשתות ולא פטר משקין הבאים לאחריהם מלברך לפניהם והוא הדין דמברך לאחריהם'.

לפי גירסא זו בדבריו, הטעם שהמשקים צריכים להיות לפניו כי בזמן זה אין קבע לשתות יין.

[אמנם יש הגורסים בדבריו במקום המילה: 'דהא', או ואז כוונת דבריו שבכדי שיפטור היין את שאר המשקאות צריך שני התנאים לפניו וקבע לשתות].

הדרכי משה² כתב בשם הר"א מפראג שלפי דברי הטור³ גם בזמננו יש קבע לשתות יין וא"כ לכאורה לפ"ז אין צריך שהמשקין יהיו לפניו, וז"ל: 'וכתב הר"ר אברהם מפראג אמנם לפי דברי הטור אין חילוק בין זמן הזה לזמנם עכ"ל ועיין לקמן סי' רי"ג⁴ כיצד נקטינן הלכתא בהא'.

להלכה כתב המחבר⁵: 'יין פוטר כל מיני משקין'.

וכתב הרמ"א בהג"ה: 'אפילו מברכה ראשונה'.

וכתב הט"ז⁶: 'אפילו מברכה ראשונה. מבואר במרדכי פ' כיצד מברכין דוקא אם היו שאר המשקין לפניו בשעה שבירך על היין אז פוטר היין אותם'.

המגן אברהם⁷ ג"כ הביא את המרדכי, וכתב שכן כתב גם האגודה⁸ אך הביא שהשל"ה העיר כדברי הדרכי משה הנ"ל שקי"ל בס'י ריג שיש קבע ליין.

ובנוסף גם כמה אחרונים השיגו על הט"ז ע"פ דברי הדרכי משה הנ"ל, וכמ"ש הדגול מרבבה: 'אחר מחילת כבודו של הט"ז נראה לענ"ד שלא דק בהעתקתו הדברים האלה, שבמרדכי מבואר שזה דוקא בזמנינו שאין אנו קובעים על היין, וכן הביאו הדרכי משה אות [ה], וסיים ע"ז וכתב הר"א מפראג דלפי דברי הטור אין חילוק בין זמן הזה לזמנם. ושוב סיים הדרכי משה ועיין לקמן סי' רי"ג כיצד נקטינן הלכתא בהא. [וכוונתו] דלקמן סי'' רי"ג ס"א מבואר דגם היין מהני הסיבה לדידן, א"כ לא קיי"ל גם כאן כדברי המרדכי'.

גם הפרי מגדים⁹ כתב: 'בדרכי משה אות [ה] צידד בזה לפמש"כ הטור בסי' ריג דבזמן הזה ג"כ יש קבע לשתיה, א"כ הוה כסעודה, ואפילו לא היו המשקין לפניו כשבירך על היין אין צריך ברכה על המשקין ברכה ראשונה ואחרונה, אפילו שלא בסעודה'.

[אלא שכנ"ל יש שגרסו בדברי המרדכי או במקום דהא, ואז אין תמיה על הט"ז, שהרי לפ"ז כוונת המרדכי שצריך שיהיה לפניו וקובעים על היין, וגם אם לגבי הפרט השני ס"ל שבזמננו קובעים על יין מ"מ למדים מדברי המרדכי שצריך להיות לפניו.]

> א"כ ראינו שנפסק להלכה כדברי רבי חייא שיין פוטר שאר משקין, ונחלקו האחרונים למעשה האם צריך ששאר המשקין יהיו לפניו בעת ברכתו על היין.

שאלה: האם היין פוטר רק כאשר קובע את עצמו בשתית יין?

תשובה: ראינו לעיל בדברי המרדכי שהיין פוטר הוא בגלל קביעות השתיה על היין. ובמרדכי כתב¹⁰ גם 'תוס' כשאדם קובע עצמו על היין כגון פורים או בברית מילה אז היין פוטר ע"כ לשון תוס' פ' כל הבשר'.

וכתב הלבוש¹¹: 'ואם בירך על היין שקבע עליו ורוצה אח"כ לשתות שאר משקין, אעפ"י שלא בירך עדיין ברכת המוציא אין צריך לברך על שאר משקין, דברכת היין פוטר אותם'.

> מדבריו משמע¹² שהיין פוטר רק כאשר קבע שתיה על היין,

אך בשיירי כנסת הגדולה¹³ כתב: '.. ומכלל דבריהם אתה למד דדוקא בקובע עצמו לשתות או אפילו דרך עראי והיין ושאר משקין לפניו, הוא דהיין פוטר שאר משקין, אבל דרך עראי ואין שאר משקין לפניו אין היין פוטר שאר משקין'.

והמהר"ם בנט¹⁴ כתב בביאורו על דברי המרדכי הנ"ל שכאשר קובע על היין אז היין פוטר: 'ומ"מ אם דעתו עליו בשעה שברך על היין לשתות גם שאר משקים או היו לפניו המשקין מהני אפי' בלא קבע ..'.

וכתב המשנה ברורה¹⁵: 'ובלבד שיהיו לפניו על השלחן בשעה שבירך על היין [דאלו לא היו לפניו בשעת ברכה אף שהביאו המשקין לפניו בשעה שעמד עדיין היין לפניו לא מהני וצריך לברך עליהם] ויש מקילין אפילו לא היו לפניו ורק שהיה דעתו עליהם וכ"ז בשלא קבע עצמו לשתות יין ורק כוס זה בלבד אבל אם קבע לשתות יין הסכימו כמה אחרונים דפוטר אפילו המשקין שלא היו לפניו בשעת ברכה כיון שבאו לפניו עכ"פ בעוד שהיין לפניו'.

> א"כ ראינו שיש שכתבו שהיין פוטר רק כשקבע עליו, ויש שכתבו שכשלא קבע היין פוטר אם שאר המשקין לפניו, או שהיה דעתו לשתותם, ובהלכה הבאה נראה דברי אדמו"ר הזקן בזה.

--------------

---

הערות:

¹ ברכות רמז קנ ↩

² או"ח סי' קעד סק"ו, וראה גם בדרישה סק"ו ↩

³ סי' ריג ↩

⁴ אות א ↩

⁵ שו"ע או"ח סי' קעד ס"ב ↩

⁶ שם ס"ב ↩

⁷ סי' רח ס"ק כד ↩

⁸ ברכות סי' קסא ↩

⁹ משב"ז על הט"ז שם ↩

¹⁰ ראה במרדכי הארוך (מהדורת מכון י-ם) רמז קמה ובהערות שם דיון ביחס לקטע זה אם הוא לגבי נידון דידן או לגבי שאדם אחד פוטר חבירו ↩

¹¹ או"ח שם ס"ד ↩

¹² ראה עולת תמיד שם ס"ק ב. א"ר סק"ח וא"ז סק"ד. אך ראה פמ"ג א"א סי' קעז ס"ק א שכתב: 'בלבוש סי' קעד ס"ד, קבע אפשר לאו דוקא' ↩

¹³ הגב"י או"ח סי' קעד אות י. (נראה שגרס כנ"ל בדברי המרדכי *דהא*, ולכן סבר שחד מינהו מספיק או קבע או לפניו) ↩

¹⁴ אות סה ↩

¹⁵ סי' קעד סק"ג ↩

---

[ג] (הלכה 1149)

בהלכה הקודמת ראינו שנפסק שיין פוטר בברכה גם את המשקין האחרים, וראינו את הדעות באלו תנאים זה פוטר.

שאלה: מה נפסק לגבי ברכה אחרונה?

תשובה: כתב המחבר¹: 'שתה יין ומים, אין לו לברך על המים בורא נפשות, שברכת היין פוטרתן כשם שבברכה ראשונה יין פוטר כל מיני משקים'.

וכתב המגן אברהם²: 'כתב המרדכי פרק כיצד מברכין וז"ל כללו של דבר כל היכא דיין פוטר משקין מברכה שלפניו כגון שהיו לפניו יין ושאר משקין הכי נמי פוטרן מברכה שלאחריה, מקל וחומר מפירות תוך הסעודה שאין הפת פוטרן מלפניו ופוטרן מלאחריו וכו'. אבל היכא דאין המשקין לפניו בשעה שבירך על היין, והוצרך לברך על המשקין, דהא השותה בזמן הזה ליכא קבע לשתות יין, ולא שייך ביה לומר הסיבו לשתות, ולא פטר משקין הבאים לאחריהם מלברך לפניהם, הוא הדין דצריך לברך אחריהם עכ"ל. וכ"כ האגודה. ושל"ה כתב דקיי"ל דיש קבע ליין, כמ"ש סי' (רי"ג) [קעד] א"כ הוי כסעודה וכמו שבסעודה אפי' אמר הב ונבריך ורוצה לשתות שצריך ברכה ראשונה, אין צריך ברכה אחרונה והוא הדין בקביעות דיין, עכ"ל. ולי נראה דהא אפי' רק משך ידיו מן הפת צריך ברכה אחרונה, כמ"ש סי' קע"ז ס"ב, כל שכן כשאמר הב לן ונבריך. ומיהו היכא דקבע על היין אין צריך ברכה אחרונה על המשקין. ועיין סי' ר"ו ס"ה'.

לכאורה רצונו לומר שלדעת השל"ה (מכיון שיש קבע ליין) אין צריך לברך ברכה אחרונה גם אם בירך ברכה ראשונה, אך המג"א עצמו סובר שאם לא קבע על היין צריך לברך על שאר המשקין בורא נפשות.

וכתב משנה ברורה³: 'אם לא קבע וגם לא היו המשקין לפניו בשעת ברכה אז צריך לברך על המשקין לאחריהם כשם שצריך לברך עליהם לפניהם וכמבואר לעיל בסי' קע"ד במ"ב סק"ג ע"ש'.

שאלה: מה דעת אדמו"ר הזקן?

תשובה: א"כ עד כעת ראינו שיש שכתבו: א) שבקובע על היין, היין פוטר גם אם לא מונח לפניו שאר המשקין. ב) אם מונח לפניו פוטר גם אם לא קבע עצמו לשתית יין. ג) אם דעתו על שאר משקים זה כמו שמונח לפניו. ד) לגבי ברכה אחרונה כאשר היה צריך לברך ברכה ראשונה על השאר משקים, הברכה האחרונה פוטרת רק כאשר קבע עצמו לשתית היין.

כתב אדמו"ר הזקן⁴: 'בירך על יין א"צ לברך על שאר משקין לדברי הכל שיין פוטר כל מיני משקים בין בשעת הסעודה בין בשאר פעמים לפי שהיין הוא עיקר משקה והוא ראש לכל מיני משקין לכן הוא עיקר לענין ברכה וכולן טפלים אליו והוא שהיו המשקין לפניו בשעה שבירך על היין (או שהיה דעתו עליהם). ואפילו אינו קובע עצמו לשתות יין אלא שותה יין מעט לצורך מצוה כגון קידוש והבדלה ושותה משקין הרבה אח"כ נפטרים בברכת היין (אם היה דעתו עליהם וכמו שיתבאר)'.

[בהערה של דפוס ראשון נכתב: 'וכן משמע במ"א סוס"ק יא דמדמי ליה לשכר ולא התנה שיהי' היי"ש על השלחן כמ"ש בעטרת זקנים, וכ"מ בהדיא בסי' רו ס"ק ז, ולקמן. וכן משמע ממ"ש בסי' רעב'].

משמע מדבריו לגבי הנ"ל: א) מכך⁵ שבסיפא של דבריו מזכיר ואפילו אינו קובע, משמע שברישא מדובר גם בקובע וא"כ גם בקובע על היין מצריך שיהיה לפניו. ב) אם לא קבע והיה המשקה האחר מונח לפניו מזכיר: 'לצורך מצוה כגון קידוש והבדלה', ולהלן נראה אם זה בדווקא לצורך מצוה. ג) כתב בסוגריים (שיתכן שהסתפק בפרט זה) שגם דעתו עליהם יועיל לפטרם בברכה.

הגר"י פיקארסקי⁶ הסתפק האם כוונת אדמו"ר הזקן שרק לצורך מצוה גם אם לא קבע על היין יפטור ברכת היין את השאר משקים (בגלל שחשיבות המצווה מחשיב את הברכה ולכן פוטר)⁷.

אמנם בסדר ברכות הנהנין⁸ כתב אדמו"ר הזקן: 'היין הואיל והוא ראש לכל המשקין הרי הוא פוטר בברכתו כל מיני משקין בין מברכה ראשונה שהיא שהכל נהיה בדברו9 אם היו המשקין לפניו כשבירך בורא פרי הגפן או שהיה אז דעתו עליהם לשתותם אף שלא היה דעתו לפוטרם בפירוש נפטרו ממילא ובין מברכה אחרונה נפטרו בברכת על הגפן ואפילו הוא בענין שהוצרך לברך עליהם ברכה ראשונה שהכל נהיה בדברו כגון שלא היו לפניו כשבירך בורא פרי הגפן וגם לא היה אז דעתו עליהם ואם שתה יין פחות משיעור רביעית שאין צריך לברך לאחריו ומשאר משקין שתה רביעית יברך לאחריהם בורא נפשות רבות אף אם הוא בענין שלא בירך לפניהם שהכל נהיה בדברו'.

ולכאורה מדבריו פה למדים גם לגבי הנקודות הנ"ל: א) לא הזכיר קביעות ובכל מקרה הצריך שיהיה לפניו או דעתו עליהם. ב) לא הזכיר צורך מצוה. ג) כתב בפשטות שכשדעתו עליהן לשתותם נפטר בברכה. ד) כתב שגם אם היה צריך לברך ברכה ראשונה נפטרים המשקים בברכה אחרונה (למרות שכנ"ל לא הזכיר שקבע עצמו על היין)⁹.

> א"כ למעשה לדעת אדמו"ר הזקן השותה יין ומונח לפניו שאר משקים או שדעתו לשתות עוד משקים, ברכת היין פוטרת את שאר המשקין בברכה ראשונה ואחרונה. (אא"כ מדובר במקרה שעל היין אינו מברך ברכה אחרונה כיון שלא שתה כשיעור, שאז צריך לברך בורא נפשות על שאר משקין ששתה מהם שיעור).

---

הערות:

¹ שו"ע סי' רח סט"ז ↩

² סי' רח ס"ק כד ↩

³ סי' רח ס"ק עב ↩

⁴ או"ח סי' קעד ס"ד ↩

⁵ ראה קצוה"ש סי' נג בדה"ש ס"ק כז. קובץ הערות וביאורים בהל' ברכות הנהנין כולל צ"צ ירושלים ב ע' 237 ואילך, וע' 282. (ודלא כמ"ש באור ההלכה (דאוידאוויטש) על שו"ע אדמו"ר הזקן ע' שטז) ↩

⁶ חקרי הלכה ח"ח ע' יב ↩

⁷ וראה ערוך השלחן או"ח סי' קעד ס"ב: 'ראיתי מי שכתב דאפילו אינו קובע עצמו לשתות יין אלא שותה יין מעט לצורך מצוה כגון קידוש והבדלה ושותה הרבה משקין אח"כ נפטרין בברכת היין אם היה דעתו עליהם [הגר"ז] ולענ"ד נראה דבלא קביעות אינו פוטר שהרי הגמרא מדמה לה לפת ובפת יש קביעות אמנם קידוש והבדלה מקרי קביעות דקידוש וודאי הוי קביעות דאין קידוש אלא במקום סעודה ואפילו הבדלה מקרי ג"כ קביעות כמ"ש התוס' בברכות [מ"ג. סד"ה הואיל ע"ש] וכן נ"ל עיקר לדינא [ומצאתי כן במרדכי פרק כיצד מברכין ע"ש וכן מפורש באו"ז הגדול סי' קנ"ה]'. ולהעיר שהרעק"א שם הביא סברא הפוכה: 'עיין בספר בתי כהונה ח"ג בכלל בית דין סי' א' בארוכה והעלה דדוקא בשותה יין דרך שתייה שרצונו לשתות יין אבל בשותה מצד כוס של ברכת המצות כגון כוס בהמ"ז וכדומה אינו פוטר יין. וע' במג"א סס"ק י"א', (וראה מ"ש בהלכה ברורה סי' קעד בבירור הלכה אות ב ע' צד) ↩

⁸ פ"א סכ"א ↩

⁹ כתב הגר"ח נאה בקצוה"ש שם בדה"ש אות כח: 'והנה מדכתב מברכה ראשונה שהיא שהכל נהי' בדברו משמע דדוקא משקין שברכתן שהכל נהי' בדברו נפטרין בברכת היין, אבל משקין שברכתן בורא פרי האדמה או בורא פרי העץ אין נפטרין בברכת היין, וצ"ל משום דכיון דנשתנה ברכתן כברכת הפירות דינם כהפירות עצמם ואין נפטרים בברכת היין וצ"ע לדינא'. [וראה תהלה לדוד סי' קעד בהוספות] ↩

¹⁰ נקודה נוספת שניתן ללמוד מדברי אדמו"ר הזקן, ביחס לדברי המשנ"ב (בביאור הלכה סי' קעד ד"ה יין פוטר) שנוטה לומר שרק בשותה עכ"פ מלא לוגמיו יין פוטר הברכה על שאר משקין. ומדברי אדמו"ר הזקן נראה שלא חילק בכך (בפרט שהזכיר ששותה פחות מרביעית, ולא הזכיר לחלק בשיעור השתיה) ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp