שאלה: האם מותר להתרחץ ולהסתפר ולכבס מיד בצאת הצום?
[1] (הלכה 1144)
בהלכה מס' 338 ראינו את הדעות השונות לגבי אכילת בשר בי' אב לילו ויומו
תשובה: הגמרא במסכת תענית1 אומרת: 'ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית, דברי רבי מאיר .. ואמר רבא: הלכה כרבי מאיר'.
וכ"כ המחבר2: 'לאחר התענית מותר לספר ולכבס מיד'.
וכ"כ במנהגי טירנא3: 'ומסיק דמותר לספר ולכבס וק"ו לרחוץ, מיד אחר ט' באב'.
אמנם המהרש"ל4 חלק וכתב: 'נראה בעשירי באב שאנו נוהגים כדברי הטור שלא לאכול בשר אף ביום העשירי אסור ג"כ במרחץ, ואל תשגיח במה שכתוב במנהגים וטוב שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל י' ויומו כו' ומסיק דמותר לספר ולכבס אחר ט"ב מיד, אין זו ראייה כי הוא כתב ומסיק כו' דמשמע דכך מסיק התלמוד וכך הוא האמת לפי דין התלמוד כדפי' לעיל, אבל לעולם לפי מה שנוהגין שלא לאכול בשר ולשתות יין אף זה בכלל'.
והביאו הב"ח5: 'וכתב עוד מהרש"ל (בביאורו לטור) דבעשירי אסור אף לספר ולכבס ולרחוץ ודלא כמו שפסק במנהגים דמהר"א טירנא עיין עליו'6.
וכתב הלבוש7 שהחומרה היא עד י' בחצות היום: 'ומיד אחר ט' באב למחרתו נוהגים היתר לספר ולכבס ולרחוץ, ונ"ל שיש להמתין עד אחר חצות'.
וכ"כ הט"ז8: 'וכ' עוד [=מהרש"ל] דבעשירי אסור לרחוץ או לספר ולכבס דלא כמו שכתוב במנהגים ולפי מ"ש רמ"א דיש מחמירין עד חצות, יותר פשיטא שאחר חצות מותר בכל עיין מש"כ בסו"ס' תקנ"ט'.
החיד"א9 הביא ג"כ את המנהג הזה: 'בט"ב לעת ערב וכו' מנהג כשר שלא לאכול בשר וכו' וה"ה לספר ולכבס וכ"כ האחרונים'.
מאידך כנסת הגדולה10 כתב שהמנהג להתיר: 'מה שכתבתי בנדפס11 דאפילו לנוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין ביום עשירי, מותרים ברחיצה האסורה בט"ב, כן מצאתי בב"ח בשם מנהגי טירנא. ואעפ"י שמדברי הב"ח נראה שתופס כרש"ל ז"ל לאסור הרחיצה והכיבוס והתספורת, אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר'.
והביאו המאמר מרדכי12: 'עד חצות מסתמיות דברי מרן ומור"ם כאן וממ"ש לעיל סי' תקנ"א ס"ד נראה דאף ממנהג כשר לא אסיר אלא בבשר ויין, אבל לענין רחיצה ותספורת וכו' דאסירי בשבוע שחל ט"ב בה, לא. והאחרונים כתבו בשם רש"ל דאסור, ומצאתי להרב השיירי שהתיר וכתב פוק חזי מאי עמא דבר ועמש"ל סס"י תקנ"א ס"ק י"ד'.
ולמעשה מנהג אשכנז כדברי המהרש"ל וכמ"ש הקיצור שו"ע13: 'גם אין לרחוץ ולא להסתפר ולכבס עד חצות יום העשירי, ומי שמחמיר על עצמו בכל הדברים הנזכרים כל יום העשירי הרי"ז משובח'.
וכ"כ ערוך השלחן14: 'וכן אין לרחוץ ולספר ולכבס ביום עשירי עד אחר חצות'.
והמשנה ברורה15 כתב: 'וה"ה שלא לרחוץ במרחץ ולספר ולכבס עד חצות'. וכתב בבאור הלכה16: 'עיין במ"ב דה"ה לענין רחיצה במרחץ ותספורת כ"כ האחרונים בשם רש"ל, ובמאמר מרדכי כתב דמסתימת מרן ומור"ם כאן וכן ממ"ש לעיל סימן תקנ"א ס"ד משמע דאף ממנהג כשר לא אסור אלא בבשר ויין אבל לענין רחיצה ותספורת לא החמירו ומצאתי להרב השיורי שהתיר ג"כ עכ"ל ומ"מ קשה להקל בזה שכמה אחרוני זמנינו העתיקו דין זה למעשה'.
אמנם הגרע"י בשו"ת יחוה דעת17 כתב: 'אולם לדידן שאנו הולכים אחר הוראות מרן, נראה שאפשר לסמוך על דברי הכנה"ג והמאמר מרדכי להקל בזה, ולהתיר תספורת וכביסה ורחיצה בחמין בעשירי באב, ובפרט שלכל הדעות אין בזה איסור מן הדין אלא מנהג בעלמא, כל שיש ספק במנהג יש להעמידו על עיקר הדין, וכנ"ל'.
> א"כ ראינו שלמנהג הספרדים18 מותר להסתפר לרחוץ ולכבס בי' באב, ולמנהג האשכנזים אין לכבס ולהתספר ולרחוץ עד י' אב בחצות היום, בהלכה הבאה נראה מה הדין כשי' אב חל בערב שבת.
הערות:
1 ל, א, ולהעיר שמהרי"ל הביא (מנהגים הל' ת"ב אות ז): שבת, פי' שבוע שחל ט' באב בתוכה, מיום א' עד ו' אסור לספר ולכבס בין מלפניו בין מלאחריו של ט' באב, ובחמישי לאחריו מותר משום כבוד השבת ↩
2 שו"ע או"ח סי' תקנא ס"ד ↩
3 מנהגי תשעה באב ↩
4 שו"ת סי' צב ↩
5 או"ח סי' תקנח ↩
6 ב"ח או"ח סי' תקנא: 'ויראה פשוט דהנוהגים כן שלא לאכול בשר ולשתות יין עד שבת נחמו ומחמירין כרשב"ג צריכין להחמיר נמי בתספורת וכביסה ותיקון בגדים וכ"כ במהרי"ל שאסור לספר ולכבס עד יום שישי אם לא מפני השבת ודברים אלה אינם דין כי אם לאותן פרושים שנמנעין מבשר ויין עד שבת נחמו צריכין להזהר נמי בתספורת וכביסה אם לא בחמישי מפני כבוד השבת ואעפ"י שנמנעין מבשר ויין עד שבת עצמו וכל זה פרישה בעלמא ולאו מדינא וכמ"ש במהרי"ל גופיה לשם דאינו אסור אלא עד [אחר] התענית והיינו מדינא' ↩
7 או"ח סי' תקנט ס"י ↩
8 או"ח סי' תקנח ס"ק א ↩
9 מחזיק ברכה סי' תקנח ס"ק א ↩
10 שכנה"ג הגה"ט או"ח סי' תקנח אות ד ↩
11 כנה"ג הגה"ט סק"א ↩
12 סי' תקנח ס"ק ב ↩
13 סי' קכד ס"כ ↩
14 או"ח סי' תקנח ס"ב ↩
15 סי' תקנח ס"ק ג ↩
16 ד"ה עד חצות ↩
17 ח"ה סי' מא ↩
18 וראה ג"כ אור לציון ח"ג פכ"ט אות כו ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp