הערת כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א באגה"ק סי' ז' בל' "אין לו חלק באלקי ישראל"
בהערת כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לשיעורים בס' התניא, אגה"ק סי' ז' (ע' 1328), על מ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן, "לשון השגור במארז"ל אין לו חלק באלקי ישראל": "לע"ע לא מצאתי אלא בתנחומא ס"פ תזריע אבל בכו"כ מקומות אי' לכם (ב"ר פ"ב, ד. וש"נ. הובא בתו"א ל, רע"א) וכן 'אין להם' (ברכות סג, ב). וי"ל שלא רצה להעתיק ל' נוכח וגם לא ל' רבים. וק"ל".
אלא שלפום ריהטא, הרי זה פלאי פלאים, שהרי גמרא ערוכה לפנינו במס' סנהדרין (המסכתא הכי שגורה בפי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, שלקחה כל שנה בחלוקת הש"ס) בפרק חלק (סוגיא בדוכתא) קב, ב, "אחאב כפר באלקי ישראל לפיכך אין לו חלק באלקי ישראל"! מה גם, שב"מ"מ, הגהות, והערות קצרות לספר של בינונים", פל"ב, על מ"ש בתניא "המינים ואפיקורסים שאין להם חלק באלקי ישראל," ציין כ"ק אדמהמ"ש "ע"ד סנה' קב:"!
אלא שהרואה יראה, שהגירסא בכל הכת"י, בעין יעקב, ובראשונים היא, "לא יהיה\יהא לו חלק באלקי ישראל" – בלשון עתיד, ורק בדפוסים נשתבשה הגירסא – תחילה בדפוס שונצינו-ברקו, שנשמט הקטע (לפיכך כו') לגמרי, ואח"כ בדפוס ונציה, שאחריה נמשכו כל המדפיסים. וברור מהקשר הדברים והמשך הסוגיא, שהכוונה לזה שלא יהיה לאחאב חלק לעוה"ב כתוצאה מזה שכפר בעיקר (וי"ל שתפס בלשון "חלק באלקי ישראל" משום שלשון נופל על לשון ("כפר באלקי ישראל לפיכך" כו')), וזה אינו שייך למה שאדה"ז מקשה על הביטוי חלק באלקי ישראל ("כי הגם דלכאורה לא שייך לשון חלק כלל באלקות יתברך שאינו מתחלק לחלקים ח"ו"). משא"כ במקומות שלהם מציין רבינו משיח צדקנו, שמדובר במעשה הכפירה עצמה – בזה שמצהירים שאין להם חלק וכו', ועל זה מקשה אדה"ז על הלשון "חלק" וכו'.
עכ"פ, נמצא מובן לגמרי למה לא ציין הרבי מהרה יגלה אכי"ר כאן לסנהדרין, שאין שם לא את הלשון (בגירסא הנכונה) ולא את העניין. משא"כ בפל"ב, ששם מדובר במינים ואפיקורסים ש"תכילת שנאה שנאתים", שם מתאים דווקא הציון לסנהדרין להא דאחאב, שכתוצאה מרשעתו וכפירתו בעיקר, אין לו חלק באלקי ישראל ולא יזכה לעוה"ב בתוך כלל ישראל, ולא להא דברכות, שבה מדובר בשבחם של ישראל שלא רצו לכפור ח"ו בשום אופן, וגם לא למדרשים הנ"ל, שבהם מדובר בגזירת שמד ר"ל. ומסיימים בטוב.
