שינוי לשון במאמר חז"ל באגה"ק סי' ל' והערת כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א בזה
איתא בספר תניא קדישא בריש אגרת הקודש סי' ל': "מודעת זאת משארז"ל כל הרגיל לבא לבהכ"נ ויום א' לא בא הקב"ה שואל עליו שנאמר מי בכם ירא ה' וכו'". ב"הערות ותיקונים דרך אפשר" מציין כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ל"ברכות (ו, ב) בשינוי לשון". הגירסא בש"ס לפנינו (בהדגשת השינויים) היא: "אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו שנאמר מי בכם ירא ה׳ שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו.״
ב"מ"מ, הגהות, והערות קצרות לספר של בינונים" מעיר רבינו נרו יאיר: "משארז"ל כל הרגיל: ברכות ו, ב 'ולא בא י"א . . משאיל בו'. לעיין [ב]דקדוקי סופרים [ושם: 'שואל בו']".
ב"שיעורים בספר התניא" (מוגה) (ע' 1753) מסתפק אם כ"ק אדמו"ר הזקן גורס אחרת בגמרא או שרק מביא את התוכן ולא הלשון המדויק.
ת"ל אכשר דרא בגישה מהרה לריבוי ספרים וכת"י ברגע כמימרא, כך שנוכל לעשות רצון צדיק ולמצוא מקור גירסתו של אדה"ז. גם צ"ל, למה שינה אדה"ז מגירסא הנפוצה?
הנה מצאנו גירסא זו בס' ראשית חכמה, שער התשובה פ"ז: (קכה, ב) "והרגיל לבוא לבה"כ ויום א' לא בא הקב"ה שואל עליו". וכן מצינו בזה"ק פ' בלק (קצו, א): "פתח ר' אלעזר ואמר מי בכם ירא ה' וגו' ... מאן דרגיל למיתי לבי כנשתא לצלאה ויומא חדא לא אתי קב"ה שאיל עליה ואמר מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו". והוא בדיוק הגירסא של אדה"ז והראשית חכמה (בתוספת המילה "לצלאה").
וכן מצאנו את ג' השינויים בגירסת אדה"ז בכמה כת"י של הש"ס ובילקוטים:
בכת"י אוקספורד 366 (כת"י ספרדי של כו"כ מסכתות מלפני 6-700 שנה) ובכת"י JTS 6656 (קטע מכת"י אשכנזי עם פרש"י מלפני כ500 שנה), הגירסא זהה בדיוק לגירסת אדה"ז.
בנוסף, השינוי הראשון ("ויום אחד לא בא" במקום "ולא בא יום אחד") נמצא בכת"י פריס 671 (כת"י ביזנטי של מס' ברכות מלפני כ600 שנה), וכן הוא בילקוט שמעוני ישעי' נ:י.
השינוי השני ("שואל" במקום "משאיל ") מופיע בכת"י מינכן 95 (כת"י מפורסם משנת ה'ק"ג, והיחיד של כל תלמוד בבלי, דק"ס מיוסד עליו, וצוין לעיל), כת"י Wien, N: Fragm. Hebr. A 33 (קטע מכריכה)[2], כת"י CUL: T-S F 1(2).15 ("משאל עליו") (קטע עתיק מאוד)[3], וכן הוא בילקוט המכירי ישעי' נ:י.
והשינוי השלישי ("עליו" במקום "בו") נמצא בכת"י פירנצה 7 (מכת"י הכי חשובים של כו"כ מסכתות, משנת ד'תתקל"ז), כת"י פריס 671 (שגם השינוי הא' מופיע בו), JTS ENA 2068 (קטע גניזה מלפני יותר מאלף שנה, המילה לפני "עליו" מטושטשת)[4], Wien, N: Fragm. Hebr. A 33 (שגם שינוי א' מופיע בו), וכן הוא בילק"ש ישעי' נ:י (שגם שינוי א' מופיע בו), וילקוט המכירי ישעי' נ:י (שגם שינוי ב' מופיע בו).
ולכאורה אפשר לשער בדך אפשר שאדה"ז העתיק את גירסת הר"ח (בהוספת "כל" במקום ו' החיבור, משום שבר"ח הוא בהמשך לדבריו הקודמים, משא"כ באגה"ק), והר"ח העדיף גירסא זו בגלל זיקתו לזה"ק.
ואולי י"ל בדך אפשר, שאדה"ז העדיף "ויום א' לא בא" במקום "ולא בא יום א'" משום שהנוסח השני משמע שלא בא כל היום כולו דווקא, משא"כ לפי נוסח הא', משמע שמיד שלא בא יום אחד, הקב"ה שואל עליו. וזה יותר תואם את המשך דברי אדה"ז בנוגע לצדקה, שיתנו תיכף ולא ידחו, והכל לפי רוב המעשה וכו'.
ולגבי מה שהעדיף "שואל עליו" במקום "משאיל בו", יש להקדים קושיית כו"כ אחרונים על הגירסא לפנינו, שלכאורה תמוה, למה כתוב "משאיל בו", בבניין הפעיל, ולא "שואל"? ורבים תירצו שהכוונה שהקב"ה גורם לשאר באי ביהכ"נ לשאול על דבר מה נעדר[1]. וא"כ, לכאורה מובן למה אדה"ז לא רצה להביא גירסא זו, שכן זה שייך רק בהליכה לביהכ"נ, וכל נקודת הדברים באגה"ק הוא שכן הוא בכל המצוות. וכן מובן שתיבת "עליו" יותר מתאימה ל"שואל" מאשר "בו", שהכוונה שהקב"ה כביכול שואל אודותיו.
הערות שוליים
- [1]בבן יהוידע תירץ שהקב"ה גורם למלאכים לשאול, וכן נאמרו עוד תירוצים, אך לכאורה ה'פשוט פשט' כבפנים, שהכוונה למתפללי ביהכ"נ.↩
