ברכה על בננה

[א] (הלכה 3)

שאלה: כיצד מברכים על בננה?

תשובה: אדמו"ר הזקן בסידור שלו כתב ביחס לסימנים לדעת איזה פרי ברכתו עץ ואיזה אדמה שיש בזה ג' שיטות: שיטה א. כל עץ שעושה פירות כל שנה, למרות שבחורף הכל נובל ולא נשאר מהעץ כלום אלא רק שורשים ולאחר מכן חוזר ומתחדש ברכתו העץ. שיטה ב. ברגע שנבל הגזע והוא חוזר וצומח מהשורש ברכתו אדמה. שיטה ג. אפילו הגזע נשאר, כל שהענפים נושרים בחורף וחוזרים וגדלים שוב בקיץ ברכתו אדמה. והכריע אדמו"ר הזקן שלכתחילה חוששים לשיטה השלישית ולכן נברך בורא פרי האדמה אפילו רק הענפים נושרים, אך בדיעבד כשבירך בורא פרי העץ סומכים על השיטה הראשונה שאפילו בסוג הראשון שנשאר רק השורשים יצא ידי חובה. אמנם כל זה בתנאי שהפרי צומח מהענפים היוצאים מהגזע אך במידה והפירות יוצאים ישירות מהגז בכל מקרה תהי' ברכתו אדמה ואפילו בדיעבד לא יצא אם בירך העץ. ולפי זה עץ הבננה (מלבד שהגבעול המעובה מתחלף ואינו שורד יותר משנה – שנתיים, אך שורשיו קיימים ואינם מתחלפים, הנה) הפירות שלו גדלים על הגזע עצמו בלא ענפים ולכן ברכתו בורא פרי האדמה וגם בדיעבד כשבירך העץ לא יצא (סדר ברכות הנהנין לאדמו"ר הזקן (מהדורת הרא"א) פרק ו סעיפים ו - ז, והערה מג).

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'