חודש מנחם אב
[א] (הלכה 606)
הגמרא במסכת תענית1 אומרת: 'משנכנס אב ממעטין בשמחה .. אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי [=בערכאות שלהם. רש"י], לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה', וכ"פ המחבר בשו"ע2.
שאלה: עד מתי נאמר דין זה שבגלל שריע מזליה יש להשתמט מלדון עם הנכרי?
תשובה: הנה בדין זה נחלקו הפוסקים, וכדלקמן:
א) כתב רבינו ירוחם3: 'משנכנס אב ממעטין בשמחה, וישראל שיש לו דין עם גוי, אם הוא בחדש אב ישמט ממנו, דריע מזליה דישראל בזה החדש, כך פשוט'.
המגן אברהם4 ציין לדבריו וכתב שכן נראה מפשטות לשון חז"ל בגמרא 'לישתמיט מיניה באב' שהכוונה לכל החודש, עד ר"ח אלול.
וכתב החיד"א5: 'כן משמע מדברי הריטב"א בחידושיו .. ומדקאמר בשני חדשים משמע דבכל החדש קאמר'.
ב) מאידך יש אחרונים שדחו את ההוכחת המג"א מהגמ', וכמ"ש הקרבן נתנאל6 על המג"א: 'ואני אומר מלישנא דגמרא אדרבה משמע עד לאחר ט"ב בלחוד, דהא רב פפא אמר הלכך דקתני ממעטין בשמחה לישתמיט מיניה, ואיסורא דאין משמחין אינו נוהג אלא עד אחר ט"ב'.
והחת"ס7 כתב: 'ולי נראה דאין ראיה, דהתם הימים שבין פורים לפסח מוטלים בין שני ימים טובים, עיין סברא זו במסכת תענית דף יח ע"א וחגיגה דף יח ע"א, אבל הכא כיון שעברו ימי צער עברו, ומכ"ש אחר ט"ו באב דלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב [וכו'], ואתיא יו"ט ואפסקיה ונסו יגון ואנחה וששון ושמחה ישיגו. ובירושלמי סוף תענית [פ"ד ה"ה] בפסקא והובקעה העיר ע"ש, יעשה זה ראש לחשבונו ע"ש, נראה לי סמך מנהג שמיום תשעה באב ואילך מתחיל חודש אחר, ואנחנו קורין לו חודש מנחם8. ויותר נ"ל הא דאדר החודש כולו בשמחה הוא משום דיום ט"ו אדר הוא תחלת יום שלשים ששואלים ודורשים לפני הפסח, נמצא ימי פורים ופסח חבוקים זה בזה, וזה לא שייך באב. וזה נראה לפענ"ד אמת בעהש"י'.
ויש שהעירו9 מדברי התוס' שם שכתבו: 'פירוש, משום דאמר לעיל: מגלגלין חובה ליום החייב'. משמע דאין צריך לשתמיט מיניה רק עד לאחר ט"ב שהם ימי הרעה.
ועוד כתב הקרבן נתנאל10 שם להוכיח מהזוהר ח"ב יתרו עח, ב : 'עשו נטיל ברזא דיליה תרין ירחין תמוז אב ואיהו לא אשתכח ואתאביד .. ואפילו אב ט' יום אינון דיליה ולא יתיר ואתאביד ולא אשתכח .. [=עשיו לקח בחלק שלו שני חדשים תמוז אב .. והוא לא נמצא ונאבד כיון שאלול לא שלו, ואפילו אב ט' ימים הם שלו ולא יותר, ונאבד ולא נמצא]'. וסיים הקרבן נתנאל: 'וכן עמא דבר'11.
אלא שבכתר כהונה (להר' צבי הירש הכהן וואלק)12, כתב: 'ומיהו מה דמייתי בשם הזוהר הנ"ל דעשו נטל תרין ירחין תמוז אב, ואפילו אב רק ט' ימים כו' לפום ריהטא יש סתירה קצת מדברי הזוה"ק פר' שלח דף קעד א (דפוס ורשא) ותצפנהו שלשה ירחים אילין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא מאי נינהו תמוז ואב וטבת עכ"ל13. והם השלשה ירחים שאירעו בהם הפורעניות לישראל, ואולי מכאן סמך המג"א להחמיר בכל חודש אב כו', ואין בודקין מן המזבח ולמעלה בענינים כאלו שכיסה עתיק יומין עד יערה עלינו רוח חכמים'.
ג) יש שכתבו שדין הגמרא נוהג עד ט"ו באב, דאיתא בקדושת לוי להרה"ק מבארדיטשוב על ט"ו באב: 'חודש אב. פירוש' אב', היינו תחילה עד ט"ו באב ארור, ומחמשה עשר באב היינו ברוך. וזהו א"ב, ארור ברוך'. וכתב היפה ללב14: 'ולפ"ד הרב קדושת לוי שם .. א"כ מה דצריך להשתמיט מיניה היינו עד ט"ו באב דעד אותו זמן הוא דריע מזליה דקאי בארור דעד ט"ו באב הוא ארור אך מט"ו באב ואילך דאתי לכלל ברוך אז אין להשמיט מיניה דמט"ו באב והלאה וט"ו בכלל הנה בריא מזליה מזל טוב לישראל וכדתנן בספ"ד דתענית אמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכו' דממנו קרן אור ליאודים הוא אורה ושמחה'.
אך למעשה הכרעת הפוסקים לכתחילה לחוש לכתחילה למג"א, ובמקרה שא"א, לעשות עכ"פ כדברי הקרבן נתנאל וכמ"ש בקצשו"ע15, והמשנ"ב16: 'אם אפשר ישתמט כל החודש17, ולכל הפחות עד לאחר תשעה באב'.
--------------
הערות:
1 כט, א ↩
2 או"ח סי' תקנא ס"א ↩
3 תולדות או"ח נתיב יח ח"ב קסד, א ↩
4 שו"ע שם ס"ק ב ↩
5 מח"ב או"ח שם ס"ק א ↩
6 תענית פ"ד סי' לב אות ה, ובנתיב חיים בשו"ע שם ↩
7 או"ח סי' תקנא ס"א ↩
8 וראה שו"ת להורות נתן ח"י סי' נב אם חודש מנחם מתחיל בט' באב או ביו"ד באב ↩
9 כה"ח או"ח סי' תקנא ס"ק ג ↩
10 הביאו הרבי בלקו"ש חי"ט ע' 65 ואילך ↩
11 וכ"כ הבא"ח ש"א דברים ס"א ↩
12 הובא בילק"מ על השו"ע שם ↩
13 בלקו"ש ח"ט ע' 78 הערה 48 הרבי ציין לזהר שמות יב, א שכותב את אותם דברים. וראה גם לקו"ש חי"ט ע' 66 הערה 65 ↩
14 ח"ב סי' תקנא אות ג ↩
15 סי' קכב ס"ז ↩
16 שו"ע שם ס"ק ב ↩
17 וראה גם ממ"ש הרבי אג"ק ח"ט ע' רכה (לגבי האם לעשות חתונה בחודש אב או לדחות לחודש אלול), בשוה"ג של המכתב: 'מג"א רסתקנ"א. וגם את"ל כהק"נ (תענית פ"ד סק"ג) ע"פ זח"ב (עח, ב) - הרי אף דיש לפסוק דינו דעשו דט' יום אינון דילי' ואח"כ מתאביד ולא אשתכח, יש לייעץ ליעקב, עכ"פ אם באפשרי בקל - אלול, ומהיות טוב כו' ..'. ולגבי חתונה ראה גם אג"ק חט"ו ע' רב ↩
[ב] (הלכה 627)
שאלה: האם אפשר להתחתן בחודש אב?
תשובה: אמנם מצינו פוסקים שהחמירו וכתבו שלא ראוי להתחתן בכל חודשי תמוז ואב וכמ"ש המנחת אלעזר1: 'ושמעתי בשם דו"ז הה"ק מראזוואדאב זצ"ל איהו לגרמי' הוא דעביד לנפשי' החמיר בנשואי יו"ח שלא לעשות בחדשי תמוז אב וטבת וכיוצא וטעמי' כנראה מד' הזוה"ק2 ותצפנהו שלשה ירחים אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא ומאי נינהו תמוז אב טבת וגם יש שם נ"א שבט ועיי' בזוה"ק יתרו3'.
אך למעשה כתב שם לגבי חודש תמוז: 'הנה פשוט מהמבואר בש"ע או"ח4 ברמ"א שנוהגי' להחמיר שאין נושאים נשים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ת"ב משמע דבחדש תמוז קודם י"ז בתמוז אפי' מנהגא ושום חומרא ליכא'.
ולגבי חודש אב כתב שם: 'פוק חזי מאן עמא דבר וכן גדולי עולם שעושי' נשואין בהם בפרט בחדש אב אחרי שבת נחמו ובודאי אין קפידא'.
ומצינו ג"כ אצל אדמו"ר הזקן שהתחתן ביב מנחם אב, ערב שבת נחמו ה'תק"כ5.
ויש שהעדיפו לקבוע נישואין לחודש מנחם אב מאשר לחודש תמוז וכמ"ש בספר טעמי המנהגים6: 'ובשם הרהצה"ק מסטרעליסק זצוק"ל, שלא לעשות החתונה בחודש תמוז, כי צירוף הויה של חודש תמוז הוא הוה"י יוצא מפסוק 'וכל זה איננו שוה לי' מן הס"ת, השם הוא למפרע לגמרי, והוא מורה על דין וצירוף הויה של חודש מנחם אב הוא הוי"ה נרמז בתורה, 'הנה יד ה' הויה במקנך וגו', תחילתו הוא למפרע, וחצי השני י"ה הוא כסדר, כי מן ט"ו ואילך מתעוררים הרחמים'7.
אך בדברי הרבי ראינו שאדרבה שיש להעדיף ולהקדים לחודש תמוז מאשר חודש אב. וזלה"ק8: 'במ"ש אודות קביעות זמן חתונת אחותו תחי' לחדש מנ"א, מובן הפלא על אריכות הזמן, ובפרט שהחתן והכלה נמצאים בעיר אחת. וכן בעצם הענין דקביעות לחדש מנ"א, שאפילו בחדשים כגון דא - טוב יותר בתחלת תמוז מאשר באיזה יום שיהי' בחדש אב9. [להעיר מתוס' סוף מגילה השו"ת חת"ס חלק או"ח סי' ק"ס, ואף שהקשו עליו בזה, בכ"ז מה לנו וכו']. ועל כגון נידון דידן - כל ההקדם בזה ה"ז משובח, וק"ל'.
א"כ למעשה מותר להתחתן בחודש אב, אך כשאפשרי ראוי להקדים ולקבוע בחודש תמוז
★ ★ ★
שאלה: האם אפשר לעבור דירה בחודש אב?
תשובה: לגבי מעבר דירה כתב הרבי10: 'ולשאלתו בהנוגע לקביעת מועד לכניסה לדירה החדשה, עפ"י מאמר רז"ל הידוע, באם אפשר לא בחודש זה כי אם בחודש אלול הוא חודש הרחמים - מהנכון הוא'.
אמנם באגרת נוספת11 הרבי כתב: במענה על שאלתם בנוגע לכניסה לדירה החדשה .. טוב יהי' אם יעשו זאת לאחר חמשה עשר באב, אם באפשרי לחכות עד אז'12.
א"כ לכתחילה עדיף לקבוע מעבר דירה לחודש אלול מאשר לחודש אב, ועכ"פ ראוי להמתין עד אחרי חמשה עשר באב.
הערות:
1 שו"ת ח"ג סי' סו ↩
2 שמות יב, א ↩
3 עח, ב ↩
4 סי' תקנ"א ס"ב ↩
5 ראה סה"ש קיץ ה'ת"ש ע' 79 ↩
6 עמ' תיח ↩
7 ויש שלמדו מדבריו (ראה אוצר הפוסקים חי"ז ע' קכח. הנישואין כהלכתן פ"ה הע' 163) שגם לנוהגים להחמיר להתחתן בסוף החודש אין בעיה להתחתן בסוף חודש מנחם אב כי אחרי טו בחודש מתעוררים הרחמים. אך יש שפקפקו (ראה נטעי גבריאל נישואין פמ"ח הערה כג) האם הוא התיר את כל סיום החודש (וראה בנט"ג שם פמ"ז שגם בין הנוהגים להחמיר בסוף החודש יש רבים שנהגו רק מתאריך כ בחודש ויש גם מכד בחודש). [ולגבי ט"ו באב עצמו ראה התעוררות תשובה שו"ת ח"ב סי' קעא]. ולמעשה בכל אופן עפ"י מענות הרבי שהובאו בהלכה מספר 481 הרי שהרבי שולל כל עיכוב במועד החתונה, ולצורך הקדמת החתונה ניתן גם להקל ולערוך בסוף החודש ↩
8 אג"ק חט"ו ע' רב ↩
9 להעיר מדברי רבינו יהונתן מלוניל תענית (ט, ב מדפי הרי"ף): 'משנכנס אב ממעטין בשמחה, כלומר אם אירע לו שישיא בנו ובתו לנשואין בחדש אב ממעטין בשמחת החופה וכל שכן בשמחת מרעות שהיא רשות'. וראה גם הלכה 606 אודות משכנס אב ממעטין .. דריע מזליה עד איזה יום בחודש זה נאמר ↩
10 אג"ק חי"ט ע' שצ ↩
11 אג"ק ח"ט ע' רכח ↩
12 וראה גם מש"כ בהלכה מס' 606 שלכתחילה חוששים שכל החודש אינו ראוי לדברים שצריכים מזל, אך כאשר יש צורך אז יש שכתבו שמט"ו באב כבר בריא מזליה ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp