מוריד הטל

---

[1] (הלכה 533)

שאלה: מה הדין של מי שטעה ואמר מוריד הגשם בזמן הקיץ?

תשובה: הגמרא במסכת תענית¹ אומרת: 'אמר רבי חנינא: הלכך: בימות החמה, אמר משיב הרוח - אין מחזירין אותו, אמר מוריד הגשם - מחזירין אותו'.

ובטעם הדבר שמחזירין אותו כתב רש"י²: 'לפי שהגשמים בקיץ סימן קללה הן, מפני הקציר'.

אלא שנחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא - 'מחזירין אותו': יש שפירשו שמחזירים אותו פירושו שצריך לחזור על התפילה, וכמ"ש רש"י שם: 'מוריד הגשם מחזירין אותו - דמיעצר, וכיון דבעא אמיטרא - לא התפלל תפלתו כהוגן, וחוזר לראש הברכה, ואומרה בלא מוריד הגשם'.

אך יש ראשונים שכתבו שאינו חוזר על התפילה, אלא רק מלמדין אותו להתפלל נכון, וכמ"ש האור זרוע³ בשם הריב"א: 'ורבי' יצחק בר אשר פי' דלאו דוקא מחזירין אותו דמאי נפקא מינה הרי כבר הזכיר אלא כלומר מלמדין אותו ומחזירין אותו מזה הענין שיזהר כשיתפלל פעם שנית שלא יאמר מוריד הגשם ולפירושו אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו דאפי' אין מלמדין אותו שלא יאמר אותו'.

וכ"כ המרדכי⁴: 'ונראה לרבי⁵ דלאו ממש מחזירין אותו לראש הברכה אלא כלומר גוערין בו ומוחין בו שלא יאמר יותר דתימא הוא לומר מחזירין לראש הברכה כי מה יועיל הלא כבר אמר אותו: בימות הגשמים לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותי הא ודאי מחזירין אותו (לראש) ממש לראש הברכה. וראבי"ה⁶ [כתב וז"ל] אמר מוריד הגשם מחזירין אותו לראש הברכה כי אין הכירא במה שגוערין בו לומר להתחיל מכלכל חיים שכן דינו נמי בימות הגשמים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים הלכך חוזר לראש הברכה'⁷.

גם האגודה⁸ הביא מחלוקת זו, וז"ל: 'אמר מוריד הגשם מחזירין אותו. יש מפרשים גוערין בו. ורבינו אבי"ה ושאר גאונים פירשו מחזירין אותו לראש הברכה'.

אך האור זרוע שם כתב על פירוש זה שגוערים בו: 'וזהו דבר תמוה, אבל הא דקאמר בימות הגשמים לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו פשיטא דהאי מחזירין אותו היינו מחזירין ממש .. וה"נ משמע בירושלמי דפרקין ובירושלמי דברכות פ' אין עומדין .. למדנו משם דפי' מחזירין היינו מחזירין ממש ופליג אתלמוד דידן לענין גבורות גשמים'.

וביאר במעדני יום טוב⁹: 'וא"ת ומאי תקנתיה בחזרה כיון שכבר קילל ומפני כך כתב המרדכי בריש תענית דנראה לרבינו דלא מחזירין אותו לראש הברכות אלא כלומר גוערין בו ומוחין בו שלא יאמר יותר, דתימה הוא לומר מחזירין לראש הברכה, כי מה יועיל הלא כבר אמר אותו ע"כ. אבל הוא עצמו מסיים בשם אבי העזרי דחוזר לראש וכן הסכמת הפוסקים. ואני בעניי אומר שאינו תימה כלל דהא בעלמא אמרינן דחזרה תוך כדי דבור הוה חזרה חוץ ממימר ומגדף כו' ואי בעלמא דאע"ג דיש שאמרו חוץ מ"מ בכל הוי חזרה בתוך כדי דבור א"כ אף אנו נאמר דהכא בכגון הא דא"א לתקן בענין אחר אלא בחזרה, דהויא חזרה ואפי' שלא בתוך כדי דבור דהא מיהת חוזר הוא ואינו רוצה במה שאמר מתחלה וקמי שמיא גליא דחוזר וחזרתו חזרה'.

ובאופן אחר מבאר הקרבן נתנאל¹⁰: 'מוריד הגשם מחזירין אותו. וא"ת מאי תקנתיה בחזרה הלא כבר קילל. כבר תירץ רש"י דלא התפלל תפלתו כהוגן ואינו נחשב למאומה מש"ה חוזר לראש הברכה'.

ולהלכה כתבו הרמב"ם¹¹ והרא"ש¹² כדברי רש"י שמחזירין אותו היינו שחוזר התפילה.

וכ"כ הבית יוסף¹³: 'ומ"מ נדחו דברי המרדכי שכתב נראה לרבי דלא מחזירין אותו לראש הברכה אלא כלומר גוערין בו ומוחין בו שלא יאמר יותר ..'.

ועפ"ז כתב המחבר¹⁴: 'אם אמר מוריד הגשם בימות החמה, מחזירין אותו וחוזר ...'.

וכ"כ אדמו"ר הזקן¹⁵: 'אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו לפי שהגשמים בימות החמה אינם אלא סימן קללה לכן הצריכו לזה שהזכיר קללה בתפלתו שיחזור ויתפלל בלא קללה אותה ברכה שהזכיר בה קללה ..'.

א"כ ראינו שמי שהזכיר גשם בקיץ עליו לחזור ולתקן את טעותו, ובהלכה הבאות נלמד להיכן חוזר.

---

הערות:

¹ ג, ב ↩

² ד"ה מוריד הגשם ↩

³ הל' הזכרת גשם וטל סי' שצט ↩

⁴ תענית רמז תריב ↩

⁵ במרדכי השלם עמ"ס תענית (הוצאת מכון י-ם) ע' תפה הערה 4 העירו שבחלק מכת"י הגירסא היא: לר"י ↩

⁶ תענית תתמו ↩

⁷ להעיר שבפסקי תוספות תענית אות ב כתוב: 'אמר משיב הרוח בימות החמה גוערין בו ומוחין לבל יעשה עוד'. אלא שלא ברורה כוונתו אם ר"ל שאמר משיב הרוח ומוריד הגשם או רק משיב הרוח, ועצ"ע ↩

⁸ תענית פ"א סי' א ↩

⁹ ברכות פ"ד סי' יד אות נ ↩

¹⁰ תענית פ"א סי' א אות ו ↩

¹¹ הל' תפלה פ"י ה"ח ↩

¹² תענית פ"א סי' א ↩

¹³ או"ח סי' קיד ↩

¹⁴ שו"ע או"ח סי' קיד ס"ד ↩

¹⁵ שו"ע או"ח סי' קיד ס"ד ↩

---

[2] (הלכה 534)

בהלכה הקודמת למדנו שמי שהזכיר מוריד הגשם בזמן הקיץ עליו לחזור על תפלתו.

שאלה: אדם שאמר מוריד הגשם ונזכר אחרי שסיים את הברכה של מחיה המתים, להיכן הוא חוזר?

תשובה: כתב הרא"ש¹: 'ואם סיים הברכה יחזור לראש התפלה דשלש ראשונות אחת הן'.

וכ"פ המחבר²: 'ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה'.

וז"ל אדמו"ר הזקן³: 'ואם נזכר אחר חתימת הברכה צריך לחזור לראש התפלה לפי שכל הטועה באיזו ברכה בענין שצריך לחזור ולתקן טעותו ולא חזר עד שחתם ברכה זו לא די לו שיחזור למקום שטעה לתקן טעותו אלא צריך לחזור לראש הברכה כמו שיתבאר וג' ברכות ראשונות חשובות כברכה אחת כמו שיתבאר'.

ובהמשך הסימן⁴ כתב אדמו"ר הזקן: 'ג' ברכות ראשונות חשובות כאחת הואיל וענינם אחד לסדר שבחו של מקום קודם שאלות צרכיו כעבד שמסדר שבח לפני רבו קודם שמבקש פרס ממנו וכן ג' אחרונות חשובות כאחת שהן כעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו כמש"נ בסי' קי"ב לפיכך בכל מקום שטעה בג' ראשונות חוזר לראש התפלה'.

א"כ כאשר סיים את הברכה, עליו לחזור לראש התפילה.

★ ★ ★

שאלה: מה נחשב לסיום הברכה, האם אמירת מחיה המתים, או דווקא כאשר התחיל לומר את המילים אתה קדוש?

תשובה: הטור⁵ הביא את מש"כ אביו הרא"ש הנ"ל: 'ואם סיים הברכה חוזר לראש התפלה', ומפשטות לשונו ולשון המחבר בשו"ע מובן שברגע שסיים לומר את המילים מחיה המתים, אע"פ שלא התחיל אתה קדוש, צריך לחזור לראש התפלה.

אלא שהב"ח כתב על דברי הטור: 'ובסמוך ס"ט יתבאר בדברי אבי העזרי דהא דאמרינן הכא באם סיים חוזר לראש התפילה היינו דוקא כשהתחיל בברכה שלאחריה'.

מאידך הלבוש⁶ כתב: 'ואם סיים כל הברכה אעפ"י שלא התחיל אתה קדוש חוזר לראש התפלה, דשלש ראשונות חשובות כאחת'.

וכתב האליה רבה⁷: 'סיים וכו' אעפ"י שלא התחיל אתה קדוש וכו'. ואף דבס"ז אמרינן דכל שלא התחיל אתה קדוש אומר משיב הרוח, נראה דהתם כמ"ש הלבוש טעמא דהוי כחתימה אריכתא, אבל הכא דכבר גמר החתימה ונגמרה הברכה צריך לחזור לראש. אבל הב"ח כתב דגם הכא מיירי דוקא כשהתחיל אתה קדוש כמו התם. ונראה דס"ל הטעם התם משום דכל [שלא] התחיל אתה קדוש הוי כלא נגמר הברכה, והכי נמי כל שלא התחיל באתה קדוש אינו חוזר אלא לאתה גבור. והטור ושולחן ערוך סתמו בזה, גם אחרונים לא העירו בזה מחלוקת, ולדינא מסתבר לי כב"ח'.

הפרי מגדים⁸ נשאר בזה בצ"ע, וז"ל: 'ומש"כ בשו"ע סיים הברכה חוזר לראש התפלה, אעפ"י שלא התחיל אתה קדוש, ולא דמי לס"ו לאומרה במקום שנזכר, וכ"כ הלבוש ז"ל. אבל א"ר אות ו' הסכים לב"ח דגם כאן כל זמן שלא התחיל אתה קדוש כאלו עומד תוך הברכה וחוזר לראש הברכה, ופסק כן. ולדינא צ"ע⁹, די"ל ספק ברכות לקולא ..'.

אך כנ"ל שמפשטות לשון הטור והמחבר נראה שבאמרו מחיה המתים הסתיימה הברכה לענין זה, וכ"כ הדרך חיים¹⁰ שכך נראה להדיא מדברי השו"ע. וכן נראה מסתימת דברי אדמו"ר הזקן¹¹ שכתב כדברי המחבר.

וא"כ כאשר סיים ברכת מחיה המתים למרות שעוד לא התחיל לומר אתה קדוש עליו לחזור לראש התפילה.

---

הערות:

¹ תענית פ"א סי' א ↩

² שו"ע או"ח סי' קיד ס"ד ↩

³ או"ח סי' קיד ס"ד ↩

⁴ שם ס"ח ↩

⁵ או"ח סי' קיד ↩

⁶ או"ח סי' קיד ס"ד ↩

⁷ סי' קיד ס"ק ו ↩

⁸ משב"ז סי' קיד ס"ק י ↩

⁹ וראה כף החיים סי' קיד אות כז ↩

¹⁰ פל"ג דין לח, וכ"כ במאמר מרדכי סי' קיד ס"ק י, וראה גם בביאור הלכה ד"ה ואם סיים. וראה עוד הנסמן בפסקי תשובות הע' 68 ↩

¹¹ ולהעיר מדברי אדמו"ר הזקן בס"ז שכתב: 'שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי לענין דברים שמחזירין אותו אעפ"י שנקרא סיום לענין דברים שאין מחזירין אותו'. אך כנ"ל בסברא שמביא הא"ר כמו"כ י"ל בכוונת אדה"ז שהיא לגבי הוספה אחרי הברכה, ולא לגבי תיקון טעות בברכה. וכך פסקו עוד מרבני חב"ד. ועצ"ע ↩

---

[3] (הלכה 535)

בהלכה הקודמת למדנו שכאשר סיים את הברכה ואמר את המילים מחיה מתים חוזר לראש התפילה

שאלה: מה הדין כאשר שם לב לטעותו לאחר שאמר את שם ה' של סיום הברכה, אך עוד לפני שאמר את המילים מחיה המתים?

תשובה: נחלקו האחרונים לשיטות הסוברות שכאשר טעה בברכה חוזר לראש הברכה¹, מה הדין במקרה שהספיק לומר רק את המילים ברוך אתה ה', ונזכר שהזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, מה עליו לעשות האם לסיים את הברכה או שיאמר למדני חוקיך, וכדלקמן:

כתב הריטב"א² הביאו השערי תשובה³: 'ובשם הרב החסיד ז"ל שאפילו אמר ברוך אתה ד', מסיים כקורא בתורה למדני חקיך, כדין כל שרצה לברך ונפלו פירות מפיו וכיוצא בו, ונמצא שלא סיים ברכתו וחוזר לאומרה כראוי אף במקום שלא אמרו להחזיר שאין זו חזרה, ואין כן דעת גדולי הצרפתים ז"ל, אלא כל שהתחיל בחתימה חותם והולך לדרכו במקום שאין מחזירין אותו, אבל במקום שמחזירין אותו עושה כן וחוזר לדינו'.

אמנם הפרי מגדים⁴ כתב: 'ודע כל מקום שאמרו סיים הברכה היינו שאמר השם, עיין סי' תרפ"ב ס"א ואליה רבה [סי'] רצ"ד אות ח'⁵.

אך המשנה ברורה⁶ העיר על הפמ"ג: 'ואם סיים הברכה - עיין בפמ"ג שכתב דהיינו לאחר שאמר בא"י אבל השע"ת והח"א כתבו דוקא אם סיים לגמרי אבל אם נזכר לאחר השם יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהיה לבטלה וא"כ הוא כאלו עומד עדיין באמצע הברכה וחוזר לאתה גבור'.

והגם שהגר"ח נאה כתב⁷: 'ואם נזכר אחר שאמר בא"י טרם שסיים מחיה המתים כתב השערי תשובה בשם הריטב"א שיסיים 'למדני חוקיך' וחוזר לראש הברכה, ובמשנ"ב ס"ק כ הביא דהפמ"ג חולק ע"ז, ולכאורה הרי י"ל שבסיימו למדני חוקיך שאינו שייך לתפלה יהא דינו כשח במזיד ובמילא יצטרך לחזור לראש התפלה⁸, ובשו"ע אדמו"ר לא נזכר כלל מזה, ולמעשה צ"ע'.

אך למעשה הגר"ח נאה עצמו⁹ חזר בו, וכתב: 'וכעת הדרנא בי דלו יהא שיצטרך לחזור לראש אבל אם יסיים מחי' המתים יצטרך ג"כ לחזור לראש ויאמר גם ברכה לבטלה כיון שקלקל כבר ברכת אתה גבור יסיים עתה ב"ל לפיכך יסיים למדני חקיך ולא יהי' עכ"פ ברכה לבטלה בזה דודאי דשיחה באמצע התפלה קיל טפי מברכה לבטלה. ולעצם הדין נראה ג"כ שבסיים למדני חקיך אינו צריך לחזור לראש דלא הוי כשח .. וי"ל דשיחה היינו דוקא כשמדבר עם חבירו שהוא פוסק מתפלתו שעמד ומדבר לפני הקב"ה והוא פונה לחבירו, ע"כ הוי הפסק, אבל כשמדבר לפני הקב"ה אע"פ שאינו מענין התפלה לא הוי כשח, ואינו נקרא הפסק בדיעבד'¹⁰. וכ"כ למעשה בלוח כולל חב"ד לומר למדני חוקיך¹¹.

א"כ ראינו שכשאשר אמר מוריד הגשם בקיץ ושם לב לטעותו לאחר אמירת ברוך אתה ה' לפני סיום הברכה, יאמר למדני חוקיך, ויחזור לתחילת ברכה זו.

---

הערות:

¹ בהלכה הבאה נלמד את מחלוקת הראשונים בדין זה ↩

² תענית ג, ב ↩

³ סי' קיד ס"ק ד, וכ"כ בחיי אדם כלל כד ס"ח, הובא גם בשו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ט ↩

⁴ משב"ז על שו"ע או"ח סי' קיד ס"ק י ↩

⁵ אך לכאו' צ"ע להבין הדמיון דנדו"ד לשני מ"מ אלו, שהרי שם אינו חוזר, וא"כ לא יהא הזכרת ה' לבטלה. אך כאן בלא"ה צריך לחזור והוי הזכרת שם זה ללא ברכה כתקנה. אלא השאלה האם צריך לחזור לראש ברכה ראשונה או שניה, וזה לכאו' לא ניתן ללמוד משם. וראה דעת גדולי הצרפתיים בדברי הריטב"א הנ"ל ↩

⁶ סי' קיד ס"כ ↩

⁷ קצוה"ש סי' כא בדה"ש אות יב ↩

⁸ וכ"כ בשו"ת אג"מ ח"ד סי' צג וז"ל: 'אבל הוא תמוה מאד שלא מובן כלל הא ודאי ברור ופשוט שאסור ללמוד אף פסוקי תורה באמצע התפלה ובאמצע ברכות והלומד באמצע הוא הפסק גמור ובטל ברכה זו וצע"ג' וראה שם שלכאו' לדבריו י"ל שלמרות שאם לא יסיים צריך לחזור רק לראש הברכה, יש עדיפות לסיים ולחזור לראש התפילה. 'כי ברוך אתה ה' הוא יותר אסור מברכה לבטלה שהיה עכ"פ דבריו דברי שבח שהרי נאמר השבח והמעשה שהוא ברוך בזה ולכן טוב יותר לגמור ולחזור לרצה לדידהו' ↩

⁹ סי' מז בדה"ש אות ז ↩

¹⁰ וראה גם יביע אומר ח"א או"ח כב, ויחווה דעת ח"ה סי' מט והנסמן שם. אור לציון ח"ב פ"ז אות כט ↩

¹¹ להעיר שבשבח המועדים ע' 228 הערה 5 *כתב בשם הגרז"ש דווארקין שלא נוהגים כך ולא אומרים למדני חוקיך באמצע שמו"ע.* ↩

---

[4] (הלכה 536)

למדנו שהטועה ואמר בקיץ מוריד הגשם, צריך לחזור ולתקן את הקללה שהזכיר, ובאם חתם את הברכה עליו לחזור לתחילת שמונה עשרה.

שאלה: מי שנזכר לפני חתימת הברכה להיכן הוא צריך לחזור?

תשובה: כתב הרמב"ם¹ כתב: 'ואם טעה בימות החמה ואמר מוריד הגשם חוזר לראש', וכתב על זה הבית יוסף²: 'משמע מדבריו דלעולם חוזר לראש התפילה³.

אך נראה מדברי רש"י⁴ שצריך לחזור לראש הברכה וז"ל: 'מוריד הגשם מחזירין אותו - דמיעצר, וכיון דבעא אמיטרא - לא התפלל תפלתו כהוגן, וחוזר לראש הברכה, ואומרה בלא מוריד הגשם, לפי שהגשמים בקיץ סימן קללה הן, מפני הקציר'.

והראבי"ה⁵ כתב: 'אמר רבי העובר לפני התיבה בימות החמה ואמר משיב הרוח אין מחזירין אותו, אמר מוריד הגשם מחזירין אותו. פירוש לראש הברכה, כי אין הכירא במה שהיו גוערין בו לומר ולהתחיל מכלכל חיים, וכך דינם בימות הגשמים לומר בתר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים, הילכך חוזר לראש הברכה'.

[אלא שבדברי ראבי"ה אלו נראה שעיקר הטעם לחזור לראש הוא שיהיה ניכר התיקון, משא"כ בדברי רש"י נראה שצריך לחזור לראש הברכה כי הברכה היתה שלא כהוגן. (וראה בהלכה 533 שהמעדני יו"ט ביאר כדברי הראבי"ה, והקרבן נתנאל כדברי רש"י)].

וכתב הרא"ש⁶: 'מוריד הגשם מחזירין אותו ויחזור לראש הברכה. ואם סיים הברכה יחזור לראש התפלה דשלש ראשונות אחת הן'.

וביאר הקרבן נתנאל⁷: 'ויחזור לראש הברכה. היינו משום דר' חנינא לא אמר חוזר לראש התפלה משמע דאינו חוזר אלא לראש הברכה. דהא לא על חנם טבעו חכמים אבות לשלש ברכות. וכדי שלא תקשי לך הרי רב הונא ורב אסי תרווייהו ס"ל טעה בשלש ראשונות חוזר לראש. מש"ה מחלק רבינו דאם סיים כל הברכה ובירך ברכה לבטלה. הוי כמו דילג ברכה שלימה ואז חוזר לראש התפלה דבהאי עניינא קאמרי רב הונא ורב אסי דקאי אמתני' דהתם העובר לפני התיבה וטעה וכמו שפרש"י. וא"כ ר' חנינא ורב הונא ורב אסי לא פליגי'.

א"כ ראינו שנראה שנחלקו הראשונים מה הדין כאשר טועה באמצע הברכה השניה - מחיה המתים, האם צריך יכול לתקן את הברכה או שעליו לחזור לראש התפלה.

להלכה כתב הבית יוסף שם: 'ולפסוק הלכה בין הרמב"ם והרא"ש נראה לפסוק כהרא"ש דראבי"ה מסייע ליה ועוד שדברי הרמב"ם אינם מבוארים בפירוש'. וכ"כ הב"ח שם: 'והכי נקטינן דכך היא דעת הפוסקים, דלא כהרמב"ם בפ"י מהל' תפלה דלעולם חוזר לראש התפילה ומביאו ב"י דליתא'.

וכ"כ המחבר⁸: 'אם אמר מוריד הגשם בימות החמה, מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה⁹ ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה. ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה, אם הזכיר גשם במקום טל, מחזירין אותו'.

וכ"כ אדמו"ר הזקן¹⁰: 'אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו לפי שהגשמים בימות החמה אינם אלא סימן קללה לכן הצריכו לזה שהזכיר קללה בתפלתו שיחזור ויתפלל בלא קללה אותה ברכה שהזכיר בה קללה לפיכך הוא צריך לחזור לראש הברכה'.

א"כ הטועה ואמר מוריד הגשם בקיץ עליו לחזור ולתקן את טעותו, ולכן במקרה שלא סיים את הברכה יחזור לראש הברכה.

בימים הבאים נלמד פרטים נוספים, מתי ומה הכוונה בלחזור לראש.

---

הערות:

¹ הל' תפילה פ"י ה"ח ↩

² או"ח סי' קיד ↩

³ וכ"כ ביאור הגר"א או"ח סי' קיד אות י: 'וחוזר לראש הברכה כו'. רא"ש בריש תענית ומרדכי בשם ראבי"ה וצ"ע הא אמרינן בברכות טעה בג' ראשונות חוזר לראש, דג' ראשונות חשובות כאחת *ונראה כמ"ש הרמב"ם דלעולם חוזר לראש'* ↩

⁴ תענית ג, ב ↩

⁵ הל' תענית סי' תתמו ↩

⁶ תענית פ"א סי' א ↩

⁷ אות ז ↩

⁸ שו"ע או"ח סי' קיד ס"ד ↩

⁹ המשנ"ב בביאור הלכה הביא את הגר"א שבהערה 3 שפסק כרמב"ם שחוזר לראש התפלה ↩

¹⁰ שו"ע או"ח סי' קיד ס"ד ↩

---

[5] (הלכה 537)

למדנו שהטועה והזכיר מוריד הגשם ונזכר באמצע הברכה יש לו לחזור לראש הברכה.

שאלה: מה הכוונה לחזור לראש הברכה ומה הסיבה לכך?

תשובה: בהלכה הקודמת ראינו שנחלקו הראשונים בטעם שצריך לחזור לראש הברכה, שרש"י כתב שזה מטעם ש:'לא התפלל תפלתו כהוגן', והראבי"ה כתב: 'שאין היכרא .. להתחיל מכלכל חיים'.

ולכאורה בשני טעמים אלו יהי' תלוי להיכן עליו לחזור כאשר אמר מוריד הגשם, וכמ"ש הקרבן נתנאל¹ בשיטת רש"י: 'כבר תירץ רש"י דלא התפלל תפלתו כהוגן ואינו נחשב למאומה מש"ה חוזר לראש הברכה'. ועד"ז כתב² [בשיטת הרא"ש במי שלא הזכיר גשם בימות הגשמים]: 'דברי רבינו ישרים למוצאי דעת, דמבלעדי סברתו א"א לומר [שאם לא אמר גשם] דחוזר למכלכל חיים כיון דלא הזכיר, לא³ התפלל תפלתו כהוגן. ומה שהתפלל אתה גבור עד מכלכל אינו נחשב למאומה. א"כ מן הראוי לחזור לראש הברכה ..'.

מאידך לשיטת הראבי"ה לכאורה אין צורך לחזור ממש לראש הברכה אלא די שחוזר באופן שיהיה ניכר, כי לדבריו הבעיה רק בתיקון ש'אין הכירא במה שהיו גוערין בו לומר ולהתחיל מכלכל חיים', [ועד"ז בדברי הרא"ש שלא יועיל 'אם היה חוזר למכלכל חיים לא היה מבטל מה שהזכיר שלא כדין'], וא"כ לדבריהם תיקון שיהיה היכרא או ביטול מה שאמר יועיל גם אם אינו חוזר לראש הברכה.

אך כתבו האחרונים שגם לשיטה זו צריך לחזור ממש לראש, וכמ"ש מהר"י אבוהב⁴: 'וא"ת יחזור לרב להושיע, כיון שהוא חוזר למעלה מהטעות יש לו לחזור לתחלת התפלה'.

וכ"כ הפרי מגדים⁵: 'הך חזרה הוה משום דלא מינכר כשיאמר כך מכלכל כו', ואף רב להושיע מכלכל לא רצו לסמוך על זה, רק שיאמר מתחלה'⁶.

אמנם כתב המאמר מרדכי⁷: 'והנה מן הטעם הנזכר היה נראה דא"צ לחזור לראש הברכה ממש דאם אומר רב להושיע מוריד הטל מכלכל גבר חיים וכו' נראה דסגי דמראה בזה שמבטל מה שאמר שלא כדין ואפי' למנהג אשכנז שאין מזכירין טל בימות החמה נראה דסגי בזה מאחר שמתחיל איזה תיבות קודם המקום שמזכירין שם הגשם ואינו מזכיר א"כ נראה שחוזר ממה שאמר בתחלה כנ"ל מסברא אלא שלא מצאתי כן לשום אחרון ז"ל'.

ובשלמי ציבור⁸ הביא את המאמר מרדכי וכתב: ולענ"ד נראה כי דברים אלו דברי טעם הם. ומ"מ כיון שלא נמצא דבר זה מפורש, טוב וישר הוא שיחזור מתחילת הברכה אתה גבור וכו'. מיהו אם אירע שלא חזר מתחילה אלא לרב להושיע כו' וסיים ברכתו לא מהדרינן ליה'.

אלא שמ"ש שלא מצאו פוסקים שכתבו כמותם, אדרבה ראינו שיש מגדולי הפוסקים שכתבו הפוך, (רק שהאחרונים לא ראו את דברי המהר"י אבוהב שנדפסו בשנים האחרונות).

א"כ ראינו שאמנם עקרונית לדעת הראבי"ה אין צורך לחזור ממש מתחילת הברכה, אך למעשה כתבו הפוסקים שיש לחזור מתחילת הברכה.

וכך ג"כ נראה בדברי אדמו"ר הזקן שלמרות שמצד התיקון עצמו לאו דוקא שהי' צריך לחזור לראש הברכה⁹, ומספיק שיחזור ויתפלל הקטע בו טעה, מ"מ נקט שיש לחזור לתחילת הברכה, וז"ל: 'אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו לפי שהגשמים בימות החמה אינם אלא סימן קללה לכן הצריכו לזה שהזכיר קללה בתפלתו שיחזור ויתפלל בלא קללה אותה ברכה שהזכיר בה קללה לפיכך הוא צריך לחזור לראש הברכה שאם יחזור למכלכל חיים לא יבטל בזה מה שהזכיר שלא כדין שכן דינה של הזכרה בימות הגשמים לומר מכלכל חיים אחר מוריד הגשם'.

ועפי"ז יש שכתבו¹⁰ למעשה שמי שנזכר באמצע עליו לחזור תמיד לראש הברכה ממש.

מאידך יש שכתבו¹¹ שלדעת אדמו"ר הזקן אינו צריך לחזור לראש הברכה, ודי שיאמר מוריד הטל מכלכל חיים וכו' כי דברי אדמו"ר הזקן שלא יחזור למכלכל חיים הם עפ"י המנהג שלא מזכירים בקיץ בכלל את מוריד הטל, וכמ"ש¹²: 'יש מקומות שנוהגין להזכירו בימות החמה ולשאול אותו בין בימות החמה בין בימות הגשמים .. ובמדינות אלו נוהגים לשאול הטל בימות הגשמים ולא בימות החמה ולא להזכירו לא בימות החמה ולא בימות הגשמים'. ולכן פסק שיחזור לראש הברכה ממש, כיון שאם יחזור למכלכל חיים אין כאן ענין של תיקון. אך כיון שבנוסח שבסידור קבע אדמו"ר הזקן שיאמרו מוריד הטל בימות הקיץ, א"כ ברגע שחוזר ואומר מוריד הטל וממשיך מכלכל חיים הוא תיקן את טעותו, ואי"צ לחזור לראש הברכה.

א"כ למעשה מי שנזכר באמצע הברכה שאמר מוריד הגשם בקיץ יחזור לתחילת הברכה, לאתה גבור¹³.

--------------

---

הערות:

¹ אות ו ↩

² אות ח ↩

³ תוקן עפ"י דפוס משנת תקטו ↩

⁴ או"ח סי' קיד ↩

⁵ או"ח א"א סי' קיד ס"ק ט ↩

⁶ וראה תהלה לדוד סי' קיד ס"ק ד ↩

⁷ סי' קיד ס"ק ט ↩

⁸ דף קי"ז סק"ג הובא בשע"ת סק"ג וראה גם בחיי"א כלל כא ס"ו, ומשנ"ב סי' קיד סקי"ט ↩

⁹ לכאורה נראה שאדה"ז נקט כהרא"ש שיש לבטל את מה שהזכיר שלא כדין, אך לא ביאר כדברי הקרבן נתנאל הנ"ל שכתב שהמילים שנאמרו קודם הטעות נחשב שלא אמרם ↩

¹⁰ ראה לוח כולל חב"ד. שו"ע הקצר פל"א ס"ג. (וכ"ה בהוצאה החדשה של סידור תהלת ה' בהלכות שלפני מוריד הטל) ↩

¹¹ ראה שערי תפלה ומנהג (הגרמ"ש אשכנזי) סי' סא ↩

¹² שו"ע או"ח סי' קיד ס"ג ↩

¹³ שהרי המחבר ושאר הפוסקים הספרדים (ראה אור לציון ח"ב פ"ז דין כט. ילקוט יוסף תפלה ב סי' קיד ס"ד, וראה באריכות בויעמוד פנחס (מוסבי) עמ' כב) שנוסח תפלתם הוא כנוסח שלנו שמזכירים בקיץ מוריד הטל, ואעפ"כ כתבו בפשיטות שיש לו לחזור מתחילת הברכה, וכמ"ש בתהל"ד שם: 'ואפשר לומר כי היכי דכתב הא"א סק"ט דלא רצו לסמוך ע"ז שיתחיל רב להושיע ה"נ לא רצו לסמוך ע"ז שיתחיל מוריד הטל'. וראה גם בדברי אדמו"ר הזקן בסי' קיז ס"ג אודות שאילת גשמים שיש לחזור לראש הברכה [אלא שבשערי תפילה סי' סה מבאר שהוא דין מיוחד בברכת השנים, אך לכאו' מכך שמציין שם לסי' קיד נראה שאין הוא דין מיוחד לשם] ↩

---

[6] (הלכה 538)

למדנו שאדם שאמר מוריד הגשם בקיץ ונזכר לאחר שסיים את הברכה, חוזר לראש התפילה.

שאלה: האם במקרה שחוזר לראש התפלה צריך לומר ג"כ את הפסוק ה' שפתי תפתח?

תשובה: כתב בסידור רבנו סעדיה גאון¹: 'ומי שהתפלל ושכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם במקומו .. ואח"כ נזכר כשהוא עודנו בתפילה, צריך לחזור מתחלת ה' שפתי תפתח, מפני ששלש הפיסקאות האלה חשובות כאחת'.

אך הריטב"א² כתב: 'והא קי"ל דכל שטעה [באחד] מג' ראשונות חוזר לראש והיינו לברכה ראשונה, וא"צ לחזור ולומר ד' שפתי תפתח'.

וביחס למקרה שסיים תפילתו כתב רבינו יהונתן מלוניל³: 'ואם סיים חוזר לראש, לראש כל התפלה, ולא סגי ליה בהחזרה לאתה חונן, דמאי שנא לחזור אתה חונן יותר מאבות וגבורות, דהא טעה בג' אחרונות ואפילו הכי אין מחזירין אותו יותר מג' אחרונות אלא ודאי חוזר לגמרי מיי שפתי תפתח. אם עקר את רגליו, אעפ"י שרגיל לומר תחנונים כל ימות השנה אחר תפלתו עכשיו שגג ועקר את רגליו קודם שהתחילם ונזכר, חוזר לראש. ואם לא עקר את רגליו ואינו רגיל לומר אחר שים שלום, אלא יהיו לרצון אימרי פי בלבד, כמו שעקר את רגליו דמי וחוזר לראש. ואם רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, כגון אלהי נצור, או מלכנו אלהנו יחד שמך בעולמך, אעפ"י שסיים שים שלום, כמה דלא עקר את רגליו אעפ"י שהתחיל בתחנונים חוזר לעבודה משום של ר"ח ולשומע תפלה משום שאלה.

ולמעשה השערי תשובה⁴ הביא את הריטב"א, שאינו חוזר ואומר ה' שפתי תפתח. וכ"כ הגר"ח נאה⁵: דכשחוזר אינו אומר ה' שפתי תפתח, אא"כ סיים את התפלה וחוזר לראש.

אך ערוך השולחן⁶ כתב: 'ויראה לי שצריך לומר עוד פעם הפסוק ה' שפתי תפתח דכיון דתקנוהו רבנן לומר קודם התפלה ואמירתו הקודמת כבר נפסק בהברכות והם בטילים ולכן צ"ל מחדש ואפילו במדינות שצריכים גשמים בימות החמה מחזירין אותו כשהזכיר גשם או גשם וטל דדוקא בשאלה יש נ"מ ולא בהזכרה כמ"ש [ובשע"ת כתב שלא לומר עוד ה' שפתי תפתח וצ"ע'.

ולהעיר שבאגרות משה⁷ כתב לבאר שאין מחלוקת בין הרס"ג לריטב"א: 'ובאם כבר פסק תפלתו, דהוא כשעקר רגליו, ונזכר שלא הזכיר ר"ח או חוה"מ דצריך לחזור להתפלל, שלא שייך להחשיבה תפילה אחת עדיין, מאחר שכבר גמרה אף שלא הפסיק בדבור, וכ"ש בהפסיק, צריך לומר ה' שפתי קודם, משום שהופסק בהכרח כבר תפלתו הראשונה שאמר לפניה ה' שפתי. ועל חזרה זו נראה מש"כ בסידור רב סעדיה גאון (הוצאת מק"נ עמוד כ"ג) דחוזר גם לה' שפתי, דהא כתב דינו על מי ששכח יעלה ויבוא בר"ח, שרק אחר שעקר רגליו וכדומה חוזר לראש התפילה, שפיר סובר שצריך לחזור גם לה' שפתי. וליכא שום סתירה וקושיא מסידור ר' סעדיה גאון למה שכתב הריטב"א שא"צ לומר ה' שפתי, והוא לע"ד פשוט וברור .. דוודאי היה ידוע סדורו להריטב"א ולכל רבותינו הראשונים. ולמה שכתבתי ניחא דליכא שום מחלוקת בין הריטב"א לסדור דר' סעדיה גאון, אלא שבלא גמר תפילתו כעובדא דבריטב"א, לכו"ע חוזר לתחילת ברכה ראשונה וא"צ לומר ה' שפתי, ובגמר תפילתו כעובדא דנקט הר' סעדיה גאון לכו"ע חוזר גם לה' שפתי.'

אך כבר העיר המו"ל של האג"מ שאין הדברים מיושבים שהרי כנ"ל הרס"ג כתב את זה גם לגבי מקרה של השוכח משיב הרוח ומוריד הגשם ולא סיים תפילתו. (אלא שכתב המו"ל: 'ואולי כוונתו בנוסח הערבי שבכתה"י אינה שחוזר לתחילת ה' שפתי תפתח, אלא שחוזר לתחילה למקום ה' שפתי תפתח, והיינו לראש הברכה').

ולמעשה מכיוון שכנ"ל כך כתב הרס"ג וכמו"כ יש מן האחרונים⁸ שנקטו כך למעשה ראוי לחזור ולומר ה' שפתי תפתח.

---

הערות:

¹ מהדורת תשכג ע' כב, וראה גם עמ' כג ↩

² תענית ג, ב ↩

³ על הרי"ף ברכות כ, א ↩

⁴ סי' קיד ס"ק ד, וכ"כ במשנ"ב סי' קיד ס"ק כא ↩

⁵ קצוה"ש סי' כא ס"ג ובדה"ש הערה ו. וראה ג"כ ילקוט יוסף תפלה סי' קיד סי"ד, ובאישי ישראל פכ"ג הערה נח ↩

⁶ או"ח סי' קיד ס"ח ↩

⁷ שו"ת אג"מ או"ח ח"ה סי' כד ↩

⁸ ויתכן ששאר האחרונים הנ"ל לא ראו את הרס"ג ↩

---

[7] (הלכה 539)

שאלה: האם לענין חזרה של מי שהזכיר גשמים בקיץ, יש הבדל בין חודש ניסן לשאר הקיץ?

תשובה: המשנה במסכת תענית¹ אומרת: 'יצא ניסן ולא ירדו גשמים, סימן קללה², שנאמר³ הלוא קציר חטים היום וגו'⁴.

אך בירושלמי⁵ נאמר: ''יצא ניסן הגשמים סימן קללה, אמר רבי יוסי ביר' בון ניסן של תקופה'. היינו שאין משמעותו חודש ניסן של חודשי הלבנה אלא ניסן של תקופה.

וכ"כ הרמב"ם⁶: 'תלמידי חכמים חוזרין לבדם ומתענים שני וחמישי ושני עד שיצא ניסן של תקופה אבל לא הצבור .. יצא ניסן של תקופה והוא כשתגיע השמש לתחלת מזל שור אין מתענים, שאין הגשמים בזמן הזה אלא סימן קללה הואיל ולא ירדו כל עיקר מתחלת השנה.

[גם במשמעות של: 'ניסן של תקופה', נחלקו הדעות⁷ אם הוא חודש מתחילת תקופת ניסן או שהוא משך כל זמן התקופה, ואכמ"ל].

אך למרות האמור שהגשם - אינו ברכה, הוא רק משיצא ניסן, ולפי חלק מהפירושים יתכן שזה אפילו אחרי סיום תקופת ניסן, מ"מ לגבי חזרה כשהזכיר מוריד הגשם כתב הר"ן⁸ הובא בב"י: 'ואיכא למידק בימות החמה נמי למה מחזירין אותו כל שלשים יום אם הזכיר גשם והלא אינו סימן קללה אא"כ יצא ניסן וכו' ולא עוד אלא שרבי יוסי אמר בשאלת גשמים עד שיצא ניסן ונהי נמי דלית הלכתא כוותיה מ"מ אם עבר והזכיר אינו סימן קללה ולמה מחזירין אותו ואעפ"י שהוסיף ואמר מה שלא נתקן הרי מעביר הרוח ומפריח הטל שלא נתקן וכי אמר אין מחזירין אותו י"ל שכיון שרוב הזמן שפוסק מלהזכיר גשם הוא סימן קללה לא פלוג רבנן ואמרי שמשעה שפוסק מלהזכיר גשם אם הזכיר מחזירין אותו'.

ולהלכה כתב אדמו"ר הזקן⁹: 'ואפילו בזמן שהגשם אינו סימן קללה כגון שלא יצא עדיין ניסן של חמה ואפילו אם צריכים לגשמים מחזירים אותו שכיון שרוב הזמן שפוסקין מלהזכיר גשם, הגשם בו סימן קללה לא חלקו חכמים ואמרו שמשעה שפוסקים מלהזכיר אם הזכיר מחזירין אותו'.

★ ★ ★

שאלה: מה הדין במקומות - מדינות הזקוקים לגשם בקיץ?

תשובה: כתב רבינו יונה¹⁰: 'ואפי' במקומות שצריכין הגשם בימות החמה אם הזכיר גשם במקום טל מחזירין אותו שאם הם צריכין לגשמים ישאל אותם בשומע תפלה אבל לא ישנה מהמטבע שתקנו חכמים, והכי אמרי' בתענית¹¹ שלחו ליה בני נינוה לר' כגון אנן דצריכין למטרא אפי' בתקופת תמוז מאי אמר להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה'.

וכתב המחבר¹²: 'ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה, אם הזכיר גשם במקום טל, מחזירין אותו'.

וכתב המגן אברהם¹³ שהסיבה שמחזירים אותו בארצות שצריכים גשם, משא"כ בשאלה של ותן טל ומטר שאין מחזירין אותו, וז"ל: 'דמ"מ אינו ענין להזכרה רק לשאלה כמ"ש סי' קי"ז ס"ב'.

וביאר הפרי מגדים בא"א: 'ותבלין יש לזה, דשם דוקא כשצריך כמ"ש המ"א [שם ס"ק] ד' וניתן להאמר בשומע תפלה, אם אמר בברכת השנים אין מחזירין. משא"כ הזכרה, לא ניתן להזכיר כלל כי בתר רוב העולם גרירא, חוזר'.

וכ"כ אדמו"ר הזקן שו"ע שם: 'ואפילו בארצות שלעולם הן צריכות לגשמים בימות החמה בענין שאם שאל בהן גשמים בימות החמה בברכת השנים אין מחזירין אותו כמו שיתבאר בסי' קי"ז מ"מ אם הזכיר בהן גשם בתחיית המתים מחזירין אותו שצורך ארצות לגשמים אינו ענין להזכרה אלא לשאלה (שבשאלה הוא מבקש על ארצו אבל בהזכרה הוא משבח להקב"ה שהוא מוריד גשמים שלא בעתם שהם סימן קללה לארץ ישראל וכיוצא בה לכן צריך לחזור ולומר אותה ברכה בלא קללה)'.

א"כ למעשה מי שאמר מוריד הגשם בקיץ ואפילו כשזה עדיין בתקופת ניסן, ואפילו בתוך חודש ניסן, ואפילו בארצות שצריכים גשם בקיץ, צריך לחזור.

---

הערות:

¹ יב, ב ↩

² אך ראה פיה"מ לרמב"ם והרע"ב על המשנה שהסימן קללה הוא כשלא ירדו לפני כן, וראה גם בדברי הרמב"ם דלקמן ↩

³ שמואל א פי"ב פסוק יז ↩

⁴ ולהעיר מהמשנה בדף ה, א בדברי ר"מ ↩

⁵ תענית פ"א ה"ח ↩

⁶ הל' תעניות פ"ג ה"ט ↩

⁷ נחלקו בזה הב"ח והפרישה והלחם משנה (הל' תעניות פ"ג ה"ט) בדברי הטור או"ח הלכות תעניות סי' תקעה. וראה שו"ע שם ס"ז ומשנ"ב ס"ק כא ↩

⁸ תענית א, ב מדפי הרי"ף ↩

⁹ שו"ע או"ח סי' קיד ס"ה ↩

¹⁰ ברכות כ, א ↩

¹¹ יד, ב ↩

¹² שו"ע או"ח סי' קיד ס"ד ↩

¹³ ס"ק ו ↩

---

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

---

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'

הצטרפו לקבוצת WhatsApp