ישיבה בסוכה
[1] (הלכה 98)
שאלה: השותה יין האם צריך לשתות בסוכה?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן1 שמן הדין השותה יין דרך ארעי אינו חייב לשתות בסוכה (אמנם מצד המנהג אנו לא שותים כלום מחוץ לסוכה2), אמנם באם עושים קביעות לשתיית היין צריך לשתות בסוכה.
שאלה: כששותים רביעית יין בקביעות האם צריך לברך לישב בסוכה?
תשובה: א. אדם השותה יין בסוכה שמברך בה במשך היום לישב בסוכה על אכילתו, אינו מברך על היין ששותה לישב בסוכה כיון שהיין נפטר בברכה של האכילה כפי ששינה וטיול בסוכה נפטרים בברכת האכילה3.
מלבד בקידוש והבדלה שמנהגינו לברך לישב בסוכה [אלא אם כן מבדיל לא על יין אלא על שיכר (או שאר חמר מדינה) שאז לא מברך]4.
ב. אך אם נכנס לסוכה אחרת שלא מתכוון לאכול בה לחם או מזונות בשיעור כביצה, אלא רק רוצה לשתות בה יין בצורה של קביעות, נחלקו הפוסקים האם צריך לברך לישב בסוכה שהרי אסור לו לשתות את זה מחוץ לסוכה, אך יש מפקפקין על ברכה זו ולשיטתם אין קביעות ביין ולכן אין לברך על זה.
ג. הכרעת אדמו"ר הזקן5 שמכיון שזה מחלוקת הפוסקים נכון שהאדם לא יכניס את עצמו למצב הזה ולא לקבוע את עצמו לשתיית יין כדי להימנע משאלה על הברכה.
ד. אמנם במקרה והאדם שותה את רביעית היין בסוכה אחרת עם חברים בתור בילוי שזה נקרא לטייל בסוכה, וכגון כשיושבים להתוועדות (ואין מזונות) הרי שצריך לברך על היין לישב בסוכה מדין טיול בסוכה שלדעת אדמו"ר הזקן6 על טיול צריך לברך. (ולהעיר משו"ת ויען יוסף7 שהעיר שיש לעיין מהו שיעור הקביעות בישיבה בסוכה לענין הברכה על טיול, אך בנידון זה יש לצרף את מה שנכתב בדף המוגה עבור ספר המנהגים8 משיחת אדמו"ר הריי"ץ א' דחג הסוכות התרצ"ט ש: 'גם על שתיית כוס רביעית יין בסוכה מברכים לישב בסוכה, כי היין עושה קביעות'. ולברך עכ"פ מדין טיול וכנ"ל).
הערות:
1 סי' תרלט סי"ב ↩
2 שוע"ר שם, ספר המנהגים ע' 67 ↩
3 שוע"ר שם ↩
4 ספר המנהגים, אוצר מנהגי חב"ד ע' שח, שכד ↩
5 שוע"ר שם סט"ו ↩
6 שם ↩
7 או"ח סי' שעד ↩
8 התפרסם בתשורה לחתונת קארפ - ענגעל מח' תמוז תש"פ, אך לפועל לא נדפס ↩
[2] (הלכה 99)
שאלה: מתי מקיימים מצות ישיבה בסוכה?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן1: 'כיצד מצות ישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה, ואם הוא צריך לספר עם חבירו יספר עמו בסוכה. כללו של דבר: לעולם ידמה עליו סכתו כאילו היא ביתו, וכל דבר שלא הי' עושה חוץ לביתו - לא יעשה חוץ לסוכתו'.
ובהמשך דבריו2 כתב: 'הרי גם הישיבה שיושב בסכה אחר הסעודה הוא ג"כ בכלל המצוה'.
ועוד כתב3 : ''.. שכל רגע ורגע שהוא יושב בסוכה .. הוא מקיים מצות הקדוש ברוך הוא'.
וכך מובא לגבי הנהגת רבותינו נשיאנו שהרבו לשהות בסוכה4.
א"כ כל רגע בו אנו נמצאים בסוכה אנו מקיימים את מצות בסכת תשבו שבעת ימים!
חשוב לדעת שישנם פוסקים הסוברים5 שלא רק שבכל רגע יש מצוה, אלא שגם חובה עלינו להימצא בסוכה ולקיים מצוה זו, ואם לאו זה ביטול מצות עשה, לכן ראוי להשתדל להימצא בסוכה כמה שיותר [מלבד מצבים שלפי שו"ע או עפ"י מנהגינו איננו צריכים להיות בסוכה].
שאלה: מה עלינו לכוין בעת הישיבה בסוכה?
תשובה: נחלקו הפוסקים מהי הכוונה שצריך לכוון בסוכה, כיון שהטור בסי' תרכה הזכיר א. שתלה הכתוב מצות סוכה ביציאת מצרים, והקיף אותנו בענני כבודו וציוונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו. ונחלקו הפוסקים מה הכוונה למעשה יש שכתבו6 שצריך לכוין שהסוכה היא זכר לנס שה' הקיף אותנו בענני כבוד, ויש שכתבו7 לכוון רק זכר ליציאת מצרים. ויש שכתבו8 שראוי לכוון את שתי הכוונות.
ולמעשה אין לנו אלא הכרעת אדמו"ר הזקן9: 'ולכן צריך כל אדם לכון בישיבתו בסכה שיושב בה כדי לקיים מצות הקדוש ברוך הוא שצונו לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים'.
הערות:
1 בסי' תרלט ס"ד ↩
2 סט"ז ↩
3 סי' תקצב ס"ז ↩
4 ליובאוויטש וחייליה ע' 31. ס' השיחות תרצ"ט ע' 295. ס' השיחות תש"ה ע' 35. מעשה מלך ע' 287. בקודש פנימה ע' 22 ↩
5 נסמנו בפסקי תשובות סי' תרלט אות א הערה 2 ↩
6 ס' בית השואבה ריש הל' סוכה אות ב. כף החיים סי' תרכה אות ב בשיטת המחבר ↩
7 ב"ח. מגן אברהם סי' תרכה ↩
8 פרי מגדים שם באשל אברהם ומשבצות זהב ↩
9 סי' תרכה, וכפי שביאר הרבי בלקו"ש חל"ב ע' 146 ↩
[3] (הלכה 100)
שאלה: האם תפלה ולימוד תורה צריכים להיות בסוכה?
תשובה: א. תפלה - כתב אדמו"ר הזקן1 שמעיקר הדין מצד דיני ישיבה בסוכה, המתפלל אם יש לו מנוחה בסוכה שיוכל להתפלל שם בכוונה צריך לכנוס לסוכה ולהתפלל, שהרי בשר ימות השנה כשאינו מתפלל בבית הכנסת הוא נכנס לביתו ומתפלל. במה דברים אמורים? במקום שאין שם בית כנסת או שאי אפשר לו ללכת לבית כנסת, אבל אם אפשר לו לילך לבית כנסת ילך, ואינו צריך להתפלל בסוכה'.
א"כ למעשה 1) תמיד עדיף להתפלל בבית כנסת2. 2) אמנם במקרה שאינו יכול להתפלל בבית כנסת כגון מצד חולי וכדומה,עליו להתפלל בסוכה. 3) אלא אם כן אינו יכול להתפלל שם בכוונה שאז רשאי להתפלל בבית.
ב. תורה - כתב אדמו"ר הזקן3: 'כל שבעת הימים צריך לקרות וללמוד בתוך הסוכה (אלא אם כן קורא ולומד בבית המדרש).
ואם הוא מבין ומדקדק כשלומד [= כלומר לומד בעיון], יכול ללמוד חוץ לסוכה כדי שתהא דעתו מיושבת עליו, שרוחב האויר יפה לו להרחיב דעתו.
ומכל מקום הכל לפי הענין שאם יש לו מנוחה בסוכה, צריך ללמוד בסוכה.
ואם צריך ללמוד מתוך ספרים הרבה, אם אפשר לו להכין להם מקום בסכתו בענין שלא יצטרך לפנותם מסכתו בעת האכילה והשנה ולחזור ולהכניסן בעת הלימוד צריך ללמוד בתוך הסוכה, אבל אם אי אפשר לו להכין להם מקום בקל בלא טורח רב, ויש לו טורח רב לפנותם ולחזור ולהכניסם יכול ללמוד מחוץ לסוכה, לפי שכל טירחא יתירה שאין האדם מצטער, מונע את עצמו מטרחא זו כדי לישב בביתו בקביעות אין מחויב לטרוח כדי לישב בסוכתו בקביעות'.
וכך מובא בכמה מקומות הנהגת רבותינו נשיאנו לללמוד הרבה שעות בסוכה4. ועל אדמו"ר המהר"ש מובא שהיו לו בסוכה כל ספרי הלימוד5.
למעשה: 1) לכתחילה תמיד עדיף לימוד בבית המדרש6. 2) כשלא לומד בבית המדרש עליו ללמוד בסוכה. 3) אך במקרה והלימוד בסוכה פוגע באיכות הלימוד, כגון שרוצה ללמוד בעיון וצריך בשביל זה מרחב ואויר וכדומה. או במקרה שצריך הרבה ספרים לצורך הלימוד וסוכתו קטנה ואין לו אפשרות להשאיר את הספרים כל הזמן בסוכה ויצטרך לטרוח להוציא ולהכניס, אינו צריך לטרוח ויכול ללמוד מחוץ לסוכה.
הערות:
1 סי' תרלט ס"ה ↩
2 ראה גם בסי' צ ס"י ↩
3 סי' תרלט ס"ד ↩
4 ס' השיחות תרצ"ט ע' 295. מעשה מלך ע' 288 ו292 ↩
5 לקו"ד ליקוט לג, אות יד ↩
6 ראה גם הלכות תלמוד תורה פ"ד ה"י ↩
[4] (הלכה 101)
שאלה: נכנסנו לאכול בסוכה לחם, או מזונות מעל כביצה ושכחנו לברך לישב בסוכה מה הדין?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן1: 'אם שכח לברך לישב בסוכה עד שגמר סעודתו, יברך לאחר סעודתו. ואע"פ שכל המצות צריך לברך עליהן עובר לעשייתן [= כלומר הברכה צריכה להיות לפני עשיית המצוה]? מכל מקום הרי גם הישיבה שיושב בסוכה אחר הסעודה הוא גם כן בכלל המצוה, ואם כן הרי הוא מברך קודם עשיית המצוה'.
א"כ למעשה במקרה ששכחנו לברך לישב בסוכה, כל זמן שלא יצאנו החוצה מהסוכה צריך לברך.
שאלה: הגענו לסוכה שאין כסאות לשבת ונאלצנו לאכול בעמידה, האם אפשר לברך לישב בסוכה?
תשובה: כתב הב"ח2 שדבר זה תלוי במחלוקת הראשונים, כיצד להבין את הברכה לישב בסוכה, שלדעת הרמב"ם3 המצוה היא לשבת בדווקא ולכן כתב הרמב״ם שמברך ומתיישב וכך הברכה עובר לעשייתן, אמנם לדעת הרא"ש4 לישב היינו להתעכב וכמ"ש 'וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים', והברכה היא על עצם ההתעכבות בסוכה, ובמילא אפשר לברך גם כשאוכלים בעמידה.
ולמעשה מכריע הב"ח שהעיקר כשיטת הרמב"ם, והביאו הפרי מגדים5 ועפי"ז כתב המשנ"ב6 שמוכרחים לשבת ולברך.
אמנם מדברי הט"ז7 נראה שלמד בדעת הרמב"ם שאין שצריך דוקא לשבת וגם לרמב"ם הברכה היא על ההתעכבות, ובמילא אפשר לברך בעמידה.
וכשמעיינים בדברי אדמו"ר הזקן8 נראה גם כן שהעיקר שאפשר לברך גם כשאוכלים בעמידה, כיון שאדמו"ר הזקן מבאר מדוע אפשר לברך בישיבה ולא לפני שמתיישבים, שאמנם תוכן הברכה הוא על המצוה של הישיבה - התעכבות בסוכה, אך עיקר המצוה שאנחנו מברכים זה על האכילה, והעיקר שהברכה לפני האכילה ובזה מתקיים הענין של עובר לעשייתן, במילא לפי זה ברגע שהאדם אוכל בסוכה הרי יש לנו את עיקר המצוה שעליה מברכים, ומאכילתו מוכח גם כן שהוא כעת מתעכב בסוכה (ולא כמו אדם שסתם עומד בסוכה בלי לאכול שלא ניכר שהוא מתעכב)9.
וא"כ למעשה גם אדם שאוכל בעמידה בסוכה מברך לישב בסוכה.
הערות:
1 סי' תרלט סט"ז ↩
2 סי' תרמג ↩
3 הלכות סוכה פ"ו הי"ב ↩
4 סוכה פ"ד סי' ג ↩
5 סי' תרמג משבצות זהב ס"ק ב ↩
6 שער הציון שם סק"ד ↩
7 סי' תרמג ס"ק ב. סי' תרמג ס"ב ↩
8 ראה גם הערות וביאורים גליון א'עז. ובשוע"ר מהדורת הרא"א הערה יג ↩
[5] (הלכה 102)
שאלה: האם מותר לפרק את הסוכה בהושענא רבה?
תשובה: כתב המחבר בשו"ע1: 'אע"פ שגמר לאכול ביום השביעי שחרית לא יסתור סוכתו, אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד יו"ט האחרון'.
הסיבה שלא מפרקים את הסוכה ביום השביעי עד סופו כתב רש"י2 מכיון שכל היום חובת הסוכה, ובאם רוצה לנוח או ללמוד או לאכול עליו לאכול בסוכה ולכן לא מפרקים את הסוכה ביום השביעי. טעם נוסף הובא בר"ן3 שמכיון שהתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים על כן צריך להיות לאדם סוכה בכל שבעת הימים.
[בעיות נוספות שיכולות להיות בפירוק הסוכה בחול המועד א. טירחא יתירה. ב. ביטול הקדושה שיש בסוכה כל שבעה המבואר בסי' תרלח ונדון בזה בהזדמנות אחרת בעזה"י4].
אמנם מכיון שצריך להתכונן לחג - שמיני עצרת ולהתארגן בבית על כן רשאי להוציא מהסוכה את הכלים שיש שם מזמן מנחה קטנה5 שאז ניכר הדבר שעושה את זה לכבוד היו"ט6.
א"כ למעשה לא מפרקים את הסוכה בהושענא רבה, ומזמן מנחה קטנה אפשר להתחיל לפנות את הכלים לבית לכבוד סעודות החג.
שאלה: האם מותר להמשיך לסעוד בסוכה בארץ ישראל בשמיני עצרת?
תשובה: כתב המחבר שם: 'ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ארבע על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה, שלא יהא נראה כמוסיף'.
כלומר כדי שלא נראה כאילו הוא מוסיף שגם בשמיני עצרת צריך לשבת בסוכה, לכן עושים היכר חשוב בכך שמורידים סכך בגודל של ארבעה על ארבעה טפחים (30 ס"מ מרובע) שהוא שיעור מקום חשוב7, והנה יש שכתבו8 שמספיק לעשות היכר ואין צריך שהסוכה תהי' פסולה בגלל זה, אך לדעת כמה מהפוסקים9 צריך שגם הסוכה תהי' פסולה מלבד ההיכר.
ולכן למעשה מי שמשתמש בסוכה בארץ ישראל בשמיני עצרת עליו גם לעשות היכר של הסרת הסכך ולוודא שהסוכה פסולה (באם זה סוכה גדולה שהסרת הסכך לא פוסל את הסוכה).
שאלה: האם אפשר במקום להוריד סכך, לשים על הסוכה סכך פסול בגודל הזה?
תשובה: אמנם בספר בגדי ישע כתב שמועיל, אך הביכורי יעקב10 כתב שלא מועיל כיון שזה לא ניכר כל כך כמו הפתח שבהסרת הסכך, ולכן למעשה לא להסתמך על סכך פסול אלא להוריד סכך, אמנם סוכה שיש עליה גג נפתח מספיק לסגור אותו11.
הערות:
1 סי' תרסו ס"א ↩
2 סוכה מח, א ↩
3 על הריף דף כא, א ↩
4 וראה בשו"ת שואל ומשיב מהדורא רביעאה חלק ג' סימן כח. שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' סח. שו"ת להורות נתן ח"ז סי' מז ↩
5 משנ"ב ס"ק ב ↩
6 משבצות זהב ס"ק א ↩
7 ר"ן שם, מג"א ס"ק א. ברכ"י אות א ↩
8 משנ"ב ס"ק ד ושער הציון ס"ב בשם הריטב"א ↩
9 ברכ"י שם שכן דעת הר"ן ורש"י. ביכורי יעקב ס"ק ד שכן דעת הרמב"ם והכלבו. ערוך השלחן ס"ב ↩
10 אות ה, והסכים איתו הבן איש חי שנה ראשונה פרשת ברכה אות טז ↩
11 נטעי גבריאל פרק פא דין ד ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp