קדושת שביעית בארבעת המינים
[א] (הלכה 104)
שאלה: האם יש קדושת שביעית בארבעת המינים, ושאלה זו נוגעת מאוד השנה באתרוגים של ארץ ישראל מאוצר בית דין שיצאו לחוץ לארץ?
תשובה: א. ערבה - בערבה אין קדושת שביעית1.
ב. לולב - נחלקו הראשונים2 לגבי לולב האם יש בו קדושת שביעית, אך למעשה כיום אנו פוסקים שאין בלולב קדושת שביעית3 וכן הורה למעשה הגרמ"ש אשכנזי ז"ל.
ג. הדסים - אמנם יש שהחמירו4 לנהוג בה קדושת שביעית, אך למעשה העידו הפוסקים5 שמנהג העולם שלא שומרים בזה קדושת שביעית וכן פסק למעשה הגרמ"ש אשכנזי ז"ל ונימוקם מכיון שההדסים אינם עומדים לריח אלא לצורך מצוה6.
א"כ למעשה בלולב הדס וערבה אין קדושת שביעית, ורק שעלינו לנהוג איתם כפי כמבואר בהלכה של אתמול.
ד. אתרוג - אף שיש שדנו7 לומר שבאתרוג שנטעו אותו למצוה אין בו קדושת שביעית, אך למעשה הכרעת הפוסקים8 שיש באתרוג קדושת שביעית.
ולכן אסור מן הדין לזרקו לפח אשפה וכדומה לאחרי סוכות. וכן כתבו הפוסקים9 שאין לנעוץ ולצפות את אתרוג בצפורן לבשמים. וכן יהי' אסור לנו לשרוף את האתרוג במצב שהוא ראוי לאכילה, כיון שזה דרך הפסד10.
ולמעשה האפשרויות הן:
א. מכיון שאיננו חייבים לעשות פעולות משמרות11, ניתן להשאיר את האתרוג מגולה באויר עד שייתייבש באופן שאינו ראוי לאכילה, ואז פקעה ממנו הקדושת שביעית ואפשר מעיקר הדין לזרוק אותו לפח [אך כבר ראינו בהלכה של אתמול שכיון שנעשתה בו מצוה לא לנהוג בו מנהג בזיון ויותר נכון לשרוף אותו בשריפת חמץ]. אמנם אסור להניח את האתרוג בשמש וכדומה בכדי לגרום שייתייבש יותר מהר כיון שזה נחשב שעושה פעולה בידיים של הפסד12.
ב. לאכול אותו באופן שרגילים לאכלו, ולכן אפשר לטגן או לעשות ממנו ריבה או קומפוט כיון שזה הרגילות13.
אך צריך להיזהר:
א. שלא לזרוק לפח רגיל את מה שראוי לאכילה (ויש מקילין כשאין בהם כזית14), ובכלל זה הקליפות של האתרוג15, וכן השיריים שיש בהם חשיבות מהסיר שמבשלים בו את האתרוג, ולכן יניח את זה במקום מיוחד (פח שמיטה) עד שירקיב. אמנם שיריים שבדרך כלל זורקים וכן הגרעינים שבאתרוג16 אין בעיה לזרוק.
ב. במקרה שיש לו כמות מעבר לשלוש סעודות עבורו ועבור בני ביתו (היינו יותר 3 אתרוגים) שלא לעבור את זמן הביעור מבלי לבערם17.
לגבי אתרוג נחלקו הפוסקים מהו זמן הביעור של האתרוג, י"א18 שאין לו בכלל זמן ביעור, וי"א19 שיש ביעור וזמנו בחודש שבט. ולכן לכתחילה יש לגמור לאכלו לפני חודש שבט, או לקיים את דין הביעור.
הערות:
1 פירות שביעית (להרב צבי כהן) פכ"ב אות סח ↩
2 רש"י בסוכה מ, א. ד"ה יצאו, וסייעתו מחמירים. אמנם הרמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ח הי"א, ובפיהמ"ש, פסק שאין בזה קדושת שביעית ↩
3 שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' נא. שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' סא. שו"ת שבט הלוי ח"א סי' קפא ↩
4 הגר"ח נאה בהערות למעשה ע' שנב (ואף החמיר בלולב). וכן הגר"ש וואזנר הובא במשנת יוסף ח"א סי' כה ↩
5 ראה במשנת יוסף שם מכמה פוסקים ובראשם המהרי"ל דיסקין בשו"ת ציץ הקודש ח"א סי' טו. שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' נא אות כג ↩
6 ראה גם בספר השמיטה להרי"מ טיקוצינסקי פ"ז ענף ד ס"ו ↩
7 שו"ת מהרי"ט ח"א סי' פג. שלחן שלמה שביעית ע' רכה ↩
8 ראה באור שמח הלכות לולב פ"ח ה"ב. הגר"ח נאה שם. שלחן שלמה שם ע' רכו הערה ז דכן המנהג ↩
9 שלחן שלמה שם ע' רלא ↩
10 רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ה הי"ז ↩
11 פירות שביעית שם ע' שו והערה כד ↩
12 שם ע' שט סעיף כב, וכ"כ הגרמש"א ז"ל ↩
13 שלחן שלמה שם ע' רלא ↩
14 הגר"ח נאה בהערות למעשה שם ע' שלט אות יא ↩
15 שם אות ד ↩
16 שם אות ז ↩
17 הגר"ח נאה שם ע' שסז ואילך ↩
18 רידב"ז סי' ח הי"ג. וכ"כ הגר"ח נאה שם ע' שנב ↩
19 ס' השמיטה פ"ט הערה 4 בשם רבי שמואל מסאלנט ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp