הקדמת לוי לישראל כשאין כהן

[א] (הלכה 105)

קריאה בתורה []

שאלה: כשאין כהן האם יש ענין להקדים בקריאת התורה את הלוי לישראל?

תשובה: א. הגמ' בגיטין¹ אומרת 'אמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה החבילה'. ונחלקו הראשונים בכוונת דבריו וכפי שמביא רש"י שם², ב' שיטות שיש אומרים שהלוי איבד את זכותו לחלוטין וקוראים לישראל ולא ללוי, ויש אומרים שאמנם אין ללוי זכות קדימה אך הוא שוה לישראל ויתנו למי שרוצים. והכרעת הרא"ש³ שכשהלוי גדול מהישראל או אפילו שוה לו בחכמה יקדימו אותו, אך אם הישראל גדול מהלוי יקדימו אותו.

ולהלכה כתב המחבר בשו"ע⁴ שכשאין כהן 'קורא ישראל במקום כהן' וכתב הרמ"א על דבריו 'אבל ראשון יוכל לעלות'.

ואם כן מצד הדין כשאין כהן אין חובה לעלות את הלוי, אלא רשות בידם לעלות או לוי או ישראל אא"כ הישראל גדול מהלוי בחכמה כמבואר באחרונים⁵.

ב. והנה סימן זה אין לנו בשו"ע אדמו"ר הזקן, אמנם בהלכות ברכת המזון⁶ כתב: 'ובמקום שאין כהן טוב להקדים גם כן הלוי לישראל בכל אלו [=היינו בכל הענינים המנויים שם כולל לקרותו לתורה קודם לישראל⁷] אם הם שוין בחכמה (והעושה כן מאריך ימים. אבל אין חיוב בדבר, שלא נאמר וקדשתו אלא בכהן כי את לחם אלוקיך הוא מקריב וגו')'.

וא"כ רואים בדבריו שיש ענין⁸ להקדים לוי השוה בחכמתו לישראל, וזה גם מזכה בברכת אריכות ימים למקדים את הלוי.

ג. וכן הובא בכמה מקומות מרבותינו נשיאינו על הקדמת הלוי:

ביחס לאדמו"ר הזקן מסופר⁹ קרה פעם שבמנין של רבנו הזקן לא הי' כהן, וקראו לוי לעלות לתורה במקום כהן, וברכו הרבי באריכות ימים'.

ביחס לאדמו"ר הצמח צדק מספר הגר"מ שטרנבוך¹⁰: 'וזכורני מזמן לימודי בישיבה, שאירע שהיה קריה"ת ולא היה שם כהן, ונסתפקו אם צריך להקדים הלוי לעלותו ראשון לתורה, והיה נוכח שם הרב דובוב זצ"ל (מחשובי חסידי חב"ד) שאמר ששמע מאביו שמקובל בידו שהאדמו"ר הצמח צדק אמר שאם כולם שווים בחכמה יקראו הלוי להעלותו ראשון לתורה, שבשו"ע הגר"ז מפורש דהמכבד לוי מאריך ימים, וסיים הרב דובוב זצ"ל ומי לא ירצה לזכות לברכה כזו!

ביחס לאדמו"ר הרש"ב מספר הרב יעקב לנדא ז"ל¹¹ שאירע שאדמו"ר הרש"ב ציווה לקרות ללוי במקום כהן.

ואמנם יש שכתבו¹² שאין המנהג בפועל להקפיד על זה, אך למעשה כיון שכך ראינו אצל רבותינו נשיאינו כך ראוי לנהוג שכשאין כהן ושניהם שוים להקדים את הלוי לישראל, והמקדים יזכה לאריכות ימים.

¹ נט, א ↩

² בד"ה נתפרדה החבילה ↩

³ פ"ה סי' כ ↩

⁴ או"ח סי' קלה ס"ו (ונחלקו האחרונים בדבריו כיצד הכריע ואכמ"ל) ↩

⁵ מג"א ס"ק י, משנ"ב ס"ק כד ↩

⁶ סי' רא ס"ג ↩

⁷ המלך במסיבו ח"א ע' רסה, אגורה באהלך ח"ב סי' ו ע' 69 ↩

⁸ ובקצות השלחן סי' כה בבדה"ש אות טו כתב בשם המג"א דבשניהם שוים בתורה חייבים להעלות את הלוי קודם ↩

⁹ לקוטי סיפורים פרלוב אות פא ולהבנתו מדובר במקרה שהי' ישראל גדול בחכמה מהלוי ↩

¹⁰ תשובות והנהגות ח"ו סימן נא ↩

¹¹ כפ"ח גליון 986 ע' 35 ↩

¹² ילקוט מנהגים בחומש שבהוצאת חזק ע' א'שמג אות עח והערה 75 ↩

מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות

קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'