שבת מברכים
[1] (הלכה 106)
אמירת תהלים [א]
שאלה: האם יש דגש ביחס לאמירת תהלים בשבת מברכים של שבת בראשית?
תשובה: הרבי התבטא1 ביחס לשבת זו 'מכיון שזה השבת מברכים הראשון של השנה, ונוגע לכל השנה, לכן יאמרו למחר את התהלים מתוך שמחה וטוב לבב'.
שאלה: האם צריך להשתדל לומר דווקא עם הציבור?
תשובה: בתקנת אמירת תהלים שתיקן הרבי הריי"צ2 נאמר 'ביום שבת קודש שמברכים החודש, השכם בבוקר יתקבצו אנ"ש לבית הכנסת להגיד כל התהלים .. אחר אמירת כל התהלים בשבת מברכים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב - יארצייט או אבל - אומרים קדיש יתום אחר כל ספר'.
הרבי עורר על כך שהתקנה היתה לומר בציבור3: 'בנוגע לאמירת תהלים - היתה התקנה שאמירת התהלים תהי' בציבור דוקא, ועד שנתפרש בהתקנה שלאחר סיום אמירת התהלים יאמרו קדיש יתום. ודלא כאותם 'שפיץ חב"ד' הסבורים שאינם צריכים לבוא לאמירת תהלים, כיון שבאותה שעה עוסק הוא בלימוד החסידות, מייחד 'יחודים', או שאינו יודע בעצמו מה הוא עושה… ולכן אומר תהלים לעצמו, להיותו 'מורם מעם'! לא כן היתה התקנה, אלא יש לומר את התהלים בציבור דוקא, יחד עם כל שאר בנ"י'.
שאלה: מי שלא הספיק לסיים התהלים, והציבור מתחיל להתפלל שחרית מה יעשה?
תשובה: אמנם יש חשיבות לומר את התהלים לפני התפילה וכפי שהרבי הסביר4 שאמירת תהלים בשבת מברכים דוקא לפני התפלה כהכנה ונתינת כח לברכת החודש שבתפלה. אך אעפ"כ באם לא סיים יתפלל עם המנין5. וישתדל להשלימו אחרי התפלה במשך היום6.
שאלה: מה יעשה מי שיודע שלוקח לו הרבה זמן לומר את תהלים הרבה זמן.
תשובה: בנוגע לאלו שלא מצליחים לסיים לפני התפלה, ישנם כו"כ מענות מהרבי7 וכדלקמן: לא' מזקני החסידים ענה הרבי שאפשר להתחיל לומר את התהלים מאחרי חצות של ליל שבת [שהרי איננו אומרים תהלים מהשקיעה ועד אחרי צאת הכוכבים - (בעזרת ה' נכתוב על זה בנפרד)], ומי שגם זה לא מספיק לו, ימשיך אחרי התפלה ואילך וישתדל לסיים במשך השבת. ופעם הרבי התבטא שאפילו ישלים ביום ראשון שלמחרת העיקר לסיים את כל התהלים. [אמנם מאידך לבחור שהתקשה לסיים את התהלים הרבי ענה שישלים כל שבת (ורק בשבתות) עוד וכך יצליח לסיים עד לשבת מברכים הבאה].
הרבי הריי"צ כתב8 ביחס להשלמה שכשמשלימים צריך להשלים בהקדם.
ולסיום בלשון הרב9: 'גומר זיין דעם תהלים שבת מברכים - דאס דארף מען אפהיטען, דאס איז נוגע איהם, זיינע קינדער או קינדס קינדער'. כלומר צריך לשמור מאוד לקיים את תקנת אמירת התהלים בשבת מברכים כי זה נוגע לאדם עצמו לבניו ונכדיו.
ובהתוועדות אמר הרבי10: 'משיח לא יהי' מוכן לשמוע שום 'קונצים', אלא ידרוש חשבון – "אלה פקודי המשכן" תרשום בפתק: כמה חסידים עשית שיהיו חסידים של הרבי!… על כמה יהודים פעלת שילמדו חת"ת?… על כמה יהודים פעלת שיבואו לומר את כל התהילים בשבת מברכים"!
הערות:
1 שמח"ת תשי"ח - תו"מ חכ"א ע' 126 ↩
2 אג"ק שלו ח"ג ע' תרג הובא בהיום יום כו כסלו ↩
3 בשיחת ש"פ בראשית תשכ"א ↩
4 ש"פ וארא תשטו - תו"מ חי"ג ע' 197 ↩
5 קובץ רז"ש ע' 30 ↩
6 שלחן מנחם ח"ב ע' קצב ↩
7 נלקטו בספר הליכות ומנהגי שבת מברכים (להרב זליגסון) ע' קפד ↩
8 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' תקעח ↩
9 היום יום כה שבט ↩
10 ש"פ פקודי ה'תשכ"ז - תו"מ חמ"ט ע' 157 ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp

