ותן טל ומטר
[1] (הלכה 113)
שאלה: מדוע אנו אומרים גם משיב הרוח ומוריד הגשם וגם ותן טל ומטר?
תשובה: התפלה שלנו על הגשם מורכבת מב' חלקים: א) הזכרה 'מזכירין גבורות גשמים'. ב) שאלה, בקשה. כלומר1: בתפלה אנו כעבד המבקש צרכיו מרבו, שקודם מסדר שבחו של רבו תחלה ואחר כך מבקש פרס מרבו.
ולכן2 לפני שאנחנו שואלים ומבקשים מאת ה' שיתן לנו את הגשם, אנו 'מסדרים שבחו של מקום'3, ומזכירין את גבורתיו שהוא מוריד גשם, ולאחר מכן אנו מבקשים ממנו שיתן לנו את הגשם.
שאלה: מדוע ההזכרה בברכה שניה והשאלה בברכה שמינית?
תשובה: חכמים קבעו את ההזכרה בברכת מחיה המתים מכיון שהגשמים שקולים כתחית המתים, שכשם שתחית המתים חיים לעולם כך הגשמים חיים לעולם4, ונהגו לומר את ההזכרה לפני אמירת מכלכל חיים בחסד כיון שהגשם הוא כלכלה ופרנסה5. ואת השאלה תקנו בברכה התשיעית מכיון שבברכה זו מבקשים על הפרנסה והגשמים הם צורך הפרנסה6.
שאלה: מדוע מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם בשמיני עצרת, ואת 'ותן טל ומטר' רק בז' מר חשון?
תשובה: באמת היינו צריכים7: 'מן הדין להזכיר ולרצות מיום טוב א' של חג הסוכות שהרי בחג הסוכות נידונים על המים, אלא לפי שהגשמים הם סימן קללה בחג הסכות שאי אפשר לשבת בסוכה בשעת הגשם אין מזכירין הגשם עד עבור ז' ימי ישיבה בסוכה'.
ולגבי השאלה - בקשה, היינו8 צריכים לשאול ולבקש מיד אחר החג במוצאי שמיני עצרת, שהרי ארץ ישראל היא ארץ הרים - ואי אפשר להשקות הרים עם נהרות, ולכן זקוקים לגשם - ובלשון הפסוק9: 'וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם', ואעפ"כ חכמים דחו את השאלה והבקשה עד ז' מר חשון, והסיבה 'כדי שיגיע האחרון שבארץ ישראל שעלה לרגל לביתו שבנהר פרת, שזה המקום הכי רחוק מירושלים שעלו ממנו לרגל, ולא יפריע לו הגשם בעת חזרתו לביתו'10 .
שאלה: משחרב בית המקדש ואין עליה לרגל מדוע מחכים לז' מר חשון?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן11: 'ואף לאחר החרבן היו מתאספים גם כן מכל הסביבות בירושלים לרגל, כמו שעושים גם היום, לפיכך לא בטלו תקנת חכמים שתקנו השאלה בארץ ישראל בז' במרחשון'. כלומר חכמים לא רצו לבטל את התקנה הזו כיון שגם לאחרי החורבן יהודים המשיכו לעלות לרגל, ולכן השאירו את התקנה12.
הערות:
1 שוע"ר סי' קיב ס"א ↩
2 שוע"ר סי' קיד ס"א ↩
3 שוע"ר סי' קיז, ס"ד ↩
4 ברכות לג, א. שוע"ר סי' קיד ס"א ↩
5 שוע"ר סי' קיד ס"ז ↩
6 שוע"ר סי' קיז שם ↩
7 שוע"ר קיד שם ↩
8 שוע"ר קיז שם ↩
9 דברים יא, א ↩
10 וראה ביאור נפלא בתקנה זו בשיחת ליל ז' מ"ח התשמ"ו ↩
11 סי' קיז ס"א, מיוסד על דברי הר"ן בתענית (ד, א מדפי הרי"ף ד"ה ואיכא למידק). וראה לקו"ש ח"כ ע' 55 והערה 17 ↩
12 וראה גם שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' רא. ובלקו"ש שם ↩
[2] (הלכה 114)
תזכורת: מהלילה ז' מרחשון מתחילים בארץ ישראל לומר ותן טל ומטר לברכה'!
שאלה: בן ארץ ישראל שאמר ותן טל ומטר לפני ז' מר חשון האם עליו לחזור ולהתפלל?
תשובה: הנה הלכה פסוקה שמי שהזכיר גשמים בימות החמה אינו יוצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל כיון שהגשמים בזמן הקיץ הם סימן קללה1.
אך השאלה לגבי תחילת החורף משמיני עצרת ואילך שמצד אחד מזכירין משיב הרוח ומוריד הגשם2, ומצד שני אסור3 לומר ותן טל ומטר עד ז' מרחשון כמבואר בשו"ע4, א"כ זהו זמן ביניים שמצד צורך הקרקע זהו זמן הגשמים אך מצד התקנה של חכמים אסור לשאול גשם. ועל כן דנו הפוסקים לגבי מי שטעה ואמר ותן טל ומטר האם יצא ידי חובתו או שצריך לחזור ולהתפלל.
ובאמת שבשאלה זו נחלקו הפוסקים: הרעק"א5 הביא את התורת חיים6 שכתב שכיון שאחרי החג אינו סימן קללה לכן אין מחזירין אותו. כלומר המבחן לחזרה תלוי בעקרון של סימן קללה וכיון שאין כאן קללה אין חזרה וכ"כ כמה מהאחרונים7. ויש שצירפו8 הנימוק שבזמנינו אין הדבר מפריע לעולי רגלים.
אמנם מאידך בשערי תשובה9 כתב לגבי מי שטעה בתפלת מנחה שלפני יום שאלת מטר ושאל, שמן הדין צריך לחזור ולהתפלל ונאנס ולא חזר, ובלילה חלה השאלה, יתפלל ערבית ב', רק יתפלל השניה בתורת נדבה'. רואים מפורש בדבריו שהי' פשוט לו שלפני הזמן חוזרים. וכ"כ כמה מהאחרונים10.
וכן מדויק (וכפי שהעיר בשו"ת להורות נתן11) מהפוסקים12 שדנו לגבי בן חו"ל [שמתחילים לומר רק מיום ס' אחר התקופה - (אכתוב ע"ז בעזרת ה')] שטעה והזכיר ותן טל ומטר קודם הזמן, וכולם כאחד ענו ואמרו שמז' מר חשון עד התקופה אינו חוזר, מוכח מדבריהם שקודם ז' מר חשון חוזר.
וכן מדויק מלשון אדמו"ר הזקן כאן שכתב13: 'והוא הדין אם בארצות אלו טעה היחיד ושאל מטר מז' במרחשון ואילך אינו מחויב לחזור'. וכן העיר בשו"ע אדה"ז מהדורת רא"א14. וכ"כ הרלוי"צ רסקין בקיצור שו"ע עם פסקי אדה"ז15, וכ"פ למעשה כו"כ מהאחרונים16.
וטעם הדבר: בשו"ת אבני ישפה17 כתב לבאר שהזמן הזה שמשמיני עצרת לז' מרחשון אף שמצד האדמה אינו זמן קללה אך כיון שמצד עולי הרגלים הוי הפרעה לכן נחשב לזמן קללה18. ובשו"ת להורות נתן שם כתב דהוי כמשנה ממטבע שטבעו חכמים.
וכן בקצות השלחן19 כתב שהסיבה שמז' מרחשון לא חוזר מכיון שבארץ ישראל כבר שואלין, (א"כ עולה מדבריו שקודם ז' מרחשון שגם בארץ לא שואלין עליו לחזור).
לכן למעשה אדם שהזכיר ותן טל ומטר לפני ז' מרחשון לא יצא ידי חובה ועליו לשוב ולהתפלל.
הערות:
1 שוע"ר סי' קיז ס"ג, וסי' קיד ס"ד ↩
2 שוע"ר סי' קיד ס"א ↩
3 כלשון קודשו של הרבי בשיחת ליל ז' מ"ח תשמ"ו ↩
4 סי' קיז ס"א ↩
5 בהגהות לשו"ע אות ג ↩
6 למהרח"ש ח"ג סי' ג ↩
7 אורחות חיים ספינקא סק"א. תהל"ד סק"ב. תורת חיים סופר סק"ו. שו"ת חיים לעולם (להר"ח מודעי) חאו"ח סי' א. שו"ת יבי"א ח"ה סי' טו וח"י סי' י. אור לציון ח"ב פ"ז אות לא ↩
8 הליכות שלמה תפלה פ"ח אות יח ↩
9 סי' קח אות יז משלמי ציבור (בשלמי היחיד קעד, ב') ↩
10 מחצית השקל שם ס"ק טז. וכ"כ המהריק"ש באהלי יעקב סי' פז. והקרבן נתנאל תענית פ"א סי' ד אות ד ↩
11 ח"ז סי' ה (ולכן הסיק שעכ"פ יתפלל נדבה) ↩
12 ראה בשו"ת הרדב"ז ב' אלפים נה. ספר מטה משה סי' קמא. עולת תמיד סי' קיז ס"ק ג. בא"ר ס"ק ב וג'. שכנה"ג הגב"י אות ד ↩
13 סעיף א בסופו ↩
14 אות לא. [ולהעיר גם משערי תפלה ומנהג להגרמש"א ח"א סי' סד] ↩
15 סי' יט דין ז ↩
16 דינים והנהגות פ"ד אות כו. קובץ מבית לוי חי"ז ע' צט. שו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' תי אות ו ↩
17 או"ח סי' טז ↩
18 ולהעיר משיחת ליל ז' מ"ח שם שירידת גשמים לפני ז' מ"ח גורמת צער לבעל השדה בגלל שיהודי אחר מעולי הרגלים סובל בגלל הגשם ↩
19 סי' כאן דין ח ↩
[3] (הלכה 115)
שאלה: אדם שאמר ותן ברכה במקום ותן טל ומטר האם יצא ידי חובה?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן1: 'אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו אפילו אם שאל טל [כגון שאמר ותן טל לברכה], שהשאלה אינה דומה להזכרה שכשהזכיר טל במקום גשם אין מחזירין אותו לפי שהזכרה הוא סדור שבחו של מקום והורדת הטל היא גם כן שבח לו כמו הורדת הגשם, אבל בשאלה צריך לשאול כל דבר המביאו לידי ברכה, הן טל הן גשם ואין טל עולה במקום גשם'.
וא"כ השוכח להזכיר מטר לא עלתה לו תפילתו!
שאלה: האם יש דרך לתקן את השכחה הזו?
תשובה: דרך התיקון של אדם כזה תלויה באיזה שלב בתפלה הוא נזכר, ונמנה את השלבים:
א) נזכר תוך כדי הברכה ולפני שהזכיר את שם השם בחתימה, יאמר מיד במקום שנזכר2.
ב. נזכר מיד אחרי שאמר את שם ה' בברכה יסיים את הברכה ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה' וימשיך לברכת תקע בשופר. והוא הדין במקרה שנזכר אחרי שסיים את הברכה אך לפני שהתחיל באמירת תקע בשופר. וטעם הדבר מכיון שכל עוד שלא התחיל את הברכה החדשה הרי זה נחשב שלא סיים את הברכה הקודמת לענין הדברים שחוזרים עבורם, ונחשב שאמר בברכת השנים3.
ג. נזכר לאחרי שהתחיל אמירת תקע בשופר [אפילו רק המילה תקע], ימשיך בתפלתו עד שמע קולנו ושם לאחרי המילים ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו יאמר 'ותן טל ומטר לברכה' וימשיך כי אתה שומע תפלת כל פה4. אך גם במקרה שלא אמר שם והמשיך ואפילו התחיל את הברכה אך עוד לא הזכיר את שם ה' יאמר ותן טל ומטר5.
ד. שכח לומר גם בשמע קולנו ואמר כבר את שם ה' יסיים הברכה ויאמר מיד לאחריה 'ותן טל ומטר לברכה' וימשיך לרצה6.
ה. נזכר רק לאחרי שהתחיל את ברכת רצה [אפילו רק המילה רצה7], חוזר אחורנית לברך עלינו וממשיך משם שוב פעם עד סיום התפלה. וכן נוהג בכל מקום שנזכר עד ליהיו לרצון אמרי פי השני8.
ו. לא נזכר עד שהתחיל9 באמירת יהיו לרצון השני וכל שכן עם כבר עקר רגליו, חוזר לתחלת תפלת שמונה עשרה10.
ז. אם השוכח הוא חזן אינו חוזר לתחלת התפלה אלא יסמוך על חזרת הש"ץ11 אך בסוף החזרה יאמר ג"כ אלוקי נצור ועושה שלום כפי שאומר היחיד בתפלתו12. אמנם בתפלת ערבית שאין חזרת הש"ץ, יאמר את הקדיש תתקבל כדי לא לגרום לטורח ציבור ולאחר מכן יתפלל שוב שמונה עשרה13.
ח. אדם שנזכר רק לאחר שהגיע זמן התפלה הבאה, כגון שנזכר לאחר שהגיע זמן תפלת מנחה שלא אמר בשחרית, יתפלל שמונה עשרה פעמיים הראשונה בתורת חובה, (לאחר מכן ימתין מעט עפ"י הכללים שנתבארו בסי' קח14) והשניה בתורת תשלומין15 אמנם במידה והוא יהי' חזן בתפלה הבאה לא יצטרך לחזור פעמיים אלא יסמוך על חזרת הש"ץ16.
ט. אמנם אם שכח בתפלת מנחה של ערב שבת לא יתפלל תפלת ערבית של שבת פעמיים כיון שבכל מקרה בתפלת ליל שבת לא אומרים ברכת ברך עלינו ובמילא אין בזה תשלומין וגם נדבה אין בשבת17.
הערות:
1 סי' קיז ס"ד ↩
2 קצות השלחן הערות למעשה ע' נו אות ג ↩
3 שוע"ר שם ס"ה. וסי' קיד ס"ז. קצוה"ש שם ע' נד ↩
4 קצו"הש שם ע' נז אות ד ↩
5 שוע"ר קיז שם ↩
6 שוע"ר שם ↩
7 שוע"ר מהדורת רא"א הערה נז ↩
8 שוע"ר שם ↩
9 שוע"ר מהדורת רא"א הערה סב ↩
10 שוע"ר שם ↩
11 שוע"ר סי' קכז ס"ד ↩
12 קצוה"ש סי' כב סי"א ↩
13 פסקי תשובות סי' קכו הערה 33 ↩
14 ס"ה ↩
15 קצוה"ש הערות למעשה ע' נז אות ה ↩
16 שוע"ר סי' קח ס"ו ↩
17 קצוה"ש שם ↩
[9] (הלכה 122)
חזן ששכח או שאינו זוכר
*שאלה: מה הדין בשליח ציבור ששכח לומר ותן טל ומטר בתפילת הלחש שלו ונזכר כשסיים תפילתו.
תשובה: כתב רבינו הזקן1: אם טעה ש"ץ כשהתפלל בלחש לעולם אינו חוזר ומתפלל שנית בלחש מפני טורח הצבור, אלא סומך על התפלה שיתפלל בקול רם'.
אמנם במקרה ושכח לומר בחזרת הש"ץ ותן טל ומטר, דינו כדין היחיד ששכח, שצריך לחזור ולהתפלל שוב ולהזכיר2.
*שאלה: חזן קבוע או מי שהוא חיוב רח"ל, וכעת הוא מסופק אם הזכיר ותן טל ומטר, מה דינו?
תשובה: א. למדנו שאדם המסופק אם אמר טל ומטר, אם זה לאחרי שלושים יום, אומרים שחזקה שאמר כהוגן, וכן אם אמר 90 פעמים ברצף אינו חוזר, אלא שאין לעשות כך לכתחילה.
ב. אך לגבי חזן כתבו פוסקים רבים3 שבגלל שחוזר על התפילה שחרית ומנחה, הרי כבר לאחר י"ח יום יש לו 90 תפילות שאמר טל ומטר ואינו חוזר כאשר הוא מסופק, מכיון שלשונו כבר התרגלה לומר כשורה.
ג. אמנם יש שכתבו4 שלדעת הט"ז5 [שחידש (וכן פסק גם אדה"ז6) - שגם בהחסיר יום או יומיים בל' יום עדיין יש לו חזקה לאחר ל' יום] אין תפילות הש"ץ מועילים לקצר את החזקה שלו לפחות מל' יום. ויש שרצו לדייק כך7 גם בדברי אדה"ז (ופירשו שכדי שאמירת 90 פעמים ברצף תועיל זה רק באופן שאומר את ה90 פעמים ממש ברצף, בלי הפסק).
ד. אך מאידך יש שכתבו8 שגם לדעת הט"ז בש"ץ מתקצר זמן החזקה ומספיק יח ימים. ולכאו' גם בדעת אדה"ז יש מקום לומר שכוונתו לא רק ששלושים יום או אמירתם רצופין עושה את החזקה/ומרגיל הלשון, אלא כל שאומר 90 פעמים הורגל וחזקה שהזכירו ולכן גם בחזן זה מועיל9.
ולכן למעשה מי שעולה חזן כל יום בקביעות, שמסופק אם אמר ותן טל ומטר לאחרי שעברו יח ימים אינו חוזר.
הערות:
1 סימן קכו ס"ד ↩
2 שם בס"ג ↩
3 שערי תשובה ס"ק יד בשם שלמי ציבור סי' קכא, ב. סידור בית יעקב להר"י עמדין. מאמר מרדכי סי' קיד אות טו. סידור בית עובד אות יב ↩
4 מאמר מרדכי שם ↩
5 סי' קיד ס"ק יג ↩
6 סי' קיד ס"י ↩
7 לקט ציונים והערות לשו"ע אדה"ז להרב לוי ביסטריצקי (וראה גם מ"ש באורח נאמן ס"ק כג) ↩
8 הרב המגיה בשלמי ציבור שם הביאו החיד"א בקשר גודל סי' יד אות יח. אורח נאמן שם ס"ק כה ↩
9 די"ל שגם אם זה לא נחשב לרצופין, מ"מ מניין לנו שזה לא נחשב כמפוזרין ולחדש שזה לא נחשב שהרגיל לשונו ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsAppהמסופק אם אמר ותן טל ומטר
[4] (הלכה 116)
המסופק אם אמר [א]
שאלה: אדם שהתפלל שמונה עשרה ויש לו ספק אם אמר ותן טל ומטר או ותן ברכה מה דינו?
תשובה: א. הכלל הוא שאדם אומר את מה שהוא רגיל, ולכן אדם שכבר רגיל כל הקיץ לומר ותן ברכה מסתבר שזה מה שהוא אמר, ולכן במקרה של ספק עליו לחזור ולהתפלל1.
ב. אמנם במידה והספק התרחש לאחר שעברו שלושים יום מאז שהתחיל לומר ותן טל ומטר לברכה, אנו אומרים שהוא כבר התרגל לומר את מה שהוא צריך - ותן טל ומטר ומסתבר שזה מה שיצא מפיו, ואינו חוזר ומתפלל2.
ג. גם במקרה שיום או יומיים מתוך השלושים יום, בשוגג או במזיד הוא לא התפלל, עדיין לא נגרעה החזקה, כיון שברוב הימים הוא אמר כמו שצריך, ולכן בסיום השלושים יום, הוקבעה החזקה שאומר ותן טל ומטר3.
ד. אמנם אם אחד מהימים שלא התפלל זה יום השלושים עצמו, לא תהי' לו חזקה עד שיתפלל יום אחד אחר כך וכן יזכיר בו ותן טל ומטר לברכה4.
ה. אדם שאמר 90 פעם ברצף את נוסח ברכת השנים עם המילים ותן טל ומטר לברכה, ואחר כך בשעת התפלה הוא מסופק אם הזכיר אינו חוזר כיון שאמירת 90 פעם מועילה להרגיל את לשונו. אך יש חולקין על זה וסוברים שאין זה מועיל5, (או שהרגל מועיל רק כשזה כחלק מתוך התפלה ואמר את כל הברכות לפי הסדר6. או שאמירת 90 פעם איננה יוצרת רגילות כמו אמירה של שלושים יום7.
ו. ולכן לכתחילה לא לעשות את זה - לומר 90 פעם ברצף ולסמוך על זה, אבל אם בפועל אדם כן עשה כך, ולאחר מכן יש לו ספק אם אמר, אינו חוזר כיון שהעיקר להלכה כדיעה שזה מועיל8.
הערות:
1 שוע"ר סי' קיד ס"י ↩
2 שם ↩
3 שם ↩
4 שוע"ר מהדורת רא"א אות קכ ↩
5 שוע"ר שם סי"א ↩
6 רבינו פרץ ↩
7 מהר"י אבוהב הובא בב"י ↩
8 שוע"ר שם סי"א ↩
[5] (הלכה 117)
המסופק אם אמר [ב]
שאלה: בתוך 30 יום לפני שהתרגל לומר ותן טל ומטר לברכה מה נחשב לספק המצריך לחזור ולהתפלל שוב?
תשובה: הנה דבר זה משתנה מאדם לאדם ובאופן כוונתו וריכוזו בתפילה, ישנם אנשים שיותר שמים לב לתיבות התפילה, וזוכרים שצריך לבקש ותן טל ומטר, ובמילא כנראה שזכרו לומר ואין הספק המאוחר נחשב לספק. וישנם אנשים ששפתותיהם נעות אך כוונתם במקום אחר.. ויש חשש גדול יותר שלא ביקשו, אלא התפללו כפי שלשונם רגיל כל עוד שלא עברו שלושים יום ויצטרכו לחזור ולהתפלל בכל ספק1.
ולכן כתבו הפוסקים2 דהגדרת מצב ספק תלויה במודעות שהיתה לאדם בתפילתו וכדלקמן:
1) במקרה שלפני התפלה לא זכר כלל שצריך להזכיר, וגם תוך כדי התפלה לא נזכר, מן הסתם לא אמר ולכן עליו לשוב ולהתפלל גם אם הספק התעורר אצלו לאחרי זמן רב (אא"כ עברו כבר ל' יום והורגל לומר ותן טל ומטר).
2) במקרה שלפני שהתחיל תפילתו זכר שעליו להזכיר, אך אינו זוכר מה הי' תוך כדי התפלה, א. אם התעורר לו הספק מיד בסיום תפלתו עליו לחזור ולהתפלל, ב. אם התעורר לו הספק לאחר זמן, לאחר שכבר הסיח דעתו, מתפלת שמונה עשרה אינו חוזר ומתפלל3.
3) במקרה שגם תוך כדי שהתחיל להתפלל זכר שעליו להזכיר, סומכים שאמר כהוגן, ואינו חוזר אפילו אם הספק התעורר אצלו מיד בסיום התפלה. אא"כ הספק התעורר לו בסמיכות לברכה עצמה4.
כתבו הפוסקים5 שאם עושה סימן כגון שעושה קיפול בדף של הסידור לסימן שיזכור אינו חוזר כיון שמעשה מוציא ספק, אלא א"כ ברור לו שלמרות הסימן לא אמר.
שאלה: האם אפשר לסמוך על ילד שאומר לי ששמע שאמרתי כהוגן?
תשובה: מי שמסופק אם אמר ותן טל ומטר, וילד קטן מתחת לגיל בר מצוה טוען ששמע אותו אומר, יכול לסמוך על זה, כיון שאין כאן צורך בעדות, אלא רק גילוי מילתא בעלמא6.
הערות:
1 עפ"י שו"ת ויען יוסף או"ח סי' נב ↩
2 מבוסס על פסקי תשובות סי' קיד אות יד ↩
3 מגן גבורים ס"ק יב. משנ"ב סי' קיד ס"ק לח ↩
4 מור וקציעה סי' קיד. כף החיים סי' קיד אות מח. הליכות שלמה פ"ח דין יב ↩
5 חסד לאלפים אות א. כף החיים שם אות נד ↩
6 הליכות שלמה שם דין כד. חשוקי חמד גיטין ב, ב ↩
[6] (הלכה 119)
שאלה: האם יש הבדל בין בני ארץ ישראל לבני חו"ל בנוגע לתחילת זמן אמירת ותן טל ומטר?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן1: 'ובבל וכיוצא בה שאינה ארץ הרים כארץ ישראל, ואינה צריכה לגשמים מיד אחרי החג, מתחילין בליל ס' אחר תקופת תשרי .. ואנו מנהגינו כבני בבל בכל מקום'.
א"כ למעשה בני חו"ל זמן אמירת ותן טל ומטר שלהם אינו כמו בארץ ישראל וזה יוצא בחמישי או השישי לדצמבר.
----------------------------------------------
בן חו"ל הנמצא בארץ
*שאלה: תושב חו"ל שנמצא בארץ מתאריך ז' מרחשון ואילך ודעתו לחזור לחו"ל כיצד ינהג בהיותו בארץ?
תשובה: כתב בספר הלכות קטנות2 דיש לו להתפלל עם אחיו - כלומר לשאול בז' מרחשון כאנשי ארץ ישראל. וכ"פ החיד"א3, וכן כתב בקצות השלחן4, וטעם הדבר שהרי גם הוא זקוק לצרכי אכילה ושתיה בהיותו בארץ כשאר התושבים, ועצם ירידת הגשם משפיעה על מחירי התבואה וכדומה. ואפילו אם חוזר מיד לחו"ל סו"ס התפילות הם עבור הכלל והכלל כעת בארץ ישראל צריכים לגשם ועל כן הוא צריך להצטרף לכלל5.
*שאלה: תושב חו"ל שהי' בארץ מז' מרחשון והתחיל לשאול כנ"ל וחזר לחו"ל בתוך ס' לתקופה, כיצד ינהג בשובו לחו"ל?
תשובה: אמנם יש אומרים שימשיך לשאול כמו בארץ ישראל6, אך מאידך כיון שכתבו הרבה מהפוסקים7 שגם לדעת הברכי יוסף במקרה כזה יפסיק לשאול ותן טל ומטר וינהג כבני חו"ל האומרים ותן ברכה, על כן למעשה ינהג כבני חו"ל8.
הערות:
1 סי' קיז ס"א ↩
2 ח"א סי' עד. וכ"פ בשו"ת דבר שמואל (אבוהב) סי' שכג ↩
3 ברכי יוסף סי' קיז ס"ק ה ↩
4 סי' כא ס"י. ובספר הערות למעשה ע' נח ↩
5 ס' הערות למעשה שם ↩
6 קצוה"ש שם. וראה בשו"ת מנחת יצחק ח"י סי' ט. שו"ת יחוה דעת ח"א סי' עג בסופו (אמנם אין מוכח כן מהמקורות שציין) ↩
7 שו"ת דברי יציב או"ח סי' סח. שרגא המאיר ח"ז סי' קמח. שו"ת בצל החכמה ח"א סי' סח. יין הטוב ח"א סי' לה. שו"ת קנה בשם ח"א סי' י. וכן כתבו משמו של הגאון מטשעבין. שו"ת אבני ישפה ח"א סי' יז ענף ב. שערים המצויינים בהלכה סי' יט אות ב ↩
8 ויש מי שהכריע (שו"ת יחוה דעת שם) שיאמר בשומע תפילה כדין יחיד השואל צרכיו בשומע תפלה ↩
[7] (הלכה 120)
בן א"י שנמצא בחו"ל בז' מרחשון
שאלה: תושב ארץ ישראל הנמצא בחו"ל בז' מרחשון כיצד ינהג בהיותו בחו"ל?
תשובה: בדין זה נחלקו הפוסקים, יש אומרים1 שתלוי באם דעתו לחזור, ויש אומרים2 שדבר זה תלוי באם יש לו אשה וילדים בארץ, ויש אומרים3 שתלוי באם דעתו לחזור באותה שנה לארץ.
אמנם למעשה כתב החיד"א4 שבן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל ישאל כבני חו"ל בכל מצב. וכ"פ הגר"ח נאה5.
וכך גם כותב הרבי6 לגבי שאלה זו: 'ברכי יוסף ורוב האחרונים כתבו שכ"א ינהוג מקומו בהוה. וכ"כ בקצות השלחן. (ולכאורה יש לצרף לפס"ד זה גם הענין דלא תתגודדו)'.
[ הוספה: להעיר מהר"ד ושקו"ט בעת ביקור הראשון לציון הרב מרדכי אליהו7, שם הרבי שאל אותו 'איך נוהג כת"ר עתה בהיותו בחו"ל'? וענה הרמ"א: 'אני אנהג כדעת הרדב"ז (אף שהחיד"א חולק על זה) שבן א"י שנמצא בחו"ל נוהג כמנהג א"י. כיון שכוונתו בברכת השנים היא על פרנסתו בא"י, מקומו הקבוע, ולא בנוגע למקום שנמצא בו באופן זמני. (אמנם בתמלול מהשיחה עצמה8 נראה שלאחרי תשובת הרמ"א הרבי שוב חוזר ואומר לו שזה מחלוקת)].
שאלה: בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל אך בדעתו לחזור לארץ ישראל בימי הגשמים מה יעשה?
תשובה: אמנם בברכת השנים אומר (כנ"ל בשאלה הקודמת) ותן ברכה. אך הרבי בלקו"ש שם העיר: 'צריך עיון גדול9 מפני מה לא פסקו שבדעתו לחזור – במשך ימי הגשמים – ישאל מטר בשומע תפילה כיחיד. ויל"ע בברכ"י ואינו תח"י'.
וכן פסקו הרבה פוסקים10 שיאמר בשומע תפלה.
על כן למעשה יאמר ותן טל ומטר לברכה בשומע תפלה.
הערות:
1 שו"ת רדב"ז ח"ו סי' אלפיים נה ↩
2 מהריק"ש בערך לחם סי' קיז ↩
3 הפר"ח סי' קיז ב ↩
4 ברכי יוסף סי' קיז אות ה ↩
5 קצות השלחן סי' כא ס"י ↩
6 לקו"ש חי"ט ע' 464. שולחן מנחם ח"א עמ' רלב ↩
7 המוגה שנדפס בתו"מ תשנ"ב ח"א ע' 242 - 243 ↩
8 ד"מ התשנ"ב ח"א ע' 408 ↩
9 ראה אגורה באהלך ח"ב ע' 426 - 427 ↩
10 ראה הנסמן בפסקי תשובות סי' קיז אות ג הערה 19 ↩
[8] (הלכה 121)
בן ארץ ישראל הנוסע לחו"ל לאחר ז' מרחשון
*שאלה: מי שכבר התחיל לומר ותן טל ומטר בארץ ישראל ונסע לחו"ל לאחר מכן כיצד ינהג?
תשובה: כתב הגר"ח נאה1 שאמנם מסברא היה מסתבר לומר שיפסיק לומר ותן טל ומטר כשמגיע לחו"ל שהרי הוא כעת במקום שלא צריכים בו גשם וכך באמת פסק המהר"ש ויטאל2, אך החיד"א פסק3 שאם התחיל לשאול בארץ ישראל בז' במרחשון ואחר כך יצא לחוץ לארץ, אעפ"כ ממשיך לשאול כבני ארץ ישראל, וטעם הדבר שאם כל פעם ישנה הוי כחוכא ואיטלולא, שבכל פעם משנה נוסח תפלתו, חדשים לבקרים.
והגם שהוא מבקש ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, והוא נמצא על אדמה שאיננה צריכה גשם, ואדרבה זה מזיק לה? י"ל שהכוונה בתפלתו על האדמה שלו, מהיכן שהוא מתפרנס שזה אדמת ארץ ישראל.
למעשה בן ארץ ישראל שהתחיל לומר ותן טל ומטר ונסע לחו"ל אינו מפסיק.
*שאלה: במקרה שנוסע לחו"ל האם רשאי להיות שליח ציבור, וא"כ מה יאמר?
תשובה: מדברי הברכי יוסף שהובא לעיל נראה [וכך כתב גם הגר"ח נאה בשמו] שלכתחילה לא יהיה בן א"י ש"ץ בחו"ל, כיון שהוא אומר ותן טל ומטר והם אומרים ותן ברכה, [ויש בזה חיסרון שהרי החזן צריך להתכונן בתפלת הלחש שלו לתפלה שחוזר אחר כך בקול רם, וכאן בתפלת לחש אומר בשונה ממה שיאמר בקול רם, וזה יכול לגרום לו לטעות4 אמנם אם בפועל שכח וניגש להיות חזן, למרות שבתפלת הלחש שלו אומר ותן טל ומטר אך בחזרת הש"ץ יאמר ותן ברכה.
א. א"כ למעשה לכתחילה בן ארץ ישראל האומר ותן טל ומטר לא יגש חזן בחו"ל.
ב. בתפילת ערבית שאין בה חזרת הש"ץ, יכול להיות ש"ץ לכתחילה.
ג. במקרה הצורך כגון במקרה שהוא חיוב ר"ל על אביו או אמו, או שאין מי שיגש ש"צ, יכול לגשת להיות חזן וכנ"ל שבתפילת הלחש יאמר ותן טל ומטר, אך בחזרת הש"ץ יאמר ותן ברכה.
ד. במקרה שכל המנין הם תושבי ארץ ישראל שאומרים ותן טל ומטר יכול להיות חזן לכתחילה.
הערות:
1 הערות למעשה ע' נט ↩
2 שו"ת באר מים חיים סי' ה ↩
3 ברכ"י אות ו, והביאו השערי תשובה ס"ק ד ↩
4 ראה אג"ק ח"י ע' רח בשוה"ג. שו"ת אג"מ או"ח ח"ב סי' כט. ומאידך אג"ק חי"ד ע' שצא. אג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' תצז. והאריך בזה באגורה באהלך ח"ב סי' ב. ועפי"ז ההכרעה בפנים שלכתחילה לא יגש אא"כ במקום צורך ↩