קידוש בשעה השביעית
[1] (הלכה 118)
לכבוד ימי החורף אכתוב בעזרת ה' בימי שישי הבאים על המנהג שלנו שלא לקדש בשעה השביעית (מ17:40 עד 18:40 בארץ ישראל).
שאלה: האם יש ענין שלא לקדש בליל שבת בשעה השביעית ומדוע?
תשובה: א. כתב אדמו"ר הזקן1: יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום) אלא או קודם הלילה, או לאחר שעה תוך הלילה, לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים, וסמא"ל מושל עליו'.
ב. מה הכוונה ששולט מזל מאדים? כתב רש"י במסכת שבת2 שהשעה הראשונה בה נתלו המאורות, הכוכבים, והמזלות הי' בשעה הראשונה של ליל רביעי של בריאת העולם, ומאז החלו שבעת המזלות: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה לשמש לפי הסדר, כל מזל משמש במשך שעה, וכך כל שבע שעות מתחיל מחדש. ולפי הסדר הזה תמיד בתחילת ליל שבת - בשעה השישית משמש מזל מאדים.
המאפיין של מזל מאדים כותב רש"י שם 'ומזל מאדים ממונה על החרב ועל הדבר ועל הפורעניות'.
ג. עוד מצאנו שהשליטה על מזל מאדים היא על ידי המלאך הרע 'סמאל'. וכך כתב בספר אבודרהם3: 'וכשיבא אדם לביתו צריך שימצא נרות דולקות ושלחן ערוך כדאמרינן בפרק כל כתבי הקדש4: ר' יוסי בר' יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע. כשבא לבית מצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שיהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. לא מצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת מלאך רע אומר יהי רצון שיהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. ופירש ה"ר מאיר כוכב כי זה הוא לפי סדר המזלות שמזל צדק משמש בשעה אחרונה של ערב שבת ומלאך שלו צדקיאל שמו וזהו מזל טוב ומאדים משמש בשעה ראשונה של ליל שבת ומלאך שלו סמאל שמו וזהו מלאך רע. ונמצא ששניהם פוגעין זה בזה זה נכנס בהכנסת שבת וזה יוצא ושניהם מלוין לו לאדם עד ביתו'.
ד. א"כ ישנו מנהג קדום שמובא גם בשו"ע אדמו"ר הזקן וכך מנהג חב"ד בפועל להקפיד שלא לקדש בליל שבת בשעה השביעית מפני שליטת מזל מאדים שתחת המלאך סמאל, והוא גם הממונה על הפורענות. ולכן יש שנהגו5 להקדים לקדש בזמן שליטת המלאך הטוב צדיקאל כדי לקבל את הברכה ולא את הפורענות. ועכ"פ לאחר את זמן הקידוש כשמסתיימת שליטת מאדים.
ה. וכך בפועל המנהג בחב"ד לאחר את זמן הקידוש וללמוד בנתיים, וכך כותב הרבי במכתב6: 'בבית אאמו"ר ולאח"כ מה שראיתי בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר היו בלאה"כ מקדשין זמן רב לאחרי השעה השביעית'. וכך מעידים המזכירים ביחס למנהג הרבי7.
ולהעיר גם ממה שכתב הגאון החסיד רבי חיים נאה8 שבליובאוויטש נהגו להתפלל ולקדש מאוד מאוחר רק אחרי אמירת המאמר בליל שבת על ידי הרבי הרש"ב ומצא לזה סמך מהתלמוד הירושלמי במסכת ברכות.
הערות:
1 סי' רעא ס"ג ↩
2 דף קכט, ב ↩
3 דיני הקידוש ד"ה וכשיבוא אדם ↩
4 שבת קיט, ב ↩
5 כמבואר בס' תקוני שבת. מהרש"א בח"א תענית דף ח, ב ד"ה שמש בשבת ↩
6 לקו"ש חט"ז ע' 576 ↩
7 מעשה מלך ע' 131 ↩
8 קצות השלחן סי' עז בבדי השלחן אות טו ↩
[2] (הלכה 123)
שאלה: האם גם בארץ ישראל צריך ליזהר מלקדש בשעה השביעית?
תשובה: יש שכתבו1 שבארץ ישראל אין צריך להקפיד על זהירות זו, מכיון שבארץ ישראל זהו ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה והוא מקום המשומר מן המזיקין2, ולכן אפשר לקדש בכל שעה.
אך הרבי דוחה טענה זו, וכותב3: 'הטעם שהביא שבאה"ק ת"ו אין שליטה למזלות, אין נ"ל דשייך לענין זה כיון דלא אישתמיט בשו"מ לפרש כן. וסמוכות לזה מהא דרע"ק (ובודאי גם ברתי') הרי היו בא"י ובכ"ז הוה דאיגא (שבת קנו, ב). וכן גם ריב"ל הי' בא"י ובכ"ז כתב אפנקסי' האי מאן כו' (שם קנו, א). ודוחק גדול לומר שכתב על פנקס שלו בשביל תלמידיו שמבבל (עדמש"כ בתוס' סוכה מד, א) כמובן'.
ובמכתב נוסף4: 'לכתבו הטעם שאמרו שהדברים נאמרו רק בחו"ל שישנו ענין ע' שרים מה שאין כן בארץ ישראל אשר עיני ה' אלוקיך בה וכו', לכאורה לא משמע כן בסוגיא (שבת קכט, ב) דלא מחלקים בהכי כלל. וע"פ סוגיא האמורה יש להוסיף עוד טעם לבירור בכל מדינה ומדינה הנוהג בזה במיוחד, כיון דאמרו שם בכגון דא דדשו בה רבים, ולכן במדינה שלא נהגו שומר פתאים ה'.
ובנוסף הרבי מסביר5 שיש בארץ שליטה למזלות בכדי שההשפעה תבוא בהגשמה.
א"כ הטענה שבארץ ישראל אין שליטה למזלות נדחית ע"י הרבי מתוך הוכחות מהש"ס שהתנאים והאמוראים חששו גם בארץ ישראל לעניינים הקשורים במזלות.
אלא שהרבי מנמק שם במכתב בצורה אחרת את מה שכתבו לו שיש בארץ שלא נוהגים בזה: 'מש"כ שבאה"ק ת"ו אין נזהרים בזה, הנה אם הוא מנהג מקובל שם, י"ל הטעם שמלכתחילה לא קבלוהו (והרי גם בשו"ע שם דייק בלשונו: יש נזהרים כו' וכבר נת' שלכתחילה יש לו לקדש מיד כו' - אף שלפעמים יהי' זה בשעה הנ"ל). והטעם להעדר קבלת מנהג זה (אפילו כשאין זה מיד בבואו כו') - י"ל משום דשומר מצוה לא ידע דבר רע (ראה שו"ע רבנו סתנ"ה סעיפים טו-טז)'.
א"כ רואים בדעת הרבי שמנהג זה איננו תלוי במיקום, חו"ל או ארץ ישראל, אלא האם קיבלו על עצמם או לא, וכיון שמנהג חב"ד להקפיד שלא לקדש בשעה השביעית, על כן כך אנו נוהגים גם בארץ ישראל6.
וכן נהגו רבים מקהילות ישראל להמשיך להקפיד על זה גם בארץ ישראל7.
הערות:
1 קודש הלולים בשם הרה"ק מהר"א מבעלז. ריח השדה ח"א סי' ח בשם הר"מ אליהו. וראה גם במנהג אבותינו בידינו - 'שונות' ע' קל ↩
2 ראה רמב"ן עה"ת ויקרא יח, כה. חסד לאברהם מעין ג נהר ג ↩
3 אג"ק חי"ג ע' קכ בהמשך למכתב שבאג"ק חי"ב ע' רכז ↩
4 מכה תמוז התשכ"א. שלחן מנחם ח"ב ע' עד ↩
5 אג"ק חי"ב ע' קסה ↩
6 ראה ממלכת כהנים שם סי' יט ע' ס ↩
7 ראה מנהג אבותינו שם. שו"ת נחלת פינחס שם ↩
[3] (הלכה 124)
שאלה: כיצד מחשבים את השעה השביעית?
תשובה: כותב הרבי1: 'במ"ש אודות הזהירות שלא לקדש משעה 6-7 בערב שבת, הנה מובן שהכוונה לשעה בת ששים רגעים, כי הילוך המזלות שוה הוא בקיץ ובחורף, וגם בחצות היום אין חילוק בין המקומות שבדרום ובצפון, ובמילא שעה הששית היינו שש שעות שוות לאחר חצות היום'.
לאחרי מענה זה ועוד מענות נוספים בענין2 נשאר ספק לאנ"ש איך להתנהג בפועל - מאיזה חצות לחשב את השעה השביעית, ובמענה לשאלת הרב ש"ב לוין ענה הרבי3:
'לכאורה הי' צריך להיות - שש שעות אחר חצות האמיתי (האמצע בין 'נה"ח ושקה"ח' - דלכאורה קל לאדם לדעתו - כשהחמה בראשו). והכוונה ע"פ מה שראיתי נוהגין - שש שעות אחר חצות האמצעי'.
(והרבי מחק בדף השאלה את האפשרות שכוונתו במכתבים היתה לחשב לפי חצות המוסכם).
כדי להבין את דברי הרבי נקדים לבאר את המושגים המופיעים במענות וכדלקמן:
חצות
את המושג "חצות" ניתן להבין בשלושה אפשרויות:
א) חצות האמיתי - הזמן ש"חמה בראש כל אדם" היינו בדיוק באמצע היום בין הזריחה לשקיעה, זמן זה משתנה ממקום למקום ומיום ליום.
ב) חצות האמצעי - היינו הזמן הממוצע של חצות האמיתי במשך כל השנה, והוא זמן קבוע בכל השנה. אמנם משתנה ממקום למקום (בארץ ישראל זה בשעה 11:40, באיזור קהיר זה בשעה 12 בדיוק).
ג) חצות המוסכם - השעה 12 בצהריים. מכיוון שגם חצות האמצעי משתנה ממקום למקום, לכן כדי להקל על האנשים קבעו שמדינות שבאותו איזור יהיה להם שעון אחיד ובמילא אותו זמן של חצות. ולדוגמא באיזור של ארץ ישראל, קבעו שהנקודה המרכזית היא איזור קהיר שבמצרים, וכל המדינות הסמוכות לקהיר קבעו את השעון שלהם לפי אופק קהיר למרות שהפער בין ישראל לקהיר הוא הבדל של 20 דקות.
'שעה'
א) שעה זמנית - כשמחלקים את היום מהנץ עד לשקיעה ל12 שעות כל חלק שוה לשעה זמנית, ובמילא בחורף שהיום קצר השעה יכולה להיות פחות מ60 דקות ובקיץ שהיום ארוך שעה יכולה להיות יותר מ60 דקות. בשעות אלו משתמשים להגדרת סוף זמן ק"ש, תפלה, וכיו"ב.
ב) שעה שוה - כשמחלקים את היממה ל24 שעות שוות, ובמילא כל שעה תהי' 60 דקות. וזה השעות של מחזור המזלות.
א"כ למעשה מחשבים את השעה השביעית בה איננו מקדשים, לפי שעה רגילה של 60 דקות שמתחילה מחצות הממוצע שבכל מקום, ובארץ ישראל זה מ17:40 עד 18:40.
מצורף לינק לאתר בו ניתן לראות מה הזמן בכל מקום בעולם:
https://7thhour.info/
(ליתר דיוק גם בארץ ישראל יש שינויים של דקות בודדות בין מקום למקום, אך לכאורה כפי שנראה ממכתבי הרבי, ומכיון שכך נהוג בפועל באנ"ש להיזהר בין 17:40 ל18:40, לכאורה אין הכרח לדייק בכל מקום ומקום לפי הדקה הספציפית שלו).
הערות:
1 אג"ק חי"ב ע' רכו ↩
2 אג"ק חי"ג ע' קכ. קובץ יגדיל תורה נ.י. חוברת ז סי' כ ↩
[4] (הלכה 125)
שאלה: במידה והגענו לבית תוך כדי השעה השביעית האם צריך לעשות קידוש מיד?
תשובה: כתב אדמו"ר הזקן1 'יש נזהרין שלא לקדש בשעה הראשונה של הלילה .. אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה .. וכבר נתבאר שלכתחילה יש לו לקדש מיד בבואו מבית הכנסת מבעוד יום'.
בהבנת סיום דבריו ישנם כמה אופנים, יש שהבינו כוונתו2, לומר שאף שאפשר לקדש או לפני השעה השביעית או לאחריה, אך כבר נתבאר שיש לקדש מיד בבואו מבית הכנסת, ובמילא צריך להעדיף את האפשרות לקדש לפני השעה השביעית ולא לאחריה.
אך ממכתב הרבי3 נראה4 שמבאר את דברי אדה"ז כהסתייגות כללית מהחומרא של היש נזהרין, שאמנם יש נזהרין אבל החשיבות של לקדש מיד בבואו מבית הכנסת גוברת על החשש הזה.
ועפי"ז יש שכתבו5 שלכתחילה עדיף להתעכב ולהתפלל או ללמוד בבית הכנסת ולא להגיע לבית, אך אם הגיע לביתו יצטרך לעשות קידוש לפי אדמו"ר הזקן אפילו בתוך השעה השביעית.
אמנם המנהג בחב"ד בפועל6 הוא להמתין ולא לקדש עד לסיום השעה השביעית בכל אופן גם אם הגיע לביתו קודם.
שאלה: האם אפשר להקל כשמקדשים ביין לבן או על פת?
תשובה: אמנם יש מי שכתב7 שביין לבן אין חשש, אבל כבר כתבו שסברא זו דחויה היא, ומלשון אדה"ז ברור שהאיסור הוא בעצם הקידוש בשעה הזו, ולא משנה על מה מקדשים, ובפרט שבסימן הבא8 כתב שמקדשין על יין לבן, א"כ בסימן שלפניו שכותב שלא לקדש בשעה שביעית, ולא מחלק כלל בין יין אדום ללבן, מובן בפשטות שאין נ"מ סוג היין אלא עצם הקידוש9.
ובזה נדחה ג"כ מ"ש בספר מגיני אברהם10 שכל החשש הוא בקידוש על יין ולא בקידוש על הפת.
א"כ למעשה אין לקדש בשעה שביעית, גם לא על יין לבן או חלות.
הערות:
1 סי' רעא ס"ג ↩
2 שו"ע עם דובר שלום אות כג. מנהג אבותינו 'שונות' ע' קכג הערה 38 ↩
3 אג"ק חי"ג ע' קכ ↩
4 וכ"כ בקיצור הלכות משו"ע אדה"ז הערה 13. בירורי מנהגים שבת ע' 58. לקט ציונים והערות לשוע"ר (ביסטריצקי) מדרכי לוי הערה 6 ↩
5 קובץ אהלי שם ח"ז ע' רה ואילך. שו"ת ריח השדה סי' ח ענף א ↩
6 התקשרות גליון שעט ע' 17 ואילך. בירורי מנהגים שם ע' 59. (וראה גם בשו"ת נחלת פינחס ח"א סי' א אות לט) וראה גם מעשה מלך ע' 131 אות כה והערה 27 ↩
7 ראה בשו"ת ל"ב סביון ע' סד. ובשו"ת נחלת פינחס שם ↩
8 רעב ס"ד ↩
9 תפארת יהודה קלמן ח"א ע' 326 ואילך. ממלכת כהנים שער בירורי הלכה סי' יט ע' נו ואילך. ברורי מנהגים - שבת ע' 55 ↩
10 להרה"ח אברהם צבי ברודנא בהגהות על מסכת שבת דף קכט, ב ↩
[5] (הלכה 126)
שאלה: האם כשיש אורחים אפשר להקל בזה?
תשובה: בלקוטי מהרי"ח1 כתב להקל באורחים עניים: 'והנה אם כי בוודאי ראוי ליזהר בזה, אך כל ערום יעשה בדעת כי מי שיש אצל שלחנו אורחים עניים אשר הם רעבים וצמאים א"כ גדול כח מתנות עניים שמהפכין מדת הדין לרחמים'.
ויש שהקילו גם בסתם אורחים שאינם עניים ורעבים, כפי שכתב בנטעי גבריאל2 בפשטות שלכבוד אורחים אין להמתין ושכן הורה הרה"ק רבי אהרון מבעלז.
אך מאידך הרבי כותב3 שאורח אינו מהווה סיבה לקדש מוקדם, וזה לשון קודשו: 'לכאורה עפ"י שאלתו דנוגע הענין לכשמכניס אורח והלה רוצה לקדש כנ"ל, דהכנסת אורחים בוודאי מדאורייתא ושומר מצוה לא ידע וכו', אבל באמת זה אינו, שהרי בהאורח עצמו אין כאן הענין דשומר מצוה, ובמילא גם אין מקום להבטחת לא ידע, ובדרך ממילא גם על המארח לא שייך לומר זה. וק"ל.
וראה גם עדות המשב"ק הריל"ג4 שכן נהגו תמיד להקפיד גם כשיש אורחים שאינם יודעים מכך או שאינם נזהרים בזה.
א"כ למעשה גם כשיש אורחים אין לקדש בתוך השעה השביעית. אמנם בשעת הדחק גדולה (כגון אצל שלוחים המזמינים מקורבים וכדומה) יעשו שאלת רב האם בכל אופן ניתן להקל.
שאלה: האם ניתן להקל לעשות קידוש בשעה שביעית לצורך הילדים הקטנים?
תשובה: אמנם יש מי שכתב להקל לקדש לצורך ילדים5, אך כיון שכתב רבינו הזקן6 ש'מותר להאכיל את הקטן קודם קידוש בין של לילה בין של יום ואסור לענותו' א"כ אין צורך להקל לקדש בשעה זו שיש בה זהירות מלקדש, כאשר מצד הדין מותר להם לאכול בלי קידוש.
לכן אין לקדש בתוך השעה השביעית בשביל ילדים קטנים
הערות:
1 סדר קידוש דליל שבת [ולהעיר מהדבר אברהם (ח"ב סי' ב) שכתב ששמע בשם החפץ חיים שהמארח עניים לסעודת שבת צריך לקדש ולסעוד מיד, מדין 'בל תאחר'. אך הוא מיישב את מנהג העולם שמתעכבים, מדין 'קבע לו זמן' שמראש בעל הבית קובע את זמן הצדקה, בשעה שהוא יתיישב בעצמו לסעודה ולכן אין כאן בל תאחר] ↩
2 נישואין ח"ב פפ"ב דין ג והערה ג ↩
3 במכתב מכה תמוז תשכא (שלחן מנחם ח"ב ע' עה) ↩
4 הובאה בגליון התקשרות שעט ע' 19 ↩
5 שו"ת ריח השדה ח"א סי' ח ענף ב ↩
6 סי' רסט ס"ג ↩
מתוך פרוייקט 'שונה הלכה' - הלכה יומית עם טעמים ומקורות
קישור לקבוצה (שקטה): 'שונה הלכה - מנהגי חב"ד'
הצטרפו לקבוצת WhatsApp